מידע שימושי המדריך לחרדי שרוצה רישיון נשק

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
בע"ה
ראיתי שהיו פה כמה אשכולות, והחלטתי לפתוח מדריך מסודר. גם אם מרגיש לכם שעכשיו רגוע (רוב השרשורים בנושא הם קצת אחרי טבח שמחת תורה) תזכרו שהמצב יכול להשתנות, ועדיף להוציא בזמן רגוע יחסית, והנשק שלכם יכול לשנות את זה.

למה אתה צריך נשק?
כל מי שהיה במדינת ישראל בשנתיים האחרונות, מבין שצריך אזרחים חמושים. המשטרה והצבא לא יכולים להיות בכל מקום כל הזמן, בעוד שהאויב עלול לצוץ בכל מקום. טבח שמחת תורה מוכיח שמקומות עם בעלי נשקים נפגעו פחות ממקומות בהם לא היו בעלי נשקים (או שהם לא היו זמינים לנשק שלהם). אזרחים שומרי חוק עם נשק הם דבר חשוב מאוד לכולם. לעבריינים תמיד יש ותמיד היה נשק, הם לא צריכים את החוק בשביל זה. אזרחים ישרים כן.

הציבור החרדי גר יותר ויותר בפריפריה, במקומות שהם קרובים לקו הגבול (נתיבות) או ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים (הר חומה, פסגת זאב...), מרחק קצר מאוד מהאויב. בכביש 5 גם בני ברק היא מרחק 10 דקות נסיעה מהגדר בראש העין. כל הארץ חזית.

אין זה סוד שהמגזר הערבי, הן בישראל והן ביו"ש, מחומש מאוד. ישנן חנויות לציוד טקטי בריכוזי הערים הערביות – ג'נין, טול כרם ורמאללה, שלא מביישות חנויות בישראל, ושאר הנשק שלהם מגיע דרך הגבולות הפרוצים. אצל ערביי ישראל ההערכות מדברות על מעל 100,000 כלי נשק – ואת כמות הנשקים של ערביי יו"ש אף אחד בכלל לא יודע להעריך. על ההתנהלות המופקרת של פיקוד המרכז בנושא אין צורך להרחיב. כל גנב מכוניות היום יכול להיות מחבל מחר.

יישובי המגזר החרדי הם טרף קל, מכמה סיבות. ילדים, שברוך השם ממלאים את הרחובות, אינם נושאים נשק, וכך גם רובן המוחלט של הנשים החרדיות. גם הגברים החרדים כמעט ולא זכאים לנשקים בתבחינים הקיימים. לכן, גבר חרדי שיכול לשאת נשק – תועלתו מרובה יותר מאשר סתם אדם שגר בשכונה רגילה. בעת אירוע מספיק שיהיה אדם חמוש אחד (לא צריך יותר, בדרך כלל) שיעשה מה שצריך, עד שיגיעו כוחות ביטחון לסיים את האירוע.

כמו כן, המאבטח הוא הראשון שיפגע במקרה שיש מחבל. אז אולי תדעו שיש מחבל, אבל אם אין לאף אחד נשק מלבד המאבטח (שלא תמיד נמצא בגיל ובכשירות), אז הסיכון עולה. לכן, חשוב שיהיו בעלי נשקים נוספים.

יש גם חסרונות.
הטענה של אחינו בשמאל היא שנשקים מובילים ליותר אלימות. התשובה המקובלת היא שנשקים חוקיים הרבה פחות מזיקים. בישראל, רוב מוחלט של אירועי הירי הפליליים נעשים בנשק לא חוקי (ולרוב במגזר מאוד מסויים). כיוון שבישראל גם תלונה של השכן שאיימת עליו בנשק תוביל לשלילת רישיון הנשק – יש בכך אפקט מצנן על שימוש לא ראוי בנשק ברישיון.

מה שכן מסוכן, זה התאבדויות. הן מתבצעות הרבה פעמים בנשק אישי, ולכן חשוב מאוד שכל בעל נשק ישתף חברים קרובים ומשפחה במצבו הנפשי, ושהם יהיו ערניים למה שעובר עליו. עדיף לוותר על הרישיון לנשק מאשר חס ושלום להשתמש בו לרעה. מי שמגיע למצב אישי/נפשי/משפחתי מורכב יכול להפקיד את הנשק בבית מסחר או לוותר על הרישיון, מה שצריך לפי מצבו האישי והנפשי.

בעיה אחרת היא שימוש של ילדים/מתבגרים בנשק. כל מי שלא יכול לשמור על הנשק מפני ילדים, או שיודע שהם יותר מתוחכמים ממנו – שיוותר. משחק של ילדים בנשק יכול לייצר אסונות רבים.

סכנה נוספת היא שימוש לא נכון בנשק מתי שצריך נשק, ולכן - צריך להתאמן. בשנה הראשונה מומלץ להירשם לאימון לפחות פעמיים-שלוש, כדי לדעת לתפעל, כי נשק שאתה לא יודע להשתמש בו הוא מסוכן מאוד. בשנים הבאות להקפיד לפחות על החובה הקבועה בחוק.

איך חרדי יכול להוציא נשק?
התבחינים המרכזיים הרלוונטיים למגזר החרדי הם מגורים או עבודה ביישוב מזכה (אותו אפשר למצוא במחשבון הזכאות), שאלה מקומות כמו מודיעין עילית וביתר עילית, עמנואל וגם רחובות מסוימים בירושלים. כמו כן, התנדבות בארגון הצלה או מד"א, קרובי משפחה ממדרגה ראשונה של חקלאים ביישובים חקלאיים, ושירות קרבי למי ששירת בצבא עשויים לזכות ברישיון לנשק.
כמו כן זכאים מדבירים וכבאים לשאת נשק, וכן עובדים בענף הבניה.
קריטריון המקום מגורים הוא פחות מומלץ, כי אם תשנו את הכתובת במשרד הפנים בעת מעבר דירה, ייתכן שתאלצו למכור את הנשק שלכם הלאה, אבל זה בעיקר הוא מה שיש לנו בעיקר כחרדים. מי שכבר קנה דירה במודיעין או בביתר, וסביר שיגור בה בעשור או שניים הקרובים, התבחין הזה מתאים לו והוא יוכל להגן על סביבתו.
חרדי בוגר שירות קרבי (נצח יהודה, חשמונאים וכו') שעשה טירונות רובאי 07, זכאי לנשק. גם מי שהגיע לדרגת רס"ר בצבא או קצין בדרגת סגן, זכאי להוציא רישיון נשק. בשביל זה צריך להוציא טופס על השירות הצבאי מאתר האישורים הצה"לי, ואותו להעלות בבקשת רישיון הנשק.
לאחרונה, גם טירונות 03 נכנסה לקירטריונים של הזכאות.
מאיזה גיל? מי שעשה שירות צבאי או לאומי או אזרחי יכולים להציא רישיון נשק כבר בגיל 21, מי שאינו בוגר צבא -בגיל 27.

כמה זה עולה?
נשק חדש, יעלה החל מ-3000 שקל, אין סיבה (לרוב) להגיע לסכומים גדולים מ-4000 ומשהו שקל.
המחירים דומים ברוב המטווחים. אימון ראשון יעלה 400 שקל, אם אתם קונים את הנשק באותו מעמד, 700 אם לא. ניתן גם לקנות נשקים יד שניה, ויש בכך מסחר ער (וחוקי, דרך בית מסחר מסודר או באמצעות לשכה מחוזית).
כספת – החל מכמעט 200 שקלים, וצריך גם לחבר אותה לקיר. למי שיש ילדים, חשוב לבחור מיקום שאליו הם לא יוכלו לגשת, וגם מנעול תואם ולהסתובב איתו תמיד.
סך כל תהליך הוצאת הנשק, לא כולל נסיעות וימי עבודה, יהיה משהו כמו 4,000 עד 6,000 שקל לרוב האנשים, ואם קונים נשק יד שניה אפשר גם לצאת עם עודף מ-3,000 שקל.

מה המוסדות הגדולים בציבור החרדי יכולים לעשות בשביל יותר רשיונות לנשק?
בגדול, יש רגולציה ממשלתית שנקראת "מפעל ראוי" (למשל, צה"ל, השב"כ, המוסד, שב"ס, כבאות והצלה וכו') גם מוסדות חינוך ומועצות מקומיות יכולות לתת רשיונות נשק לעובדים שלהן תחת אותו תבחין. מעבר לכך, לכל משרד ממשלתי יש "מפעל ראוי" משלו שיכול לחמש את עובדיו, כך שגם חרדי עובד ממשלה בחלק מהמשרדים יכול לברר על הרגולציה הנדרשת ממנו כדי לקבל נשק.
לדוגמא, בקריית ארבע, כל צוותי החינוך מקבלים חופשי אקדח ורישיון ארגוני מאיש מועצה שהוא מנהל המפעל הראוי בקרית ארבע. מעבר לכך, כפרי נוער גדולים שאינם בתוך עיר או מועצה - זכאים לקבל מפעל ראוי משלהם.
לרוב, למועצות מקומיות/אזוריות ביישוב מזכה (ואולי גם מוצעות שאינם נמצאות ביישוב מזכה?) יש יכולת לחמש את צוותי החינוך שלהן, השאלה אם הן מעודדות את זה (ואם לא מעודדות, אם הן מאפשרות). חשוב מאוד שבכל מוסד חינוכי יהיו מספר נושאי נשק.
וכמובן, אפשר להיות מאבטח של משהו על מנת להיות זכאי לנשק בחברת אבטחה, אבל זה לא המקרה המצוי של רובנו.

מה סוג הנשק המומלץ?
טוב, זה כל אחד לפי הצרכים שלו. במטווח טוב יתנו לכם לבחור בין שניים-שלושה סוגים וגם לירות בהם, וככה תוכלו לדעת מה מתאים לאחיזה שלכם – קטן, בינוני, רגיל או מעט גדול.
גם המשקל משחק תפקיד. העדיפות היא לקחת משהו שיהיה לכם קל לסחוב עליכם - נשק שנשאר בבית הוא סתם פרס לגנבים או סכנה לילדים. נשק שעליכם יכול להגן על הסביבה שלכם בשעת הצורך, שלא תבוא. וכמובן, נשק שתואם לכם להחזיק בו ולפגוע.
נשק קטן מומלץ מעוד סיבה: בעלי נשק הם היעד הראשון שמחבל ירצה לפגוע בו. כאן להליכה בחליפה יש יתרון: הנשק מוסתר יותר, וסביר מאוד שהמחבל לא יראה אותו. בכללי, למי שהולך יותר שכבות יותר קל להסתיר נשק יותר גדול.
נשק גדול מומלץ יותר כי יש פחות רתע בעת הירי, ודיוק זה משהו שאנחנו רוצים מאוד כשמשתמשים בנשק בסביבה שיש בה הרבה אנשים.

לסיכום, מה התהליך?
1. בודקים שאתם זכאים במחשבון הזכאות. אם אתם לא, אז לא תקבלו אישור...
2. מתייעצים עם חברים וקרובי משפחה (בת הזוג, חברים שמכירים את המצב הנפשי ואיך אתם במצבי לחץ וכו').
3. מחתימים את הרופא בקופת חולים על הצהרת בריאות שמאשרת שמצבכם הגופני והנפשי מצוין.
4. מכנסים כל המסמכים שאתם צריכים – מאתר האישורים הצבאי, ממקום העבודה (אם אתם עובדים מעל יומיים או שלושה בשבוע ביישוב מזכה, גם את זה אפשר לבדוק במחשבון), מועצה מקומית או מה שצריך, ומעלים אותם יחד עם הצהרת הבריאות וטופס בקשת אישור לכלי יריה.
מכאן, הנציגים של אגף כלי יריה יהיו איתכם בקשר בדוא"ל, עד האישור המיוחל, שנקרא אישור מותנה.
5. כאן, תצטרכו לשלם אגרה (100 ומשהו שקלים, או פחות אם אתם משרתי מילואים), ואחרי שקיבלתם את האישור ושילמתם -
6. תלכו למטווח לעשות הכשרה ראשונית.
בחלק הראשון יצלמו אתכם (לתעודת רישיון הנשק), תעברו הכשרה עיונית ותצטרכו לפתור מבחן אמריקאי קל בכתב. אחריה מגיעה סוף סוף ההכשרה המעשית. תקבלו נשק, מדריך יתרגל אתכם על שימוש "יבש", ואחר כך תיכנסו למטווח (שמים אוזניות והגנה על העיינים, כמובן), ותירו כמה עשרות כדורים. אם עברתם את המבחן ואתם כשירים לירות, תקבלו מסמך שאתם זכאים לקנות נשק. אפשר לקנות נשק באותו מעמד, אבל לאסוף אותו תוכלו רק לאחר אישור האגף לכלי יריה, שמגיע תוך זמן של בין כ-40 דקות עד כמה ימים.
הזמן שתשהו במטווח בהכשרה הראשונית הוא 4-5 שעות. חצי יום עבודה בערך.

