כל אחד והחוויות שלו מצהרונים
אחת הבנות שלי עלתה לכיתה א
אמרה לי יופי, את הצהרון של בית ספר אני אוהבת
בגן היו גננות כועסות שצועקות כל הזמן
(כשהיא היתה בגן תמיד כששאלתי איך היה בצהרון אמרה "כיף מאוד")
אחרי 5 חודשים בבית ספר מאסה סופית גם בצהרון הזה,
ביקשה לחזור הביתה
נתתי לה לחזור.
היא ממש לא חיכתה או רצתה לחזור לצהרון עד סוף השנה.
תחקרתי אז את האחיות הגדולות
שתמיד היה נראה לי שהכל בסדר
והן אף פעם לא התלוננו על הצהרון באיזו צורה,
כולן צחקו ואמרו כן. בצהרונים בגן היה או בלגן או גננות עצבניות
בבית ספר היה סביר יותר אבל גם היה די משמים ועדיף היה לחזור הביתה.
ואז נתתי גט כריתות סופי לצהרונים.
אם אין שם הפקרות ובלגן,
כי אז הם מסגרת משמימה של העברת זמן באיזו צורה
אין שם באמת שום חוגים ובקושי פעילות גיוון כלשהו
למרות שהם מספרים על פעילויות וחוגים והעשרה...
(לא יודעת לכיס של מי הולכים תקציבי החוגים

)
עם מורה/גננת עייפה שרק מסתכלת בשעון.



Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //