עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

[בתיה3752]

אני מוחה.
גיל 12 הוא גם גיל לא יציב,
וזה אומר עוד 10 שנים לנדוד
ואין לך הבנה למה זוג צעי בכלל פרטיות ומה יקרה אם תכנסי בלי לדפוק.
והתארגנות פחות טובה להוציא את כ---ל מה שאת צריכה לכל השבת, או השבוע, אם זה חול המועד.
ואם יש כמה נשואים, או גיסות שנולדות לזה שהחדר שלך הוא שלהן,
לא, לא כ"כ מובן מאליו גיל 12.

לא מובן מאליו אף פעם!!! יש בדל בגיל....

 

[א. אדם]

חייבת גם לומר לרווקה שעד לא תתחתני את לא תביני את חיי הנשואה...
אין להשוות בין פרטיות נצרכת של בחורה לפרטיות נצרכת של נשואה..
ושוב, אני מכירה עמוק את שני הצדדים..

ברור
מאה אחוז
איש לא יבין איש עד שיגיע למקומו
גם לא ילדה בת 10 וגם לא אישה בת 70

 

[בעלת הנפש]

יש גם מצוה של הכנסת אורחים גם לי קשה אבל אני לא יכולה לשנות אותם נשנה את עצמנו ונלמד להנות מהאחינים מותר גם לומר לא שלא רוצים לעשות דברים

 

[א. אדם]

אני מאד מבינה אתכן אבל התגובות והמרמור שזועק פה לשמיים מראה שאתן לא מנסות להבין את הצד השני
הספקתי גם לטעום טעם הרווקות, ועדיין לא דברתי רבע ממה שאתן מדברות
אולי כדאי לשלוח לאחים הנשואים שלכן קישור לאשכול?
חבל שזו הגישה, אפשר להגיע להסכמות ולא לגרום לכזה תחושת מרמור אצלכן בלב!
כמובן בלי לפגוע באף אחות רווקה או נשואה!!!

להפך
אני בדרך כלל בכלל לא ממורמרת
זכיתי באחים נפלאים שכוולם עוזרים
נכון שיש שבועות קשים יותר כמו שבוע שעבר שהיה לי שבוע טירוף של עבודה לימודים ושני פרוייקטים
ואז שבת אירוח
ואז שני ימי אירוח
ושוב מחר מתכוננים לשבת
הגבתי פה למה שכתבו נטו
ונתתי את הזווית שלי

ואף אחת מאחיותי הנשואות לא מתגעגעת לתקופה...
ואפרופו מרמור רווקותי
אולי את כבר מתגעגעת לתקופה והספקת לשכוח
אבל חוסר הוודאות והתסכול והציפיה והימים הקשים שאין בדל של שידוך באופק
יכולים להיות קשים מאד
בלי קשר לאירוח
ובטח אם כולם סביבך נשואים שמגיעים לשבת ולך אין מישהו לחלוק איתו
נקודה למחשבה

 

[בתיה3752]

מי השווה בחורה רווקה לאישה נשואה?
את אמרת -

ואני שואלת מה מתוך זה לא היה קשור לבחורות הבכורות בבית?
עול של סבא וסבתא מבוגרים הרבה מאוד פעמים נמצא על הבכורים/גדולים (קטנים) בבית, הרי זה לא הולך שלצעירים במשפחה יש רק צעירים ולגדולים יש רק גדולים, והרבה פעמים העול נמצא אצל הגדולים ולצעירים אין כבר סבא וסבתא לדוג' (ולגדולים היה רק סבא וסבתא שזקוקים לעזרה וסיעוד, לא סבא וסבתא מפנקים כמו שהיה לילדים הגדולים של הילדים הגדולים בבית)
לימודים עד מאוחר + עבודה + פרוייקטים + מטלות ועבודות הבית היה גם לבנות הגדולות בבית.

לא אמרתי היה קשור. מדברת על קשור היום.
אמרו שהרווקות ישנות כל השבוע אז לא יזיק להם לעזור המון, אז עניתי....
הלוואי נחות המון, אמן!!!!
אם הבכורות נשואות אז אוטומט זה לא קשור אליהם. מה לעשות? גם אם יש להם ילדות בנות 15 שיכולות לעזור. עובדה!
והם היו כמה ביחד עם הורים צעירים בבית.
ואנחנו כמה אחרונות עם הורים יותר מבוגרים ב''ה. שצריכם יותר עזרה ומה שאני עושה היום בשוטף של הבית אחותי לא עשתה אפילו רבע. ושאלתי אותה שוב ליתר בטחון. היא שמרה עלינו כל יום בערך שעה ואלי קצת הדיחה כלים. זהו. אמא שלי ב''ה הסתדרה 10 ואני יודעת שלא בכל הבתים זה כך. אבל כל גיל ודרישותיו כל דור והדברים שלו. וחלאס להשוואות.
זה שגדולות יותר שמרו על הקטנות אי אז לא אומר שחייבים להם עד זקנה ושיבה... (כל עבודות הבית נשארו אותו דבר, ועל הכמות שירדה התווספה עבודה שעברה מאמא לבנות...)

לבנות הגדולות בבית גם היה את ההתרגשות אם כל צעד חדש... הגדולה והשניה עולות לא ואח''כ ההתרגשות כבר לא אותו דבר... לגדולות קונים הכל חדש ולקטנות יש הרבה ירושות... הבת מצווה של הגדולות מרגשת יותר משל הקטנות וכן הלאה.

לכל מיקום בבית יש את הדברים השווים והמטלות שלו.
גם לגדולות וגם לקטנות.

לבוא ולהגיד שבגלל שפעם שמרו עלי היום אני חייבת להחזיר לא משנה מה, זה אטימות.

 

[חיימשלי]

אני מאד מבינה אתכן אבל התגובות והמרמור שזועק פה לשמיים מראה שאתן לא מנסות להבין את הצד השני
הספקתי גם לטעום טעם הרווקות, ועדיין לא דברתי רבע ממה שאתן מדברות
אולי כדאי לשלוח לאחים הנשואים שלכן קישור לאשכול?
חבל שזו הגישה, אפשר להגיע להסכמות ולא לגרום לכזה תחושת מרמור אצלכן בלב!
כמובן בלי לפגוע באף אחות רווקה או נשואה!!!

אני אשאל את זה בצורה מאוד פשוטה
אישה בת 32 שאינה נשואה (והיא אישה לכל דבר, למרות שאינה אשת איש)
האם צריכה לפנות את החדר שלה לזוג נשוי? (יש לה רק חדר שהוא שלה. לא דירה. גם לא יחידה פצפונת)
האם את מצפה ממנה לרדוף אחרי הילדים שלך, לבשל ולהגיש לך את כל השבת?

אם התשובות שלך חיוביות - אז אין מה להמשיך לדון בנושא, זה חסר תועלת

 

[בתיה3752]

זה מאד בריא שאת פורקת פה את כל הכעס והטינה
למה שלא תנסי להסביר לאחיותייך בגישה הכי בריאה מה מתאים לך ומה פחות?

אמרתי שאחיות שלי עוזרות!! כועסת על הגישה...
אני לא חייבת כלום!!!
ואחיות וגיסות שלי יודעות את זה...
רשמו פה שחייבים לעזור וחייבים לשמור וכו' כי את רווקה.
אז עניתי שממש לא!!!!
זה הכל...
יש דברים של אין ברירה כמו חדר ליולדת ואחותי באמת פינקה והודתה המון. ופינינו בכיף!! ואם הייתי אומרת שארוך לי חודש היינו מסתדרות עם פחות. אחותי וגיסות לשי מאוד מכבדות ומעריכות ועוזרות!!!

אני מאד מבינה אתכן אבל התגובות והמרמור שזועק פה לשמיים מראה שאתן לא מנסות להבין את הצד השני
הספקתי גם לטעום טעם הרווקות, ועדיין לא דברתי רבע ממה שאתן מדברות

רווקה בת כמה??? מה עשית בזמן הזה??? לפני כמה שנים???
אינדבדואלי לכל אחת. אין מה לאמר הייתי רווקה.
מבינה מאוד את העייפות של הנשואות. בחג הזה ספציפית שמרתי על אחיינים בשתי הימים וגיסותי ישנו בנחת....
המירמור הוא פחות על עצם הנתינה, אלא על זה שרואים אותה כמובנת מאליה. והיא לא!

 

[BIZZARC- עשירה]

ומה שאני עושה היום בשוטף של הבית אחותי לא עשתה אפילו רבע

אצלכם זה ככה, ואולי לכן גם האחיות שלך עוזרות מעצמן. (לא רק לכן, מכירה גם כאלה שעשו הכל כילדות ועושות הרבה כנשואות) אבל אנחנו לא מדברים על משפחה ספציפית אלא על נושא כללי, ומאחר שכל משפחה והדינמיקה שלה, והדינמיקה הזו מתחילה הרבה הרבה לפני שהגדולים מתחתנים, ובהמון משפחות הגדולים עשו פי שמונה ממה שהקטנים עושים והדינמיקה אצלם היתה כזו שכשמבינים את זה ושומעים את הצד שלהם זה מובן למה הם מרגישים מובן מאליו שעכשיו הם לא יעשו כלום ויחזירו להם.
אבל נראה שאת כרגע כאובה מידי ולא פנויה להבין את זה.


אגב בהקשר כללי לאשכול, גם הגדולות בבית יכולות להתחתן מאוחר וזה יהיה מצופה ומובן מאליו שהן יתאימו את סדר היום שלהן לפי העזרה שאבא/אמא/סבא/סבתא צריכים
ולא תמיד הרווקות בבית הן הצעירות, לפעמים הקטנות התחתנו לפני הגדולה.
מכירה בשלוף 9 משפחות כאלה

 

[תותים בלבן]

אני אשאל את זה בצורה מאוד פשוטה
אישה בת 32 שאינה נשואה (והיא אישה לכל דבר, למרות שאינה אשת איש)
האם צריכה לפנות את החדר שלה לזוג נשוי? (יש לה רק חדר שהוא שלה. לא דירה. גם לא יחידה פצפונת)
האם את מצפה ממנה לרדוף אחרי הילדים שלך, לבשל ולהגיש לך את כל השבת?

אם התשובות שלך חיוביות - אז אין מה להמשיך לדון בנושא, זה חסר תועלת

חד משמעית שלא.
ואם את מאפשרת להם ככל העולה על רוחם ואפילו מוותרת להם על החדר אז תסלחי לי, אבל הבעיה בך שלא הצבת להם גבול אדום.
אלא אם כן את עושה את זה בכייף ממש, ואז על מה המרמור?

 

[EfratHL]

זה אשכול מלא וטעון, וממש רכבת הרים רגשית בשבילי
רק רוצה להגיד שאני נשואה כבר כמה שנים טובות ועם ילדים בעצמי ועדיין יש לי צלקות מהתקופה שהייתי רווקה ואחים שלי התחתנו.

אני לא מהקטנים, כך יצא שאחי ואחותי התחתנו כשהייתי כבר באיזור גיל 20, הם היו הנשואים הראשונים וכל הבית חגג סביבם, ברמה שלקח זמן עד שההורים שלי הצליחו להתעסק בשידוכים שלי כי עוד התאוששו מהשמחות הרצופות.

היו עוד חדרים אבל הם העדיפו את החדר שלי כי הוא הכי נח, ועוד כעסו עלי שאני לא עוברת קבוע לחדר השני, הייתי מגלה במוצש שדברים נעלמו לי מהחדר (לא דברים גדולים, וחלקם אם היו מבקשים יש מצב שהייתי נותנת, אבל עדיין נורא כיף לחפש משהו שבוע ואז לשמוע ש.. וואו, לא חשבנו שאת צריכה את זה) הייתי משאירה חדר ברמה של בית מלון כי אם לא אז אבא שלי היה עולה לסדר ומקבלת בחזרה חדר הפוך עם שאריות של פיצוחים

שלא לדבר שכל שבת היתה הפקה שלמה, ואף אחד לא חלם לנקוף אצבע או להדיח כלים מוצ"ש ואם עשו משהו קטן לא גמרו לדבר על זה כאילו זה בשבילי

לא אשכח בחיים שבת אחת, הייתי אז אחרי רצף פגישות שירדו, והייתי גמורה פיזית ונפשית
הודעתי שהשבת אני צריכה את החדר שלי, מי שלא מתאים לו שלא יגיע
אח שלי החליט להגיע בכל זאת, השתדלתי לקבל אותם יפה ואפילו הבאתי מתנה שהספקתי לקנות אותו שבוע לאחיין הקטן שנולד, לפני שבת אחי עלה לחדר שלי, זרק לי את המתנה על המיטה והודיע ששום דבר לא שווה אם הם צריכים ככה להצטופף בחדר השני.

החלק הכי קשה היה מול ההורים שלי, שבהתחלה היו שצד של הנשואים ולא הבינו למה אני עושה עניין כביכול. היו מאז הרבה מאוד שיחות והבנות ויעוץ עם אנשי מקצוע, היום אני יודעת שהם היו טירונים ממש ונלחצו בעצמם מכל הקטע של הנשואים והם מבינים עד כמה הסיטואציה הזאת היתה לא הגיונית.

היום אין סיכוי שאחים שלי הקטנים מפנים את החדר, מי שרוצה לבוא ולא מתאים לו החדר הקטן או שרוצה להגיע עם עוד מישהו מוזמן להשיג לעצמו דירה באיזור.
גם מבחינת העזרה נעשו שינויים, עדיין יש עול על הקטנים אבל הם לא אלו שמורידים מהשולחן ולא אלו שעושים במוצש כלים וכמובן מחמיאים ומצפרים אותם בלי סוף

בקיצור, גם אם המחיר היה כואב, אני שמחה שהלקח נלמד וזו גם הוכחה שאפשר לשנות דברים גם אם הם התקבעו בצורה מסוימת.

 

[א. אדם]

אצלכם זה ככה, ואולי לכן גם האחיות שלך עוזרות מעצמן. (לא רק לכן, מכירה גם כאלה שעשו הכל כילדות ועושות הרבה כנשואות) אבל אנחנו לא מדברים על משפחה ספציפית אלא על נושא כללי, ומאחר שכל משפחה והדינמיקה שלה, והדינמיקה הזו מתחילה הרבה הרבה לפני שהגדולים מתחתנים, ובהמון משפחות הגדולים עשו פי שמונה ממה שהקטנים עושים והדינמיקה אצלם היתה כזו שכשמבינים את זה ושומעים את הצד שלהם זה מובן למה הם מרגישים מובן מאליו שעכשיו הם לא יעשו כלום ויחזירו להם.
אבל נראה שאת כרגע כאובה מידי ולא פנויה להבין את זה.


אגב בהקשר כללי לאשכול, גם הגדולות בבית יכולות להתחתן מאוחר וזה יהיה מצופה ומובן מאליו שהן יתאימו את סדר היום שלהן לפי העזרה שאבא/אמא/סבא/סבתא צריכים
ולא תמיד הרווקות בבית הן הצעירות, לפעמים הקטנות התחתנו לפני הגדולה.
מכירה בשלוף 9 משפחות כאלה

נקודה יפה למחשבה
אצלינו לדוגמא היתה מי שפנתה את החדר שלה בעבור שתי אחיות שקטנות ממנה

בכללי
יש אצלינו מאד התחשבות ודיבור ואהבה
ואני מאד מחכה שיבואו לשבת
אבל זה לא סותר את מה שרשמתי כתגובה

 

[בתיה3752]

אצלכם זה ככה, ואולי לכן גם האחיות שלך עוזרות מעצמן. (לא רק לכן, מכירה גם כאלה שעשו הכל כילדות ועושות הרבה כנשואות) אבל אנחנו לא מדברים על משפחה ספציפית אלא על נושא כללי, ומאחר שכל משפחה והדינמיקה שלה, והדינמיקה הזו מתחילה הרבה הרבה לפני שהגדולים מתחתנים, ובהמון משפחות הגדולים עשו פי שמונה ממה שהקטנים עושים והדינמיקה אצלם היתה כזו שכשמבינים את זה ושומעים את הצד שלהם זה מובן למה הם מרגישים מובן מאליו שעכשיו הם לא יעשו כלום ויחזירו להם.
אבל נראה שאת כרגע כאובה מידי ולא פנויה להבין את זה.


אגב בהקשר כללי לאשכול, גם הגדולות בבית יכולות להתחתן מאוחר וזה יהיה מצופה ומובן מאליו שהן יתאימו את סדר היום שלהן לפי העזרה שאבא/אמא/סבא/סבתא צריכים
ולא תמיד הרווקות בבית הן הצעירות, לפעמים הקטנות התחתנו לפני הגדולה.
מכירה בשלוף 9 משפחות כאלה

עקפו אותי שתיים. לא כאובה בכלל, שמחה מאוד ב''ה.

אחיות גדולות שעשו פי שתיים גם הרויחו פי שתיים!!!

מקום של בכורה, של שיתוף, של סמכות, של הפעם הראשונה מכל דבר חדש...
לכל מיקום משפחתי יש חובות ויש זכויות.

למה זה מצופה ומובן מאליו שאני אתאים את הסדר יום שלי לפי העזרה שסבא וסבתא שלי צריכים?
יש תורנות שאמורים להיות בה גם נשואים ואם הם לא עושים את חלקם זה לא קשור אלי. לי יש יום בתורנות וזהו.
ואם לא מתאים לי שבת המונית אני מארגנת לפני ונוסעת.

אם לא התחתנתי אז מה? לא הבנתי...

 

[א. אדם]

זה אשכול מלא וטעון, וממש רכבת הרים רגשית בשבילי
רק רוצה להגיד שאני נשואה כבר כמה שנים טובות ועם ילדים בעצמי ועדיין יש לי צלקות מהתקופה שהייתי רווקה ואחים שלי התחתנו.

אני לא מהקטנים, כך יצא שאחי ואחותי התחתנו כשהייתי כבר באיזור גיל 20, הם היו הנשואים הראשונים וכל הבית חגג סביבם, ברמה שלקח זמן עד שההורים שלי הצליחו להתעסק בשידוכים שלי כי עוד התאוששו מהשמחות הרצופות.

היו עוד חדרים אבל הם העדיפו את החדר שלי כי הוא הכי נח, ועוד כעסו עלי שאני לא עוברת קבוע לחדר השני, הייתי מגלה במוצש שדברים נעלמו לי מהחדר (לא דברים גדולים, וחלקם אם היו מבקשים יש מצב שהייתי נותנת, אבל עדיין נורא כיף לחפש משהו שבוע ואז לשמוע ש.. וואו, לא חשבנו שאת צריכה את זה) הייתי משאירה חדר ברמה של בית מלון כי אם לא אז אבא שלי היה עולה לסדר ומקבלת בחזרה חדר הפוך עם שאריות של פיצוחים

שלא לדבר שכל שבת היתה הפקה שלמה, ואף אחד לא חלם לנקוף אצבע או להדיח כלים מוצ"ש ואם עשו משהו קטן לא גמרו לדבר על זה כאילו זה בשבילי

לא אשכח בחיים שבת אחת, הייתי אז אחרי רצף פגישות שירדו, והייתי גמורה פיזית ונפשית
הודעתי שהשבת אני צריכה את החדר שלי, מי שלא מתאים לו שלא יגיע
אח שלי החליט להגיע בכל זאת, השתדלתי לקבל אותם יפה ואפילו הבאתי מתנה שהספקתי לקנות אותו שבוע לאחיין הקטן שנולד, לפני שבת אחי עלה לחדר שלי, זרק לי את המתנה על המיטה והודיע ששום דבר לא שווה אם הם צריכים ככה להצטופף בחדר השני.

החלק הכי קשה היה מול ההורים שלי, שבהתחלה היו שצד של הנשואים ולא הבינו למה אני עושה עניין כביכול. היו מאז הרבה מאוד שיחות והבנות ויעוץ עם אנשי מקצוע, היום אני יודעת שהם היו טירונים ממש ונלחצו בעצמם מכל הקטע של הנשואים והם מבינים עד כמה הסיטואציה הזאת היתה לא הגיונית.

היום אין סיכוי שאחים שלי הקטנים מפנים את החדר, מי שרוצה לבוא ולא מתאים לו החדר הקטן או שרוצה להגיע עם עוד מישהו מוזמן להשיג לעצמו דירה באיזור.
גם מבחינת העזרה נעשו שינויים, עדיין יש עול על הקטנים אבל הם לא אלו שמורידים מהשולחן ולא אלו שעושים במוצש כלים וכמובן מחמיאים ומצפרים אותם בלי סוף

בקיצור, גם אם המחיר היה כואב, אני שמחה שהלקח נלמד וזו גם הוכחה שאפשר לשנות דברים גם אם הם התקבעו בצורה מסוימת.

כואב לשמוע!
סיטואציה לא פשוטה

 

[בתיה3752]

חד משמעית שלא.
ואם את מאפשרת להם ככל העולה על רוחם ואפילו מוותרת להם על החדר אז תסלחי לי, אבל הבעיה בך שלא הצבת להם גבול אדום.
אלא אם כן את עושה את זה בכייף ממש, ואז על מה המרמור?

ואם ההורים דורשים???

 

[BIZZARC- עשירה]

לא הבנתי...

ניסיתי להסביר ככל יכולתי, הרמתי ידיים
אולי זה הבנה שצריכה לבוא לבד.

 

[חיימשלי]

חד משמעית שלא.
ואם את מאפשרת להם ככל העולה על רוחם ואפילו מוותרת להם על החדר אז תסלחי לי, אבל הבעיה בך שלא הצבת להם גבול אדום.
אלא אם כן את עושה את זה בכייף ממש, ואז על מה המרמור?

זאת לא אני.
אבל יש לי מספיק חברות בגילאים האלו
ולפעמים גם הצבת גבולות אדומים לא רלוונטית. יש מצבים שלא מאפשרים
שוב, אני לא מדברת עלי ברמה האישית, אני מדברת על הרעיון הכללי
בחורה בגילאי 25 ומעלה, היא אישה לכל דבר ואי אפשר לצפות ממנה כמו שמצפים מבחורת סמינר

 

[תותים בלבן]

ואם ההורים דורשים???

לא מאמינה שיש זוג הורים שפוי ונורמלי שידרוש מבתם כזה דבר
כבר יותר קל להשיג דירה לאחים הנשואים

 

[BIZZARC- עשירה]

בכללי
יש אצלינו מאד התחשבות ודיבור ואהבה
ואני מאד מחכה שיבואו לשבת
אבל זה לא סותר את מה שרשמתי כתגובה

ובכללי אצלינו האחיות הקטנות עובדות פחות כשהנשואים מגיעים מאשר כשלא
ובאופן כללי לא רק בשבת יש הרבה שותפות ונשיאה בעול מצד הנשואים
אבל זה לא סותר שאני מבינה כבר שיש גם צד שני למי שמרגיש שמובן מאליו לנוח בשבת שהם מגיעים לאבא ואמא.

 

[חיימשלי]

לא מאמינה שיש זוג הורים שפוי ונורמלי שידרוש מבתם כזה דבר
כבר יותר קל להשיג דירה לאחים הנשואים

התגובות שלך מקוממות, אני מצטערת
יש מצבים. שכן. זה קורה. עם הורים נורמלים. ושפויים. שאני מכירה אישית
ברור שמשתדלים למצוא פתרונות, אבל לפעמים אין ברירה
הם כמובן לא ישנות בסלון, אלא בחדר אחר, עם אחיות נוספות
אבל הקושי הוא קושי גדול מאוד וזה לא מבטל אותו בכלל
וההורים נורמלים. ושפויים. ב"ה

 

[ברור מאד]

אני אשאל את זה בצורה מאוד פשוטה
אישה בת 32 שאינה נשואה (והיא אישה לכל דבר, למרות שאינה אשת איש)
האם צריכה לפנות את החדר שלה לזוג נשוי? (יש לה רק חדר שהוא שלה. לא דירה. גם לא יחידה פצפונת)
האם את מצפה ממנה לרדוף אחרי הילדים שלך, לבשל ולהגיש לך את כל השבת?

אם התשובות שלך חיוביות - אז אין מה להמשיך לדון בנושא, זה חסר תועלת

מתנסחת בעדינות .
האם אישה רווקה בת 32 שגרה אצל ההורים ומורכב לה שבת עם אחיינים ונשואים לא הגיוני שתצא מהבית להתארח במקום אחר? כמובן לא באופן תדיר אלא ממקום של התחשבות בהוריה שהם בעלי הבית ורוצים לחוות את הנחת.