בסוף כל זה: ההכשרה הממשלתית לא מספיקה בכלום על מנת לשלוט בנשק. לכו לאימונים נוספים, החיים של אחרים תלויים בכם.
אם אתם חושבים מאיזו שהיא סיבה שמסוכן שתחזיקו נשק (ילדים, מצבי לחץ, מצב נפשי או אחר) או שבת הזוג מתנגדת – אז אל תעשו את זה. יש אחרים שיעשו. גם ריבוי נשקים מעל סף מסוים הוא מסוכן, כיוון שיש חשש שנירה דו"צ אחד על השני חלילה, במקום על מי שצריך לירות בו.

(מי שרוצה עוד פרטים, מוזמן באישי. יש לי מספר חברים שהוציאו על תבחינים שונים נשק וכו').

קישורים:
מחשבון לבדיקת זכאות לרישיון כלי ירייה פרטי - המשרד לביטחון הפנים
אישור רפואי להחתמת הרופא בקופת החולים
התחברות ממשלתית להגשת אישור לכלי יריה
תבחינים למתן רישיון להחזקת כלי ירייה פרטי האגף לרישוי כלי ירייה (יש שם גם תצהיר לעצמאים/מועסקים במקומות המוכרים כמזכים לרישיון נשק)
אתר האישורים של צה"ל - לטופס 830 או ניסיון קרבי
מטווחי קליעה מורשים האגף לרישוי כלי ירייה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה על הסדר בדברים כתיבה מתומצתת וטובה
הערה קטנה
אין אפשרות להתאמן על כלים ואז לבחור מה רוצים אלא בוחרים קודם ואח"כ כל תהליך ההכשרה העיונית והמעשית (נכון לחודש תמוז בקליבר 3)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה על הסדר בדברים כתיבה מתומצתת וטובה
הערה קטנה
אין אפשרות להתאמן על כלים ואז לבחור מה רוצים אלא בוחרים קודם ואח"כ כל תהליך ההכשרה העיונית והמעשית (נכון לחודש תמוז בקליבר 3)
זה תלוי בשירותיות של המטווח
ככלל בשנים האחרונות התרבו מאד בעלי הרשיונות וללא גידול במטווחים, דבר שהוביל לפגיעה קשה בשירותיות, הם עמוסים כל כך שלא רואים צורך להיות נחמדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא, קודם חייב לעבור הכשרה ואז לירות.
היה פעם מותר לירות לפני זה, אבל ביטלו את זה למיטב ידעתי.

אבל אתה לא חיב לקנות ביום שבו אתה עובר את הההכשרה. יש לך שלושה חודשים מההכשרה עד שאתה צריך לקנות נשק כדי לשמור יל הכשירות והרישיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מקפיץ, בתקווה שזה לא נוגד את תקנון הפורום, לע"נ הנרצחים היום.

ללמד את בני יהודה קשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כל מי שהיה במדינת ישראל בשנתיים האחרונות, מבין שצריך אזרחים חמושים.
כל מי שהיה במדינת ישראל בשנתיים האחרונות, מבין שאם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר
לעניין השתדלות צריך לשאול שאלת רב ולא להכניס סכנות הביתה
זו דעתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כל מי שהיה במדינת ישראל בשנתיים האחרונות, מבין שאם ה' לא ישמור עיר שוא שקד שומר
לעניין השתדלות צריך לשאול שאלת רב ולא להכניס סכנות הביתה
זו דעתי
מפסוק זה לומדים דווקא שאם ה' כן ישמור עיר - לא שווא שקד שומר.
(בשם ר' יחזקאל אברמסקי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני אכן שאלתי רב לפני שעשיתי רשיון רכב ועד כל מיני דברים
אבל כשעושים משהו לא רגיל (רשיון נשק) אז יותר חשוב לשאול שאלת רב
אם אין בזה שום בעיה אז למה לא לשאול רב שיאמר שזה בסדר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אגב אני שאלתי את הרב שלי והוא אמר שאין בעיה (זה היה לפני השבעה באוקוטובר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני אכן שאלתי רב לפני שעשיתי רשיון רכב ועד כל מיני דברים
אבל כשעושים משהו לא רגיל (רשיון נשק) אז יותר חשוב לשאול שאלת רב
אם אין בזה שום בעיה אז למה לא לשאול רב שיאמר שזה בסדר?


דווקא במקומות שזה לא רגיל, צריך שיוציאו רישיון נשק.

התועלת גדולה יותר ככל שיש לפחות אנשים נשק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מעולם - אבל מעולם - לא נשמע כדבר הזה. שחרדי יחזיק נשק? מה לנו ולדבר הזה?
דבר ראשון מעולם לא שמעת על חובת ההשתדלות?
במצב הביטחוני שלנו כרגע זה אפילו מתבקש,
להוסיף ברוחניות זה חשוב ונצרך תמיד, אבל לא כתחליף לגשמיות בשום אופן!!
השתדלות גשמית צריך לעשות, ומי שמעוניין לדעתי זו ברכה.

ומה עניין ה"חרדי יחזיק נשק" לא הבנתי...
יש איזשהוא עניין הלכתי שמונע מחרדי להחזיק נשק?
למיטב ידעתי הרחבה לא.
ואם מעולם לא נשמע דבר כזה זה אומר שזה בהכרח שלילי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
במחילה מכל הציבור, ובמחילה שאני סוטה מהנושא.
חשוב לי מאוד לכתוב את דעתי, אפילו שאני יכול לקבל כזו כמות של "כועס" שאחסם מהפורום הזה. ואני ממש מופתע שאיש לא כתב את הדברים לפני.
האקדח היה מאז ומעולם כלי נשק זול וזמין.
הסכנה בארצנו אינה חדשה, מאז ומעולם ליהודי היה מסוכן לחיות כאן.

מעולם - אבל מעולם - לא נשמע כדבר הזה. שחרדי יחזיק נשק? מה לנו ולדבר הזה?
וכי נינצל מפיגוע כשיהיו לנו כמה שיותר אקדחים???
הס מלהעלות על הדעת!
האירועים הביטחוניים מתנהלים כאן בצורה ניסית ומופלאה - ה' לא עוזב אותנו, בשום מצב.
אם אנחנו, שמבינים באמת מה מחזיק את העולם ומה הצגה אחת גדולה, נתחיל להתייחס אל עצמנו כמסוגלים וכיכולים לבד -
אוי ואבוי לנו.
במקום זאת ניתן להוסיף עוד זמן ביום ללימוד תורה או לקריאת תהילים, על חשבון זמן האימון והבירוקרטיה -
זה הדבר שהכי עוזר.
כוחי ועוצם ידי רק הרסו לנו והורסים לנו את התלות בה', הידיעה המוחלטת שאילולי הוא ששומר עלינו - אין סיכוי בעולם.
אם האירועים היו מתנהלים כאן באופן טבעי - עוד היה אפשר לומר שרכישת אקדח הוא מחובת ההשתדלות.
אבל אחרי שרואים בחוש מה שומר באמת ומה הבל ורעות רוח -
איך אפשר?!?!?!
אמונה היא נושא של דרגה אישית, מי שמשקיע לחתונות של הילדים לא יכול לכתוב כזה פוסט (לא שיש לי מושג האם כותב הפוסט משקיע, רק הרעיון), ולכן לא ניתן לכתוב כזה פוסט כהוראה ציבורית
באמונה חובת ההשתדלות הינה לפי רמת האמונה, ולכן המשפט הזה שחרדים לא החזיקו לא נכון, אלא יותר לא היה אפשרות עד היום כמעט להוציא, רק אחרי הרפורמה של בן גביר.
ובסוף אסור לשכוח נקודה אחת, בפיגוע שהיה בצומת רמות אילולי האברך שהיה לו נשק בדרך הטבע היה עוד הרוגים רבים, נכון שהקב"ה לא צריך מאיתנו עזרה, אבל ככה הוא סובב את ההצלה שהייתה שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
טוב, לפני שזה יחסם,

יש לי שאלה,
מי שמוציא רישיון לנשק לא יכול להסתבך יותר עם הצבא?
כאילו, אם אתה בר מוציא נשק למה אתה לא מתגייס?

נפק"מ לכל מי שעבר 27 אך עדיין לא קיבל פטור

תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
רק מגיב עניינית ומחזיר את האשכול לפסים:
בבחירת גודל האקדח יש את ענין המשקל, אף אחד לא רוצה ללכת עם קילו סוכר בחגורה, אז יש עוד צד לבחור משהו קטן וקל יותר (אם אפשרי כמובן, אם לא מתאים בכלל-אז לא. בכ"א צריך לתת על זה את הדעת) למרות שהטווח האפקטיבי יורד זה עדיף מאשר אחרי יומיים הוא יישב בכספת בבית...

עריכה: @יאיר צ אם אין פטור זה לא רלוונטי כרגע כמדומני. ופטור היה 28 לפני שהחליטו על הגיוס או משהו כזה, לא 27.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מי שכן מוציא
שימו לב שאם יש רח"ל פיגוע והמחבל מוגדר כ"לא מהווה סכנה אותו הזמן" או שבטעות יורים באזרח יידונו אותך ויחקרו אותך
אפילו את האברך שיירה בצומת רמות תחקרו
ייריה אחת שלא במקום וכלא
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שואל בשביל אחי הצעיר,
אתחיל ואומר שמדובר באזרח שומר חוק באופן מוגזם מה שנקרא.

מהסוג שנוהג עם שתי ידיים על ההגה, ומהסוג שלא הולך לקופה של ה10 מוצרים אם יש לו בעגלה 11.

בקיצור הבנתם חנון אמיתי שמקפיד על הכללים בהגזמה.



לפני בערך עשרה חודשים שכח את הנשק האישי בתא מדידה בקניון מאחר שהוא רחפן לא קטן גילה זאת רק כשהגיע הביתה, כמובן שאזרח שמצא את האקדח פנה למשטרה.

אחרי תהליך ארוך מול התביעה המשטרתית והפרקליטות,

מעבר לשלילת הנשק וקנס, הוא קיבל עונש של 160 שעות שירות לתועלת הציבור (בגין הזנחה בשמירה על כלי ירייה) לא ייחס חשיבות רבה מדי לסעיף הזה בהסכם מותנה רק שמח שאין כתב אישום אין רישום פלילי וזה נסגר מחוץ לכותלי ביהמ״ש.

אבל כעת אחרי שלוש פעמים בלבד הוא מרגיש שיש לו קושי נפשי גדול להמשיך בזה.

ראשית מעבר למטרד של 6 שעות בשבוע, לבחורצ׳יק עסוק מאוד, העבודה עצמה מבזה ומשפילה, גם לא נעימה פיזית,

מגיע למקום העבודה ולא יודע מה הוא הולך לעשות אפילו, המנהלת עבודה במקום ממציאה לו עבודות מתחת לשטיח, פעם תיוקים משמימים שמרגישים כל דקה נצח ופעם לנקות מסדרונות של המקום לעיני עוברים ושבים (כולל שירותים ציבוריים במקום) ברקע שלו הוא אברך שעושה מעט עבודות מזדמנות בין לבין לפרנסתו, מעולם לא עבד בסוג כזה של דבר ועוד כעונש.

כל פעם שהוא חושב שיש לו לפחות עוד שמונה חודשים כאלה (ויותר אם יירד ל4 שעות שבועיות כפי שמסתמן) הוא נכנס לדכדוך עמוק…

בהתחלה חשש לדבר עם קצינת המבחן להמיר למשהו אחר, קנס או פיתרון אחר. כי לא רצה שהתסקיר או חוות דעת תהיה שלילית כחוסר רצינות מצד אחד, מצד שני זה קשוח מדי אז פנה לעו"ד שליווה אותו בהליך הפלילי והוא פנה למערכת

אחרי כמה זמן זה הוואטסאפ שקיבל מקצינת המבחן:

---- שלום, איך אתה מרגיש?

שמעתי את טענותיך ואני מצרה על התחושות שלך.

עם זאת, עדיין חשוב לומר שנראה שיש חוסר הפנמה לגבי ההליך, השלצ לא נוח לאיש ולא אמור להיות פינוק.

שים לב שברגע שחתמת על תנאי ההסדר המותנה - אתה מחויב לעמוד בהם כפי שהוסכם. ככל ולא תעמוד בהם אז התביעה תוכל להגיש כנגדך כתב אישום לבית המשפט (שזה הליך הרבה יותר מתסכל מ-160 שעות שלצ) ולא תהיה משמעות לכל מה שהוסכם במסגרת ההסדר המותנה (כן יש לציין כי במסגרת טיעוניה לעונש התביעה לא תוכל לבקש מאסר בפועל).. קח גם את זה בחשבון.

אחרי שתמלא 60 שעות (עד כה מילאת כ-15) תיבחן החלפת שיבוץ, כרגע אינני מאפשרת זאת. בהצלחה!

אז ניסה עו"ד

ניסה מזלו מול שירות מבחן
אבל ללא תוצאות.

בעקבות העניין התחיל אפילו טיפול נפשי.

אשמח להצעות לא (רק) משפטיות כיצד אפשר להתמודד מול המערכת

מי שמכיר או יודע מה ניתן עוד לעשות (אולי אפילו פנייה לתקשורת?) נשמח לעיצות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה