שיר ובא לא

[אנדרומדה]

ובא לו לגוף הזה

משכיות וגני שושנים שקברתי,

דחקתי עמוק בתוכי.

ובא לו לצרוח שטויות,

דיבורים שהדחקתי

וקרעים שהטליאה נשמתי.

ובא לו לגוף הזה

גם כיף וגם צחוק,

אפילו במים רדודים.

ובא לו לשאוג הנאות,

ולרדוף נצנוצי אשליות

וחיים

וקסם חולף

שבא לו.

והיה ביום ההוא

ודוד הגיע שדה.

בא לו דפיקה,

קטנה חלושה

שהעירה אותו,

האירה.

בא לו חמה,

וקרן לטפה בו

שלחה אצבעות חמימות

בסדקים.

הציפה בו חום

וטוב,

רגעים

ואמת,

נחמה כזו

שנטמנה כבר מזמן

תחת רגבי אדמה

שצימחה בו

אותי



ובא לא לגוף הזה.

 

[דודה]

מדהים!
אהבתי ממש!

 

[תילה.]

איזה שיר מדהים.
אחד היפים שקראתי, הכישרון שבו נוטף.
וואו.
וואו.
נכון הכי בעולם.

 

[צביה ר.]

מיוחד ויפהפה!
גם התוכן וגם הכתיבה. וואו.

 

[אנדרומדה]

מדהים!
אהבתי ממש!

איזה שיר מדהים.
אחד היפים שקראתי, הכישרון שבו נוטף.
וואו.
וואו.

תודה!!!

נכון הכי בעולם.

.
ממש.

מיוחד ויפהפה!
גם התוכן וגם הכתיבה. וואו.

תודה רבה