כבישים תשתיות תחבורה - אשכול עדכונים בלבד

זה למעשה הקבורה של התכנית של רגב מ שנת2021
בכהונה הקודמת שלה היא רצתה שהרכבת על גלגלים תשמש לקו החום, ואף הצהירה על כך, ובמכרז שיצא בשנת 2023 כתוב מפורש שהכלי מיועד לקו החום.
במכרז החדש זה כבר לא מופיע
רגב מודה בכישלון -
באירוע השקת הקו הכחול (קו מטרונית מהיר) בין ראשון לציון-רחובות אמרה השרה כי
"התוכניות לקווי BRT היו שנים במשרד (התחבורה) ולא יושמו. חשבנו ללכת על 'רכבת על גלגלים' ולא הצלחנו. יצאנו למכרז, וזה לא הלך". רגב אמרה כי "בסופו של יום מצאנו את המטרוניות (שנותנות) מענה נכון".
 
רגב מודה בכישלון -
באירוע השקת הקו הכחול (קו מטרונית מהיר) בין ראשון לציון-רחובות אמרה השרה כי
"התוכניות לקווי BRT היו שנים במשרד (התחבורה) ולא יושמו. חשבנו ללכת על 'רכבת על גלגלים' ולא הצלחנו. יצאנו למכרז, וזה לא הלך". רגב אמרה כי "בסופו של יום מצאנו את המטרוניות (שנותנות) מענה נכון".
משרד התחבורה מתכוון להשתמש באוטובוס רב קיבולת, אך לא פירט לאיזה סוג אוטובוס בדיוק:

מהפיכה בתחבורה הציבורית צוברת תאוצה במרכז הארץ. משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון השיקו היום (שלישי) את הקו הכחול- קו ה-BRT הראשון במרכז הארץ, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליארד שקלים.

(BRT (Bus Rapid Transit היא מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המבוססת על אוטובוסים חשמליים גדולים ורבי קיבולת, הנעים בנתיבים ייעודיים עם עדיפות ברמזורים. רכב BRT יכול להסיע כ-200 נוסעים, הרבה יותר מאוטובוס רגיל אך פחות מרכבת קלה. המשמעות היא נסיעה מהירה, אמינה ונוחה הדומה באופייה לרכבת קלה, אך עם חיסכון משמעותי בעלות ובזמן ההקמה.

בקו יפעלו מטרוניות חשמליות בקיבולת של עד 180 נוסעים בכל נסיעה. הנסיעה תתבצע בנתיבים בלעדיים עם עדיפות ברמזורים, ותבטיח זמני נסיעה קבועים וללא עיכובים מיותרים. לדוגמה: ממרכז רחובות למרכז ראשון לציון ניתן יהיה להגיע בכ-26 דקות בלבד, ומפארק המדע למרכז העיר רחובות בכ-13 דקות בלבד.

 
משרד התחבורה מתכוון להשתמש באוטובוס רב קיבולת, אך לא פירט לאיזה סוג אוטובוס בדיוק:

מהפיכה בתחבורה הציבורית צוברת תאוצה במרכז הארץ. משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון השיקו היום (שלישי) את הקו הכחול- קו ה-BRT הראשון במרכז הארץ, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליארד שקלים.

(BRT (Bus Rapid Transit היא מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המבוססת על אוטובוסים חשמליים גדולים ורבי קיבולת, הנעים בנתיבים ייעודיים עם עדיפות ברמזורים. רכב BRT יכול להסיע כ-200 נוסעים, הרבה יותר מאוטובוס רגיל אך פחות מרכבת קלה. המשמעות היא נסיעה מהירה, אמינה ונוחה הדומה באופייה לרכבת קלה, אך עם חיסכון משמעותי בעלות ובזמן ההקמה.

בקו יפעלו מטרוניות חשמליות בקיבולת של עד 180 נוסעים בכל נסיעה. הנסיעה תתבצע בנתיבים בלעדיים עם עדיפות ברמזורים, ותבטיח זמני נסיעה קבועים וללא עיכובים מיותרים. לדוגמה: ממרכז רחובות למרכז ראשון לציון ניתן יהיה להגיע בכ-26 דקות בלבד, ומפארק המדע למרכז העיר רחובות בכ-13 דקות בלבד.

בשורה טובה.

מעניין שהם לא מסונכרנים או לא מדברים על המכרז שדיברנו עליו בתחילת האשכול להבאת אוטובוס רב קיבולת באמת - 250 איש בנסיעה.

מה עם המכרז הזה באמת?

ספציפית הקו הזה הוא חלק ארי מקו המטרו שם באזור. ממש אותו נתיב נסיעה לאורך כביש 412 - רח' הרצל ברחובות, רח' ויצמן בנס ציונה ורח' הרצל בראשל''צ.

לא מפורט (ואין לי כח לבדוק בGIS) היכן בדיוק ברחובות מסתיים הBRT. האם בביל''ו שזה ממש תואם את המטרו או בתחנה המרכזית במרכז העיר.
 
מעניין שהם לא מסונכרנים או לא מדברים על המכרז שדיברנו עליו בתחילת האשכול להבאת אוטובוס רב קיבולת באמת - 250 איש בנסיעה.
ודאי מסונכרנים. רגב אמרה אתמול - אף אחד לא מעוניין.
למה המכרז עדין פעיל? לא ברור
רגב מודה בכישלון -
באירוע השקת הקו הכחול (קו מטרונית מהיר) בין ראשון לציון-רחובות אמרה השרה כי
"התוכניות לקווי BRT היו שנים במשרד (התחבורה) ולא יושמו. חשבנו ללכת על 'רכבת על גלגלים' ולא הצלחנו. יצאנו למכרז, וזה לא הלך". רגב אמרה כי "בסופו של יום מצאנו את המטרוניות (שנותנות) מענה נכון".
 
ודאי מסונכרנים. רגב אמרה אתמול - אף אחד לא מעוניין.
למה המכרז עדין פעיל? לא ברור
לא הבנת,
איני מדבר על הרכבת על גלגלים, המכרז שלו מת מזמן ועליו רגב מודה בכישלון. אני מדבר על המכרז לאוטובוסים רבי קיבולת שעלה במקום ועודכן לפני כ3 שבועות.
 
המטרונית הראשונה ביו"ש יוצאת לדרך:
קו תל אביב - צומת תפוח יוצאת לדרך:
שרת התחבורה מירי רגב וראש מועצת שומרון יוסי דגן ישיקו בבוקר את היציאה לתכנון-ביצוע של קו המטרונית BRT הראשון שיחבר את מסוף רחלים בלב השומרון לפ"ת, ובהמשך לת"א.
הפרוייקט ההיסטורי יוצא לדרך לאחר עבודה של 5 שנים בהובלת יוסי דגן ראש מועצת שומרון, במסגרת פרוייקט העל "מיליון בשומרון", ושרת התחבורה מירי רגב עוד בקדנציה הקודמת במשרד התחבורה, בסיוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ.
מירי רגב אמרה: מחברים את ישראל". יוסי דגן הצהיר: "זהו יום היסטורי! השומרון הופך למרכז הארץ - בדרך ליעד: מיליון תושבים" (ערוץ 7) (כל רגע)
 
8b9c32a4-777a-47bf-b244-96762dbee916_8_07-העתקה.jpg
 

קבצים מצורפים

  • מה יעלה בגורל החברות הסיניות במכרזי המטרו.pdf
    KB 57.5 · צפיות: 16
  • מה יעלה בגורל החברות הסיניות במכרזי המטרו.zip
    KB 52 · צפיות: 6
94a5de36-d441-4bb2-a7aa-23331340bb3e_10.jpg
 

קבצים מצורפים

  • הפיתרון של ענף התשתיות לנטישת החברות הזרות.pdf
    KB 48.2 · צפיות: 17
  • הפיתרון של ענף התשתיות לנטישת החברות הזרות.zip
    KB 44.7 · צפיות: 9
דו"ח מבקר המדינה • מוציאים מיליארדי שקלים בלי לבדוק את התועלת: כך מקימים מיזמי תחבורה בישראל

השקעות ענק נדרשות לטיפול במשבר התחבורה, אבל האם הן נעשות בתבונה? • כמעט 30 שנה חולפות מתחילת התכנון של פרויקטים ועד פתיחתם, וכך הם מתאימים לביקושי העבר • משרד התחבורה לא עורך בדיקות כדאיות כלכלית למיזמי ענק כמו הרכבות הקלות, ולא היה מעורב בבדיקה לפרויקט המטרו, שערכה חברה חיצונית • ונראה שזה לא צפוי להשתפר — מפני שבמשרד חסרים אנשי מקצוע איכותיים

דו"ח מבקר המדינה חושף כי משרדי התחבורה והאוצר לא מבצעים בדיקות כדאיות כלכלית לחלק גדול ממיזמי התחבורה, כולל פרויקטים ענקיים כמו רכבות קלות וקווי BRT. אפילו פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, שעלותו נאמדת ב-150 מיליארד שקל, נבדק רק באמצעות חברה בינלאומית, ללא מעורבות של משרד התחבורה. הדו"ח משקף את התרוקנות השדרה המקצועית במשרד התחבורה בעת כהונתה של שרת התחבורה, מירי רגב — בעיקר במינהל התשתיות הסובל ממחסור במהנדסים — ומציג את הסחבת בקידום פרויקטים גדולים של תחבורה ציבורית. נמתחת בו ביקורת גם על ראש הממשלה, שלא כינס את ועדת השרים לתשתיות לאומיות.

כיצד מתקבלות ההחלטות על ביצוע פרויקטים גדולים להסעת המונים בישראל? דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג') חושף כי משרדי התחבורה והאוצר לא מבצעים בדיקות כדאיות כלכלית לחלק גדול ממיזמי התחבורה בישראל, ובהם פרויקטים ענקיים כמו הרכבות הקלות וקווי BRT (אוטובוסים מהירים). אפילו פרויקט המטרו האדיר במטרופולין תל אביב — שלפי הערכות ראשוניות עלותו נאמדת ב–150 מיליארד שקל — נבדק באופן פרטני רק באמצעות חברה בינלאומית, ללא מעורבותו של אגף מחקר ועיצוב מדיניות כלכלית במשרד התחבורה, שתפקידו בין היתר לעסוק בבדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים.

ההשקעה במערכות הסעת המונים נחוצה כדי לפתור את המשבר התחבורתי שבו ישראל מצויה — אבל קבלת החלטות ללא בדיקת כדאיות כלכלית עלולה להוביל לבזבוז כספי ציבור על פרויקטים שלא ישרתו את הציבור ביעילות. דוגמה בולטת לחשש כזה היא פרויקט הרכבת הקלה חיפה־נצרת (נופית). קו הרכבת הקלה הזה צפוי להיות איטי ולא יעיל במיוחד. משרד האוצר הזהיר שאינו כדאי כלכלית, והציע במקומו קווי BRT, שיכולים היו להקטין את עלויות הפרויקט ולהאיץ את פתיחתו — אבל משרד התחבורה התעקש על מתכונת של רכבת קלה. בשלב זה הקו מתוכנן להיפתח ב–2029 — כ–24 שנים לאחר שהחל תכנונו. אם לא די בכך, כדי למנוע את ביטול הפרויקט ולשמר את התקציב שלו, הציעה שרת התחבורה, מירי רגב, לדחות את פרויקט המטרו ההכרחי באזור גוש דן והשפלה, שנועד להפחית את השימוש במכוניות פרטיות ולהוציא את ישראל מסבך הפקקים.

במשרדי התחבורה והאוצר מקדמים כיום תוכניות תחבורה המותאמות לביקוש משנות ה-80 או ה-90 של המאה הקודמת. כך, למשל, הוקם הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, שתוכנן בשנות ה-90 ונפתח רק באוגוסט 2023, בעוד פרויקטים אחרים וחשובים לא פחות נדחו ונדחקו הצדה — ובראשם פרויקט המטרו. גם קו הרכבת לדימונה לא משרת היטב את תושבי העיר, מפני שתוכנן באופן לקוי — רחוק ממרכז העיר וללא קישוריות טובה.

