מ.ארבל - בלתי הפיך. בין קורי העכביש. הכתיבה יותר ישנה לדעתי. שניהם מתח, אבל ברגוע.
חיים גרינבוים - טביעת אצבע, על קומוניזם. כן יש בו סוכני ריגול, אבל זה לא עיקר הדרמה. תיק מקסיקו - גם מתח, יש סוכנים אבל לא עיקר העלילה.
מיה קינן - ממלכה במבחן. פנטזיה היסטורית, סדרה שאין כמעט מי שלא ימליץ עליה, מלאת מסר וחוכמה. ארבע ספרים.
אדמה פראית - על רוסיה הצארית והמערב של אמריקה.
לב של קרח - שוב רוסיה, הימים אחרי השואה. נגיעת מד"ב.
יונה ספיר - אצלה מתח שהוא לפי דברייך פחות יאהב. אבל: סוף העולם דרומה - מסע מארגנטינה לאנטרטיקה שמסתבך, התחממות האקלים.
דבורה רוזן - חתום באש - ספר שהייתי משייכת אותו יותר לגזרת האימה. השאר יותר מתח.
אסתר קווין - לא קראתי עדין את ספריה החדשים, תשע לפנות בוקר - סיפור על יהודים שחיו תחת נאצים הרבה אחרי שאלו פגו מן העולם. מעניין ומומלץ מאד. לא זוכרת כל כך, אבל הרבה מהדמויות שם היו נשיות, אז ייתכן ולא מתאים.
רותי קפלר - הנורמלי האחרון. אנוכי מבקש. קראתי מזמן אז לא זוכרת פרטים.
הספר שלי - אליסיר. אבל נחתום לא מעיד על עיסתו, כמובן
קשה לי להמליץ על משהו ספציפי, במיוחד כשאני חובבת מתח מושבעת ונשמע ממך שהוא לא. בכל אופן העליתי את המומלצים שלי בראייה פחות "מתוחה".
כן הייתי מדגישה את אדמה פראית. גם מבחינת החוויה ה"חכמה", המתח שקיים במינון סביר פלוס ועצם העובדה שהוא נסגר כספר בודד, לא בסדרה
ו... טוב, זו הסופרת המועדפת עליי



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //