דרוש מידע האם לשלוח תמונות של הילדים לראש השנה להורים? באם יש זוגות שלא נפקדו עדיין?

מצב
הנושא נעול.
זה מאוד מענין מה שאת אומרת, נושא עמוק למחשבה
בעצם את מסבירה, שרחמים הם תוצר של התנשאות? של מחשבה כמו - לי יש ולה אין?
מעולם לא ראיתי את זה כך, צריכה לחשוב על זה שוב

אני לא חושבת שאני מתנשאת, וגם לא מרחמת, אולי צריך לשאול את החברות שלי
אבל אני חושבת שזה מגיע מתוך כך שבשביל רוב הנשים - הילדים ממלאים את החיים מקיר לקיר, ומבחינתן החיים מבוססי ילדים, השמחה מבוססת ילדים, הסיפוק מבוסס ילדים וכן הלאה...
אולי כמו שמי שעוסק בתורה והיא ממלאה לו את החיים ואת הראש, לפעמים מתנשא / מרחם על מי שיש לו עוד נושאים בחיים, ומוצא סיפוקים מדברים "בטלים"...
מקווה שיצאתי מובנת...
הדוגמא של התורה לא נכונה
מי ש"מתנשא" או מרחם על כאלה שלא זכו זה משהו אחר לגמרי
כי הם מפספסים את מה שבאמת צריך לעשות פה בעולם

לגבי ילדים זה משהו אחר
זה לא תלוי בהם זה ניסיון שלהם או לא משנה מה
וזה שאת מרחמת זה בסדר ולא קשור להתנשאות כי לך יש ולה אין. אולי את מרחמת כי את רוצה שגם לה יהיה? :)
כי גם לה יש דברים שלך אין. המשפט האחרון לא הגיע מהתנשאות אלא מעובדה רגילה.
 
כל התנשאות מגיעה על רקע של יש מול אין
אף אחד לא מתנשא כשהוא בעמדת החוסר מול החבר
ותמיד יש ואין אלו עובדות פשוטות ובסיסיות
התנשאות מגיעה כשהמתנשא חושב שהעובדה שלו יש מה שלאחר אין, גורמת לו להיות טוב יותר. או שיש לו בזכות עצמו.
@שון שון דיברה על ענווה כמידה שמבטלת התנשאות ופגיעות (לא סתם היא המידה הטובה מכל המידות הטובות כדברי הרמב"ם באיגרת) -
ענווה לא מבטלת את מה שיש לי, היא בסך הכל היכולת לזכור שהכל מתנה מלמעלה ואם יש לי מידות/ עשירות / כל דבר אחר - אינני טובה יותר מאחרים שלא זכו לזה.
 
כל התנשאות מגיעה על רקע של יש מול אין
אף אחד לא מתנשא כשהוא בעמדת החוסר מול החבר
ותמיד יש ואין אלו עובדות פשוטות ובסיסיות
התנשאות מגיעה כשהמתנשא חושב שהעובדה שלו יש מה שלאחר אין, גורמת לו להיות טוב יותר. או שיש לו בזכות עצמו.
@שון שון דיברה על ענווה כמידה שמבטלת התנשאות ופגיעות (לא סתם היא המידה הטובה מכל המידות הטובות כדברי הרמב"ם באיגרת) -
ענווה לא מבטלת את מה שיש לי, היא בסך הכל היכולת לזכור שהכל מתנה מלמעלה ואם יש לי מידות/ עשירות / כל דבר אחר - אינני טובה יותר מאחרים שלא זכו לזה.
אני לא רואה את זה ככה.
 
אהה ועוד משהו-
הדוגמא של התורה לא נכונה
מי ש"מתנשא" או מרחם על כאלה שלא זכו זה משהו אחר לגמרי
כי הם מפספסים את מה שבאמת צריך לעשות פה בעולם
דווקא לדעתי זה דוגמא מצוינת
כי הרבה פעמים אלו ש"לא זכו לתורה" הם ממש לא זכו, הם לא אשמים בזה ולא היו יכולים לשנות את עובדות חייהם.
וזה לא משנה אם הם לא זכו שילמדו אותם תורה, או לא זכו לכישרון, או לא זכו ביכולת לשבת במשך שעות, אולי הם לא זכו לטעם וסיפוק בתורה. ואפילו אם הם לא זכו ליכולת כלכלית בשביל להישאר בכולל, הם פשוט לא זכו!
כן, כמו אישה שלא זכתה לילדים, ולא משנה למה, לא זכתה!
אז ההתנשאות מיותרת, אם אתם זכיתם - אז זו מתנת שמים ותגידו תודה, אם אתם רוצים לעזור לאחרים - תנסו לסייע בידם ללמוד, או לחוש את טעם הלימוד.
התנשאות היא מתוך מחשבה שהם יכלו אבל לא רצו, ובמרבית הפעמים זה לא עובד ככה...

וכן, יהיו נשים שיגידו שהאישה שלא זכתה לילדים מפספסת את מה שהיא באמת צריכה לעשות בעולם
ולא כך, כולנו צריכים לעבוד את ה' מתוך הנתונים שלנו, אם אין ילדים אז זו עבודת ה' שלה, ואם הוא לא זכה ליכולת ללמוד תורה - אז יש לו לעבוד את ה' כך.
 
אני לא רואה את זה ככה.
רחמים מגיעים הרבה מאוד פעמים מחוסר יכולת אמיתית להכיל את הקושי של האחר
לעיתים באים בעסקת חבילה עם חוסר נעימות, תקיעות, הרבה מחשבות של
'איך היא שורדת אני לא הייתי עומדת בזה' 'אוף הלוואי ויהיו לה ילדים כבר כדי שאני לא אצטרך לסבול את הרחמים הללו....'
זאת לא רגישות, זאת אנוכיות.

לא להביא תמונות של ילדים או לא לדבר עליהם או להעלים את קיומם
מלא פעמים מגיעים גם כן מאנוכיות ולא מרחמים (ע''ע הסרטון של ברדק....)
 
רחמים מגיעים הרבה מאוד פעמים מחוסר יכולת אמיתית להכיל את הקושי של האחר
לעיתים באים בעסקת חבילה עם חוסר נעימות, תקיעות, הרבה מחשבות של
'איך היא שורדת אני לא הייתי עומדת בזה' 'אוף הלוואי ויהיו לה ילדים כבר כדי שאני לא אצטרך לסבול את הרחמים הללו....'
זאת לא רגישות, זאת אנוכיות.

לא להביא תמונות של ילדים או לא לדבר עליהם או להעלים את קיומם
מלא פעמים מגיעים גם כן מאנוכיות ולא מרחמים (ע''ע הסרטון של ברדק....)
מסכימה בגדול עם מה שכתבת
אך לא חושבת שמי ש"מאד" מרחם על השני זה מגיע מאנוכיות, אולי זה לקיחת אחריות שלא באחריותו.
 
רגישות טהורה !!!
כל הכבוד !!!

הלוואי וכולנו נזכה לרגישות מיוחדת שכזו.

פיתרון פשוט : להכין להורים היקרים ולבקש מהם להניח בארון בחדר או על המראה שבארון
במקום שלא יבלוט ויגרום כווץ' בלב למישהו.
 
מסכימה בגדול עם מה שכתבת
אך לא חושבת שמי ש"מאד" מרחם על השני זה מגיע מאנוכיות, אולי זה לקיחת אחריות שלא באחריותו.
לקיחת אחריות? מה זה אם לא התנשאות....? התנשאות\אנוכיות, שניהם בסקאלה השלילית של הרחמים.

בהקשר הזה רוצה להוסיף מהפן האישי
שכמו כל דבר הסוד זה איזון
לא לשתוק יותר מדי ולא לדבר יותר מדי
אני התארסתי יחסית מאוחר והסיטואציות שבהם לא דיברו בכלל
היו חסרות רגישות כמו הסיטואציות שדיברו יותר מדי...

אני אישית לא טיפוס שלוקח כאלו דברים ללב,
וזה לא מפריע לי בדרך כלל, אני זורמת ובאמת לפעמים צוחקת בלב על אנשים
ואם כן מפריע לי אני מעלה את זה לשיח
 
לקיחת אחריות? מה זה אם לא התנשאות....? התנשאות\אנוכיות, שניהם בסקאלה השלילית של הרחמים.
לקיחת אחריות זה התנשאות ?? לא הבנתי את ההקשר
אתה מרחם על משהו כי אתה חושב שקשה לו
ואם אין לך כח לזה סימן שלקחת על עצמך יותר מידי תשחרר
לא מבינה איפה ההתנשאות פה ניכנסת
פשוט צריך להבין שלא הכל שלך השני גם צריך להתמודד וזה לא שייך אליך.
אני אישית לא טיפוס שלוקח כאלו דברים ללב,
וזה לא מפריע לי בדרך כלל, אני זורמת ובאמת לפעמים צוחקת בלב על אנשים
ואם כן מפריע לי אני מעלה את זה לשיח
נכון אני בעד הכי לדבר
כי יש כל מיני טיפוסים בעולם יש אחד שיפריע לו ויפגע עד עמקי נשמתו
ויש אחד שלא יעלה בכלל על דעתו שזה מפריע ..
אבל כמו שדיברו פה בהתכתבויות קודמות שצריך גם לצפות לכל תשובה שתתקבל
אבל זה הכי טוב מבחינתי.
 
בתור אחת שציפתה, חושבת שהנקודה היא, התנשאות...כן, התנשאות...
התחושה שנותנים לך שכאילו מה את מדברת ומה את מתלוננת על עומס החיים ועל יוקר המחיה אם אין לך בכלל ילדים,
והמקום שהם העגלה המלאה ואת העגלה הריקה,
והרחמים והצקצוקים שהם לא אמיתיים בכלל,
ואם את מתקשרת לחברה אז קולטת את הלך המחשבה שלה, שטוב היא משועממת כי אין לה ילדים אבל אני עסוקה עד מעל הצוואר...
שימו לב שמול מי שמרגישים בנוח זה אנשים שרואים אותך בגובה העיניים!!
ורואים את מה שיש לך ולא את מה שאין לך והם גם בטוח הכי רוצים ומתפללים בשבילך
בקיצור, זה פשוט למצוא את האנשים הנכונים, חפשו אותם, הם קיימים!!

זה לא מגיע ממתנשאות.
זה מגיע ממקום שאין לאנשים זמן לנשום,
אם לא זוכרים בכלל איך הם היוקודם,
וכמו כל העומס - מבחנים, עבודה, ערב פסח -
אתה אומר לעצמך - מה עשיתי כל היום כשזה לא היה בחיי?
 
רגישות טהורה !!!
כל הכבוד !!!

הלוואי וכולנו נזכה לרגישות מיוחדת שכזו.

פיתרון פשוט : להכין להורים היקרים ולבקש מהם להניח בארון בחדר או על המראה שבארון
במקום שלא יבלוט ויגרום כווץ' בלב למישהו.

יכולה להבין את המקום הזה שזה מגיע מרגישות נטו.

אבל באמת כדי להבין
ניראה לך שזוג שאין לו ילדים ויודע שתמיד מביאים בחגים מגנטים להורים
ופתאום רואה שהשנה לא הביאו.
בא נצא מנקודת הנחה שהוא יודע בבירור שלא הביאו כדי לא לצער אותו
באמת האם זה ישמח אותו?
או שמא יצער אותו יותר?

אנשים לפי מיטב הבנתי נהנים יותר כשמתנהגים בטבעיות

אפשר ללכת יותר רחוק
מה יקרה אם גם שנה הבאה עדין יהיה במצב הזה
החיים יעצרו ויותר לא יראו את הילדים לא ישוויצו
אם עושים את זה שנה אחת החליטו לא להביא כדי לשמח
אבל בהמשך כמובן שזה לא יעזור למצב.
לכן זה התנהגות נקודתית וזה לא יפתור לטווח הארוך.
כמובן מאחלת לכולם שנה עם שפע ושכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה
 
בא נגיד שזה לא נותן הרגשה טובה לצד השני ...

בואי נגיד כשמדברים על הכלה, קבלת רגישות והתחשבות באתגרים של האחר - זה עובד לשני הצדדים.
כי הגישה שלך עושה כיף חיים לצד השני.
 
לקיחת אחריות זה התנשאות ?? לא הבנתי את ההקשר
בהחלט
בהרבה מהמקרין בן אדם לוקח אחריות על האחר כי הוא פשוט לו סומך עליו שהוא יעשה את זה בעצמו
במקרה הזה - לא לסמוך על זוג שידע להתמודד לבד עם הנסיונות שלו
 
בהחלט
בהרבה מהמקרין בן אדם לוקח אחריות על האחר כי הוא פשוט לו סומך עליו שהוא יעשה את זה בעצמו
במקרה הזה - לא לסמוך על זוג שידע להתמודד לבד עם הנסיונות שלו
ומה רע בזה לא לדעת להתמודד לבד?

את נתת דוגמאות של אין כוח לחשוב כבר על הסבל של השני ופה אני אומרת כשזה קורה אל תיקח את כל האחריות עליך תן לשני להתמודד זה הקושי שלו ולא שלך
אבל אין כאן שום התנשאות, רגישות נטו לסבל של האחר.
 
תכלס' אוטוטו ראש השנה והאדם הקטן שקורא את האשכול מבולבל...
יש פה בליל דעות בענין האם נכון לשלוח תמונה של הילדים,

אבל במחשבה שניה- כל אחד יראה לאיזה תגובה או יותר מתחבר ולאיזה תגובה פחות,
וכן- כל אחד מרגיש בסוף מה סוג המשפחה שלו, כי דברים כאלו משתנים ממשפחה למשפחה כמו שכל אחד הגיב פה אחרת..
 
נערך לאחרונה ב:
ולזאת שכתבה שחיכתה ולא רצתה שיעשו מזה עסק וכו - אני איתך, גם אני לא אוהבת שמשתתקים כשאני באה ונהיה מביך, כי אוייייי דיברו על בחילות (וזאת בורות שאין כמוה כי בטיפולי פוריות יש תופעות לוואי לעיתים של בחילות קשות, או מליון דברים אחרים שלא עלה בדעתכם, וכן, יש לי מה להגיד גם על לידות, גידול ילדים וכד'. מה הבעיה?)
קצת סוטה מהנושא, אבל שמחה שפתחו את זה:
הייתי הרבה בצד שממתין וטיפולים, ב"כתה הכי גבוהה" כמו שקוראים לזה בסלנג,
ואז עברתי ברוך ה’ לצד השני של הריונות מאוד קשים ולידות זוועה.

הבחילות בivf היו הרבה יותר מזעזעות מהריון
החולשה נוראית בטיפולים הייתה הרבה יותר זוועה מהחולשה אחרי לידה (סיימתי לידה עם המוגלובין 7...) זה חולשה שאי אפשר לתאר.
עצבים נוראיים, שלשולים מטורפים או עצירויות, כאבי ראש איומים.
תחשבו שהגוף רגיל לבצע x והורמונים מכריחים אותו לבצע 8-10 פעמים את אותו x.
הא, ואין איזה מותק שמכאיב ומזכיר: הבחילה הזו זו אני אמא, הכל בסדר....
לפעמים הבחילות מגיעות יחד עם תשובה שהטיפול נכשל.

אנחנו פתח חגים. את לא יודעת שזו ללא הילדים בכיסא לידך, קבלה כמה שעות לפני החג טלפון מרופא עם תשובה שלילית. יש לה כאבי תופת, בחילות איומות, אברים פנימיים שהכפילו (!) נפח, למעשה היא מקבלת בחג זריקות כדי להחזיר מצב לקדמותו ולא להתדרדר לאשפוז חרום. לפעמים היא חולה שמחללים עליו שבת מבחינת סכנה
אבל אין לה בטן..., ולכן את מבקשת ממנה לעזור לך רגע כי קשה לך ואת בהריון. ואם היא תגיד שקשה גם לה / כואב לה, אז יחשבו שהיא מקנא... אז מאי נעימות היא חורקת שן ועוזרת לך...
בקיצור, אל "תעבידו" בהגשה ובישולים נשים בהמתנה בלי לשאול כמה פעמים אם יש לה כח לעזור או שתשאלו את אמא אם להעזר בה. או תשלחו גבר לעזור 😉
אמא שלי אסרה כל השנים לבקש ממני עזרה מפחד שאולי אני באמצע טיפול ולא הספקתי להגיד לה...
 
גם לי יצא לחכות קצת
מנסיון שלי זה משתנה בין זוג לזוג למשל כן עשו תמונת שנה טובה של כל הנכדים וזה לא הפריע - זה ברגיל כל שנה
גיסתי לא סיפרה לי כמעט עד הלידה שלה כדי שאני לא אפגע למרות שלפני התונה הייתי יודעת די מהתחלה - זה כן מוזר
ובכיף שמרתי עליהם

לעומת זה אני למשל לא מספרת כל פעם לאחת מהגיסות שלי כי אני יודעת שהם יותר בקטע של תחרות והיה להם כמה הפלות(יש ילדים ב"ה) אז לא רוצה לפגוע וגם שלא יהיה עין הרע
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה