מעניין מאד מה שכתבתם.
הרהרתי בזה כבר כמה פעמים מאז שכתבתם את זה בפעם הראשונה.
זו גישה מעניינת ואני בהחלט מבינה את נקודת האמת שבה,
אני רק תוהה האם זה עוזר, כי הרי זו שיטה המדברת אל השכל, ואילו יצר לב האדם להרע לרוב מקורו ברגש ( כמו"ש: ולא תתורו אחרי לבבכם). אלו 2 שפות שונות מאד, ולכן זה לא כ"כ הסתדר לי. אלא אם כן, זה אמור לעבוד באופן סגולי שכאשר האדם מקיים את המצוות כפי שהקב"ה ציווה אותם זה מביא אותו ליראת חטא.
יש מקור לדברים?!
אני אנסה לפרט קצת בס''ד: ואקדים מספר הקדמות, [ לענ''ד, וכפי שקיבלתי מרבותי],
1. למיטב ידיעתי הרגש הוא כלי נפרד מהשכל אך הוא פועל ומוזן מנתונים מהשכל, דהיינו אדם
פוחד [רגש] מצוק תלול וצר-ש
השכל הסביר לו שאוי ואבוי אם הוא נופל, [ראיה לדבר שדברים שלא
ידענו, [שכל] שהם סכנה לא פחדנו, ],
מה שאני כן מסכים ש
התאוות הגשמיות הפשוטות [כגון הנאה, נקמה, וכו'], הם מופרדות לגמרי מהשכל,
2.עכשיו על
התאוות חייבים לשלוט אחרת לא חיים [ולהבדיל גם אומות העולם מחנכים לשלוט עליהם ,וכמו שכתוב במשנה באבות ''אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו''], רק אנחנו מצווים מהבורא יתברך לשלוט עליהם בצורה מסוימת שהיא דרך התורה,
3.עכשיו השליטה על התאוות היא מלחמה קשה שהרבה פעמים לא מנצחים בה, והלוחם איתה בפועל הוא הרגש, ומי שנותן לרגש את 'הכלי נשק' זה המוח [שכל], וכדי שהשכל יוכל לתת, צריך קודם שיקבל, והשכל כדי שיקבל צריך שיהא הדבר הכי ישר ומובן, כי השכל הוא פשוט ותמים כמו שכתוב ''האלקים עשה את האדם ישר'',
והא דאתינן להכי אסביר הכל בס''ד: כשיהודי מבין בשכלו את עקרונות ציווי התורה - שזה יכול להיות רק אם הם פשוטים והכי מובנים ותמימים, נוצר מצב בו
שכלו בנוי היטב בעקרונות צווי הבורא יתברך ממילא הנתונים שיוזנו למערכת
רגש יהיו מותאמות לתורה ממילא רגשו יפעל לפי רצון הבורא, ועכשיו יגיע למלחמה מול
התאוות, כאשר מול התאוות עומד
רגש שמוזן
ממוח שבתוכו יושב היטב יסודות ציווי הבורא יתברך, שהוכנסו אליו בצורה הנכונה דהיינו ''הפשוט והמובן'', וכזה רגש יש לו יותר כלים לנצח במלחמה[וכלשון הנידון ''חוסן '']
משא''כ אם מפעילים ישר את כח הרגש, הרגש לא יתמודד לא עם התאוות, וזאת משום שאין לו את הכלי לחימה הנכונים כיצד להילחם איתו, זה דומה לשליחת חייל לשדה הקרב ללא נשק, שאמנם יש כאן חייל עם מוטיבציה, ונכונות, ורצון , וכו' אך הוא לא יכול להוציא את כוחותיו מכוח על הפועל,[וכלשון הנידון בלי ''חוסן''],
[מלבד זה שהרגש יקרוס מכח הסתירה שמקבל בין איך שעוררו אותו לבין הנתונים הסותרים שמוזנים לו מהמוח שעדיין לא זכה שיסבירו לו את דבר ה', אך זה עוד נקודה ואכמ''ל]
[לגבי מקור: קשה קצת לציין...[מכיוון שהם הרבה דברים שתלווים בהבנה],
חובת הלבבות ש' עבודת האלקים, חינוך במצוות תרומה, מעשר ,בכור ,ביכורים, ועוד, ספרי חסידות לרוב, מקור מסוים - ישמח ישראל פרשת חקת בשם רביה''ק ר''י מווארקא בביאור פסוק 'טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי']
מקווה שיבינו אותי בס''ד.
הנושאים החמים
