דיון לְהַפְצִיעַ תַּחַת לִפְצֹעַ >> לשיר בקטע טוב

[מלכה שליסל]

איזו תגובה מושקעת ומחורזת! תודה.
את צודקת.
אני אחדד:
כשאמרתי שמחה פשוטה התכוונתי לשירים שמדברים על יופי השמיים, ציוץ ציפורים, צחוק ילדים וכד'.
יש בהם קסם בפני עצמם, אבל הם לא נוגעים עמוק בלב כמו שירים העוסקים בשמחה ותקווה שבאות מתוך שבר.

גם את צודקת.
בואי נגיד, שיש בזה 2 סוגי קסם.
ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה
מקסימום, נוגעת יותר עמוק
נראה לי שיופי השמיים לא היה קסום כל כך בעינינו, אם לא שהם קודרים לפעמים
ציוץ הציפורים לא היה ערב כך כך לאוזנינו, אם לא גלי קול אחרים (מצפירות מכוניות עד רעמי תותחים)
וצחוק ילדים, לא היה מרחיב את הלב, אם לא הכיווץ בהיעדרם או הכאב בבכיים....

 

[חוה אייזן]

גם את צודקת.
בואי נגיד, שיש בזה 2 סוגי קסם.
ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה
מקסימום, נוגעת יותר עמוק
נראה לי שיופי השמיים לא היה קסום כל כך בעינינו, אם לא שהם קודרים לפעמים
ציוץ הציפורים לא היה ערב כך כך לאוזנינו, אם לא גלי קול אחרים (מצפירות מכוניות עד רעמי תותחים)
וצחוק ילדים, לא היה מרחיב את הלב, אם לא הכיווץ בהיעדרם או הכאב בבכיים....

מסכימה איתך בהחלט...

 

[דודה]

@מלכה שליסל ,
איזה מעיין נובע!
נהניתי מכל מילה!

 

[הדר 310]

עוד אחד מהרגע להרגע

מפגשים עם המלך.
באמצע הדרך,
מאהבתו אותנו,
בכל חודש (בערך).

חיבוק של סוכה,
ואורות חנכה,
ופירות הארץ,
ושבת המלכה.

ושמחה של תורה,
וריקוד סביב מדורה,
ומשלוח מנות,
לאחות לחברה.

וניקיון בחדרי לב,
ופרורי חמץ לנגב,
ותוך כדי,
מריבה ליישב.

מועדים לשמחה,
וזמני אנחה,
חגים לששון,
לחיבור לריבון,
לאדון.

יש עתים לתפילה,
ועתים למחילה,
מאהבתנו אותו,
ומסוף להתחלה.

 

[אימפולסיבי]

טוב, אני לא יכול רק לאתגר ולא להשתתף בעצמי באתגר...


שְׁנֵי פַּסִּים / שיר

לֹא תָּבִינוּ
אֵיךְ שְׁנֵי לְבָבוֹת
הוֹמִים
מְפַרְכְּסִים
בְּתוֹךְ חַלּוֹנִית
קְטַנָּה כָּל כָּךְ
רוֹפְסִים
מְיֹאָשִׁים
בַּפַּעַם הַשְּׁבַ'תַּלָפִים
וְאַחַת.

וְאָז
בְּאַחַת
חוֹסְרִים פְּעִימָה
וְאֶצְבָּעוֹת שֶׁל
לְבָבוֹת
לְבָנוֹת לְבָנוֹת
לְבָנוֹת לְבָנוֹת לְבָנוֹת
מַרְגִּישׁוֹת מַקְלוֹת
מִבַּמְבּוּק
לֹא חָשׁוֹת
מְאוּמָה.

וְהַלְּבָבוֹת
הַשִּׁכּוֹרִים
לְכוּדִים כְּלוּבִים
רוֹקְדִים כְּמוֹ מְשֻׁגָּעִים
בֵּין שְׁנֵי פַּסִּים
שְׁנֵי פַּסִּים
שְׁמַעְתֶּם?
חַלָּשִׁים
אֲבָל פַּסִּים.

וְעֵינַיִם שֶׁל
לְּבָבוֹת
לֹא רוֹאוֹת כְּלוּם
בִּכְלָל בִּכְלָל
רַק
שְׁנֵי פַּסִּים
וְבּוּגַבּוּ
וְסְמָאשׁ קֵייק
וּגְרָפִיטִי
עַל הַקִּיר.

וְאָזְנַיִם שֶׁל
לְּבָבוֹת
לֹא שׁוֹמְעוֹת כְּלוּם
בִּכְלָל בִּכְלָל
רַק
צְרָחוֹת
מַחֲרִישׁוֹת
שֶׁל אֹשֶׁר
חֲסַר הֲכָלָה
וְהִגָּיוֹן.

לֹא עוֹד
מַבָּטִים
בְּמַעְגַּל שָּׁנָה
בַּחֲתֻנּוֹת
בִּבְרִיתוֹת
לֹא עוֹד בֹּשֶׁת
לֹא דְּמָמָה
לֹא עוֹד שָׁנָה
פְּצוּעָה שְׁסוּעָה
כְּאַחַד עָשָׂר
שֶׁמִּלְּפָנֶיהָ.

הַלְּבָבוֹת
עוֹד מְרַקְּדִים
בַּחַלּוֹנִית
הַקְּטַנְטַנָּה
הַקִּירוֹת
כְּבָר נוֹפְלִים
הַתִּקְרָה
בָּעֲנָנִים
הַמֹּחוֹת
לֹא מְעַכְּלִים
הַגּוּפִים
רוֹטְטִים
הַדְּמָעוֹת
מַטְבִּיעִים
וּשְׁנֵי פַּסִּים
בַּמַבְחֵנָה.

 

[צביה ר.]

וואו!!
@אימפולסיבי זה פשוט שיר שאין מילים אחריו.
מרגש כל כך. גורם ללבבות של הקוראים להצטרף לריקוד של שני הלבבות בין הפסים.
כמה מקוריות, ואיזו כתיבה והגשה!

ואולי זו ההוכחה ששיר שמח כן יכול להיות אגרוף בלב. בקטע טוב.

 

[אימפולסיבי]

וואו!!
@אימפולסיבי זה פשוט שיר שאין מילים אחריו.
מרגש כל כך. גורם ללבבות של הקוראים להצטרף לריקוד של שני הלבבות בין הפסים.
כמה מקוריות, ואיזו כתיבה והגשה!

תודה על המחמאות, הן נותנות המון.

 

[אימפולסיבי]

סתם שאלה, אם יורשה, מתי מבינים את הפאנץ'? מיד? באמצע? בסוף?

 

[צביה ר.]

סתם שאלה, אם יורשה, מתי מבינים את הפאנץ'? מיד? באמצע? בסוף?

בשלב של היאוש בפעם השב'תלפים ואחת - התלבטתי אם אני מבינה נכון,
ובקטע השלישי, עם שני הפסים, הבנתי שהבנתי : )

 

[צביה ר.]

אפשר משהו קטן, רק כדי שהשיר יהיה ממש מושלם?

כְּאַחַד עָשָׂר

כאחת עשרה. (שנה היא נקבה)

 

[אדריכלית מתחילה]

@אימפולסיבי
השיר מדהים.
בום בלב.

אבל הוא מוכיח מה שכבר כתבו פה , השמחה פה היא אחרי הכאב. מתוך הכאב. אם לא הכאב היא לא היתה כל כך נוגעת.

 

[אדריכלית מתחילה]

דיון מרתק, עם הרבה חומר למחשבה
תודה למי שהפציע איתו.

מצרפת כאן שיר שכתבתי ממש בתחילת מלחמת חרבות ברזל
יש בו, לדעתי, הפצעה מתוך הפציעה.
(מסתבר שהמקורות שלנו עשירים בגישה כזו)
אשמח לשמוע האם הוא נגע בכם?
את ההשראה לכך קיבלתי מהשיר הנפלא של טלי ורסאנו-אייסמן
שמעתי את הקריאה שהיא ביטאה,
(קריאה שעולה גם בדיון הזה)
ונעניתי לה:
צפה בקובץ המצורף 2064864

@מלכה שליסל
קראתי את השיר הזה עשרות פעמים מאז תחילת המלחמה [העלית אותו אי אז פה וגם בעוד מקומות]
והוא מעלה לי דמעות לעיניים כל פעם מחדש. הוא מיוחד, והרבה יותר מזה. כל מילה שאני אגיד, תקטין.

 

[מלכה שליסל]

@מלכה שליסל
קראתי את השיר הזה עשרות פעמים מאז תחילת המלחמה [העלית אותו אי אז פה וגם בעוד מקומות]
והוא מעלה לי דמעות לעיניים כל פעם מחדש. הוא מיוחד, והרבה יותר מזה. כל מילה שאני אגיד, תקטין.

וואו, זה מרגש אותי.
מאד.
מודה לה' על הזכות לגעת בלבבות ולהזרים כח בנפשות.

מזדהה לגמרי עם הקריאה לעשרות...
(אני כבר צברתי מאות )
ועדיין כל פעם מחדש
זה מעלה לי דמעות
מאיר עיניים
ומפיח כוחות.

תודה לכולם על המשוב החם והמילים הטובות
הלוואי שנזכה בקרוב להתגשמות כל התקוות!

 

[מלכה שליסל]

טוב, תקשיבו
התערבבו לי האתגרים מרוב שירים
תראו בעצמכם:
https://www.prog.co.il/threads/אתגר-הכסא-המוזר-השתתפו-ותוכלו-לזכות.1089302/post-15540007

 

[דודה]

@אימפולסיבי ,
השיר הזה, הוא יותר מדי.
לב אנוש לא יכול לעמוד בעוצמות שהוא טומן בחובו.

ואולי זו ההוכחה ששיר שמח כן יכול להיות אגרוף בלב. בקטע טוב.

אכן, כך חשבתי גם אני תוך כדי הקריאה.

סתם שאלה, אם יורשה, מתי מבינים את הפאנץ'? מיד? באמצע? בסוף?

אני הבנתי במילה 'חלשים', לא יודעת למה...

 

[חוה אייזן]

טוב, אני לא יכול רק לאתגר ולא להשתתף בעצמי באתגר...


שְׁנֵי פַּסִּים / שיר

לֹא תָּבִינוּ
אֵיךְ שְׁנֵי לְבָבוֹת
הוֹמִים
מְפַרְכְּסִים
בְּתוֹךְ חַלּוֹנִית
קְטַנָּה כָּל כָּךְ
רוֹפְסִים
מְיֹאָשִׁים
בַּפַּעַם הַשְּׁבַ'תַּלָפִים
וְאַחַת.

וְאָז
בְּאַחַת
חוֹסְרִים פְּעִימָה
וְאֶצְבָּעוֹת שֶׁל
לְבָבוֹת
לְבָנוֹת לְבָנוֹת
לְבָנוֹת לְבָנוֹת לְבָנוֹת
מַרְגִּישׁוֹת מַקְלוֹת
מִבַּמְבּוּק
לֹא חָשׁוֹת
מְאוּמָה.

וְהַלְּבָבוֹת
הַשִּׁכּוֹרִים
לְכוּדִים כְּלוּבִים
רוֹקְדִים כְּמוֹ מְשֻׁגָּעִים
בֵּין שְׁנֵי פַּסִּים
שְׁנֵי פַּסִּים
שְׁמַעְתֶּם?
חַלָּשִׁים
אֲבָל פַּסִּים.

וְעֵינַיִם שֶׁל
לְּבָבוֹת
לֹא רוֹאוֹת כְּלוּם
בִּכְלָל בִּכְלָל
רַק
שְׁנֵי פַּסִּים
וְבּוּגַבּוּ
וְסְמָאשׁ קֵייק
וּגְרָפִיטִי
עַל הַקִּיר.

וְאָזְנַיִם שֶׁל
לְּבָבוֹת
לֹא שׁוֹמְעוֹת כְּלוּם
בִּכְלָל בִּכְלָל
רַק
צְרָחוֹת
מַחֲרִישׁוֹת
שֶׁל אֹשֶׁר
חֲסַר הֲכָלָה
וְהִגָּיוֹן.

לֹא עוֹד
מַבָּטִים
בְּמַעְגַּל שָּׁנָה
בַּחֲתֻנּוֹת
בִּבְרִיתוֹת
לֹא עוֹד בֹּשֶׁת
לֹא דְּמָמָה
לֹא עוֹד שָׁנָה
פְּצוּעָה שְׁסוּעָה
כְּאַחַד עָשָׂר
שֶׁמִּלְּפָנֶיהָ.

הַלְּבָבוֹת
עוֹד מְרַקְּדִים
בַּחַלּוֹנִית
הַקְּטַנְטַנָּה
הַקִּירוֹת
כְּבָר נוֹפְלִים
הַתִּקְרָה
בָּעֲנָנִים
הַמֹּחוֹת
לֹא מְעַכְּלִים
הַגּוּפִים
רוֹטְטִים
הַדְּמָעוֹת
מַטְבִּיעִים
וּשְׁנֵי פַּסִּים
בַּמַבְחֵנָה.

ואווווווווו
איזה שיר מדהים!!!
חוץ מהתוכן המיוחד
ההגשה יפהפיה
ופשוט מליון חצים בלב
מרגש ומרעיד

 

[חוה אייזן]

@אימפולסיבי ,
השיר הזה, הוא יותר מדי.
לב אנוש לא יכול לעמוד בעוצמות שהוא טומן בחובו.

בול

 

[הדר 310]

@אימפולסיבי
בשני פסים חשבתי שהבנתי,
ובבוגבו וגרפיטי הבנתי סופית
אין מילים!
פשוט יפה!

 

[אימפולסיבי]

אפשר משהו קטן, רק כדי שהשיר יהיה ממש מושלם?

כאחת עשרה. (שנה היא נקבה)

איני יודע איך ארע לי כזאת, באמת מפריע וחבל...
חבל שאי אפשר כבר לערוך...
האופציה היחידה היא פשוט לִזְכֹּר את השנה...

 

[אימפולסיבי]

@אימפולסיבי
השיר מדהים.
בום בלב.

אבל הוא מוכיח מה שכבר כתבו פה , השמחה פה היא אחרי הכאב. מתוך הכאב. אם לא הכאב היא לא היתה כל כך נוגעת.

חשבתי שהטענה הזו תעלה..

אבל אולי אותו דבר נגיד ששירים הם רק ממקור שמח כי השיר על הבגידה צומח דווקא מתוך השמחה על החבר המושלם שמצאת, שהוא זה שתקע לך סכין בגב...

אבל האמת היא שההבדל בתוצאה, האם אתה קם מהשיר עם חויה פואטית ולב שמח או עם חויה פואטית ולב שבור...