מישהו יודע מה קורה עם ההמשך של הספר יחידאי?

במהלך השנה שחלפה יצא הספר "יחידאי".
הוא היה יפהיפה.
אמור לצאת חלק נוסף.
משהו יודע מתי???

הספר "דולאן" (ספר המשך ל"יחידאי") יצא בעז"ה בפורים הקרוב.
למרות ההפצרות והשכנוע המסיבי של המו"ל הבכיר של "אור החיים" להוציא את הספר בעונת המכירות הנוכחית, הוא הסכים לבסוף עם הסופרת שעדיף להוציא את הספר כשהוא בשל ומושלם ככל האפשר.
ולכן פעם בשנתיים נשמע כמו פשרה טובה.
אני מנצל את הבמה להודות בשם הסופרת (זו אשתי, למי שעוד לא יודע...) למגיבים הרבים בכתב ובעל פה בבמות השונות, שהחמיאו והודו כל כך - חלק מהתגובות הדהימו וריגשו אותנו מאוד.
זה נותן חשק וכח להמשיך
 
למה באקסל יש תור כמה עולה בכול חנות עדיף שיהיה תחת איזה הוצאה יצאה ואז נדע ששם הכי זול(y)
ומי שהולך ממילא לקנות לא ירוץ לחנות בעיר אחרת:unsure::unsure:
אפשרי לראות באתר לבד מה המחיר
ההול מודגש בצבע אחר
 
צריך קודם לקורא, ואחר כך להבין עם הספר מעורר שנאה מגדרית או לא….

גם למ. ארבל יש ספר [בלתי הפיך] שמאחורה כתוב על המוסד שמנסה להפיל את הציבור החרדי. זה יכול אולי לעורר אנטגוניזם מסוים, אבל בסוף העלילה הייתה הגיונית ויפה, שלא היה שום טענה על טקסט הגב
מסכימה
קודם כל את צודקת בעקרון.
אבל רק לקרוא את הכריכה מעורר אנטגוניזם לא מסוים בכלל.
וחוץ מזה, אם אני לא טועה קראתי ספר שלו (שהגיבור בשם רוני, על הטלפונים הכשרים)
והרעיון אותו רעיון.
מרגיש כאילו לסופר הייתה איזו תקלה או תקרית או משהו בסגנון עם מישהו/מישהם במגזר החילוני
וזה משפיע על הספרים שלו.
הכתיבה אגב יפה מאד לדעתי.
ומסכימה.

רק חבל שהלך על קיצון בתיאורים, זה באמת טיפה מרתיע מה ואיך שכתוב בתקציר. כאילו למה לא ללכת על סולידיות שלפחות תגרום לאנשים להרים את הספר שלך מהמדף, לתת לו צאנס ולגלות את השקפת העולם שלך בהמשך, במקום להדוף אותם הרחק ממנו מיד בהתחלה?
 
תודה על המענה.

בערל: מעבר לעניינים סודיים, האם ניתן לכתוב ללא הגבלה בגנות השלטון לכל גווניו, בלי לחשוש להתנכלות מהם?
שמערל: לא יודע. בכל זאת, חופש הביטוי...
בערל: מתי שנוח להם! עד שזה מגיע אל החרדים...
שמערל: לי יש שאלה אחרת בקטע הזה. אתה לא חושש שהרעיונות שלך יתנו להם חשק להשתמש בפועל נגדנו?

שואל באמת, מישהו כאן התמודד עם זה?...
זה קרה לי. עתון מסוים ביקש ממני סיפור, וכשהבאתי לו את זה סודה של מדינת ישראל הוא סרב לפרסם בגלל שזה לא פוליטקלי קורקט
 
נערך לאחרונה ב:
"לך תכבוש את הרוטוויל", נהגו לומר אזרחי אולדנמאר, בעצב ובחיוך עייף של ייאוש.
ולא. איש לא ניסה לכבוש את המבצר האדיר השוכן בראש צוק מאיים וצריחיו נישאים עד לעננים.
איש גם לא העז להילחם במה שנראה כאילו נחרט באבן: שלטון בית לורנור - והעבר המפואר - לא יחזרו עוד. בני הדור הזה, כך היה נדמה, נותרו רק על מנת לכתוב את פרקי הסיום של ממלכה שגוועה בעשן.
רוח מזרחית נשבה בין ארמונות הבירה, קרה כפלדה, והיכתה בגבם של הלוחמים האחרונים שנותרו – חשופים, עייפים, מול המהפכן מארדום.
במרתפי הארמון נרקב המלך, שבמדי אסיר הוכתר – ומעולם לא חבש כתר.
חיל הצללים, בפיקודו של הבוגד הגדול מכולם, הפך את הארץ לאיי חרבות.
בערי הדרום הושמו חיילים במצור; הגבולות נסגרו; העם נשבר.
המצב היה גרוע מייאוש. החידלון השתרש. התקווה – נכחדה.
אבל בלילה, בין הבתים החרבים, עוד נשמע קול:
"לך. לך תכבוש את הרוטוויל.
עלה תעלה. ויכול תוכל."
האם עוד יימצא מישהו שייענה לקריאה האולי-אחרונה?
מישהו שיקום, וילחם, וישיב חיים לממלכה הגוועת?

אולדנמאר.
1757361809464.png
 
שמערל: אז מישהו התייחס אליך, ככה מיד?
בערל: כן. אחד. הווה פשוט.
שמערל: חוסך במילים? אתה מתכוון שהוא פשוט ענה לך בהווה, כאן ועכשיו?
בערל: לא. השם שלו "הווה פשוט"... הייתי שמח לדבר איתו. נראה לי בדיוק מתאים למה שאני מחפש. לנסות?
שמערל: אולי.

היי, אתה שם? מוכן ליצור איתי קשר? אפשר במייל או אפילו בשיחה לא מזוהה. אולי?...
לרשום לך מייל או מספר שלי?
אפשר ליצור איתו קשר דרך המייל שכתוב בספרים שלו. ('זה כבה סיפור אחר' ו'אפקט גן עדן' למקרה שלא קראת. ספרים מדהימים, אגב.)
כאן אסור לכתוב מילים פרטיים.
 
"לך תכבוש את הרוטוויל", נהגו לומר אזרחי אולדנמאר, בעצב ובחיוך עייף של ייאוש.
ולא. איש לא ניסה לכבוש את המבצר האדיר השוכן בראש צוק מאיים וצריחיו נישאים עד לעננים.
איש גם לא העז להילחם במה שנראה כאילו נחרט באבן: שלטון בית לורנור - והעבר המפואר - לא יחזרו עוד. בני הדור הזה, כך היה נדמה, נותרו רק על מנת לכתוב את פרקי הסיום של ממלכה שגוועה בעשן.
רוח מזרחית נשבה בין ארמונות הבירה, קרה כפלדה, והיכתה בגבם של הלוחמים האחרונים שנותרו – חשופים, עייפים, מול המהפכן מארדום.
במרתפי הארמון נרקב המלך, שבמדי אסיר הוכתר – ומעולם לא חבש כתר.
חיל הצללים, בפיקודו של הבוגד הגדול מכולם, הפך את הארץ לאיי חרבות.
בערי הדרום הושמו חיילים במצור; הגבולות נסגרו; העם נשבר.
המצב היה גרוע מייאוש. החידלון השתרש. התקווה – נכחדה.
אבל בלילה, בין הבתים החרבים, עוד נשמע קול:
"לך. לך תכבוש את הרוטוויל.
עלה תעלה. ויכול תוכל."
האם עוד יימצא מישהו שייענה לקריאה האולי-אחרונה?
מישהו שיקום, וילחם, וישיב חיים לממלכה הגוועת?

אולדנמאר.
צפה בקובץ המצורף 2058664
האמת שעד לשנה - שנתיים האחרונות לערך כמעט ולא היו עוד ספרים בסגנון של ממלכה במבחן (לא באה להשוות, פשוט זו ההקבלה הכי קרובה שלי לסגנון הזה של ממלכות). עד כדי כך ששקלתי להתחיל לכתוב בעצמי ספר בסגנון, נראה לי שהעבודה נחסכה:ROFLMAO:.

הספר הזה נראה מרשים ביותר, מסקרן מאוד לקרוא!
 
מקווה בעז"ה בל"נ שבשנה הקרובה. (לא רוצה להבטיח. פעם אחרונה שעשיתי את זה הייתה לפני שנה פלוס ועד עכשיו אני תקוע עם הספר בעריכה... :))
אה, ותודה רבה על הדחיפה והעידוד!!!
יש קבוצה של קוראי בטא? אשמח להצטרף ולעזור :)
 
אאל"ט יכולים להרחיק או לחסום כאלה שמפרסמים מיילים בפורום איש את רעהו...
נכון מאוד. עכשיו בדקתי וראיתי שאסור.
אפשר בשיחה פרטית.

נ.ב: מישהו יכול להעלות בבקשה את הכריכה של החדש של גרשונוביץ? אני לא מוצא אותה בשום מקום. (קוראים לספר 'ציפור נפש'.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה