דרוש מידע האם לשלוח תמונות של הילדים לראש השנה להורים? באם יש זוגות שלא נפקדו עדיין?

מצב
הנושא נעול.
זה מאוד מענין מה שאת אומרת, נושא עמוק למחשבה
בעצם את מסבירה, שרחמים הם תוצר של התנשאות? של מחשבה כמו - לי יש ולה אין?
מעולם לא ראיתי את זה כך, צריכה לחשוב על זה שוב

אני לא חושבת שאני מתנשאת, וגם לא מרחמת, אולי צריך לשאול את החברות שלי
אבל אני חושבת שזה מגיע מתוך כך שבשביל רוב הנשים - הילדים ממלאים את החיים מקיר לקיר, ומבחינתן החיים מבוססי ילדים, השמחה מבוססת ילדים, הסיפוק מבוסס ילדים וכן הלאה...
אולי כמו שמי שעוסק בתורה והיא ממלאה לו את החיים ואת הראש, לפעמים מתנשא / מרחם על מי שיש לו עוד נושאים בחיים, ומוצא סיפוקים מדברים "בטלים"...
מקווה שיצאתי מובנת...
הדוגמא של התורה לא נכונה
מי ש"מתנשא" או מרחם על כאלה שלא זכו זה משהו אחר לגמרי
כי הם מפספסים את מה שבאמת צריך לעשות פה בעולם

לגבי ילדים זה משהו אחר
זה לא תלוי בהם זה ניסיון שלהם או לא משנה מה
וזה שאת מרחמת זה בסדר ולא קשור להתנשאות כי לך יש ולה אין. אולי את מרחמת כי את רוצה שגם לה יהיה? :)
כי גם לה יש דברים שלך אין. המשפט האחרון לא הגיע מהתנשאות אלא מעובדה רגילה.
 
כל התנשאות מגיעה על רקע של יש מול אין
אף אחד לא מתנשא כשהוא בעמדת החוסר מול החבר
ותמיד יש ואין אלו עובדות פשוטות ובסיסיות
התנשאות מגיעה כשהמתנשא חושב שהעובדה שלו יש מה שלאחר אין, גורמת לו להיות טוב יותר. או שיש לו בזכות עצמו.
@שון שון דיברה על ענווה כמידה שמבטלת התנשאות ופגיעות (לא סתם היא המידה הטובה מכל המידות הטובות כדברי הרמב"ם באיגרת) -
ענווה לא מבטלת את מה שיש לי, היא בסך הכל היכולת לזכור שהכל מתנה מלמעלה ואם יש לי מידות/ עשירות / כל דבר אחר - אינני טובה יותר מאחרים שלא זכו לזה.
 
כל התנשאות מגיעה על רקע של יש מול אין
אף אחד לא מתנשא כשהוא בעמדת החוסר מול החבר
ותמיד יש ואין אלו עובדות פשוטות ובסיסיות
התנשאות מגיעה כשהמתנשא חושב שהעובדה שלו יש מה שלאחר אין, גורמת לו להיות טוב יותר. או שיש לו בזכות עצמו.
@שון שון דיברה על ענווה כמידה שמבטלת התנשאות ופגיעות (לא סתם היא המידה הטובה מכל המידות הטובות כדברי הרמב"ם באיגרת) -
ענווה לא מבטלת את מה שיש לי, היא בסך הכל היכולת לזכור שהכל מתנה מלמעלה ואם יש לי מידות/ עשירות / כל דבר אחר - אינני טובה יותר מאחרים שלא זכו לזה.
אני לא רואה את זה ככה.
 
אהה ועוד משהו-
הדוגמא של התורה לא נכונה
מי ש"מתנשא" או מרחם על כאלה שלא זכו זה משהו אחר לגמרי
כי הם מפספסים את מה שבאמת צריך לעשות פה בעולם
דווקא לדעתי זה דוגמא מצוינת
כי הרבה פעמים אלו ש"לא זכו לתורה" הם ממש לא זכו, הם לא אשמים בזה ולא היו יכולים לשנות את עובדות חייהם.
וזה לא משנה אם הם לא זכו שילמדו אותם תורה, או לא זכו לכישרון, או לא זכו ביכולת לשבת במשך שעות, אולי הם לא זכו לטעם וסיפוק בתורה. ואפילו אם הם לא זכו ליכולת כלכלית בשביל להישאר בכולל, הם פשוט לא זכו!
כן, כמו אישה שלא זכתה לילדים, ולא משנה למה, לא זכתה!
אז ההתנשאות מיותרת, אם אתם זכיתם - אז זו מתנת שמים ותגידו תודה, אם אתם רוצים לעזור לאחרים - תנסו לסייע בידם ללמוד, או לחוש את טעם הלימוד.
התנשאות היא מתוך מחשבה שהם יכלו אבל לא רצו, ובמרבית הפעמים זה לא עובד ככה...

וכן, יהיו נשים שיגידו שהאישה שלא זכתה לילדים מפספסת את מה שהיא באמת צריכה לעשות בעולם
ולא כך, כולנו צריכים לעבוד את ה' מתוך הנתונים שלנו, אם אין ילדים אז זו עבודת ה' שלה, ואם הוא לא זכה ליכולת ללמוד תורה - אז יש לו לעבוד את ה' כך.
 
אני לא רואה את זה ככה.
רחמים מגיעים הרבה מאוד פעמים מחוסר יכולת אמיתית להכיל את הקושי של האחר
לעיתים באים בעסקת חבילה עם חוסר נעימות, תקיעות, הרבה מחשבות של
'איך היא שורדת אני לא הייתי עומדת בזה' 'אוף הלוואי ויהיו לה ילדים כבר כדי שאני לא אצטרך לסבול את הרחמים הללו....'
זאת לא רגישות, זאת אנוכיות.

לא להביא תמונות של ילדים או לא לדבר עליהם או להעלים את קיומם
מלא פעמים מגיעים גם כן מאנוכיות ולא מרחמים (ע''ע הסרטון של ברדק....)
 
רחמים מגיעים הרבה מאוד פעמים מחוסר יכולת אמיתית להכיל את הקושי של האחר
לעיתים באים בעסקת חבילה עם חוסר נעימות, תקיעות, הרבה מחשבות של
'איך היא שורדת אני לא הייתי עומדת בזה' 'אוף הלוואי ויהיו לה ילדים כבר כדי שאני לא אצטרך לסבול את הרחמים הללו....'
זאת לא רגישות, זאת אנוכיות.

לא להביא תמונות של ילדים או לא לדבר עליהם או להעלים את קיומם
מלא פעמים מגיעים גם כן מאנוכיות ולא מרחמים (ע''ע הסרטון של ברדק....)
מסכימה בגדול עם מה שכתבת
אך לא חושבת שמי ש"מאד" מרחם על השני זה מגיע מאנוכיות, אולי זה לקיחת אחריות שלא באחריותו.
 
רגישות טהורה !!!
כל הכבוד !!!

הלוואי וכולנו נזכה לרגישות מיוחדת שכזו.

פיתרון פשוט : להכין להורים היקרים ולבקש מהם להניח בארון בחדר או על המראה שבארון
במקום שלא יבלוט ויגרום כווץ' בלב למישהו.
 
מסכימה בגדול עם מה שכתבת
אך לא חושבת שמי ש"מאד" מרחם על השני זה מגיע מאנוכיות, אולי זה לקיחת אחריות שלא באחריותו.
לקיחת אחריות? מה זה אם לא התנשאות....? התנשאות\אנוכיות, שניהם בסקאלה השלילית של הרחמים.

בהקשר הזה רוצה להוסיף מהפן האישי
שכמו כל דבר הסוד זה איזון
לא לשתוק יותר מדי ולא לדבר יותר מדי
אני התארסתי יחסית מאוחר והסיטואציות שבהם לא דיברו בכלל
היו חסרות רגישות כמו הסיטואציות שדיברו יותר מדי...

אני אישית לא טיפוס שלוקח כאלו דברים ללב,
וזה לא מפריע לי בדרך כלל, אני זורמת ובאמת לפעמים צוחקת בלב על אנשים
ואם כן מפריע לי אני מעלה את זה לשיח
 
לקיחת אחריות? מה זה אם לא התנשאות....? התנשאות\אנוכיות, שניהם בסקאלה השלילית של הרחמים.
לקיחת אחריות זה התנשאות ?? לא הבנתי את ההקשר
אתה מרחם על משהו כי אתה חושב שקשה לו
ואם אין לך כח לזה סימן שלקחת על עצמך יותר מידי תשחרר
לא מבינה איפה ההתנשאות פה ניכנסת
פשוט צריך להבין שלא הכל שלך השני גם צריך להתמודד וזה לא שייך אליך.
אני אישית לא טיפוס שלוקח כאלו דברים ללב,
וזה לא מפריע לי בדרך כלל, אני זורמת ובאמת לפעמים צוחקת בלב על אנשים
ואם כן מפריע לי אני מעלה את זה לשיח
נכון אני בעד הכי לדבר
כי יש כל מיני טיפוסים בעולם יש אחד שיפריע לו ויפגע עד עמקי נשמתו
ויש אחד שלא יעלה בכלל על דעתו שזה מפריע ..
אבל כמו שדיברו פה בהתכתבויות קודמות שצריך גם לצפות לכל תשובה שתתקבל
אבל זה הכי טוב מבחינתי.
 
בתור אחת שציפתה, חושבת שהנקודה היא, התנשאות...כן, התנשאות...
התחושה שנותנים לך שכאילו מה את מדברת ומה את מתלוננת על עומס החיים ועל יוקר המחיה אם אין לך בכלל ילדים,
והמקום שהם העגלה המלאה ואת העגלה הריקה,
והרחמים והצקצוקים שהם לא אמיתיים בכלל,
ואם את מתקשרת לחברה אז קולטת את הלך המחשבה שלה, שטוב היא משועממת כי אין לה ילדים אבל אני עסוקה עד מעל הצוואר...
שימו לב שמול מי שמרגישים בנוח זה אנשים שרואים אותך בגובה העיניים!!
ורואים את מה שיש לך ולא את מה שאין לך והם גם בטוח הכי רוצים ומתפללים בשבילך
בקיצור, זה פשוט למצוא את האנשים הנכונים, חפשו אותם, הם קיימים!!

זה לא מגיע ממתנשאות.
זה מגיע ממקום שאין לאנשים זמן לנשום,
אם לא זוכרים בכלל איך הם היוקודם,
וכמו כל העומס - מבחנים, עבודה, ערב פסח -
אתה אומר לעצמך - מה עשיתי כל היום כשזה לא היה בחיי?
 
רגישות טהורה !!!
כל הכבוד !!!

הלוואי וכולנו נזכה לרגישות מיוחדת שכזו.

פיתרון פשוט : להכין להורים היקרים ולבקש מהם להניח בארון בחדר או על המראה שבארון
במקום שלא יבלוט ויגרום כווץ' בלב למישהו.

יכולה להבין את המקום הזה שזה מגיע מרגישות נטו.

אבל באמת כדי להבין
ניראה לך שזוג שאין לו ילדים ויודע שתמיד מביאים בחגים מגנטים להורים
ופתאום רואה שהשנה לא הביאו.
בא נצא מנקודת הנחה שהוא יודע בבירור שלא הביאו כדי לא לצער אותו
באמת האם זה ישמח אותו?
או שמא יצער אותו יותר?

אנשים לפי מיטב הבנתי נהנים יותר כשמתנהגים בטבעיות

אפשר ללכת יותר רחוק
מה יקרה אם גם שנה הבאה עדין יהיה במצב הזה
החיים יעצרו ויותר לא יראו את הילדים לא ישוויצו
אם עושים את זה שנה אחת החליטו לא להביא כדי לשמח
אבל בהמשך כמובן שזה לא יעזור למצב.
לכן זה התנהגות נקודתית וזה לא יפתור לטווח הארוך.
כמובן מאחלת לכולם שנה עם שפע ושכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה
 
בא נגיד שזה לא נותן הרגשה טובה לצד השני ...

בואי נגיד כשמדברים על הכלה, קבלת רגישות והתחשבות באתגרים של האחר - זה עובד לשני הצדדים.
כי הגישה שלך עושה כיף חיים לצד השני.
 
לקיחת אחריות זה התנשאות ?? לא הבנתי את ההקשר
בהחלט
בהרבה מהמקרין בן אדם לוקח אחריות על האחר כי הוא פשוט לו סומך עליו שהוא יעשה את זה בעצמו
במקרה הזה - לא לסמוך על זוג שידע להתמודד לבד עם הנסיונות שלו
 
בהחלט
בהרבה מהמקרין בן אדם לוקח אחריות על האחר כי הוא פשוט לו סומך עליו שהוא יעשה את זה בעצמו
במקרה הזה - לא לסמוך על זוג שידע להתמודד לבד עם הנסיונות שלו
ומה רע בזה לא לדעת להתמודד לבד?

את נתת דוגמאות של אין כוח לחשוב כבר על הסבל של השני ופה אני אומרת כשזה קורה אל תיקח את כל האחריות עליך תן לשני להתמודד זה הקושי שלו ולא שלך
אבל אין כאן שום התנשאות, רגישות נטו לסבל של האחר.
 
תכלס' אוטוטו ראש השנה והאדם הקטן שקורא את האשכול מבולבל...
יש פה בליל דעות בענין האם נכון לשלוח תמונה של הילדים,

אבל במחשבה שניה- כל אחד יראה לאיזה תגובה או יותר מתחבר ולאיזה תגובה פחות,
וכן- כל אחד מרגיש בסוף מה סוג המשפחה שלו, כי דברים כאלו משתנים ממשפחה למשפחה כמו שכל אחד הגיב פה אחרת..
 
נערך לאחרונה ב:
ולזאת שכתבה שחיכתה ולא רצתה שיעשו מזה עסק וכו - אני איתך, גם אני לא אוהבת שמשתתקים כשאני באה ונהיה מביך, כי אוייייי דיברו על בחילות (וזאת בורות שאין כמוה כי בטיפולי פוריות יש תופעות לוואי לעיתים של בחילות קשות, או מליון דברים אחרים שלא עלה בדעתכם, וכן, יש לי מה להגיד גם על לידות, גידול ילדים וכד'. מה הבעיה?)
קצת סוטה מהנושא, אבל שמחה שפתחו את זה:
הייתי הרבה בצד שממתין וטיפולים, ב"כתה הכי גבוהה" כמו שקוראים לזה בסלנג,
ואז עברתי ברוך ה’ לצד השני של הריונות מאוד קשים ולידות זוועה.

הבחילות בivf היו הרבה יותר מזעזעות מהריון
החולשה נוראית בטיפולים הייתה הרבה יותר זוועה מהחולשה אחרי לידה (סיימתי לידה עם המוגלובין 7...) זה חולשה שאי אפשר לתאר.
עצבים נוראיים, שלשולים מטורפים או עצירויות, כאבי ראש איומים.
תחשבו שהגוף רגיל לבצע x והורמונים מכריחים אותו לבצע 8-10 פעמים את אותו x.
הא, ואין איזה מותק שמכאיב ומזכיר: הבחילה הזו זו אני אמא, הכל בסדר....
לפעמים הבחילות מגיעות יחד עם תשובה שהטיפול נכשל.

אנחנו פתח חגים. את לא יודעת שזו ללא הילדים בכיסא לידך, קבלה כמה שעות לפני החג טלפון מרופא עם תשובה שלילית. יש לה כאבי תופת, בחילות איומות, אברים פנימיים שהכפילו (!) נפח, למעשה היא מקבלת בחג זריקות כדי להחזיר מצב לקדמותו ולא להתדרדר לאשפוז חרום. לפעמים היא חולה שמחללים עליו שבת מבחינת סכנה
אבל אין לה בטן..., ולכן את מבקשת ממנה לעזור לך רגע כי קשה לך ואת בהריון. ואם היא תגיד שקשה גם לה / כואב לה, אז יחשבו שהיא מקנא... אז מאי נעימות היא חורקת שן ועוזרת לך...
בקיצור, אל "תעבידו" בהגשה ובישולים נשים בהמתנה בלי לשאול כמה פעמים אם יש לה כח לעזור או שתשאלו את אמא אם להעזר בה. או תשלחו גבר לעזור 😉
אמא שלי אסרה כל השנים לבקש ממני עזרה מפחד שאולי אני באמצע טיפול ולא הספקתי להגיד לה...
 
גם לי יצא לחכות קצת
מנסיון שלי זה משתנה בין זוג לזוג למשל כן עשו תמונת שנה טובה של כל הנכדים וזה לא הפריע - זה ברגיל כל שנה
גיסתי לא סיפרה לי כמעט עד הלידה שלה כדי שאני לא אפגע למרות שלפני התונה הייתי יודעת די מהתחלה - זה כן מוזר
ובכיף שמרתי עליהם

לעומת זה אני למשל לא מספרת כל פעם לאחת מהגיסות שלי כי אני יודעת שהם יותר בקטע של תחרות והיה להם כמה הפלות(יש ילדים ב"ה) אז לא רוצה לפגוע וגם שלא יהיה עין הרע
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה