אני רוצה לנפץ בועה של הרבה משקיעים שבונים על עליות בהמשך אני מספיד את שוק הנדלן להרבה שנים קדימה כי גם אם תהיה עליה זה יהיה עליה מיונרית בהתאם לאינפלציה אני לא רואה שום סיכוי לנדלן לעלות משמעותי יש היצע דירות היום גם אם כל מגרילי מחיר למשתכן יקנו מחר (לא משנה שלהרבה אין את ההון העצמי ) וגם לשנים הקרובות ואנחנו לפני מכירות המשקיעים שהם נתח גדול מהשוק ,שיפול האסימון למשקיעים שהמחירים לא יעלו בקרוב אז נראה את הירידה הגדולה ויותר לא תהיה עליה כי המשקיעים יפסיקו להשקיע (לשנים הקרובות)

אבל מה שהתחדש לי היום (מקרוב) שגם מחירי השכירות בשכונות חדשות שלא מובקשות כ"כ (רוב הפריפריה) ירדו כי רוב הקונים מ-23 הם משקיעים (וזה חוץ מהמחיר למשתכן שיכולים רק להשכיר) כך שהולך להיות הצפת בניה שתגרום גם להקריס את מחירי השכירות

ושוב למי שלא יודע לקרוא מדובר רק על אזורים מסוימים (כמו חריש באר שבע אופקים -אפיקי נחל ועוד)
באזור ביקוש המחירים עולים (די מיצו את עצמם)
 
לא הבנתי.
למה אני חייב דווקא את הקבלן הזה? יש מבחר קבלנים לריב על כל בנין.
איפה במרכז הארץ לא רווחי לעשות פינוי בינוי?
גם אם יש מלא יחידות דיור אפשר לא לתת תוספת מ"ר לשום דייר וזה עדיין רווחי לכולם.
שאלות טובות.
התוצאה עומדת לפניכם ברחוב בר אילן.
ובקריית מלאכי לא ריווחי לעשות פינוי בינוי.
 
שאלות טובות.
התוצאה עומדת לפניכם ברחוב בר אילן.
ובקריית מלאכי לא ריווחי לעשות פינוי בינוי.
דווקא מחיפוש מהיר בגוגל אני רואה שכן יש בקריית מלאכי פינוי בינוי
 
התוצאה עומדת לפניכם ברחוב בר אילן.
כלומר התושבים לא מוכנים לוותר על שלהם, ודורשים יותר ממה שהקבלנים מציעים להם.
משא ומתן - היצע וביקוש קלאסי.
זה לא מגדיר 'דירת פח'.
 
דווקא מחיפוש מהיר בגוגל אני רואה שכן יש בקריית מלאכי פינוי בינוי
שוב, העובדות שכתבתי הן אמיתיות.
ולהביא פינוי בינוי בקריית מלאכי זה קצת מגוחך (הפערים שם בתוך העיר הם אדירים).
ובכל מקרה כמו שאמרתי המציאות היא שיש דירות ''בפח''.
 
כלומר התושבים לא מוכנים לוותר על שלהם, ודורשים יותר ממה שהקבלנים מציעים להם.
משא ומתן - היצע וביקוש קלאסי.
זה לא מגדיר 'דירת פח'.
מה הסיפור שם בדיוק אני לא יודע.
אבל העובדות הם שזה כבר המון שנים נטוש = דירה יכולה בסוף להיחרב.
והמון שנים זה לא זמן סביר של משא ומתן וכו' (וגם מן הסתם יש שם הרבה ירושות מה שדופק את מי שהדירה נקנתה במיטב כספו לפני עשרים שנה נניח).
 
שוב, העובדות שכתבתי הן אמיתיות.
ולהביא פינוי בינוי בקריית מלאכי זה קצת מגוחך (הפערים שם בתוך העיר הם אדירים).
ובכל מקרה כמו שאמרתי המציאות היא שיש דירות ''בפח''.
אני לא יודע על איזה ''עובדות'' אתה מסתמך
העיר אני נמצאת בתנופה מתמדת יעידו על כך חברי הפורום שגרים שם
 
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5
צריך להוסיף : כצפוי
עוד מיתוס של הקבלנים והמשקיעים שכשהריבית בארה"ב תרד גם בארץ היא תרד
עכשיו אני חושב סופית שכולם מבינים שיקח הרבה זמן עד שהריבית תתחיל לרדת וכנראה רק בסיום המלחמה וסיום האינפלציה
אבל מה שחשוב שהתבדו כל סוגי הדמיונות של אנשים למה הריבית תרד
ואחרי ההבנה הזאת המשקיעים והקבלנים מתייאשים סופית מהורדת הריבית (והדמיון שלהם שאז כולם ירצו לקנות- מה שאני חולק עליו בתוקף וכתבתי על זה בעבר)
ובדרך להתיאש ולהוריד מחירים כי זה הפתרון היחיד לשבור את הקיפאון
 
אני רוצה לערוך שבירת מיתוסים על כל מה שהקבלנים וה'מומחים' הבטיחו מ-23 והתבדו
לדעת כמה אפשר לסמוך על נגועים (בדומה למה שעשו כאן בפתיחת האשכול רק עדכני להיום)
מי שיוכל לעזור לי אשמח
 
5 גרפים שמתארים את הפצצה המתקתקת שטמונה בשוק הנדל"ן

סכום חסר תקדים של 60 מיליארד שקל באשראי זרם בעיקר למגזר הנדל"ן ברבעון השני, כאשר הסיכון במגמת עלייה: שיעור המשכנתאות החדשות שבסיכון גבוה הגיע לשיא, וגם היקף המשכנתאות בפיגור. כל זאת בזמן ירידה במכירת ומחירי הדירות

אחד הביטויים שניתן היה לשמוע הכי הרבה בעולם הכלכלי מאז שהריבית החלה לעלות באמצע 2022 הוא "הריבית תעלה עד שמשהו יישבר (Raise until somthing break)", כשהכוונה היא לכך שבשלב מסוים הריבית תגרום לאירוע, שעשוי גם להיות אירוע משברי, שיוביל לירידת מחירים ומיגור האינפלציה. התחום הרגיש ביותר לריבית גבוהה הוא תחום הנדל"ן לסוגיו השונים. חרף הריבית הגבוהה בישראל ובעולם, התחום טרם הציג סימני שבירה דרמטיים, אך נדמה שרמת הסיכון בו עלתה משמעותית, ולמרות זאת הבנקים הישראליים רק מזרימים אליו עוד ועוד אשראי, במה שעשוי להפוך לפצצה מתקתקת.

בסקירה שפרסם אתמול אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הוא הציג מספר גרפים ונתונים שמלמדים על הסיכון הגובר בשוק הנדל"ן בישראל. לפי הנתונים שזבז'ינסקי הציג, העלייה בסיכון מגיעה משני כיוונים במקביל: מצד אחד, עלייה משמעותית בהיקף החוב שמוענק למגזר הנדל"ן; ומצד שני, נתונים שליליים בו, שמלמדים על ירידה בביצועים - במכירות ובמחירים — ובכך עשויים להביא לפגיעה בחברות שפועלות במגזר ולהגביר את הסיכון לגורמים המממנים, כמו גם התגברות הסיכון מצד הלווים הפרטיים, נוטלי המשכנתאות והלוואות הקבלנים.

r1hrOyDhlg_0_0_961_3001_0_x-large.jpg


לפי הסקירה, ברבעון השני של 2025 ניתן אשראי חדש למגזר העסקי של כמעט 60 מיליארד שקל נטו, שיא של כל הזמנים. לשם השוואה, ברבעון הראשון השנה הגיע האשראי המצטבר ל־16 מיליארד שקל וברבעון הרביעי של 2024 למעט יותר מ־20 מיליארד שקל. זבז'ינסקי מצביע על כך שכמעט כל האשראי ניתן על ידי הבנקים.

עיקר העלייה בהיקפי האשראי נרשמה בענפי הנדל"ן ובענף השירותים הפיננסיים, אולם, כשבוחנים את האשראי הבנקאי שניתן לענף השירותים הפיננסיים, רואים שרובו ניתן בעיקר לחברות האשראי החוץ־בנקאי, שמרבית לקוחותיהן הן חברות בתחום הנדל"ן.

זבז'ינסקי מצביע בסקירה על כך שבמקביל לעובדה שהבנקים העניקו אשראי בהיקפים גבוהים לנדל"ן, רמת הסיכון במגזר זה מצד רוכשי הדירות עלתה. כך, כמעט מחצית מהמשכנתאות שניתנו באוגוסט (47.5%) היתה עם יחס LTV (בין גובה ההלוואה למחיר הדירה) שגבוה מ־60%, הרמה ההיסטורית הגבוהה ביותר שנרשמה. בנוסף, שיעור ההחזר הממוצע במשכנתאות החדשות כבר מתקרב ל־30% מההכנסות נטו של הלווים. עלייה של כ־1% ביחס לעומת 2024, של כ־3.5% ביחס לעומת 2021, ושיא בעשור האחרון. גם היקף הפיגורים בהחזרי המשנתאות גדל, ואלה הגיעו באוגוסט ל־4 מיליארד שקל.

זבז'ינסקי מזהיר כי שיעור הפיגורים עלול לעלות משמעותית, כאשר נוטלי המשכנתאות מסוג בולט ובלון (כאלה שניתנות ללא החזר חודשי מלבד תשלום הריבית ותשלום הקרן מבוצע בסוף תקופת ההלוואה - מרכיב משמעותי מתוך מבצעי המימון שהציעו הקבלנים לרוכשי הדירות בשנים האחרונות) יידרשו להתחיל להחזירן. זאת מכיוון ששיעורן של הלוואות אלה, שהיקפן מגיע לכ־30 מיליארד שקל, מגיע ל־14% מכלל המשכנתאות החדשות לעומת 8% בממוצע היסטורי. במקביל, חלק מאותם לווים מגיעים עם שכר נמוך יחסית ועלולים להיתקל בקשיים ביכולת ההחזר שלהם.

כל זאת בזמן שיש ירידה במכירת הדירות. מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמו מוקדם יותר החודש עולה כי ביולי נרשמה ירידה של 10% במכירת הדירות בהשוואה ליולי אשתקד, ומכירות הקבלנים של דירות חדשות ירדו ב־28%. רק בשוק החופשי (ללא תוכניות בסבסוד ממשלתי) מדובר כבר בירידה של 34%. הירידה אינה מיוחדת רק ליולי, וגם באפריל עד יולי מכירות הקבלנים בשוק החופשי לא עברו את הסף של 2,000 דירות בחודש, בעוד ב־2024, רק באוקטובר, שבו חלו חגי תשרי, נרשמה רמה נמוכה מ־2,000 דירות. במקביל, מדד מחירי הדירות שפורסם החודש על ידי הלמ"ס היה החמישי ברציפות שבו דווח על ירידת מחירים. ובסה"כ מאז פברואר נרשמה בשוק הדיור, על פי הלמ"ס, ירידת מחירים מצטברת של 1.5%, אך ההערכה היא כי בפועל מדובר בירידה גבוהה יותר.

שחיקת שורת הרווח

בשיחה עם כלכליסט אמר זבז'ינסקי כי "אנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה ירידה במכירות ובמחירי הדירות. הקבלנים ממשיכים לבנות, אבל יש להם, כתוצאה מכך, פחות הכנסות, ולכן הם נדרשים ליותר מימון, והוצאות המימון שוחקות את שורת הרווח שלהם. נראה שהגורמים המממנים, הבנקים הם העיקריים בהם, מנסים לגלגל את הכדור בהמתנה לכך שנגיע לתקופה טובה יותר ונראה הקלה במצב ושיפור בביצועים של החברות. אבל צריך לשים לב לכך שבמקביל לאפשרות לשיפור יש גם אפשרות להחמרה במצב והשחקנים לא יוכלו להמשיך באותה המדיניות. מי שייפגע מכך הם בעיקר הקבלנים והשחקנים הקטנים בשוק". לדברי זבז'ינסקי, חרף העלייה ברכיבי הסיכון מצד רוכשי הדירות, הוא "פחות מודאג מהסוגיה הזאת, ככל שלא נראה שינוי משמעותי באבטלה. המשכנתאות בארץ שמרניות יחסית ורוב האנשים ממשיכים לשלם".

כלכליסט
 
שאלות טובות.
התוצאה עומדת לפניכם ברחוב בר אילן.
ובקריית מלאכי לא ריווחי לעשות פינוי בינוי.
שוב, העובדות שכתבתי הן אמיתיות.
ולהביא פינוי בינוי בקריית מלאכי זה קצת מגוחך (הפערים שם בתוך העיר הם אדירים).
ובכל מקרה כמו שאמרתי המציאות היא שיש דירות ''בפח''.
מה הסיפור שם בדיוק אני לא יודע.
אבל העובדות הם שזה כבר המון שנים נטוש = דירה יכולה בסוף להיחרב.
והמון שנים זה לא זמן סביר של משא ומתן וכו' (וגם מן הסתם יש שם הרבה ירושות מה שדופק את מי שהדירה נקנתה במיטב כספו לפני עשרים שנה נניח).
תסביר איך רחוב אחד בבני ברק או בקריית מלאכי משפיע או מעיד על מגמת השוק בארץ ?
תמיד יש מקרים של אי הסכמות או השהייה זמנית/ממושכת של פרויקטים במקרה של אי ריווחיות.
 
תסביר איך רחוב אחד בבני ברק או בקריית מלאכי משפיע או מעיד על מגמת השוק בארץ ?
תמיד יש מקרים של אי הסכמות או השהייה זמנית/ממושכת של פרויקטים במקרה של אי ריווחיות.
כתבתי את זה בתור הסבר למה לדעתי דירה היא לא מוצר השקעה כל כך אטרקטיבי, לא כתבתי את זה בתור הסבר למה מחירי הדירותו ירדו או יעלו.
 
הרבה מדברים על הקבלנים שהעלו מחירים אבל אני חושב שאולי הפתרון למשבר הדיור והקפאון זה להנמיך את המע"מ (ל-10% לדוגמא)לדירה ראשונה (אם לפיד היה מצליח לעשות את זה הוא היה השר האוצר הכי טוב לחרדים בשונה מנתניהו שהיה השר האוצר הכי רע לחרדים)
זה לא יאומן שיותר מחצי ממחיר הדירה הולך למדינה (גם הקרקע וגם המע"מ)
הגיע הזמן לשנות את זה ובשביל זה צריך את זעקת הציבור (ואולי במקום מעונות שהנציגים יעשו את זה)
במקום להוריד את מחיר הקרקע (כמו שעשו עד עכשיו בשנתיים האחרונות שהורידו ב-30%) שאת זה מרויחים בעיקר הקבלנים(שאוהבים לבכות כל היום שהם מפסידים והולכים לפשוט רגל) שיורידו את המע"מ שזה מתגלגל ישירות לקונים
וגם זה ישחרר את שוק המשקיעים שימהר למכור לפני שהמע"מ ירד (שהוא יגרור הורדת מחירי הדיור כי דירה מקבלן תוזל) וגם הלחץ וההיצע של המשקיעים יוריד עוד את מחירי הדיור

אולי במקום שהמדינה תעשוק את הקונים העניים הם יקחו מסים גבוהים מהבנקים שמרוויחים עלינו מליארדים מהריבית הגבוהה או שהמדינה תממן משכנתא נמוכה לדירה ראשונה או מסים גבוהים מרווחי הקבלנים

אבל כך זה נראה שלציבור לא איכפת (לנציגים לא איכפת כי לציבור זה לא מספיק איכפת)
 
הרבה מדברים על הקבלנים שהעלו מחירים אבל אני חושב שאולי הפתרון למשבר הדיור והקפאון זה להנמיך את המע"מ (ל-10% לדוגמא)לדירה ראשונה (אם לפיד היה מצליח לעשות את זה הוא היה השר האוצר הכי טוב לחרדים בשונה מנתניהו שהיה השר האוצר הכי רע לחרדים)
זה לא יאומן שיותר מחצי ממחיר הדירה הולך למדינה (גם הקרקע וגם המע"מ)
הגיע הזמן לשנות את זה ובשביל זה צריך את זעקת הציבור (ואולי במקום מעונות שהנציגים יעשו את זה)
במקום להוריד את מחיר הקרקע (כמו שעשו עד עכשיו בשנתיים האחרונות שהורידו ב-30%) שאת זה מרויחים בעיקר הקבלנים(שאוהבים לבכות כל היום שהם מפסידים והולכים לפשוט רגל) שיורידו את המע"מ שזה מתגלגל ישירות לקונים
וגם זה ישחרר את שוק המשקיעים שימהר למכור לפני שהמע"מ ירד (שהוא יגרור הורדת מחירי הדיור כי דירה מקבלן תוזל) וגם הלחץ וההיצע של המשקיעים יוריד עוד את מחירי הדיור

אולי במקום שהמדינה תעשוק את הקונים העניים הם יקחו מסים גבוהים מהבנקים שמרוויחים עלינו מליארדים מהריבית הגבוהה או שהמדינה תממן משכנתא נמוכה לדירה ראשונה או מסים גבוהים מרווחי הקבלנים

אבל כך זה נראה שלציבור לא איכפת (לנציגים לא איכפת כי לציבור זה לא מספיק איכפת)
זה לא יוריד אפילו בשקל זה יגרום גל עליות לטעמי
היום מה שמונע את מכירת הדירות זאת תקרת היכולת של הרוכשים
חזקה על הקבלנים שיסחטו את תקרת היכולת שהותירה ירידת המע"מ ואף יעלו בעוד כמה אחוזים "מידה טובה מרובה"
מה כן המדינה שנאנקת תחת הוצאות בטחוניות קטסטרופליות תאבד נתח חשוב מהכנסות הנדל"ן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה