דרוש מידע משהו קטן לשים לבחור שמתחיל ישיבה גדולה

[בחורציק עם ADHD]

בדרך כלל לא ממש אכיל... (ככה זה אצלי עכ"פ)

אצלנו הציבור טען שהירקות שישית. [בערך 4 שנים אחרי שמיטה.. אבל לא בעיה. שמרו אותם בהקפאה. זה בסדר...]

באמת?
הם לא מקבלים פירות אחרי האוכל?
בעלי תמיד מספר שבקיץ אחרי ארוחות היו מלאאא אפרסקים

באיזה ישיבה?...
פירות בישיבה - אאל"ט - מביאים בשנת השמיטה, כשנתקעים עם פירות אוצר בית דין... אז יש פירות בשפע.

 

[אילן גרינולד]

רעיון קטן ויפה.
להזמין בחנות מדבקה עם כיתוב, לשמפו, למשל "פינוק", בצורה מתאימה לבקבוק.
אנחנו כתבנו: "מוישי הצדיק שלנו".
[פעם עברה ניידת שלהם, ונתנה בחינם מדבקות כאלו בהתאמה...].

 

[שמחה וברכה]

ואחד הדברים החשובים אצל מי שעולה לישיבה גדולה זה לבוא לבקר קצת

בפרט כשאין זמן לטלפונים

 

[שמחה וברכה]

ואחד הדברים החשובים אצל מי שעולה לישיבה גדולה זה לבוא לבקר קצת

נזכרתי שהשבוע שמעתי מחתן שסיים שבע ברכות ביום ראשון
"הורי אמידים, לטלפונים לישיבה לא זכיתי, פרט לאחד לפני השידוך, מה לעשות זה חיוני מאוד,
כשאני צילצלתי קבוע לא היה מענה, וכשהיה היתה תגובה אני עסוק/ה העיקר אתה חי,
כשבאתי לשבת או לחג כמעט היתה תענית דיבור כלפי וכלפי אחי ואחיותי זה היה כל יום [יש לי אחות בגיל 16] אבל בטלפונים עם אחרים היתה חיות,
ניסיתי לברר אצלם אחרי הש"ב מה הסיבה לכך, ונעניתי בקרירות שלא תפתחו פינוק מעבר למזומנים שקיבלתם"....
בקיצור חוסר יחס כאילו שלחו חבילה לישיבה והאחות הבוגרת בבית מרגישה כמו בכלא כמו יתר האחים,
נכון הבית מפואר אבל חצי יתומים....

ולכן בגלל שיחה זו הגבתי על שיחה אל הבחור (כשאין אפשרות לביקור)
בטוח שלא על זה האשכול אבל שיתפתי בשביל המודעות שיש בחור שמצפה לטלפון לפחות אחד לכמה ימים

 

[קרעפט]

נזכרתי שהשבוע שמעתי מחתן שסיים שבע ברכות ביום ראשון
"הורי אמידים, לטלפונים לישיבה לא זכיתי, פרט לאחד לפני השידוך, מה לעשות זה חיוני מאוד,
כשאני צילצלתי קבוע לא היה מענה, וכשהיה היתה תגובה אני עסוק/ה העיקר אתה חי,
כשבאתי לשבת או לחג כמעט היתה תענית דיבור כלפי וכלפי אחי ואחיותי זה היה כל יום [יש לי אחות בגיל 16] אבל בטלפונים עם אחרים היתה חיות,
ניסיתי לברר אצלם אחרי הש"ב מה הסיבה לכך, ונעניתי בקרירות שלא תפתחו פינוק מעבר למזומנים שקיבלתם"....
בקיצור חוסר יחס כאילו שלחו חבילה לישיבה והאחות הבוגרת בבית מרגישה כמו בכלא כמו יתר האחים,
נכון הבית מפואר אבל חצי יתומים....

ולכן בגלל שיחה זו הגבתי על שיחה אל הבחור (כשאין אפשרות לביקור)
בטוח שלא על זה האשכול אבל שיתפתי בשביל המודעות שיש בחור שמצפה לטלפון לפחות אחד לכמה ימים

מזעזע.

