שיתוף אנימה 2 ✏️ אני!---מה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקבות השיתוף של @shira SH שעורר לי את החשק לחזור לצייר את מה שאני הכי אוהבת.
אחד בתכנון להיות צבוע, מקווה לשתף בהמשך איך יצא.
מקווה שתהנו למרות שזה חסר צבע :)
ילדה אנימה.jpeg
ילד אנימה.jpeg
image (23).png
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
וואו ממש יפה!!!!
והכי אהבתי שעדיין זה אותו קו שלך אם החיננות של הציורים הרגילים!!
תשתפי עוד!! -ואם יש סרטון תהליך יהיה מושלם!!
[מעניין אותי גם קצת לנסות את הסגנון, אשמח לאיזה תדריך קצר..]
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וואו ממש יפה!!!!
והכי אהבתי שעדיין זה אותו קו שלך אם החיננות של הציורים הרגילים!!
תשתפי עוד!! -ואם יש סרטון תהליך יהיה מושלם!!
[מעניין אותי גם קצת לנסות את הסגנון, אשמח לאיזה תדריך קצר..]
תודה רבה!
איזה פירגון מפורט :)
יש מצב שיש לי סרטון תהליך,
לגבי הסגנון יש מלא תדריכים ברשת אבל אם תרצה דווקא מדריך שלי
אז תצטרך למקד אותי מה בדיוק תרצה לדעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@משה איור יש סרטון תהליך :)
ואם זה לא עובד תכתבו לי ואשלח קישור לסרטון באופן פרטי למי שירצה.

 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בעקבות השיתוף של @shira SH שעורר לי את החשק לחזור לצייר את מה שאני הכי אוהבת.
אחד בתכנון להיות צבוע, מקווה לשתף בהמשך איך יצא.
מקווה שתהנו למרות שזה חסר צבע :)
צפה בקובץ המצורף 2055738צפה בקובץ המצורף 2055740צפה בקובץ המצורף 2055750
וואו כל תמונה נוגעת בנפש,
פשוט ציור עם לב.....
אלופים!! אהבתי מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
ווואוו מדהים! את מציירת אנימה מושלם, קו נקי ומדוייק ברמות, בא לי לראות מנגה שלך🤩🤩🤩
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #11
@משה איור יש סרטון תהליך :)
ואם זה לא עובד תכתבו לי ואשלח קישור לסרטון באופן פרטי למי שירצה.

צפה בקובץ המצורף 2055915
ממש תודה רבה על הסרטון!! ממש מהמם!! המבט של הילדה - מיוחד!
ועניין אותי בעיקר לדעת אם יש כללים מסויימים בסגנון שצריך לדעת.. או העתקת הסגנון לבד לפי העין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שלמותתתתתתתתתתתת!!!!
חלום שלי להגיע לרמה שלך!
חחח תודה!
למרות שאני מציעה לשאוף להגיע לרמה משלך- שהרמה שלך תהיה שם דבר.
ממש תודה רבה על הסרטון!! ממש מהמם!! המבט של הילדה - מיוחד!
ועניין אותי בעיקר לדעת אם יש כללים מסויימים בסגנון שצריך לדעת.. או העתקת הסגנון לבד לפי העין.
שמחה לשמוע!

אכן יש כללים, כמו בסגנונות איור אחרים שיש כללים. אם כי ניתן ללמוד גם מהעתקה, הייתי מציעה לנסות את שניהם במקביל.
והסיבה היא: משום שבהעתקה הראש מתרגל לתנועות ולקווים, וגם מתרגל לוויזואל הספציפי.
וכן חשוב ללמוד את הכללים כדי לא להיות תלוי בהעתקים, ואח"כ לפתח עם הזמן סגנון עצמי בז'אנר.
מקווה שזה נותן לך כיוון.
בעבר הייתי עושה שיעורים פרטניים, אם יש ביקוש וזה מעניין עוד- אוכל ללמד את העקרונות בכמה פוסטים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
חחח תודה!
למרות שאני מציעה לשאוף להגיע לרמה משלך- שהרמה שלך תהיה שם דבר.

שמחה לשמוע!

אכן יש כללים, כמו בסגנונות איור אחרים שיש כללים. אם כי ניתן ללמוד גם מהעתקה, הייתי מציעה לנסות את שניהם במקביל.
והסיבה היא: משום שבהעתקה הראש מתרגל לתנועות ולקווים, וגם מתרגל לוויזואל הספציפי.
וכן חשוב ללמוד את הכללים כדי לא להיות תלוי בהעתקים, ואח"כ לפתח עם הזמן סגנון עצמי בז'אנר.
מקווה שזה נותן לך כיוון.
ממש תודה רבה!!
בעבר הייתי עושה שיעורים פרטניים, אם יש ביקוש וזה מעניין עוד- אוכל ללמד את העקרונות בכמה פוסטים.
אני ממש אשמח!! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בעקבות השיתוף של @shira SH שעורר לי את החשק לחזור לצייר את מה שאני הכי אוהבת.
אחד בתכנון להיות צבוע, מקווה לשתף בהמשך איך יצא.
מקווה שתהנו למרות שזה חסר צבע :)
צפה בקובץ המצורף 2055738צפה בקובץ המצורף 2055740צפה בקובץ המצורף 2055750
ואווווווו איזה כיף שנתתי לך חשק לצייר מה שאת אוהבת זה חשוב והציורים שלך מטריפיםםם רמה גבוהה ביותר, היה שווה בשביל שתשתפי, כיף להסתכל! 😀 תמשיכי לצייר מנגה את עושה את זה מדהיםם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ואווווווו איזה כיף שנתתי לך חשק לצייר מה שאת אוהבת זה חשוב והציורים שלך מטריפיםםם רמה גבוהה ביותר, היה שווה בשביל שתשתפי, כיף להסתכל! 😀 תמשיכי לצייר מנגה את עושה את זה מדהיםם!
תודה!!!
שימחת אותי מאוד ♥
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בעקבות השיתוף של @shira SH שעורר לי את החשק לחזור לצייר את מה שאני הכי אוהבת.
אחד בתכנון להיות צבוע, מקווה לשתף בהמשך איך יצא.
מקווה שתהנו למרות שזה חסר צבע :)
צפה בקובץ המצורף 2055738צפה בקובץ המצורף 2055740
וואו.
אנאלל זה מדהים!
תמשיכי לשתף ציורים בכלל ואנימה בפרט!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מכירים את הרגע המתסכל הזה-
ציירנו עין אחת – מושלמת!
אבל אז... ניסינו לצייר את אותה העין המקבילה לה
או בפרופיל – ופתאום שום דבר לא מסתדר.
העין נראית שטוחה, מוזרה, לא יושבת טוב.
מוכר? אתם לגמרי לא לבד בזה!

אז הנה הוא- חלק 2 איך לצייר עיני אנימה?

בפוסט הקודם למדנו צעד אחר צעד איך לצייר עין במבט קדמי
נגענו בקטנה באופי וסגנון של העין בהתאם לדמות.
מוזמנים לחזור
אליו להיזכר.

בפוסט שלפנינו, נלמד מה קורה כשמנסים לצייר את העין מזווית אחרת?
איך משתנה צורת העין כשאנחנו רואים אותה בפרופיל, או מבט מלמעלה?
אז הפעם, נצלול יחד איך לצייר עיניים מזוויות שונות – ע"י הבנה מלאה של מבנה העין,
הפרופורציה, ונראה גם מה לשמר גם כשהזווית משתנה.

אז איך ניגשים לצייר עין בזווית משתנה?

לשם כך נתחיל עם הכרת מבנה העין:
העין היא בעצם כדור.
כדור שבולט ומציץ כמין כיפה מבעד לעפעפיים.



במרכז הכדור יש קשתית (החלק הצבעוני של העין)
שבמרכזה נמצא האישון (עדשת ה"מצלמה")- עיגול שחור.
שהם מכוסים במין כיסוי שקוף הנקרא קרנית.

מבנה העין מלפנים.jpgמבנה העין בפרופיל.jpg

הכדור הזה כמו שנאמר קודם- מציץ מבעד לעפעפיים,
כאשר העפעף העליון "מסתיר" את חלקה העליון של הקשתית.



מבנה העין כלפי מעלה.jpg מבנה העין כלפי מטה.jpg


ואילו העפעף התחתון רק "ממסגר", ורק בתנועות מסויימות מסתיר את הקשתית,
לדוגמה כשהלחיים מתרוממות (מחיוך או מבכי וכד').
הורדה.jpeg
(תמונה מפינטרסט)

אם נצייר את זה כאילו זה דבוק לפנים, לא נוכל לבטא את התלת-ממדיות.
עיניים שטוחות.jpg


עיניים הפונות באלכסון מצמצמות את רוחב העיניים של העין "הרחוקה" מאתנו.
כאשר מסתכלים בזווית, רוחב העין הרחוקה מצטמצם והפינה החיצונית של העין הופכת כמעט בלתי נראית (עיגול אדום).
כמו כן, עיקול העפעף העליון אינו יורד עד הסוף, ונראה שהוא מסתיים מעט גבוה יותר מהפינה החיצונית של העין הקדמית .

עיניים בזווית.jpg
(המחשה שלי)

✦ בפרופיל – רואים עין אחת, צורתה צרה ושטוחה יותר
עין בפרופיל מגוון.jpg
(המחשה שלי)

✦ בזווית של 70° – עין אחת מלאה, השנייה מציצה

זוויות עיניים.jpg
(תמונה מפינטרסט)

כדאי לשים לב בדוגמה כאן בהמשך- למיקום האישונים
המשתנה לפי הזווית.

הורדה.jpeg
(תמונה מפינטרסט)
✦ מבט מלמעלה – האישונים נראים גבוהים
✦ מבט מלמטה – האישונים נראים נמוכים
היות שהאישון אינו פריט שטוח, בשביל לתת עוד יותר תחושה תלת מימדית נמקם אותו
"בשכבה" מאחור.
אם כי לרוב נראה שהאישון כן מצוייר כאלמנט שטוח, ולכן גם בזוויות השונות הוא יהיה מלפנים.
ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

אתגרים דו שבועיים
ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

אתגר חודשי
לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


ביקורת ספרות
וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

סיפורים בהמשכים
גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

שיתופים בולטים לאורך השנה
השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
"ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
ואלו הם:


וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
וגם, ט.ל.ח.


אז...
הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

בהצלחה. תשפ"ו.
לפי כמה שנים
כתבתי פאנפיק - סוג של המשך/סגירת קצוות
לספר של נחמן גרשונוביץ - זהב אדום / שחור
קראתי לזה: "זהב לבן - מה עוד נשאר"
בזמנו זה פורסם ע"י נחמן גרשונוביץ בשם בדוי - לבקשתי
ועכשיו אני רוצה לשתף את כולכם
הפרולוג מבוסס על קטעים מתוך הספר של נחמן גרשונוביץ
והשאר זה בעיקר כתיבה שלי - כמובן מבוסס על הספרים
אני בעצם סוגר כמה פינות בעלילה
כי כמי שמכיר את גרשונוביץ
ההמשך שהובטח לספר
ככל הנראה לא יצא בשנים הקרובות...

לתשומת לב
מי שלא קרא לאחרונה את הספר המדובר - לא יבין את הסיפור
עדיף לקרוא קודם כל את הספר המדובר.
ואז תבינו מה אני בא לסגור כאן.

פרולוג
סטאניסלב סקולוב טיפס במעלה החבל, מתנשף, רשרוש קל מעליו, המפקד
בלוב בחן את פניו רגע ארוך, עיניו הכחולות בוהקות מתוך הבור האפל,
מבע של תימהון משתקף בהם, המפקד בלוב הגה בלא קול "מצטער"...
ודוקרן זעיר צץ בין בתי האצבעות בכפפה שלו.
החבל נקרע.
מתוך הבור נשמעה צעקה מתמשכת.
הוא התאמץ לקום, כאב מצמית תקף את רגלו, הוא גרר את רגלו על גבי
הקרקע, מותיר בה חריץ ארוך לא אנושי.
●●●
שנים רבות הוא כאן, מצייר על הקיר, כמעט השלים את הציור.
הוא עומד על דרגרג הברזל המוכתם בכתמי צבע רבים מספור, בגוונים
רבים עוד יותר.
הוא שמע פסיעות, הרבה קטפיליסטים עברו כאן מאז, אבל הפעם...
דיבורים, הוא התרכז, הקול נשמע לו מוכר.
למרות שהיה מודע לנוכחותם הוא לא הסתובב אליהם, אף לא הראה סימן
של התעניינות, פניו כמעט צמודות לקיר, ידו מעל ראשו, מכחול זעיר נע
בתנועה איטית, בלתי-מורגשת, כאלו עומד על מקומו.
הוא מעתיק מזכרונו את קומפוזיציה שבע מאת ואסילי קנדינסקי, זו היצירה
הכי מורכבת שלו, הוא ראה אותה כשביקר עם בתו לודה בגלריית
טרטיאקוב במוסקבה.
הקולות התחזקו, "את באמת זוכרת כל דבר שאת רואה וקוראת"?
"את האיור הזה ראיתי עוד לפני שהיו לי כישורי צילום מנטלי" קולה התגבר
"הייתי ילדה... ביקרתי עם אבא בגלריית טרטיאקוב במוסקבה..."
רגע האם אני מדמיין? או שזה אמיתי? אני שומע אותה, את לודה, לודה
בתי המקסימה...
הוא הציץ בהם במבטו, כן, זאת היא, אני בטוח.
אבל אסור לי להתגלות, שלא יתפסו אותי, ההוראה היא לחסל את כל חברי
פרויקט 'זהב אדום', עד שימצאו את האוצר ובו מוצפנים שמות כל חברי
הקג"ב ויעצרו אותם, אני חייב להישאר כאן.
●●●
ירפולק עבר שוב על פני אולם קומפוזיציה שבע, האמן הפרוע עדיין נמצא
באותו מקום, כמו בובה על חוטים, זז בקושי.
האמן השמיע קול שיעול קצר כאשר נעצר ירפולק בפתח האולם...
הוא פנה ללכת משם, ואז נעצר שוב, מסתובב, מחזיק את הנר רחוק מגופו,
כמה פעמים ראה כאן את האולם, ואת האיור הזה, מעולם לא החליף מילה
עם האמן, מעולם לא ראה את פניו...
כנראה עוד פליט מן החיים...
זו קומפוזיציה שבע של קנדינסקי, המורכבת שביצירותיו, וכאן מדובר
בהעתקה, אבל האם זו העתקה מן הזכרון?
ירפולק נטה מעט הצידה, מנסה לראות אם יש בידיו של האמן תמונה או
דפים, לא הצליח לראות.
לפתע נרעד כולו, האמן מוכר לו מעט, הוא מיקד את מבטו שוב, והביט
בריכוז בפניו העצובות של האמן.
הוא מאוד דומה לאבא שלי, "מוי פאפא..." (אבא שלי - ברוסית)
"פאפא..." הוא לחש, ספק לעצמו, ספק לקירות המנהרה.
"פאפא..." הלחישה כמעט הפכה לצעקה.
האמן הפנה את מבטו לעברו, ואז עצר נדהם...
"אתה טי ירפולק?" (זה אתה ירפולק? - ברוסית) שאל בלא קול.
"דה פאפא" (כן אבא - ברוסית) קולו רעד.
הם נפלו זה על צווארי זה, גועים בבכי, בכי של התרגשות.


1
הנר שבידו הבהב הבהוב גסיסה.
באחת הכל הפך שחור.
ירפולק שלף מכיסו פנס, אלומת אור לבנבנה האירה במעט את החושך.
סולם נראה כמה מטרים לפניהם.
"בא אבא, נצא מכאן, לפני שהכל יתמוטט".
"לא, לא... לפני שיוצאים..." ענן אבק התקדם לכיוונם "אאטטששיי" הזקן
השתנק "יש עוד אוצר"...
"מה? באמת?? יש עוד אוצר???" מבט התמיהה על פניו גבר עם כל מילה שהוציא מפיו.
שנים רבות חיפש את האוצר וחקר אחריו ואף פעם לא שמע על אוצר נוסף...
הזקן לא הצליח לענות, רק הצביע לכיוון כלשהו ובקושי מלמל "לשם".
הם התקדמו באיטיות תוך כדי סדרת שיעולים עזה שהופקה בצורה מעוררת
השתאות מפיו של הזקן, סדרת שיעולים שהיתה מנצחת בתחרות על שיא
גינס, אם רק היה מתמודד עליו.
הזקן גורר את רגלו, מותיר בקרקע חריץ ארוך...
●●●
רעש עמום נשמע מתקרת המנהרה, "הכל הולך לקרוס!!!" צעק ירפולק.
הם התחילו לרוץ, ירפולק תומך באביו, תקרת המנהרה החלה להתמוטט
מאחוריהם.
הזקן התנשף בקושי רב "לא. אני. לא. יכול. יותר!"
"אבא רוץ, הכל מתמוטט!!!!!!!!" שאג ירפולק.
"לא, אני לא יכול!!" צרח הזקן בהחלטיות. "תעזוב אותי, תציל את עצמך!!!"
"לא. לא אבא, אתה-לא-עוזב-אותי. נשימה. תמשיך בשביל לודה, כבר
שנים אתה מחכה לרגע הזה".
נשמע רעש אדיר.
תקרת המנהרה קרסה.
"איייייייייייייי!!!!"
ירפולק התכופף "פאפא שתו סלוצ'ילס סתבוי???" (אבא מה קרה איתך? - ברוסית)
"האבן..." הוא נאנח בכאב "היא... נפלה לי על... הרגל".
ירפולק הרים את אביו על כתפיו, ורץ לכיוון היציאה מהמנהרה.
"לא... רגע... אבל... האוצר?.." התחנן הזקן "לא, אני לא יכול לצאת מכאן
לפני שנמצא אותו..."
"אבל אבא..."
"אתה לא תבין..."
ירפולק לא הגיב.
"יש כאן מימין פניה שדרכה ניתן להגיע לאוצר."
הם פנו ימינה, מתקדמים בזהירות, רצפת המנהרה הייתה זר


2
הם פנו ימינה, מתקדמים בזהירות, רצפת המנהרה הייתה זרועת מכשולים,
סלעי ענק התנשאו בכל פינה. וענני אבק כיתרו אותם מכל עבר...
פינג דה הופיע מולם "הי, לאיפה אתם הולכים??".
"מה השאלה? אנחנו הולכים הביתה".
"לא כל כך מהר..." הרהר לעצמו פינג דה תוך שהוא משחק בקצוות שרווליו
בצורה מוכרת.
"אל תנסו לעבוד עלי" סינן, "אתם מחפשים את האוצר השני?!" ספק שאל
ספק קבע, נותן להם את ההרגשה שהוא יודע הכל...
"לא... זאת אומרת כן, אבל זה, לא מה שאתה חושב..." אמר הזקן.
פינג דה הביט בזקן במבט בוחן "אז איפה האוצר??" שאל.
"תשמע רגע, אתה לא מבין... אין לך מה לעשות עם האוצר הזה, זה משהו
אישי..."
רעש מהיר של חיתוך באוויר...
מטח מחטים...
"לא, לא, בבקשה!" זעק נואשות הזקן "תקשיב רגע... האוצר הזה הוא משהו
אישי, אתה..." לא מספיק להשלים את המשפט, נופל על הקרקע, כשכמות
לא מבוטלת של מחטים מקשטת חלקים נרחבים ביותר מגופו.
ירפולק התנפל, מנחית אגרופים, פינג מסתובב בתנועות מהירות רגועות
משהו.
אגרוף, חסימה, נעילה, השתחררות מהירה, בעיטה, חדירה.
ירפולק היה מאומן היטב באומנות ה'טו קאן דו', הוא למד אותה בעת
שהותו בצרפת, בנסיונותיו למצוא את זהב אדום, בין ניסיון אחד למשנהו,
והגיע לדרגות גבוהות ביותר.
הוא זכר את שאמר לו המאסטר באימון הראשון... "תזכור... שמה של
אומנות הלחימה הוא 'טו קאן דו' שתרגומו 'רגליים וגם ידיים', מה שאומר
שהקובע באומנות זו הם הרגליים הרבה יותר מהידיים, אני יודע שיותר
קשה לתרגל תנועות מדויקות ורכות עם הרגליים, אבל זהו הסוד... האויב
בדרך כלל לא יהיה מאומן כמוך ברגליים, כיוון שבשאר האומנויות נותנים
פחות מקום לרגליים, וזהו היתרון שלך על פני אויבך..."
הוא אכן זכר זאת.
גם פינג היה מאומן, הוא בלם את המכות אחת לאחת בצורה מעוררת
השתאות, כך שנראה שהוא בכלל עומד ברוגע על מקומו באמצע איזושהי
מדיטציה, ובסך הכל מנסה לגרש עם ידו האחת זבוב טרדן.
הקרב היה קשה...
פינג כמעט וניצח, אך בעיטותיו של ירפולק עמדו לפינג בעוכריו, באומנות
שבה לחם לא נתנו משקל כה רב לרגליים כמו ב'טו קאן דו'...
דריכת אקדח.
הם היו עסוקים בקרב, כל אחד ידע שזהו קרב לחיים ולמוות, מי שמאבד את
הריכוז אפילו לשנייה נופל שדוד, לא שמים לב לכלום מחוץ לטווח גופו של
היריב...
יריה.
פינג דה נפל מדמם בראשו.
●●●
"איזו סייעתא דשמיא שפגעתי בו" אמר הזקן.
"סטול-טיש ריבה-פיש נוזק-מסר לוצה-בסר" לחש ירפולק.
"פיענחתם כבר את המשפט הזה??" שאל בחיוך הזקן.
ירפולק הנהן.
"טוב אבא, אעזור לך לשלוף את המחטים".
כעבור שמונה דקות ושלושים וחמש שניות, ארבעים ושש מחטים, וכמות
לא מבוטלת בעליל של אנחות כאב, הם המשיכו בדרכם לאוצר.
"אבא, אולי תספר לי קצת על האוצר, במה בדיוק מדובר".
"זהו סיפור ארוך..." אמר הזקן באקסטזה... והתחיל לספר...
הם המשיכו ללכת לאורך המנהרה, ערמות אבנים, סלעים, אבק, חול,
מתקדמים באיטיות לכיוון בלתי נודע...


אפילוג
הזקן הפנה את אצבעו לנקודה כלשהי ברחבי רצפת המנהרה, "הנה כאן
הנחתי בזמנו את האוצר".
הם חפרו בידיהם החשופות בעפר, מחפשים...
פתאום חש ירפולק במשהו, הוא חפר במרץ מוגבר.
מעלה בידיו דף נייר לבן חלק...
הוא שלף אותו באיטיות והגיש לאביו "זה מה שחיפשנו?" הוא שאל.
"כן", אמר הזקן בחיוך דומע, "שנים חיכיתי לרגע הזה..."



אשמח לתגובות
נ.ב. תנסו להיות עדינים עם ביקורות
זה שיתוף ראשון שלי בפורום
כתבתי את זה לפני שנים
וזה הדבר הראשון שכתבתי...

אשמח לשתף עוד עם יש רצון בכך...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה