דיון לְהַפְצִיעַ תַּחַת לִפְצֹעַ >> לשיר בקטע טוב

[מהללו]

דיון מרתק במיוחד.
אפשר לומר שסוף סוף מישהו העז לפתוח את הנושא.
שמחה שזה קרה.

אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי מאוד מאוד מפריע לקרוא שירים מלנכוליים (מרה שחורה).
זה לא מפריע כי סתם לא בא עכשיו בטוב לקרוא קטע עצוב, אלא כי באמת יש כוח למילים והן חודרות ומשפיעות.

מ ש פ י ע ו ת !!!
בדיוק כך!

זה לא שחלילה לא הוגן או לא ראוי לכתוב שירים המבטאים כאב.
להיפך, כתבו אותם.
אבל אולי כדאי קודם הפרסום לחפש ולמצוא בתוכם על אף ההסתר והקושי גם סוג של זריחה?
לנסות ולהכניס בבית האחרון בכל זאת נקודה קטנה של אור, של אמונה, של תקווה?
זה יכול לקבל ביטוי אפילו רק בשורה אחת קצרה.
בצורה הזו, זה לגמרי יעשה טוב על הלב. במיוחד לאלו שבאמת באמת לוקחים לשם.

ושוב,
אף אחד כאן לא נגדכם. אף אחד כאן לא מתיימר להגיע לדרגתכם.
פשוט, אתם חלק מאיתנו.
ועל כן, מן הסתם, השירים שלכם כואבים יותר-
לנו.

יש דוגמאות.
אחד מהם שייך ל @יהלום-יצירות מלוטשות .
רק חבל שאני לא זוכרת את הכותרת בשביל לשים קישור.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

יש דוגמאות.
אחד מהם שייך ל @יהלום-יצירות מלוטשות .
רק חבל שאני לא זוכרת את הכותרת בשביל לשים קישור.

דווקא מעניין...

 

[צביה ר.]

האופציה היחידה היא פשוט לִזְכֹּר את השנה...

חזק. אהבתי : )

 

[צפניהו]

אממה, יש מה שמפריע לי בכל החגיגה. חלקם לכל הפחות, ובלי לנקוב בשמות ניקיהם, עסוקים תמיד, אבל תמיד, או כמעט תמיד, אך ורק אך ורק, בשירה העוסקת בכאב. ברע. ברוע. ברוע שחור משחור.

וואו. הדיון ריתק אותי. תודה שהעלית את זה.
מתאר לעצמי שכוונתך לאמירה שעולה מהשיר, להפי אנד, לא לשיר כולו.
ממש כמו סיפור - לא חושב שאפשר לכתוב שיר שמורכב כולו משמיים תכולים וחיוכים נוטפים דבש. הלב של הסיפור הוא הקונפליקט. על אחת כמה וכמה שיר, מוכרח שיהיו בו גם עקבות של בוץ ונתיבים של דמעות.
לרוב, שירים שכל כולם שמחה, הם פרות בוסר של כותבים מתחילים. לא יצירות ששווה לתלות על המקרר.
כמובן, מכאן ועד כתיבה מלנכולית הדרך ארוכה...

 

[אוראל סולטן]

@אימפולסיבי שכוייח על האתגר והדיון המעוררים!

הנה תרומתי הקטנה לאתגר:

שבת / אוראל סולטן

רֵיחַ שֶׁל שַׁבָּת מַכֶּה בִּי,
כְּנָפָיו הַלְּבָנוֹת נוֹשְׂאוֹת שָׁלוֹם.
אֲוִיר טָהוֹר מֵרִים עֵינַיִים לְקִרְבִּי,
עָלֶה יָרֹק נוֹפֵל פִּתְאוֹם.

עוֹלָם שֶׁלּוֹ לוֹ לִרְגָעִים,
נוֹשֵׁם בְּלֵב שָׁקֵט וְרַךְ.
מַלְאֲכֵי מַעְלָה מַרְגִּיעִים,
אֲשֶׁר בְּשִׁיגְיוֹנוֹ מֻנָּח.

טַלִּיתוֹת חוֹזְרוֹת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת,
צוֹעֲדוֹת בַּבֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת.
מַלְאַךְ מְלַווֵה שַׁלְוָה נִכְנֶסֶת,
נוֹצַר שָׁבְתוּ כְּמוֹ בְּבַת.

נוֹשֶׁבֶת רוּחַ עַל חַלּוֹן,
שַׁבָּת שׁוֹקַעַת לְשָׁלוֹם,
מִרְיָם מַלְאָךְ עָלָה קָטֹן,
מֵקִיץ אֲנִי מִן הַחֲלוֹם.

מַבִּיט בְּשֶׁקֶט עַל שַׁבָּת,
מְחַכָּה בַּפֶּתַח לְבֹאָהּ.
אֲוִיר טָהוֹר מַיְשִׁיר מַבָּט,
וְהִיא יָצְאָה מִמַּחְבּוֹאָה.

נוֹשֵׂא עַיְּנִי בַּתְּפִלָּה,
עוֹמֵד לִפְנֵי בּוֹא הַכַּלָּה,
אָכִין לִבִּי בְּגִילָהּ.
אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו תְּהִילָּה.

שַׁבָּת נִכְנֶסֶת לָעוֹלָם,
נוֹשֵׂאת עָלֶה, שַׁלְוַות מַלְאָךְ.
שַׁבָּת תשפ"ו אוֹמְרִים כֻּלָּם,
אוֹצֵר הַטּוֹב לָנוּ תִּפְתַּח.

 

[מהללו]

דווקא מעניין...

זכור לי "אז קמתי, כי אמרו לי לקום"...
ובבית האחרון הופיעה תקווה קטנה ורצון לשינוי.

 

[דודה]

@אוראל סולטן ,
השיר הנפלא הזה הוא הוכחה שאפשר לגעת בלב גם בלי אגרוף.
מדהים ממש!
יש כמה שגיאות ניקוד שקצת מעיבות על ההנאה.

 

[חוה אייזן]

@אימפולסיבי שכוייח על האתגר והדיון המעוררים!

הנה תרומתי הקטנה לאתגר:

שבת / אוראל סולטן

רֵיחַ שֶׁל שַׁבָּת מַכֶּה בִּי,
כְּנָפָיו הַלְּבָנוֹת נוֹשְׂאוֹת שָׁלוֹם.
אֲוִיר טָהוֹר מֵרִים עֵינַיִים לְקִרְבִּי,
עָלֶה יָרֹק נוֹפֵל פִּתְאוֹם.

עוֹלָם שֶׁלּוֹ לוֹ לִרְגָעִים,
נוֹשֵׁם בְּלֵב שָׁקֵט וְרַךְ.
מַלְאֲכֵי מַעְלָה מַרְגִּיעִים,
אֲשֶׁר בְּשִׁיגְיוֹנוֹ מֻנָּח.

טַלִּיתוֹת חוֹזְרוֹת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת,
צוֹעֲדוֹת בַּבֹּקֶר שֶׁל שַׁבָּת.
מַלְאַךְ מְלַווֵה שַׁלְוָה נִכְנֶסֶת,
נוֹצַר שָׁבְתוּ כְּמוֹ בְּבַת.

נוֹשֶׁבֶת רוּחַ עַל חַלּוֹן,
שַׁבָּת שׁוֹקַעַת לְשָׁלוֹם,
מִרְיָם מַלְאָךְ עָלָה קָטֹן,
מֵקִיץ אֲנִי מִן הַחֲלוֹם.

מַבִּיט בְּשֶׁקֶט עַל שַׁבָּת,
מְחַכָּה בַּפֶּתַח לְבֹאָהּ.
אֲוִיר טָהוֹר מַיְשִׁיר מַבָּט,
וְהִיא יָצְאָה מִמַּחְבּוֹאָה.

נוֹשֵׂא עַיְּנִי בַּתְּפִלָּה,
עוֹמֵד לִפְנֵי בּוֹא הַכַּלָּה,
אָכִין לִבִּי בְּגִילָהּ.
אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו תְּהִילָּה.

שַׁבָּת נִכְנֶסֶת לָעוֹלָם,
נוֹשֵׂאת עָלֶה, שַׁלְוַות מַלְאָךְ.
שַׁבָּת תשפ"ו אוֹמְרִים כֻּלָּם,
אוֹצֵר הַטּוֹב לָנוּ תִּפְתַּח.

מדהים!
אווירה של שבת ממש

 

[ביזנסטורי - אילה]

הדיון מזכיר לי את פועלו הקדוש של הרב משה פראגר
ומפעלו הכביר של "גנזך קידוש ה'"
על חלקם בתיעוד קורות השואה האיומה.

התיעוד הישראלי הנפוץ לזוועות המלחמה
טבל כולו במרה שחורה.
ברוע. בשחור. בניבזות. באכזריות. באין-אונים. באימה. בנבגדות. בתככים...

עד שקמו יהודים יראי השם וקראו תיגר על השְחור.
כמו שציטטו כאן כמה -
דבר שכואב - כואב כי היתה לפניו שמחה.
ולכל דבר רע יכול להיות גם סוף טוב.
ואלף פרשנויות לכל מאורע,
ואלף נקודות אור גם בתוך החשיכה.

וכך קמה הפרשנות ה"חרדית", נקרא לה, לשואה.
שהעלתה על נס ודף את מראה פניהן של הקהילות המפוארות שהיו,
מעשים הירואים של יחידים,
נסיונות באמונה שצלחו חזקים ברוחם,
תקומה לאחר השבר
ובניה לאחר חורבן.

אין כאן התעלמות מהקושי והרע.
להיפך - כגודל ההתמקדות בטובה,
כך מובן ונכנס ללב הרע האופף את הנקודה.
מה שאין כן בלהיפך -
כשהמיקוד הוא ברוע -
אין שום נקודה של אור להיאחז בה.

מה באתי לומר?
א. שזו הגישה היהודית מאז ומתמיד -
למצוא את הפרשנות החיובית לרגעי הקושי ודרכם לתאר את המציאות.
ב. כשמתארים מציאות מתוך מיקוד בשלילי -
החוויה נשארת שלילית.
אך כשמכניסים אל השלילי מבט חיובי -
הרווחנו את שני החלקים: פרשנות אמונית-יהודית-חיובית, וגם חווית קושי נוכחת...

 

[אוראל סולטן]

@אוראל סולטן ,
השיר הנפלא הזה הוא הוכחה שאפשר לגעת בלב גם בלי אגרוף.
מדהים ממש!
יש כמה שגיאות ניקוד שקצת מעיבות על ההנאה.

תודה רבה על התגובה החמימה!
(@צביה ר. כבר העירה לי על הניקוד כאן. ואכן בבדיקה שנייה מצאתי בו כמה וכמה טעויות. זה מה שקורה שמנקדים אוטומטית...)

מדהים!
אווירה של שבת ממש

תודה רבה!!!

 

[קרב]

מי ששאל פה
למה
נשפך ממקלדת
כאב,

שידע שזה כי
ככה
כי רוצים לשפוך
לב.

לשטוח על
שורות
דם דמעות
ופחד,

שתראו תגידו
אוי
תצטערו איתי
יחד.

כשהוא שלם
לו
לב שלי
אתם לבד יודעים,

לכן רק
אספר
כשכואב לי
שם בפנים.

בסוף עוד אחייך, אליכם
אצטרף
וכשתצטרכו אתם
אוכל לנחם.

 

[צביה ר.]

@קרב שיר יפה ונוגע.

כשהוא שלם
לו
לב שלי
אתם לבד יודעים,

זהו, שלא תמיד. שמחים כשמספרים לנו גם על זה...

וכשתצטרכו
אוכל לנחם.

אהבתי מאד את הסיום הזה, את רוח ההדדיות הנושבת ממנו.

 

[דיתי לינדר]

מי ששאל פה
למה,
נשפך ממקלדת
כאב-

שידע שזה כי
ככה,
כי רוצים לשפוך
לב.

לשטוח על
שורות,
דם דמעות
ופחד,

שתראו תגידו
אוי,
תצטערו איתי
יחד.

כשהוא שלם
לו
לב שלי
אתם לבד יודעים,

לכן אני
מספר,
רק כשכואב לי
בפנים.

בסוף אחייך, אצטרף
אליכם
וכשתצטרכו
אוכל לנחם.

שיר ששווה תגובה.
יפה. יפה.
נוגע. נוגע.
מדויק. מדויק.


מיכה: "כי אשב בחושך ה' אור לי" ילקוט שמעוני- מתוך חשיכה אורה...
"החשכה היא סיבת האורה"
אם לא היה חושך לא היינו מבינים את יתרון האור.

 

[קרב]

זהו, שלא תמיד. שמחים כשמספרים לנו גם על זה...

אני גם אוהבת לקרוא שירים עם תקווה, עם נגיעות של הומור ושמחה, שקמים מהקריאה שלהם עם הרגשה טובה.
אבל באופן כללי כשאנשים שמחים, הם לא מסתירים את השמחה שלהם והרבה פעמים היא 'נשפכת' על המסביב...
לעומת זאת, לא נדיר שמישהו עצוב לו והוא שומר את זה בפנים, או שאין לו למי או איך לספר, ואז הכתיבה משמשת פורקן.
זה מה שרציתי לבטא בשורות האלו.

אהבתי מאד את הסיום הזה, את רוח ההדדיות הנושבת ממנו.

שמחה לשמוע

שיר ששווה תגובה.
יפה. יפה.
נוגע. נוגע.
מדויק. מדויק.

תודה.

 

[צביה ר.]

אבל באופן כללי כשאנשים שמחים, הם לא מסתירים את השמחה שלהם והרבה פעמים היא 'נשפכת' על המסביב...
לעומת זאת, לא נדיר שמישהו עצוב לו והוא שומר את זה בפנים, או שאין לו למי או איך לספר, ואז הכתיבה משמשת פורקן.

מסכימה איתך.
זה גם הוזכר כאן מספר פעמים בדיון לעיל.

 

[חוה אייזן]

@קרב
ממש יפה!!
אהבתי במיוחד את הסיום