 

[קסם של קינוח]

יש לו כבר את שתיהם

סטנדר כיס

 

[מומחה בהכל]

נזכרתי שהשבוע שמעתי מחתן שסיים שבע ברכות ביום ראשון
"הורי אמידים, לטלפונים לישיבה לא זכיתי, פרט לאחד לפני השידוך, מה לעשות זה חיוני מאוד,
כשאני צילצלתי קבוע לא היה מענה, וכשהיה היתה תגובה אני עסוק/ה העיקר אתה חי,
כשבאתי לשבת או לחג כמעט היתה תענית דיבור כלפי וכלפי אחי ואחיותי זה היה כל יום [יש לי אחות בגיל 16] אבל בטלפונים עם אחרים היתה חיות,
ניסיתי לברר אצלם אחרי הש"ב מה הסיבה לכך, ונעניתי בקרירות שלא תפתחו פינוק מעבר למזומנים שקיבלתם"....
בקיצור חוסר יחס כאילו שלחו חבילה לישיבה והאחות הבוגרת בבית מרגישה כמו בכלא כמו יתר האחים,
נכון הבית מפואר אבל חצי יתומים....

ולכן בגלל שיחה זו הגבתי על שיחה אל הבחור (כשאין אפשרות לביקור)
בטוח שלא על זה האשכול אבל שיתפתי בשביל המודעות שיש בחור שמצפה לטלפון לפחות אחד לכמה ימים

מזעזע בהחלט.
בדר"כ ההורים הם אלה שמחכים לשיחות ולא הפוך

 

[ישראל31]

עט עם חריטה ארנק קטן מעור עם חריטה אישית
מגבת עם ריקמה אישית של השם
ספר חידושים
תיק רחצה אפשר גם כן עם שם
מנורת לילה איכותית עם שם או עם פתגם יפה
לא חסר מה לתת

 

[ארכיטקט מצוי]

עט עם חריטה ארנק קטן מעור עם חריטה אישית
מגבת עם ריקמה אישית של השם
ספר חידושים
תיק רחצה אפשר גם כן עם שם
מנורת לילה איכותית עם שם או עם פתגם יפה
לא חסר מה לתת

חזק ביותר מוצלח מאד.

 

[מקצה הארץ-:)]

כאחות - חשוב היחס שלך, פחות מאשר החפץ
וזה גם ילד קטן כמעט, כדאי שתזכרי
שוקולד / משהו שהוא אוהב זה מקסים בעיני, עם מכתב קטן כמובן

ציינו שעולה ליש"ג

זה מאוד תלוי על איזה פרק זמן מדובר. 50-100 ש"ח לשבוע זה יפה. אבל לחודש זה מעט מאוד ובחור מהשורה יתקשה מאוד להשלים ארוחות בכזה סכום. בחור שלא נמצא בבית חודש הדמי כיס הממוצעים עומדים בין 200 ש"ח ל450 ש"ח

הכל טוב ויפה.
בזמני לא דיברו ולא חלמו על סכומים כאלו.. גם האבא אברך ב"ה עד היום... וא"א כל הזמן למצוץ את ההורים ולבוא בדרישה.
לומר תודה על מה שיש ותודה רבה על מה שאין.
לא לל אחד יש את היכולת

מסכים ממש.
חושב שהמון הורים לא מודעים לכך,
גם החיים של בחור ישיבה התייקרו, והיום חייבים לתת לבחור את האפשרות להתפנק מדי פעם באיזו ארוחה טובה (אני לא מדבר על כל יום, אבל בחור צריך מדי פעם לאכול ארוחה טובה)
בפרט בישיבות שמצב האוכל אינו מאפשר לאכול 3 ארוחות בישיבה (יש לצערינו לא מעט ישיבות כאלה..) זה ממש הכרחי.
וזה כמובן חוץ מההוצאות השוטפות, כביסות, מקווה ביום שישי וכו' וכו' שזה גם מצטבר לכמה עשרות שקלים בשבוע.
מה שגם בתחילת זמן תמיד יש הוצאות נוספות, גמרות, מראי מקומות, ועוד
בקיצור, לפעמים זה נשמע מוגזם, אבל אין מה לעשות, בחור שחי מחוץ לבית, צריך סכום הגון שיוכל לחיות ממנו.
לצערינו, המון פעמים הורים אינם מספיק מבינים את הצורך, ובעקבות כך פעמים רבות בחורים נאלצים לבקש את עזרת הת"ת, שכן דבר ברור וידוע הוא שבחור צעיר (ולא רק..) לא יכול לשקוע בלימוד שיש לו טרדות כלכליות.
אפשר אולי לדון האם להגביל בסכום קצוב או לתת לו כמה שהוא מבקש וצריך.
אני אישית חושב שצריך ליצור אמון בין הורה לבחור שידע אותם כמה באמת הוא צריך
כי 250 או 300 שקל, לבחור אחד זה המון, ולשני זה לא מתחיל להספיק.. (כמובן שזה גם תלוי בגיל הבחור)
מקווה שהועלתי.

החיים השתנו לבלי הכר

מכירה מלא בחורים שלא קיבלו שקל ממהורים ולא כי ההורים לא נתנו זה כי הם לא רצו לקחת והם היו עושים מבחנים וחיים על חשבון עצמם!
נשמע לי הזוי הנידון כאן להכריח הורים לשלם כסף על דברים לילדים

לגמרי

לא מבינה רק הבחורצי'ק שלי אני מביאה לו 300 ש"ח ואחרי חודש נשאר לו אותו סכום? ואומר שיש לו הכול והוא לא צריך לקנות כלום :

אני הייתי בדיוק כזה, ועוד הייתי קונה מתנות לאחים הקטנים מידי פעם..
וגם חסכתי כסף לרישיון.

רק לא לשים לו ברכון קרי"ש בחור בשיעור שלי קיבל את זה מגיסתו בשבת גהנום והתבאס בטירוף

כל אשכול אני לומד מושגים חדשים מצעירי האשכולות..
מה זה שבת גיהנם?
וממתי גיסה מביא מתנה לגיס?

עט עם חריטה ארנק קטן מעור עם חריטה אישית
מגבת עם ריקמה אישית של השם
ספר חידושים
תיק רחצה אפשר גם כן עם שם
מנורת לילה איכותית עם שם או עם פתגם יפה
לא חסר מה לתת

חזק ביותר מוצלח מאד.

אשתי הזמינה לבן (עולה ליש"ק בעז"ה) משיין כל מיני (מגבת, ארנק, ועוד כמה עם השם שלו דברים מתחקים וחמודים ממש)

 

[nori]

יש לציין שאני שולחת אותו מאובזר שמפו, גמרות, עוגות וכו' בחודש הראשון אחרי שקראתי פה כמה כסף צריך להביא נתתי לו 300 ש"ח וכשבאנו לבקר אחרי שבועיים נשאר אותו סכום וגם אחרי חודש והוא טוען שאין לו מה לקנות(כן לפעמיים משתמש לקנות שמפו שנגמר ולא שלחתי וכד' אבל זה לא הסכומים שדיברו פה)
והוא בישיבה שאין בה בכלל תנאים ואוכל טוב אבל הוא כנראה לא מפונק ...

הבן שלי גם לא צורך כמעט כלום
הוא לא אוהב להסתובב חם בבני ברק.
מסתמך על קניות שעושה כשמגיע הביתה (קונה שפע של חטיפים, קורנפלקס, גבינה צהובה, טונה ועוד ועוד) ואנחנו משלימים לו כשבאים לבקר אחרי שבועיים שלוש שלא חוזר לפי הבקשות שלו (חוץ ממאפים ביתיים ועוד קצת אוכל שאני מכינה). מעבר לזה הוצאות שלו בעיקר על מקוה, ספר ומדי פעם סכומים נמוכים שקונה לעצמו משהו קטן בדרך.
הוא עם אשראי שלנו כך שאני רואה ועוקבת אחרי קניות. לא מגבילה בסכום אבל גם לא מעודדת אכילה בחוץ.
הסכומים פה בעיני גבוהים מאד. אבל מן הסתם גם קשור לסגנון של בחור או ישיבה.
חשוב לי להציג את הצד הזה כדי שמי שכמוני לא תרגיש שמשהו לא בסדר.

 

[בחור~ישיבה]

הנושא הוא לא כמה הוא משתמש בפועל, אלא הרגשת הבטחון, בחור שנמצא רחוק מהבית חייב שיהיה לו סכום מסום לזמני חירום,

 

[nori]

הנושא הוא לא כמה הוא משתמש בפועל, אלא הרגשת הבטחון, בחור שנמצא רחוק מהבית חייב שיהיה לו סכום מסום לזמני חירום,

חד משמעית.
אבל זה הרבה פחות מ100 ש' לשבוע או סכומים דומים שדברו עליהם פה.

 

[בחור~ישיבה]

לדעתי 200 ש"ח לחודש זה מינמום, בפרט בישיבה עם תנאים לא משופרים במיוחד

 

[אל השובב]

מסופר על בחור ישיבה שהגיע לישיבה כולו מתלהב ושמח על שמתחיל ישיבה חדשה.
הוא נכנס לחדר בשיא ההתלהבות מניח את המזוודה על המיטה, מדבר קצת עם החברים החדשים,
בערב הוא פותח את המזוודה לרווחה, ולתדהמתו הוא רואה חבילת טיטולים.....
אחיו שם לו את זה אחרי שהוא סגר את המזוודה...
לך תוכיח לחברים החדשים שלך שאתה לא משתמש בזה, כי אם לא למה הבאת???
(יש ממשיכים שאחרי שהוא ניסה להחביא את זה אז הוא מצא גם מוצץ ובקבוק...)

 

[בחור~ישיבה]

חמוד... אבל לא צריך להגיע לזה,
מספיק שהוא שכח פיג'מה/מגבת או כל חפץ חיוני אחר בשביל להרוס את ההתחלה...
זה מעבר כל כך חד שכל פרט הכי קטן יכול לשבש את הכל...

 

[אל השובב]

חמוד... אבל לא צריך להגיע לזה,
מספיק שהוא שכח פיג'מה/מגבת או כל חפץ חיוני אחר בשביל להרוס את ההתחלה...
זה מעבר כל כך חד שכל פרט הכי קטן יכול לשבש את הכל...

נכון.
אבל קצת יותר פוגע לשכוח דברים, מאשר להביא חפצים מיותרים....

 

[סעודה שלישית]

הכל טוב ויפה.
בזמני לא דיברו ולא חלמו על סכומים כאלו.. גם האבא אברך ב"ה עד היום... וא"א כל הזמן למצוץ את ההורים ולבוא בדרישה.
לומר תודה על מה שיש ותודה רבה על מה שאין.
לא לל אחד יש את היכולת

החיים השתנו לבלי הכר

לגמרי

רק מציע לכם לבדוק שה'בן יקיר' לא לוקח עזרה מהת"ת בישיבה וכד' בגלל שההורים שלו לא ממש מבינים את הדור.
במקרה היותר גרוע הוא גם ילך לעבוד בכל מיני מקומות חיובים יותר ופחות. מנסיון. מר.
הגיע הזמן שאנשים יקלטו שהדור הוא דור אחר (אגב, כל שנתיים זה דור חדש) והצרכים הם שונים לחלוטין, ומי שלא מבין את זה שלא יתלונן אחר כך על שום דבר. פשוט חבל שהילד מגיע למקומות אחרים בגלל 200 שקל פחות בחודש.
'ילד רעב לא לומד' זה לא סתם פתגם, זו מציאות מוכחת ואפשר לבדוק את זה אצל כל רואשיבע/ משגיח/ ר"מ/תתני"ק..

מכירה מלא בחורים שלא קיבלו שקל ממהורים ולא כי ההורים לא נתנו זה כי הם לא רצו לקחת והם היו עושים מבחנים וחיים על חשבון עצמם!
נשמע לי הזוי הנידון כאן להכריח נורים לשלם כסף על דברים לילדים

כנראה בגלל שאת 'מכירה' . אני מכיר מאות ויותר בחורי ישיבה, ולא זכיתי להכיר אף אחד כזה. או שזה תירוץ דלוח, או שמשהו לא תקין במשפחה. צורה נורמאלית של משפחה היא שהילד עד החתונה ניזון ומתפרנס מההורים שלו. (אגב יש לזה גם תוקף הלכתי, סביב המושג 'סמוך על שולחנו') וחלק מלהיות סמוך על שולחנו זה שהאבא יספק לו את צרכיו הבסיסיים לישיבה, (אני מאמין שהאבא מעוניין שבנו ילך לישיבה ויגדל בתורה, לא?)
נדמה לי שממש לא 'הזוי' שההורים ישלמו כסף לילדים שלהם..
גם בסעודת שבת בבית שכל אחד יביא לעצמו חתיכת עוף וחלה?
העולם ככה עובד, כל הורה מחוייב לדאוג לילדים שלו.

 

[איציק שפריציק הפיציק]

המציאות מוכיחה שלצערנו הרבה בחורים שלא מקבלים דמי כיס מההורים יוצאים לעבוד "בין הסדרים"

 

[כתר כהונה וכתר תורה]

חמוד... אבל לא צריך להגיע לזה,
מספיק שהוא שכח פיג'מה/מגבת או כל חפץ חיוני אחר בשביל להרוס את ההתחלה...
זה מעבר כל כך חד שכל פרט הכי קטן יכול לשבש את הכל...

אני שכחתי תפילין וזה היה מאוד לא נעים