דיון לְהַפְצִיעַ תַּחַת לִפְצֹעַ >> לשיר בקטע טוב

[צביה ר.]

כשהעמקתי קצת הגעתי לתובנה נוספת, שכנראה לא מאפיינת כל אחד.
כבעלת אופי מופנם למדי, אני נתקלת בקושי במציאת פורקן לכאב בקרב אנשים.
פתיחת סגור הלב כרוכה בקושי, במבוכה , בפחד מפני החשיפה, בחשש מקבלת תגובה מזלזלת...
הדף והעט מקבלים ומכילים תמיד, אין צורך להתבייש מהם, להצטדק. לא קשה להיפתח בפניהם....
רגשות חיוביים הרבה יותר קל וטבעי (לאנשים מסוימים) לפרוק בין בני אדם, ולכן המילים הכתובות אינן נחוצות להם אז כל כך.

מזדהה מאד.
לדעתי הרבה מהכותבים יכולים להזדהות.
האופי הזה הוא לעיתים אחד הגורמים הראשונים למציאת הפורקן בכתיבה.

 

[דודה]

אולי בגלל שיש המון סוגי כאב פחות פוטוגניים ושמי שלא עבר לא מסוגל להבין?
אולי כי כאב צריך לפרוק ולהוציא ואושר פשוט מתגלגל בחיוך לכל הסובבים?

מדויק!
תמיד את מתמללת באמנות רעיונות חמקמקים ועמוקים...

 

[חוה אייזן]

מדויק!
כתמיד את מתמללת באמנות רעיונות חמקמקים ועמוקים...

תודה
האמת הזדהיתי ממש עם מה שכתבת

 

[ח.ד. וחלק]

הכי התרשמתי מהטיעון של @ח.ד. וחלק דלעיל. שבאמת משנה קצת, בעיני, את התמונה.

אבל כן כדאי לזכור שהקוראים מעוניינים לפעמים בשירים שמכילים יותר שמחה.
לדעתי, כשם שרגשות כאב שנמצאים בשיר נוגעים כל כך בגלל הכאב האמיתי והמתנקז שמתבטא בשיר - כך גם רגשות שמחה שמגיעים ממקום אמיתי ועמוק יש להם הכוח לגעת עמוק פנימה ופשוט לשמח.

 

[tmr]

מסתובבת בעולם ומסביבי אלפי חוטי חשמל חשופים, שכל תזוזה גורמת לי לזרם כואב

מדויק
החוטים רק מחכים לטריגר הכי קטן, לאי שימת לב שלנו והם כבר שם

מי שיעבור על הקטעים שנכתבו כאן בשנתיים האחרונות יוכל להסיק בהחלט את המצב של העם
שמחה עם משמעות תגיע הרבה מהמקרים אחרי כאב- ככה שכבר נתפסים על הכאב וכותבים אותו, גם אם סיום הקטע הוא תקווה

ובל נשכח שאנחנו באמת כואבים, זוהי באמת גלות, ואנחנו באמת חסרים
כל כך חסרים

אבל מצטרפת לזה, ומאחלת לעצמי למצוא את השמחה לכתוב עליה
ומה מדויק יותר מיהורם גאון שציטטו כאן
@אימפולסיבי נקודה חשובה ומעניינת

 

[חוה אייזן]

מדויק
החוטים רק מחכים לטריגר הכי קטן, לאי שימת לב שלנו והם כבר שם

מי שיעבור על הקטעים שנכתבו כאן בשנתיים האחרונות יוכל להסיק בהחלט את המצב של העם
שמחה עם משמעות תגיע הרבה מהמקרים אחרי כאב- ככה שכבר נתפסים על הכאב וכותבים אותו, גם אם סיום הקטע הוא תקווה

ובל נשכח שאנחנו באמת כואבים, זוהי באמת גלות, ואנחנו באמת חסרים
כל כך חסרים

אבל מצטרפת לזה, ומאחלת לעצמי למצוא את השמחה לכתוב עליה
ומה מדויק יותר מיהורם גאון שציטטו כאן
@אימפולסיבי נקודה חשובה ומעניינת

הנקודה שהשמחה עם המשמעות תגיע אחרי כאב היא מדויקת
וזה מתחבר למה שכתבתי בהתחלה
אנחנו פשוט לומדים להעריך יותר את מה שיש אחרי שאבדנו
ובהחלט יש המון כאב...

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

וכבר אמר מי שאמר - הכאב הוא כ-אב...

 

[תמר בן דוד]

משהו על רגל אחת לכבוד האתגר
מקווה שעונה על הדרישה

כמה טוב, אלוקיי
כמה טוב
שתמיד אתה אבא
קרוב
ועולם ומלואו לי לרוב
גם כשקר לי
או מר או רטוב

רטייה על כאב
מחילה שבלב
אחות מגוננת
סבא אוהב

ואבא ששם לי בלילה
שמיכה
ואם מנגבת דמעה מלוחה

וטבע שקט
ונחמה על המת
ואזניים לשמוע
ידיים לתת

חול ברגליים
צורות בשמיים
וילד פעוט
ישוב על ברכיים

כמה טוב, אלוקיי
כמה טוב
לראות להרגיש לאהוב
וליפול ולקום-
ולכתוב

 

[חוה אייזן]

משהו על רגל אחת לכבוד האתגר
מקווה שעונה על הדרישה

כמה טוב, אלוקיי
כמה טוב
שתמיד אתה אבא
קרוב
ועולם ומלואו לי לרוב
גם כשקר לי
או מר או רטוב

רטייה על כאב
מחילה שבלב
אחות מגוננת
סבא אוהב

ואבא ששם לי בלילה
שמיכה
ואם מנגבת דמעה מלוחה

וטבע שקט
ונחמה על המת
ואזניים לשמוע
ידיים לתת

חול ברגליים
צורות בשמיים
וילד פעוט
ישוב על ברכיים

כמה טוב, אלוקיי
כמה טוב
לראות להרגיש לאהוב
וליפול ולקום-
ולכתוב

וואו איזה שיר יפהפה!
קצב טוב ומדויק
ומילים נעימות לעיניים וללב
תודה!

 

[תמר בן דוד]

תודה @חוה אייזן המוכשרת כ"כ
תגובה ממך היא עוד משהו משמח שיש בעולם

 

[חוה אייזן]

תודה @חוה אייזן המוכשרת כ"כ
תגובה ממך היא עוד משהו משמח שיש בעולם

 

[הדר 310]

יאללה נכנסתי לשוונג,
אל תתפסו על המילה כתבתי בשלוף מתחושותיי היום

ילד שלי שחוזר מהגן.
שובב, מזיע, מושלם.
עברו רק כמה שעות,
אך התגעגעתי אליך, קטן.

וכשאתה רץ אלי,
נספג בין זרועותיי,
ליבי הומה אהבה,
עצם מעצמי.

ונפשי המשוררת תחפש דימויים,
כדי להבין טוב, צריך משלים,

כמו לחמנייה חמה,
כמו זריחת החמה,
כמו פרח יפה,
מאירה הנשמה.

כמו לידה מחדש,
כמו יהלום מלוטש,
כמו סידור תפילה,
כמו תפוח בדבש.

אני יודעת,
אני מוגזמת ומופרעת,
אבל מה לעשות?
אני אמא משוגעת.

 

[חוה אייזן]

יאללה נכנסתי לשוונג,
אל תתפסו על המילה כתבתי בשלוף מתחושותיי היום

ילד שלי שחוזר מהגן.
שובב, מזיע, מושלם.
עברו רק כמה שעות,
אך התגעגעתי אליך, קטן.

וכשאתה רץ אלי,
נספג בין זרועותיי,
ליבי הומה אהבה,
עצם מעצמי.

ונפשי המשוררת תחפש דימויים,
כדי להבין טוב, צריך משלים,

כמו לחמנייה חמה,
כמו זריחת החמה,
כמו פרח יפה,
מאירה הנשמה.

כמו לידה מחדש,
כמו יהלום מלוטש,
כמו סידור תפילה,
כמו תפוח בדבש.

אני יודעת,
אני מוגזמת ומופרעת,
אבל מה לעשות?
אני אמא משוגעת.

איזה מרגש!
אפשר להרגיש את הלב שלך שהומה לקראתו...
והבית האחרון מעלה חיוך

 

[הדר 310]

איזה מרגש!
אפשר להרגיש את הלב שלך שהומה לקראתו...
והבית האחרון מעלה חיוך

תודה שטרחת להגיב

 

[חוה אייזן]

תודה שטרחת להגיב

טרחתי?

 

[הדר 310]

טרחתי?

כן.
לפעמים אני נהנית מקטע, ומלייקת.
וזהו.
לא תמיד יש לי כח לכתוב תגובה.
אז תודה, זה מחמם ת'לב.

 

[חוה אייזן]

כן.
לפעמים אני נהנית מקטע, ומלייקת.
וזהו.
לא תמיד יש לי כח לכתוב תגובה.
אז תודה, זה מחמם ת'לב.

אה ברור
זה באמת העלה לי חיוך על הפנים
תחושות שמרגשות אותי

 

[הטעם המושלם]

רואה את עצמי מזדהה עם ההגדרה. במיוחד בשירים.
אנסה להעלות פה משהו אחר.

אבא תודה.
תודה על חיים.
תודה על חיוכים.
תודה על חיבוקים.
תודה שנתת.
תודה שלקחת.

תודה שראית.
ראית מאמצים.
האזנת לתחנונים.

ביקשת השתדלות.
ביקשתי כוח רצון.
נתת כוח לרצות.
קיבלתי חשק לעוד ועוד.

תודה ששמעת.
תודה אבא.

 

[tmr]

אני חושבת שהדיון ענה לעצמו

העלו כאן כמה קטעים
על רמה, איכותיים וכתובים טוב
האם זה עשה לי בום בלב? משאירה את השאלה פתוחה

שלא תבינו אותי לא נכון- זה קטעים יפים מאד אבל מעבירים את השמחה הפשוטה, ונכון מעלה בי הרגשה טובה על החיים האלו ועל העולם הזה אבל שם זה נעצר

האם זה מגיע איתי הלאה? פוגש אותי במקום חזק יותר?

ולא כל השאלות שלי כאן הן רטוריות, אני בעצמי מנסה להבין איפה ואיך המקום של זה בשירה שגורמת לעצור

 

[חוה אייזן]

רואה את עצמי מזדהה עם ההגדרה. במיוחד בשירים.
אנסה להעלות פה משהו אחר.

אבא תודה.
תודה על חיים.
תודה על חיוכים.
תודה על חיבוקים.
תודה שנתת.
תודה שלקחת.

תודה שראית.
ראית מאמצים.
האזנת לתחנונים.

ביקשת השתדלות.
ביקשתי כוח רצון.
נתת כוח לרצות.
קיבלתי חשק לעוד ועוד.

תודה ששמעת.
תודה אבא.

תודה על השיתוף! ממש יפה ומשמח להתחיל את הבוקר עם חיוך