זה שכונה שמתפרסת על שטח גדול מאוד. [יותר מחצי שעה הליכה מצד לצד]
מתחילת השכונה לתחילת פוריה זה 10 דקות הליכה, יש גם תחבורה כרגע נבנים בשם 2000 דירות שכ 800 מתוכם צמודי קרקע,
לפי מה שאמרו לי באיגוד יש להם כבר רשימה של 400 משפחות חרדיות [בעיקר חסידים וספרדים] רוב החרדים זה בצמודי קרקע.
יש שם עוד 25% + - של דירות שעדיין לא נמכרו.
יש קבלן בשם אלינור [יובלים] שמאכלס 4 בניניים שבוע הבא שיש לו עוד כמה דירות במחיר של 12 א למ"ר.

יש תוכנית [שכבר עברה את רוב האישורים] לעוד 6000 יח"ד + 1500 חדרי מלון [יש מהשכונה נוף מטורף ליער שויץ ועמק יבניאל מרוב השכונה לא רואים את הכינרת]
 

מחירי הדירות לא יירדו, הציבור החרדי יקנה בכל מחיר"​

למרות שפל במכירת נדל"ן ברחבי הארץ בעקבות האירועים במדינה, בציבור החרדי – הכללים שונים. "אנשים מוכנים לעשות כל דבר בשביל שתהיה להם דירה", מסביר ד"ר חיים זיכרמן. והוא לא אופטימי לגבי המחירים
resize

חיים שער
א' באלול תשפ"ה, 25/08/25 13:38עודכן: 13:44

resize
בנייה בתל אביב. אילוסטרציה | גילי יערי, פלאש 90

בעוד המשק הישראלי מתמודד עם השלכות המלחמה והמצב הכלכלי המורכב, שאלת מחירי הנדל"ן נותרת בלב סדר היום הציבורי. ד"ר עו"ד חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו, דיבר עם עו"ד יוסי ויצמן בתוכנית 'שטח משפטי' ותיאר מצב של "פרשת דרכים" בשוק. לדבריו, "כל הזמן אנחנו רגילים שהנדל"ן עולה, המחירים עולים, והנה אנחנו רואים איזושהי סטגנציה, עצירה".

לדברי זיכרמן, היסוד הכלכלי של שוק הנדל"ן מבוסס על היצע וביקוש, ובישראל הביקוש קשיח והולך וגדל, בעוד ההיצע נמוך מהנדרש. "אנשים מתחתנים, צריכים לגור באיפשהו, והתחלות הבנייה פחותות מהנדרש", הוא מסביר. עם זאת, המחירים אינם מזנקים כבעבר, בין היתר בשל הכלים שבידי המדינה – מיסוי, רגולציה על הבנקים וריבית.

בנקודה זו, לדבריו, ניכרת השפעת הריבית הגבוהה. "הריביות מאוד גבוהות, כלומר הכסף עולה ביוקר", אמר. בכך, נפגעים הן המשקיעים – שמעדיפים להפנות את כספם לשוק ההון או לפקדונות – והן רוכשי הדירה הראשונה. "היום הרבה מאוד אנשים יושבים על הגדר ומחכים. גם משקיעים וגם רוכשים דירה ראשונה", ציין.

הדגים את ההשלכות הכבדות של יוקר המשכנתאות: "כשאני לוקח מיליון וחצי שקל משכנתה היום זה עולה לי תשעת אלפים שקל בחודש, שמתוכם שבעת אלפים שקל זה ריבית. כלומר, אני בעצם זורק שבעת אלפים שקל לפח כל חודש". לדבריו, בעבר ההיגיון היה לשאת בהוצאה הזו מתוך הנחה שערך הדירה יעלה, אך כיום רבים סבורים שהמחירים עשויים דווקא לרדת – ולכן הם נזהרים מרכישה.

ומה בנוגע למגזר החרדי? כאן, מסביר זיכרמן, הכללים שונים. "הציבור החרדי מתנהל אחרת. הרעיון של קניית דירה מושרש ממש בבסיס, ואנשים מוכנים לעשות כמעט כל דבר בשביל שיהיה להם דירה". בריכוזים הוותיקים כמו בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית, קשה לצפות לירידת מחירים – בין היתר בשל היעדר התחדשות עירונית וביקוש מתמיד.

לסיום, מצביע זיכרמן על כיוונים חדשים. "צריך לזהות את המקומות החדשים אליהם הציבור החרדי פונה – דרום, קריית גת, בצפון עכו ועפולה. מי שקנה בחריש בזמן, הכפיל את כספו". בשאלת התחזית הכללית, הוא היה חד-משמעי: "בכמה אחוזים ירדו הנדל"ן בישראל בממוצע בעוד שנה? לא ירד. כלום. לא ירד".
במשפט אחד: "בכמה אחוזים ירדו הנדל"ן בישראל בממוצע בעוד שנה? לא ירד. כלום. לא ירד"
מה אתם אומרים, לעדכן אותו שכבר יורד?
 
ושוב, לא להסיק מסקנות לפני שבודקים כמה אחוז זה מסך כל המשכנתאות המנוהלות.
 
היום במגזין "טאבו" נראה שיוצא לאור בשיתוף משרד תיווך נשר נדל"ן
יש כתבה מאד מחמיאה על התפתחות עפולה עילית
אלא שבכריכה באחורית יוצא המרצע במודעת שיווק לפרוייקט במחירים מנופחים
אז רק לחדד דבר שאמור להיות מובן מאליו
עפולה היא פריפריה רחוקה ויש לזה מחיר מקסימלי אי אפשר לסחוב את המחיר לכיוון אלעד - בית שמש
ב. הפרוייקטים שם מאד מעורבים עם משפחות חילוניות צעירות
ולמרות שיש שם קהילות מבוססות כמו ויז'ניץ
עדיין למי שלא מהמועדון הנכון קשה להתמזג שם
עדיין בהחלט זה מקום מתפתח שיש לו סיכוי גדול לגדול אבל לא בכל מחיר ! יש שם מספיק בניה חדשה
ועוד עתודות גדולות ,
יותר מ1.2-1.4 לדירת 3 ח' זה יותר מידי
 
נערך לאחרונה ב:
עלה שם לפני שנתיים 7000 למ"ר
ו250 א לקרקע של 300 מ"ר
לא נכון.
המחירים שציינת לא היו בחמש שנים האחרונות בבניה חדשה.
ולקרקע, זה היה במסגרת מחיר למשתכן לפני הרבה יותר משנתיים.
 
כותרת קצת היסטורית, אילולא הייתי חושש שתוקפה קצת קצר...
 
אני מדבר על הטווח הבינוני - ארוך.
לפי כמות השיווקים שרמ"י מדווחת + היתרי הבניה של פינוי בינוי
מגמת העליה במלאי צפויה לעלות בקצב של 15-20K דירות עודפות בשנה
כך שאני צופה ירידת מחיר והמשך דשדוש לפחות לתקופה של 5 שנים מהיום
ברור שברגע שתהיה עליה בשכר זה ישפיע
וגם ברור שיתכנו אזורים שהמחיר ימשיך לעלות בעיקר בפרפריה הקרובה , אבל זה מה שנראה כעת
גם אם חלק מהקבלנים יפסיקו לבנות זה לא ישנה הרבה
משום שרובם חייבים להמשיך ולהתגלגל כדי לשרוד כך שהצפי שהמלאי ימשיך לצמוח
 
לפי כמות השיווקים שרמ"י מדווחת + היתרי הבניה של פינוי בינוי
מגמת העליה במלאי צפויה לעלות בקצב של 15-20K דירות עודפות בשנה
כך שאני צופה ירידת מחיר והמשך דשדוש לפחות לתקופה של 5 שנים מהיום
ברור שברגע שתהיה עליה בשכר זה ישפיע
וגם ברור שיתכנו אזורים שהמחיר ימשיך לעלות בעיקר בפרפריה הקרובה , אבל זה מה שנראה כעת
גם אם חלק מהקבלנים יפסיקו לבנות זה לא ישנה הרבה
משום שרובם חייבים להמשיך ולהתגלגל כדי לשרוד כך שהצפי שהמלאי ימשיך לצמוח
נו נו. לא קבעתי מסמרות, אבל בארצנו נהוג רק לכבות שרפות.
 
למה נעצרו המחירים בעמנואל?
למי שלא באיאן/סלונים יש מה לחפש שם?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה