דרוש מידע כיצד נייצר חוסן רוחני?

  • הוסף לסימניות
  • #62
לפי דעתי
מה שנותן לבן אדם חוסן רוחני אמיתי.
זה שהוא מאמין בדרך שהוא צועד
שעושים מתוך אהבה ומשמעות הכול נראה אחרת....
זו גופא השאלה.... איך גורמים לדור הצעיר להאמין בכל לב בדרך בה הוא צועד..?
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
זו גופא השאלה.... איך גורמים לדור הצעיר להאמין בכל לב בדרך בה הוא צועד..?
אוחחח.... חוזרים פה על הנקודה שוב ושוב.
צריך בסך הכל להראות לילד שלהיות יהודי זה טוב!
להראות לו ששבת זה כיף!
להראות לו שתפילה זה להתחבר!
להראות לו שללמוד זה תענוג!
זה השיטה אני חושב...
(לגבי יראה- איזהמישהו אחד יכול לכתוב לי כיצד עושים יראה? סתם... מעניין אותי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
כמה דברים שאישית עזרו לי בתקופות גיל הצעיר

1.שיעור/ הרצאה בבית הספר שהיה כל כך מוחשי -שבן אדם אחרי 120 יראו את כל החיים שלו כולל המחשבות בזמן המעשה וכל מי שהיה קשור אליך יבוא ויצפה בזה המשפחה כולל המורחבת , מורות שהיו קשורות בחינוך וכו' וכו' והבושות יהיו כל כך אדירות... השיעור הזה ליווה אותי ובשבוע או יותר לאחריו חייתי כל הזמן בהרגשה שצופים בי ורואים את מחשבותי...

2. איזה מורה שאמרה שהחתן העתידי שלך יהיה לפי הרמה הרוחנית שלך, אם את נופלת, גם לו יש נפילה, אם את מתחזקת גם הוא מתחזק.כך עד החתונה . ואיזה רמה רוחנית את רוצה את בעלך?...

3. כמה שזה היום לא פופולרי "להפחיד" אבל לי שיעורים על שכר ועונש ועולם הבא דווקא עזרו והרתיעה מעונש עזר לא לחטוא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
ללמוד את שער הביטחון, מעורר לחשיבה ומביא שינוי גדול מאוד


לנשים, יש אחת בשם בת שבע דרגן שמנגישה את שער הביטחון לנשים ונערות (כותבת את זה בשפה מובנת ופשוטה יותר ומביאה דוגמאות ), יש לה רשימת תפוצה בה היא שולחת פרק ביום, ממליצה בחום
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
צריך בסך הכל להראות לילד שלהיות יהודי זה טוב!
להראות לו ששבת זה כיף!
להראות לו שתפילה זה להתחבר!
להראות לו שללמוד זה תענוג!
זה השיטה אני חושב...
זה נכון מאד
אבל בשביל שהילד יקבל את מה שהמבוגר משדר לו חייב להיות בסיס של קשר טוב
או במילים אחרות - שהילד ירצה להיות כמו אבא שלו שמראה לו את כל זה, ולא חלילה להיפך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
זה נכון מאד
אבל בשביל שהילד יקבל את מה שהמבוגר משדר לו חייב להיות בסיס של קשר טוב
או במילים אחרות - שהילד ירצה להיות כמו אבא שלו שמראה לו את כל זה, ולא חלילה להיפך...
תחושה והרגשה לא ניתן להסביר במילים
ולא צריך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
(לגבי יראה- איזהמישהו אחד יכול לכתוב לי כיצד עושים יראה? סתם... מעניין אותי)

יראה נתפסת כפחד, אבל במובן הלא נכון שלו.
הפחד שלנו לא צריך להיות מה' ומהעונש (ועיין בתומר דבורה), אלא מהפחד להפסיד את קרבת ה'.
ולזה אפשר להגיע רק אחרי שחווים חזק את אהבת ה', אפשר להגיע ליראה אמיתית, והיא הפחד שבעקבות החטא והריחוק אני אפסיד את העונג הצרוף של קרבת אלוקים. זו יראה.

(מבוסס על דבריו של הרב יעקובזון שליט"א)
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
אולי שיתוף אישי יחדד יותר את השאלה.

בילדותי גדלתי בשכונה מעורבת, לעיתים היו אפילו משחקים משותפים בגן השעשועים עם ילדים שאינם שומרי תומ"צ.
ברור שהיתה חשיפה לא מועטה לעולם שמעבר.
ובכל זאת, ב"ה רובם ככולם של הילדים בשכונתינו גדלו להיות אברכים ונשות אברכים עם בתים יראים ושלמים ועם חוסן רוחני מיוחד במינו. (ונראה לי שהרבה שגדלו בשכונה מעורבת לפני X שנים יסכימו עם זה).
לאורך השנים חשבתי שמגורים בשכונה מעורבת אולי זה הפתרון, מעין חיסון שמחדיר נוגדנים. נחשפת, ראית שאין מה למצוא שם וכעת אתה בטוח בעצמך שהדרך שלך היא הנכונה.
לאט לאט ראיתי שהדור של היום כן נגרר אחרי הרחוב, בשכונות סגורות ובשכונות מעורבות כאחד. ובפשטות ניתן לומר שהנוער שגדל היום פחות מצליח לשמור על חוסן כמו בעבר.
אמת. זה היה נכון בזמנים ההם, בצעירותינו.
והיום ממש לא! כך גם מורים הרבה גדו"י כיום לגור במקום תורה בלבד, כשאפשר כמובן..
ומשם ממש הגיעה השאלה שלי, מה עזר לנוער בזמנו לפתח חוסן למרות החשיפה לתכני הרחוב, ולמה כעת זה לא עובד? איך אפשר לשחזר את ההצלחה? הפכתי בשאלה המון (!!!), ואין לי תשובה.
כשאני הופך בדבר עולה לי אולי הסיבה היא שאז בימים ההם כולנו כמעט היינו אותו דבר. וכוונתי מבחינת התרבות, הפשטות שהיתה רווחת בציבור, השמחה והאחדות בין כולם.
כמובן לא היה את הטומאה הגדולה שיש היום ברחובות, היה די כבוד בין שומרי תו"מ לשאינם, ואם נכנסנו לביתם לרגע, היו מכבים את הטלויזיה, ומשכך היה יותר קל להיבדל ולהכיר את מקומנו.
ולכן מנסה דרך הדיון פה לנסות למצוא קצה חוט....

ואולי הנוער של היום (שראיתי כבר שגם מסתובבים פה...) יענו מה נותן להם כח זה יתן הבנה עמוקה יותר בפער בין מה שעבד בעבר למה שעובד היום
אני גם מצפה לשמוע ולקרוא חוויות אישיות ופחות משוכתבות שעזרו להתגבר, ונ"ל שזה גם מה ש @לשם שינוי התכוונה בשאלה.
אם מגיע לי מכסה של צער - שזה יהיה בעמידה בנסיונו
רבנו יונה ז"ל בשערי תשובה (שער א' כמדומני) כתב שכיון ונגזר על האדם יסורים בעוה"ז הוא יכול לנווט אותם לדברים מועילים כגון להתיסר בעמל התורה.
לא לזה התכוונתי , ממש ממש לא
גלוי נאות: אין לי ילדים עדיין
אני מתכוונת לדברים שהילדים שלי לא בהכרח יראו וידעו שעשיתי
אבל אני אהיה אמא ואישה אחרת אם אני אעשה את הדברים האלה
עם פחות עדינות , יר"ש פחות חמה
אני מדברת על הסוג הזה של הדברים

איזה בנאדם אני אהיה, ואיך אני אגדל את הילדים שלי, שזה תוצאה של זה
במילים אחרות - לחנך את עצמי כדי להיות אדם שראוי לחנך אחרים
זה ממש נכון וידוע,
וכמו שאמר הסטייפלער לאחד שבא לבקש ברכה שבנו יהיה צדיק/ת"ח.
אמר לו כבר איחרת ב-20 שנה. כשאתה היית ילד היית צריך לבקש עליו.
(לא זה בדיוק הסיפור, אך זה הרעיון)

וה' יזכה אתכם בילדים טובים וצדיקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
שאלה חשובה, תודה!

מניחה כאן חומר מקצועי על בניית חוסן אישי.

תחושת קוהרנטיות היא תחושה מתמשכת של ביטחון בעזרתה אדם מסוגל להתמודד עם לחצים. על פי המודל של אנטונובסקי (1987), תחושת הקוהרנטיות מבוססת על שלושה יסודות עיקריים: מובנות, נהילות ומשמעותיות.

  • מובנות (ההיבט ההכרתי): תפיסה זו גורסת כי העולם אינו אקראי, אלא מתנהל באופן עקבי וניתן לצפייה. אדם בעל תחושת מובנות חזקה רואה את האירועים בחייו כבעלי היגיון וסדר, מה שמעניק לו תחושת ביטחון.
ברוחניות - זה כל ההסברים, המקום לשאלות, וגם התייחסויות למורכבות, לאפשר לילד להבין שיש שוני ואיך אנחנו מתייחסים אליו ולמה. שהילד לא "יופתע" משום דבר.
  • נהילות (ההיבט ההתנהגותי): מרכיב זה מבטא את אמונתו של האדם כי עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנדרשים להתמודדות עם אתגרי החיים. תפיסה זו מקנה תחושת שליטה ויכולת להתמודד באופן יעיל עם דרישות המציאות.
ברוחניות - זה הסיפורי צדיקים, האמון, האהבה, הכבוד, וכל מה שנותן כח להתנהג כמו שצריך להתנהג.
  • משמעותיות (ההיבט הרגשי-הנעתי): זהו המרכיב החשוב ביותר, והוא מתייחס לתחושה שלחיים יש ערך, תכלית וטעם. אדם החווה משמעותיות מאמין שההתמודדות עם קשיים היא כדאית וראויה למאמץ, ולכן הוא חדור מוטיבציה למצוא פשר גם במצבים מאתגרים ולפעול כדי להתגבר עליהם.
ברוחניות - זה החינוך לתפקידנו כעובדי השם, אהבת השם, שכר ועונש, חשיבות הנשמה, העוצמה שלנו כיהודים, וכו'.

שילובם של שלושת היסודות הללו יוצר תפיסת עולם המאפשרת לאדם לראות את חייו כברי-הבנה, ניתנים להתמודדות ובעלי ערך. אדם בעל תחושת קוהרנטיות גבוהה נוטה לפרש פחות מצבים כלחוצים, וכאשר הוא כבר נתקל במצב כזה, הוא מגיב אליו ביעילות רבה יותר. עמדה פנימית זו מאפשרת לו גמישות רבה יותר בבחירת אסטרטגיות התמודדות הולמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
@לשם שינוי
ועוד מילה מרשה לעצמי לומר.
זכיתם והתשובות כאן ממש מאלפות.
בשלל חיזוקים והארות שנפלו כצוהר מן השמים כנראה, בימים מעט מעוננים ומאתגרים.

אכן כן. המון מידע לעבד ובע"ה גם לעבוד איתו.

תודה לכל מי שתרם ותורם לאשכול הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
זה נושא מאתגר במיוחד מלא בניסיונות יום יומיים.
אבל-
מה שנותן לי כוח - זה שאני בוחרת בעצמי, ואילו ההחלטות שלי,
ומה שאני אחליט אתמול זה מה שישפיע על העתיד שלי מחר.

לי מאוד קל לומר לעצמי שכל דבר שאני מתגברת עליו היום זה מעצים את בעלי זה נותן לו גם כוח, ואני ממש אומרת בפה שאני מקדישה את ההתגברות הזו להצלחתו בלימוד.. / שיהיה לו יותר כוח וריכוז בלימוד וכו'...

וגם הגאווה הזו שאני יחידה, (אני הבחורה החרדית היחידה בענף המשפחה המורחבת שלנו.. מצד האבא.. ולכן זה נותן כוח להעצים את המקום שלי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
לפי דעתי
מה שנותן לבן אדם חוסן רוחני אמיתי.
זה שהוא מאמין בדרך שהוא צועד
שעושים מתוך אהבה ומשמעות הכול נראה אחרת....

זו גופא השאלה.... איך גורמים לדור הצעיר להאמין בכל לב בדרך בה הוא צועד..?
לעניות דעתי, [וכפי שכבר אמרתי]
התשובה לשאלה של @לשם שינוי היא;
חינוך לתורה ומצוות יסודי, דהיינו להסביר כל מצווה וכל מושג של היהדות קודם כל מצד השורש הפשוטה,
[דוגמא: למה אנחנו מתפללים: - כי ה' ציווה אותנו להתפלל שע''י כך נכיר שהוא הבורא הכול יכול הבלעדי ורק הוא יכול להושיע, וגם: שבתפילה אפשר לפעול הכל ,וכל מילה ה' מתפאר איתה וכו' ]
ככה אפשר להסביר כל דבר באמת לאשורו עד שהוא מתיישב על הלב ןלא יוצא כ''כ מהר,
והסיבה לזה פשוטה כי הקב''ה ברא את התורה והמצוות באופן שיהיה טוב ושלא נצטרך 'להתמודד עם זה',
רק פשוט צריך לקיים את התורה באופן שהקב''ה ציווה בפשטות, ואם אדם מקיים את המצוות רק בשביל הסגולה והחשיבות שבה, הוא פיספס לעשות את הצווה באופן בה הקב''ה רצה אותה, ממילא שלא יבוא בטענות שלא טוב לו משום שלא עשית את המצווה כפי שה' ציווה אותו,
מקווה שיבינו אותי,
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
לעניות דעתי, [וכפי שכבר אמרתי]
התשובה לשאלה של @לשם שינוי היא;
חינוך לתורה ומצוות יסודי, דהיינו להסביר כל מצווה וכל מושג של היהדות קודם כל מצד השורש הפשוטה,
[דוגמא: למה אנחנו מתפללים: - כי ה' ציווה אותנו להתפלל שע''י כך נכיר שהוא הבורא הכול יכול הבלעדי ורק הוא יכול להושיע, וגם: שבתפילה אפשר לפעול הכל ,וכל מילה ה' מתפאר איתה וכו' ]
ככה אפשר להסביר כל דבר באמת לאשורו עד שהוא מתיישב על הלב ןלא יוצא כ''כ מהר,
והסיבה לזה פשוטה כי הקב''ה ברא את התורה והמצוות באופן שיהיה טוב ושלא נצטרך 'להתמודד עם זה',
רק פשוט צריך לקיים את התורה באופן שהקב''ה ציווה בפשטות, ואם אדם מקיים את המצוות רק בשביל הסגולה והחשיבות שבה, הוא פיספס לעשות את הצווה באופן בה הקב''ה רצה אותה, ממילא שלא יבוא בטענות שלא טוב לו משום שלא עשית את המצווה כפי שה' ציווה אותו,
מקווה שיבינו אותי,
מעניין מאד מה שכתבתם.
הרהרתי בזה כבר כמה פעמים מאז שכתבתם את זה בפעם הראשונה.
זו גישה מעניינת ואני בהחלט מבינה את נקודת האמת שבה,
אני רק תוהה האם זה עוזר, כי הרי זו שיטה המדברת אל השכל, ואילו יצר לב האדם להרע לרוב מקורו ברגש ( כמו"ש: ולא תתורו אחרי לבבכם). אלו 2 שפות שונות מאד, ולכן זה לא כ"כ הסתדר לי. אלא אם כן, זה אמור לעבוד באופן סגולי שכאשר האדם מקיים את המצוות כפי שהקב"ה ציווה אותם זה מביא אותו ליראת חטא.
יש מקור לדברים?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אהבה אהבה אהבה
של ההורים והצוות החינוכי לילדים ולנערים

להאמין בהם, להעריך אותם הם כל כך זקוקים לזה.

דוגמא אישית מחנכת המון ליחס לתורה, למצוות, לנסיונות,
שהורים משתפים את הילדים בהתמודדויות שלהם, פותחים את הפתח לילדים לבוא ולספר כל דבר בלי לחשוש אף פעם שמא יכעסו עליהם או יענישו.

לגבי מגורים בעיר מעורבת, למדתי הרבה מהמדור "קודש בחולון" בקטיפה,
הכל עניין של איך מעבירים את הדברים לילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
מעניין מאד מה שכתבתם.
הרהרתי בזה כבר כמה פעמים מאז שכתבתם את זה בפעם הראשונה.
זו גישה מעניינת ואני בהחלט מבינה את נקודת האמת שבה,
אני רק תוהה האם זה עוזר, כי הרי זו שיטה המדברת אל השכל, ואילו יצר לב האדם להרע לרוב מקורו ברגש ( כמו"ש: ולא תתורו אחרי לבבכם). אלו 2 שפות שונות מאד, ולכן זה לא כ"כ הסתדר לי. אלא אם כן, זה אמור לעבוד באופן סגולי שכאשר האדם מקיים את המצוות כפי שהקב"ה ציווה אותם זה מביא אותו ליראת חטא.
יש מקור לדברים?!
אני אנסה לפרט קצת בס''ד: ואקדים מספר הקדמות, [ לענ''ד, וכפי שקיבלתי מרבותי],

1. למיטב ידיעתי הרגש הוא כלי נפרד מהשכל אך הוא פועל ומוזן מנתונים מהשכל, דהיינו אדם פוחד [רגש] מצוק תלול וצר-שהשכל הסביר לו שאוי ואבוי אם הוא נופל, [ראיה לדבר שדברים שלא ידענו, [שכל] שהם סכנה לא פחדנו, ],
מה שאני כן מסכים שהתאוות הגשמיות הפשוטות [כגון הנאה, נקמה, וכו'], הם מופרדות לגמרי מהשכל,

2.עכשיו על התאוות חייבים לשלוט אחרת לא חיים [ולהבדיל גם אומות העולם מחנכים לשלוט עליהם ,וכמו שכתוב במשנה באבות ''אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו''], רק אנחנו מצווים מהבורא יתברך לשלוט עליהם בצורה מסוימת שהיא דרך התורה,

3.עכשיו השליטה על התאוות היא מלחמה קשה שהרבה פעמים לא מנצחים בה, והלוחם איתה בפועל הוא הרגש, ומי שנותן לרגש את 'הכלי נשק' זה המוח [שכל], וכדי שהשכל יוכל לתת, צריך קודם שיקבל, והשכל כדי שיקבל צריך שיהא הדבר הכי ישר ומובן, כי השכל הוא פשוט ותמים כמו שכתוב ''האלקים עשה את האדם ישר'',

והא דאתינן להכי אסביר הכל בס''ד: כשיהודי מבין בשכלו את עקרונות ציווי התורה - שזה יכול להיות רק אם הם פשוטים והכי מובנים ותמימים, נוצר מצב בו שכלו בנוי היטב בעקרונות צווי הבורא יתברך ממילא הנתונים שיוזנו למערכת רגש יהיו מותאמות לתורה ממילא רגשו יפעל לפי רצון הבורא, ועכשיו יגיע למלחמה מול התאוות, כאשר מול התאוות עומד רגש שמוזן ממוח שבתוכו יושב היטב יסודות ציווי הבורא יתברך, שהוכנסו אליו בצורה הנכונה דהיינו ''הפשוט והמובן'', וכזה רגש יש לו יותר כלים לנצח במלחמה[וכלשון הנידון ''חוסן '']

משא''כ אם מפעילים ישר את כח הרגש, הרגש לא יתמודד לא עם התאוות, וזאת משום שאין לו את הכלי לחימה הנכונים כיצד להילחם איתו, זה דומה לשליחת חייל לשדה הקרב ללא נשק, שאמנם יש כאן חייל עם מוטיבציה, ונכונות, ורצון , וכו' אך הוא לא יכול להוציא את כוחותיו מכוח על הפועל,[וכלשון הנידון בלי ''חוסן''],
[מלבד זה שהרגש יקרוס מכח הסתירה שמקבל בין איך שעוררו אותו לבין הנתונים הסותרים שמוזנים לו מהמוח שעדיין לא זכה שיסבירו לו את דבר ה', אך זה עוד נקודה ואכמ''ל]

[לגבי מקור: קשה קצת לציין...[מכיוון שהם הרבה דברים שתלווים בהבנה],
חובת הלבבות ש' עבודת האלקים, חינוך במצוות תרומה, מעשר ,בכור ,ביכורים, ועוד, ספרי חסידות לרוב, מקור מסוים - ישמח ישראל פרשת חקת בשם רביה''ק ר''י מווארקא בביאור פסוק 'טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי']

מקווה שיבינו אותי בס''ד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה