זה דבר מאוד לא קבוע,
יש בחור שקונה בבית ויש בחנות, יש שיש אוכל ברמה בישיבה ויש כאלו שממש לא....
כמובן תלוי ברמת חיים של כל בחור בבית, כמובן שלא מצופה מבחור שעם ההורים בבית רק מזמינים אוכל כל היום שילך ויאכל מרק מופשר...
ומה שמעבר- יש בחור שההורים רוצים שהוא יוכל ללמוד בשלווה ולא רק להוגיע את מוחו במחשבות של מה עושים עם הכסף המיותר הזה? איזה הנאה הכי הכי אני יכול לקנות בו? אולי משהו שאני אשקיע קצת ואסחר בו בישיבה וכד'
ויש בחור שההורים חושבים שיהיה לו טוב לצאת מדי פעם להשתחרר כי הם יודעים שזה כבד לו מדי וכד' ומעודדים דוקא שיצא עם חברים מפעם לפעם.
באופן כללי התפקיד של ההורים בחינוך לא נגמר עד החתונה, אולי הדרכים משתנות, אבל ודאי שאם הילד בזבזן רציני כדאי להרגיל אותו גם להסתדר עם תקציב X לחודש ויפה שעה אחת קודם.
אין טעם לחתן את הילד כדי להפגיש אותו עם החיים

העולם לא מתחיל ונגמר בכסף, יש בחור שיכול להשוויץ בזה שיש לו כסף לצאת לצ'ונטיה כל ליל שישי ולפלאפל בין לבין ויש בחור שיכול להשוויץ בזה שאמא מסורה טורחת ושולחת לו לישיבה כל שבוע עוגה טעימה ומפנקת בכמות שמספיקה לו לחברים,
תרגילו את הילדים לשמוח במה שיש להם, ולכל בחור יש במה, תלמדו אותם להתפנק ממה שיש להם, אם זה כסף כי זה מה שיש להורים, אם זה שיחות מתעניינות / עוגות / ביקורים.
אחרת, למה ש500 לחודש יספיקו? הרי שבת אחת בצפת עם חברים ונגמר על התקציב! במה יקנו פיצוחים וסיגריות?
כמובן שחשוב שמבחינה בסיסית הילד יהיה מצוייד טוב בכל מה שצריך (ביגוד טוב, גמרא וספרים, רב קו טעון, אוכל מהבית, סבונים וכו') ודמי כיס הם בהחלט חשובים, נותנים עצמאות, נותנים אפשרות להתפנק אבל תזכרו שבסוף לא שמענו על אף גדול בישראל שאומר שהוא גדל בתורה כי כל יום הוא אכל שווארמה עסיסית וטרייה דווקא וממקום פלוני דווקא....