נראה כי זה שנים המדיניות התחבורתית עוסקת במרדף אחר תוכניות שהיו צריכות להתממש כבר לפני 40-30 שנה, ושאינן עומדות בקצב הבנייה של שכונות מגורים חדשות עקב הגידול באוכלוסייה. הממשלה כלואה בתפיסה שלפיה יש לקדם תוכניות שכבר עבדו עליהן במשך שנים ואושרו, במקום לעדכן אותן ולשנות אותם במהרה וביעילות, כדי שיתאימו לא רק ל-2025, אלא גם לביקוש בעוד 30-20 שנה.
ואקום ניהולי

דו"ח המבקר משקף את ההשפעה של התרוקנות השדרה המקצועית במשרד התחבורה בעת כהונתה של השרה רגב. לפי הדו"ח, מינהל התשתיות שבמשרד התחבורה, האחראי לתכנון ולביצוע של הפרויקטים התחבורתיים, סובל ממחסור במהנדסים, מתחלופה ניהולית גבוהה ומהיעדר איוש של תפקידים בכירים. במינהל יש רק מהנדס אחד, העוסק באישור דרישות התשלום של חברות תשתית.

אחד הממצאים המטרידים ביותר בדו"ח נוגע לידע החסר במשרד התחבורה על מיזמי התחבורה שבוצעו או מבוצעים כעת, מאחר שהמידע עליהם מנוהל באופן ידני ולא ממחושב. "די במעבר תפקיד של עובדים יחידים כדי לגרום לאובדן ידע ולפגיעה בהמשכיות העסקית, שכן ארגון המידע נסמך במידה רבה על זיכרונו ועל התמצאותו של עובד ספציפי בחומרי העבודה", נכתב בדו"ח.

מאז 2020 מונו חמישה אנשים שונים לתפקיד ראש מינהל תכנון ופיתוח תשתיות, לרבות ממלאי מקום. האחרון שבהם, אבנר פלור, הנחשב למקורב לשרה רגב, נבחר למשנה למנכ"ל רכבת ישראל, והוא צפוי להתחיל את תפקידו ב-1 בינואר 2026. בראש המינהל מכהן כיום בתפקיד ממלא מקום עידן מועלם — שכמו פלור נחשב גם הוא למקורב לרגב, ומשמש במקביל בתפקיד מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

1000007334.png


לפי דו"ח מבקר המדינה, מאז יולי 2024 לא אוישה משרתם של מנהל אגף התכנון המערכתי במינהל התשתיות ושל סגנית ראש מינהל התשתיות. "התחלופה התדירה וחוסר איוש תפקידים בכירים במינהל תכנון ופיתוח תשתיות אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, חושפים את המערכת לאובדן ידע רב ואף עלולים לפגוע בהתקדמות הפרויקטים", נכתב בדו"ח. לאורך כהונתה של רגב אמרו ל-TheMarker מקורות במשרד התחבורה כי עקב גל הנטישה של אנשי מקצוע ומינויים לא מקצועיים, במשרד חל "שיתוק, קיפאון — אין קבלת החלטות".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מותח ביקורת בדו"ח גם על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש יו"ר ועדת השרים לתשתיות לאומיות. מאז החלטת הממשלה הנוכחית על הקמתה של ועדת השרים ביולי 2023, נתניהו לא כינס את הוועדה כלל. "אי־כינוסה של הוועדה מונע קביעת מדיניות בנושא תשתיות לאומיות, הסרת חסמים לקידום פרויקטים תשתיתיים וביצוע ליווי, בקרה ומעקב עליהם", נכתב בדו"ח.

בניגוד להנחיות

ב–2020–2023 מימן משרד התחבורה פרויקטים תחבורתיים בעלות של כ–20 מיליארד שקל בשנה בממוצע — כ–4% מתקציב המדינה. זו ההשקעה האזרחית הגבוהה ביותר מכלל תקציבי ההשקעה של משרדי הממשלה. ההשקעה בתשתיות כבישים בתקופה זו הייתה 8.6 מיליארד שקל בשנה בממוצע, ובתשתיות רכבת כבדה — 4.3 מיליארד שקל.

שיעור ההשקעה בתשתיות התחבורה בישראל הוא 1% מהתמ"ג, והוא אינו מספק בשל הריבוי הטבעי הגבוה בישראל ובשל תשתית התחבורה המצומצמת. הפגיעה בכלכלת ישראל שנגרמת מהגודש בכבישים מוערכת ב–24–48 מיליארד שקל בשנה, והיא עלולה להאמיר אם לא תהיה השקעה מסיבית ומהירה בפרויקטים להסעת המונים — כמו רכבות קלות, רכבת תחתית (מטרו), קווי אוטובוסים מהירים (BRT) ונתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים).

לפי דו"ח מבקר המדינה, תהליך התכנון של פרויקטים תחבורתיים מבוצע בניגוד להנחיות נוהל פר"ת (פרויקטים תחבורתיים), הקובעות כי לאורך שלבי התכנון של הפרויקט יש לבצע בדיקות כדאיות כלכלית פעמיים. בפועל, כמעט תמיד מבצע משרד התחבורה בדיקת כדאיות אחת, ואף היא "אינה מבוצעת בהכרח בצמתים מרכזיים שבהם נקבע אם לאשר את המשך הפרויקט". עוד נמצא כי המתודולוגיה הקבועה בנוהל פר"ת מיועדת לבדוק בעיקר תועלות בתחום הכבישים, אך אינה מותאמת במלואה לבדיקת תועלות מפרויקטים של הסעת המונים.

ב–2015–2024 בוצעו 317 בדיקות כדאיות כלכלית בידי משרד התחבורה. 37% מהן נערכו עבור פרויקטים המבוצעים על ידי חברות התשתית, והיתר — עבור פרויקטים עירוניים בעלות נמוכה. "כמעט תמיד נבדקת החלופה הנבחרת בלבד, שאותה בוחרת בדרך כלל חברת התשתית, בלי ששאר החלופות מובאות לעיון משרד התחבורה, ומכאן שהבחירה בין החלופות השונות מתבצעת ללא בדיקת כדאיותן הכלכלית", נכתב בדו"ח המבקר.

אחד הכשלים בתהליך אישור פרויקטים תחבורתיים הוא אי־אישורה של תוכנית ארצית משולבת לתשתית תחבורה יבשתית. תוכנית זו הותנעה ב–2007, ואישורה אמור היה להסתיים עד 2011 — אך עד היום הממשלה לא אישרה את התוכנית, בשל מחלוקת בין משרדי התחבורה והאוצר.

עלות הפרויקטים מתנפחת

הסחבת בקידום פרויקטים גדולים של תחבורה ציבורית מקבלת ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, שלפיו עוברות 24–29 שנים ממועד תחילת התכנון שלהם ועד המועדים המשוערים לפתיחתם לציבור. בתקופה זו עלות הקמת הפרויקטים נוטה להתנפח.

במקרה של קו הרכבת הקלה חיפה־נצרת — עלות הקמתו עלתה מ–5.75 מיליארד שקל, כפי שהוערכה ב–2010, ל–8.2 מיליארד שקל, כפי שהוערכה ב–2024. משרד התחבורה לא ביקש לערוך בדיקת כדאיות חדשה לפרויקט כדי לבחון אם הוא עדיין כדאי כלכלית.

גם הפרויקט להכפלת מסילות הרכבת בקו תל אביב־חיפה צפוי להימשך פרק זמן דומה. התוכנית לפרויקט אושרה רק בחלקה. התכנון והקידום שלו התחילו ב–2012, אבל החלק הדרומי של הכפלת מסילות החוף צפוי להיפתח רק ב–2034, ולחלק הצפוני באזור חיפה אין בכלל מועד פתיחה צפוי.

פרויקט נוסף שנבחן בדו"ח הוא קו הרכבת בין באר שבע לדימונה. בבדיקת הכדאיות שנעשתה לפני כ-25 שנה נאמד מספר הנוסעים העתידי בתחנת דימונה בכ-965 אלף בשנה, אבל בפועל באוקטובר ובנובמבר 2024 עברו בתחנת הרכבת בעיר 3,063 נוסעים בלבד, המייצגים קצב שנתי של 18,378 נוסעים — שהם 1.9% בלבד מהמספר החזוי.

מבקר המדינה מותח ביקורת על שרת התחבורה רגב ועל משרד התחבורה על עיכוב בן יותר מ-20 שנה בהקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות — אחרי שכבר פורסם דו"ח בנושא בינואר 2024. אנגלמן כותב כי רגב ומשרדי התחבורה והאוצר צריכים לקדם את הקמת הרשויות המטרופוליניות, שבאמצעותן יתאפשר לפתח את התחבורה הציבורית בצורה מיטבית. לפני כשנה פורסם תזכיר החוק להקמת רשויות תחבורה, אך עד כה המיזם לא קודם.

תגובת משרד התחבורה

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הטענה כאילו למשרד חסר ידע או שהמידע מנוהל באופן ידני - אינה נכונה. כלל הנתונים על פרויקטי התשתית מנוהלים כיום באמצעות מערכת ממוחשבת מתקדמת שפותחה במשרד - מערכת "שיטה" - המאחדת את המידע התקציבי, ההנדסי והתפעולי ומאפשרת בקרה בזמן אמת, מעקב אחר לוחות זמנים ותקציבים, ושימור ידע ארגוני. בנוסף פועלת מערכת GIS ייעודית המספקת תמונת מצב כוללת לכלל הפרויקטים בישראל.

"מינהל התשתיות במשרד נמצא בתנופת חיזוק משמעותית. בשלוש השנים האחרונות הוקמו בו שני אגפים בכירים חדשים (מאי"ץ ואגף בכיר רשויות מקומיות), אשר הרחיבו את יכולת הפיקוח והבקרה על פרויקטים בהיקפים של מיליארדים. במקביל מתבצעים תהליכי איוש של משרות הנדסיות נוספות כחלק מהרחבת שדרת הניהול המקצועית. הקושי בגיוס מהנדסים נובע מהפערים בשכר בין המגזר הציבורי לפרטי, אך בעקבות רפורמת השכר של נציבות שירות המדינה הפערים הצטמצמו, והמשרד מאייש בהדרגה את כלל התקנים.

"באשר לטענות על בדיקות הכדאיות הכלכלית - מדובר בפרשנות שגויה. למשרד התחבורה אין חובה חוקית לבצע בדיקות כדאיות לכל פרויקט, אולם בפועל המשרד מקיים בדיקות סדורות בהתאם לנוהל פר"ת המעודכן, המשמש כלי מקצועי לקבלת החלטות. הנוהל מבוסס על מתודולוגיה מחקרית מקיפה, ולצד שיקולים כלכליים נבחנים גם היבטים תחבורתיים, ביטחוניים, סביבתיים וחברתיים. המשרד מוביל בימים אלו, בשיתוף משרד האוצר, מחקר מקיף לעדכון מודל הכדאיות כך שישקף באופן מלא את התועלות החברתיות והסביבתיות של פרויקטי תחבורה ציבורית - לרבות קווי רכבת קלה, נת"צים ו־BRT - בהתאם לסטנדרטים הנהוגים במדינות המובילות בעולם.

"בנושא הרשויות המטרופוליניות, משרד התחבורה מקדם מהלך משמעותי לחיזוק מערך התחבורה הציבורית בישראל באמצעות קידום הצעת החוק להקמת רשויות מטרופוליניות – חוק שלא קודם במשך עשרים שנה. ההצעה מוכנה במלואה, מגובה בתמיכה מקצועית רחבה, ונועדה לשפר את התיאום והניהול של מערכי התחבורה העירוניים בישראל. המשרד פועל בתיאום מלא עם אגף התקציבים במשרד האוצר ובשיתוף פעולה עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים, אך בשלב זה קידום ההצעה אינו נתון לשליטתו, וההליך ממתין להחלטה באיזו ועדה תידון הצעת החוק".

דה מרקר
 
משרד התחבורה מתכוון להשתמש באוטובוס רב קיבולת, אך לא פירט לאיזה סוג אוטובוס בדיוק:

מהפיכה בתחבורה הציבורית צוברת תאוצה במרכז הארץ. משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון השיקו היום (שלישי) את הקו הכחול- קו ה-BRT הראשון במרכז הארץ, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליארד שקלים.

(BRT (Bus Rapid Transit היא מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המבוססת על אוטובוסים חשמליים גדולים ורבי קיבולת, הנעים בנתיבים ייעודיים עם עדיפות ברמזורים. רכב BRT יכול להסיע כ-200 נוסעים, הרבה יותר מאוטובוס רגיל אך פחות מרכבת קלה. המשמעות היא נסיעה מהירה, אמינה ונוחה הדומה באופייה לרכבת קלה, אך עם חיסכון משמעותי בעלות ובזמן ההקמה.

בקו יפעלו מטרוניות חשמליות בקיבולת של עד 180 נוסעים בכל נסיעה. הנסיעה תתבצע בנתיבים בלעדיים עם עדיפות ברמזורים, ותבטיח זמני נסיעה קבועים וללא עיכובים מיותרים. לדוגמה: ממרכז רחובות למרכז ראשון לציון ניתן יהיה להגיע בכ-26 דקות בלבד, ומפארק המדע למרכז העיר רחובות בכ-13 דקות בלבד.

אתמול פורסם על ייבוא של אוטובוס דו מפרקי הראשון בישראל:
שיתוף פעולה אסטרטגי בין אוטו חן מקבוצת בליליוס לענקית התחבורה הסינית CRRC מביא לישראל לראשונה אוטובוסים חשמליים רבי קיבולת באורך 25 מטר - עם טכנולוגיה מתקדמת, עיצוב עתידני וטעינה מהירה.
90249_wide.jpeg
הקווים מיועדים לפעול בקווי ה BTR המתוכננים בגוש דן.
 
אתמול פורסם על ייבוא של אוטובוס דו מפרקי הראשון בישראל:
שיתוף פעולה אסטרטגי בין אוטו חן מקבוצת בליליוס לענקית התחבורה הסינית CRRC מביא לישראל לראשונה אוטובוסים חשמליים רבי קיבולת באורך 25 מטר - עם טכנולוגיה מתקדמת, עיצוב עתידני וטעינה מהירה.
צפה בקובץ המצורף 2084637
הקווים מיועדים לפעול בקווי ה BTR המתוכננים בגוש דן.
שכויח!

זה כנראה במענה למכרז הזה.
 
פינוי בהפתעה: דיירי בניין במרכז העיר ייאלצו לעזוב זמנית בשל עבודות הרכבת

67 בעלי דירות בבניין מגורים ברחוב שטראוס 4 יתפנו לארבעה חודשים לצורך קידוחים ליסודות תחנת רחוב יפו של רכבת ישראל, שתיבנה 80 מטר מתחת לפני האדמה.

הרכבת תפצה את הדיירים ותסייע להם במציאת מקום חלופי. "לא קיבלנו שום הודעה", טוען דייר ותיק בן 80 (רוטר)
משהו פה מוזר לי.
לרכבת ישראל אמנם מאושרת תחנה בדווידקה אך הקשר שלה לרחוב שטראוס 4 מעט לא ברור... אמנם כמו ביצחק נבון מיקום הרציפים לא בהכרח קשור למיקום הכניסה לתחנה, אבל בכלל לא שמעתי שהחלו בכלל בהקמת התחנה בדווידקה, רק את התחנה סמוך ל'מתחם התחנה' התחילו לא מזמן והתחנה הזו - בוודאי לא קשורה לרחוב שטראוס.

אה, ואם (כמו שבאמת נראה לי) באמת מדובר על תחילת קידוח מנהרת שטראוס של הקו הכחול של הרכבת הקלה - למי שהוציא את ההודעה הזו מגיע עונש מלקות.
 
נערך לאחרונה ב:
אבל בכלל לא שמעתי שהחלו בכלל בהקמת התחנה בדווידקה, רק את התחנה סמוך ל'מתחם התחנה' התחילו לא מזמן והתחנה הזו - בוודאי לא קשורה לרחוב שטראוס.
מדובר על הכניסה המזרחית לתחנה - מצומת האיקסים
וזה החלטה של הוות"ל משבוע שעבר

צילום מסך 2025-11-05 092723.png
 
מעולה, א''כ רק טעיתי בהבנת הניסוח כביכול הם כבר צריכים להתפנות מחמת עבודות שכבר החלו. זה באמת לא נחמד לשמוע על כך מהתקשורת בעודך גר בבניין, במיוחד בגיל מתקדם.
 
15 דק' מבית שמש לכביש 6!

בשני הקרוב - דיון בוות''ל (הועדה לתשתיות לאומיות) על תכנית כביש 383 החדש - הפיכתו לדו מסלולי ודו נתיבי וחיבורו לכביש 6.
בין מטרות התכנית - תמיכה בהתפתחות הצפויה של בית שמש עד 2040.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה