דרוש מידע הספר רזי ניהר של אביגיל גדולד

xxxxxx xxxx xxx xxx x xxx xx xxxx xxx xxxxxxxxx xxx xxxxx xxxxxx x xx xxxxxxxx x xxxxxxxxxxxxx xxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxx x xxxxx xxxxx xxxxx xx xxxxxx xxxx xx x xx xxxxxx xxxx xx xxxxxx xxx xxxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxxx xxxxxxxx xxxxx xxxxx x xxxxxxx xxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxx xxxxxxx xxx xxxx xxxxxxxx xxxxx xxxxxx xx xxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxxx x xxxx xxxxxxxx xxx xxx xxxxxx xxx xxx xxxxxx xx xxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xx xxxxxx xxx xxxxxx xxxxx xx xxxxxx xxxx xxxxxxx x xxxx xxxx xxx xx xxx xx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxxx xxx xxx xxx xxxxxxx xxxxxxx x xx xxxx x xx xxxxxxxxxxx xxxxx x xxx xx xxxx xx xxxxx xxxxxx xxx xxxxxx xxxx xxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxx xxx xxxx x xxxxxxx xxxxx xxxxxx xx xx xxx x xxx xxxx xxxxxxxxxx xx xxxx xxxxxx xxxxx xx xxxxxxx xxxx xxxxx x xxxxxx xx xxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxx xxx xxx xxxx xxxxx xxxx xxxxxx x xxx xxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xxx xxx xxxx xxxx xxxx xxxx xxxxx xxx xxxxx xxx xxxxxxxxxxxxxx xx xxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxx xxx xxxxxxx xxx xxx xxxxx x xxx xxxx xx xx xxx xx xxxxxxx x xxxxxxxxxxx xxxx xxxxxxx x xxxxx x xxxxxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxxxxxx xx xxxxxxx xxx xx xxxx xxxxxxxxx xxxx xxx xxxx xxxxx xx xxxxxxx
הכל מאוקסס בנטפרי
 
קראת משחקי רעב? אני קראתי 3 חלקים, זה הספר הגויי היחיד שאני מחזיקה בבית במקום נסתר (קראתי הרבה מאוד אחרים, אך לא בבית). העלילה בכללללל לא קשורה או דומה לספרים האלה.
והמסר שם (בחלק האחרון) הוא לדעתי אחר בכלל [גם בדרך לעשיית טוב עלולים לעשות רע. או במילים יהודיות יותר: המטרה לא מקדשת את האמצעים].
חושב שהכוונה הייתה שגם הספר הזה הוא מאוד דיסטופי ומרגיש בדברים מסוימים מעט דומה...

אגב, לגבי הקטע של האכזריות: אני חושב (ואולי קראתי את זה איפשהו כאן פעם, אני לא זוכר) שמה שמפריע לנו בסדרת הספרים הזו שהאכזריות היא לא אכזריות מקדמת עלילה אלא אכזריות לשם אכזריות. כלומר: כשאנחנו קוראים על כל מה שהערבי מה-שמו עשה לאייל ב'דם קר', זה מקדם את המניעים של העלילה (גם עם לא ישירות), אבל כאן אנחנו קוראים אכזריות ללא כל מטרה ועניין, סתם לשם אכזריות (למרות שיכול להיות שיש לזה מטרה ואנחנו עדיין לא יודעים עליה...)

תוסיפו לזה גם את התיאורים המפורטים, האכזריות מנשים לנשים, ההקרבות העצמיות (דבר שמופיע גם בדופליקטים, ואני לא בטוח שהוא מותר בכלל לפי ההלכה) והקטעים המרובים בספרים, ותקבלו את הדיון הסוער שמתנהל כאן בתדירות קבועה...


שלחתי לה מייל
אפשר בפרטי?
 
לא קראתי את אבל נשמע כמו בדופליקטים?
לחלוטין מלא, אין שום דמיון.
סיימתי .
זה ספר יפה , אבל לא תמיד היה כייף.
הוא מלא בחוסר תיקווה , לא לגיבורים , לקוראים.
הקטע שתמיד הכל משתבש, וכל הסביבה של לינאר בסכנה תמידית , הייתי בטוחה שסופה של טרידיה יהיה מר , כי בנתיים כמעט כל הסביבה שלה סובלת; מיגל בוגדת, דירה בעיר האסירים, שולין נתפסת , אילעאיה בורחת, גברת צרלון נהרגת,גילאה וההורים שלה בעיר האסירים, כנ’’ל ההורים של לינאר, בעלה של אנטיאן ניפצע אנוש, דיקלואר בוגד(למה , למען ה’?
בקטע שלו ממש בכיתי. ואם כבר מדברים על דיקלואר לדעתי לינאר קיבלה את הבגידה שלו וכאילו בגידה של פיאגרו מידי באדישות . אפשר לומר שזה כי היו לה דברים יותר חשובים להיתעסק בהם אבל בכל זאת...) לפיאגרו , כך נראה , יש ביטוח.
הרוע מוחלט .
זה טריולוגיה, ונכתב כאן באחד האשכולות על הספר שהיא הולכת כך שהספר הראשון נגמר רע, והשני עוד יותר.
אין בו טיפה של טוב.( ולהפך) ליד טורמסו יוסף דיאלידאן נראה כסבאלה חביב.
זה קצת הורס , בעיניי. בעולם האמיתי זה לא ככה . אין שחור לבן.
המסר של איסתרק הוא ההכרה שמאחורי הסבאלה החביב הזה, מסתתר רוע, ולכן ביוסף אין רוע מוחצן. המסר של להאי נאאר, בא להדגיש לאן שאיפה לכוח וכבוד מביאה את האדם, למול השאיפה לטוהר, ולכך ככול שהרוע בו יותר מוחצן, המסר בו יותר חד.
הקטע של סולם הדרגות והיחס של הראשלים לבני העמים , ורצונו של טורמסו להשמיד את נאמני הזקן הוא אחד לאחד לתורת הגזע הנאצית , וזה מגניב.
לא ממש, כי עם בני העמים זה כמו הנאצים, אבל עם בני אברהם זה על בסיס דת (טרומסו עצמו הוא בן אברהם וכן הפנתרה).
חושב שהכוונה הייתה שגם הספר הזה הוא מאוד דיסטופי ומרגיש בדברים מסוימים מעט דומה...

אגב, לגבי הקטע של האכזריות: אני חושב (ואולי קראתי את זה איפשהו כאן פעם, אני לא זוכר) שמה שמפריע לנו בסדרת הספרים הזו שהאכזריות היא לא אכזריות מקדמת עלילה אלא אכזריות לשם אכזריות. כלומר: כשאנחנו קוראים על כל מה שהערבי מה-שמו עשה לאייל ב'דם קר', זה מקדם את המניעים של העלילה (גם עם לא ישירות), אבל כאן אנחנו קוראים אכזריות ללא כל מטרה ועניין, סתם לשם אכזריות (למרות שיכול להיות שיש לזה מטרה ואנחנו עדיין לא יודעים עליה...)
דעתי האישית היא שהרוע המוחלט בהחלט מקדם את העלילה. ככל שהרוע יותר רוע ניצחון הטוב עליו משמעותי יותר, וסתם כך הוא מזמן יותר התמודדות לגיבורים. ומלבד זאת הוא משרת את את המסר של הספר בכך שהוא ממחיש בחדות יתרה לאן יכולה רדיפת כוח וכבוד להביא את האדם.
ודרך אגב, אני חושב שהבעיה שלנו עם האכזריות , שזה הספר הראשון עם אכזריות מוחצנת מגיעה מדמיות עם רגש אנושי ולא בובות פלסטיק קרות/כועסות/נקמניות, אבל מפלסטיק.
 
לאור התגובות כאן החלטתי שלא לקרוא את הספר.
מזל שלא קניתי אותו
קראתי את שתי הקודמים כבר כתבתי בעבר שהכתיבה שלה נדירה אבל היא מגזימה וזה נראה שלא מוביל לשום מקום..
טעות חמורה, בפירוש זה מוביל וזה כבר ניכר ברזי ניהר אע"פ שזה מסתיים רע מאוד ניצני הגאולה כבר מתוארים בסוף הספר., וע"פ ההשערות הספר הבא הוא ספר הסיום. הסדרה מתחרה עם ממלכה במחן מצד העומק והעלילה המהודקת.
 
לאור התגובות כאן החלטתי שלא לקרוא את הספר.
מזל שלא קניתי אותו
קראתי את שתי הקודמים כבר כתבתי בעבר שהכתיבה שלה נדירה אבל היא מגזימה וזה נראה שלא מוביל לשום מקום..
מוביל בהחלט, הרבה תשובות נענות בספר, בהחלט עונה על מבנה של טרילוגיה שהמצב החמיר, כמו שכתבו כאן, אבל המסע מרתק. דמויות חדשות, חויה .
חסר מאד איזושהיא הקדמה מסודרת כמו בממלכה במבחן שמזכירה לנו מיהן הדמויות (נכון שיש הרבה פחות, אבל בכל אופן איזה מילון קצר, ומפה יותר מסודרת כי איבדתי ידים ורגליים איפה כל ארץ נמצאת. היכן הן הארצות שמעבר?)
 
מישהי שקראה את הספר ויכולה להקביל לי אותה ברמת האיכות וסוג העלילה לספר\ים קיים כלשהוא?
אני רוצה להבין פחות או יותר מה הסגנון והרמה...
 
קראתי את התגובות כאן
(הסקרנות שלי ראתה גם ספויילרים על השלישי :sne:)
הרבה אמרו שהספרים אפלים, אבל אני חושבת שזה הקטע שלהם.
זו פנטזיה אפלה, זה לחלוטין ז'אנר מוכר וקיים ומי שזה לא מתאים לו שלא יקרא.
אם היא לא הייתה מייצרת עניין הייתי משאירה אותו להעלות אבק במדפים.
אני גם אוהבת סוף שמח ולפי הספויילרים לא נשמע שהוא כזה (מקווה שברביעי)
אבל עדיין הספר מהנה וממכר ולדעתי היא עושה איתי ועם עוד כמה אנשים חסד גדול. בתור אחת שאוהבת את הז'אנר, אני מוצאת את עצמי קונה ספרים 'לא כשרים'. אבל אחרי שהכרתי את אביגיל, זה עוד ספר פחות שאני קונה מהספרים שלא לרוחנו. היא בהחלט נמצאת בטופ הסופרים הטובים ביותר שיצא לי להכיר
אז אביגיל אם את רואה את זה, בבקשה להזדרז עם הרביעי, אני לא יכולה לחכות 3 שנים ;)
 
השאלה היא איזה סופרים את מגדירה בטופ...
אני לא תולעת ספרים אבל אני מכירה ספרים מחו"ל ומהארץ בז'אנר
אני חושבת שאביגיל עוקפת סופרים מפורסמים מאוד בעיקר בזכות הכתיבה הייחודית שלה.
יש ספרים שאת נכנסת אליהם כאילו את רואה סרט, יש שאת נכנסת כאילו את שומעת סיפור, אבל אביגיל מכניסה אותך לעלילה כאילו את חלק ממנה. את מרגישה הכל ורואה הכל.
מבחינת עלילה היא מאוד טובה ויצירתית, אני אוהבת שמאתגרים את המוח שלי לדמיין ייצורים לא הגיוניים...
אני חייבת שיהיה עניין והיא יודעת לעשות את זה מעולה. אז אם את בסגנון שלי זה יהיה לך מעולה.
 
מישהי שקראה את הספר ויכולה להקביל לי אותה ברמת האיכות וסוג העלילה לספר\ים קיים כלשהוא?
אני רוצה להבין פחות או יותר מה הסגנון והרמה...
סגנון חדש בציבור החרדי, הרמה כשל מיה קינן ויש שיאומרו שעוקפת.ובבקשה להשתמש רק באבנים קטנות.
 
טוב,
אז אחרי כמה לילות בלי שינה (מה נעשה שהימים עמוסים...)
ספר מטורףףףףף!!!!
עונה על הרבה שאלות וגם משאיר עוד כמה פתוחות (שיהיה למה להסתקרן)
היא לא שוכחת כמעט שום פרט קטן וגדול מהספרים הקודמים ומביאה להם עוד צדדים.
לדעתי, הוא הרבה יותר טוב משאר הספרים שלה.
היא קצצה בכמויות התיאורים לדבר אחד, אבל לא השמיטה לגמרי מה שנותן לה יחודיות.
הוא אף פחות אלים מהספרים הקודמים, רק שכמויות המתים שם...
השערה שלי,
שהספר הבא ידבר על לינאר כתור מביאת הגאולה ל... (מה עוד יכול להיות מביאת הגאולה, ומביאת גאולת העמים? מה השלב הבא?
או שזה ידבר על תפקידו של פיאגרו, או על תפקידם כזוג.

בטקס השיוך, לא רשום שלינאר קבלה נשיכה. והיה לה מתאים כל פעם להסתכל על הצלקת ולדבר על זה או לתעב את הצלקת או את עצמה, ואין לה גרם של התיחסות בספר.
 
טוב,
אז אחרי כמה לילות בלי שינה (מה נעשה שהימים עמוסים...)
ספר מטורףףףףף!!!!
עונה על הרבה שאלות וגם משאיר עוד כמה פתוחות (שיהיה למה להסתקרן)
היא לא שוכחת כמעט שום פרט קטן וגדול מהספרים הקודמים ומביאה להם עוד צדדים.
לדעתי, הוא הרבה יותר טוב משאר הספרים שלה.
היא קצצה בכמויות התיאורים לדבר אחד, אבל לא השמיטה לגמרי מה שנותן לה יחודיות.
הוא אף פחות אלים מהספרים הקודמים, רק שכמויות המתים שם...
השערה שלי,
שהספר הבא ידבר על לינאר כתור מביאת הגאולה ל... (מה עוד יכול להיות מביאת הגאולה, ומביאת גאולת העמים? מה השלב הבא?
או שזה ידבר על תפקידו של פיאגרו, או על תפקידם כזוג.

בטקס השיוך, לא רשום שלינאר קבלה נשיכה. והיה לה מתאים כל פעם להסתכל על הצלקת ולדבר על זה או לתעב את הצלקת או את עצמה, ואין לה גרם של התיחסות בספר.
זה שהיא לא ננשכה היה נקרא מאד מפתיע
 
בטקס השיוך, לא רשום שלינאר קבלה נשיכה. והיה לה מתאים כל פעם להסתכל על הצלקת ולדבר על זה או לתעב את הצלקת או את עצמה, ואין לה גרם של התיחסות בספר.
כתוב שהוא רק ליקק אותה וזה דבר היה דבר שקרא רק פעם אחת לפני במאה האחרונה שמישהו עבר את טקס השיוך בלי כאב.
לא ממש הבנתי למה היא תיעבה את הפראיטור, אני אם היה לי את נשקם של אויבי הייתי מאמץ אותו בחום נגדם.
 
לא ממש הבנתי למה היא תיעבה את הפראיטור, אני אם היה לי את נשקם של אויבי הייתי מאמץ אותו בחום נגדם.
נראה לי שהיא פשוט תיעבה כל מה שהיה קשור לראשלים בלי להבחין.
למרות שכן הייתי מצפה שהיה עולה זכרונו של אותו משפט של סבתא דוריאן או איזה פתגם כלשהו על זה שצריך להשתמש בנשק של האויב על מנת לנצח. (לא זוכרת בדיוק איך זה היה רשום בדיוק.)

זה שהיא לא ננשכה היה נקרא מאד מפתיע
ממש!!
סוג בספר הבא יהיה לזה הסבר כי היא... לא יודעת מה. ולכן היא לא ננשכה. אולי בגלל היותה לוחמת אופל או מביאת הגאולה?
טוב, אחרי לילות חסרי שינה וגמיעת דפים כגמל צמא סיימתי לקרוא
הספר מושלם ומתעלה על הקודמים, אין מילים לתאר כמה נהניתי ו1000 זה קצת מדיי, איך זה נגמר כזה מהר??
בהתחלה חשבתי לקרוא כל יום 2 עמודים כך שעד שאסיים בטוח יצא הספר הבא :D
המון תהיות נפתרות, אני צריכה להתחיל אותו שוב והפעם לאט יותר.
אזהרת ספוילר!!!
undefined
לכאורה התשובה לשאלה ה' - זה לא כתוב בספר הזה, אבל להערכתי שיתקעו בקרן המושיעה, או שלינאר תתקרב לקרן או משהו בסגנון היא תתרפא לגמרי ומה שלקחה רוח יחזור אליה.
אני לא אתפלא אם בספר הבא היא תהיה עסוקה במה שנילקח ממנה וממילא תחושת הגאולה תהיה חזקה יותר.

רק לי נראה שהספר הבא הוא הספר האחרון בסדרה?
 
נראה לי שהיא פשוט תיעבה כל מה שהיה קשור לראשלים בלי להבחין.
למרות שכן הייתי מצפה שהיה עולה זכרונו של אותו משפט של סבתא דוריאן או איזה פתגם כלשהו על זה שצריך להשתמש בנשק של האויב על מנת לנצח. (לא זוכרת בדיוק איך זה היה רשום בדיוק.)


ממש!!
סוג בספר הבא יהיה לזה הסבר כי היא... לא יודעת מה. ולכן היא לא ננשכה. אולי בגלל היותה לוחמת אופל או מביאת הגאולה?

לכאורה התשובה לשאלה ה' - זה לא כתוב בספר הזה, אבל להערכתי שיתקעו בקרן המושיעה, או שלינאר תתקרב לקרן או משהו בסגנון היא תתרפא לגמרי ומה שלקחה רוח יחזור אליה.
אני לא אתפלא אם בספר הבא היא תהיה עסוקה במה שנילקח ממנה וממילא תחושת הגאולה תהיה חזקה יותר.

רק לי נראה שהספר הבא הוא הספר האחרון בסדרה?
אם זה טרילוגיה אז כן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אז אחרי שנבלעתי עמוק בתוך קרביה של מפלצת הזוהר הספרותית שהיא "רזי נאאר" ושרדתי כדי לספר. התיישבתי לכתוב את הגיגיי על היצירה הזו, כן - מדובר ביצירת אמנות של ממש.

עם מעט מאוד כללי כתיבה פורמליים, תוך ריקוד עוועים בין ז'אנר, חלום וחזיון נרקמה עלילה מתוחכמת, לא צפויה ועל אף כל הרוע שנשפך ממנה - מלאת רגש.

איך מסכמים מעל אלף עמודים? לא מסכמים.
אבל הנה כמה נקודות שצפו לי במהלך הקריאה -

בין הקוראים עלתה לא פעם השאלה, מהו הרקע לסיפור? זו פנטזיה, עם נגיעות אימה, המשלבת שפע של אלמנטים, מפלצות, רוחות, כוחות על, פורטלי מעבר, קסם ועוד.
אך אין לו תשתית היסטורית מוכרת, והוא גם אינו אלגוריה לפחות לא באופן ברור. (יהיו שיחלקו, אשמח להבין במה הוא אלגורי)
עם זאת, נראה כי העלילה מרפררת לעשרת השבטים האבודים, "הרי החושך" המוזכרים בה לא פעם, נהר המשליך אבנים (רמז לסמבטיון?)
זה יכול ליישב את המונח "בני אברהם" ואת הסימובליזם היהודי השזור לאורך הספר, נוגע ולא נוגע.

הכתיבה עצמה - מופתית, חושנית כמעט. שואבת לתוך תיאוריה הסבוכים את כל כולך, כמעט ניתן להרגיש על קצה הלשון את טעם הקפה, להצטמרר מהקור המקפיא של סופת האימים ולחוש את מקלה האכזרי של המשכילה בין האצבעות.

אגב, אכזרי - הספר רווי בתיאורי אלימות וסדיזם, בחדות וצבע שחוצה מעט את הגבולות המוכרים לנו בספרות החרדית. לא, לא כמו יונה ספיר.
האלימות מתוארת, נוטפת, ניגרת, ננעצת.

התפאורה של העלילה היא אפוקליפטית, אפלה לחלוטין. עונת חורף קודרת משתרעת לאורכה.
היא משתדלת להיות טראגית ככל האפשר, אבדן ואבל ניבטים מכל פינה עד כדי קושי אמיתי בקריאת קטעים מסוימים.
הרוע בספר הוא רוע מוחלט, ללא קונפליקט, סיפור הרקע של הנבל לא נועד כדי לעורר אמפתיה בקרב הקוראים ואין אף צדיק בסדום.

גיבורת הספר, למודת הסבל, מביאת הישועה, סמל התקווה - הלא היא לינאר, היא דמות שניתן להזדהות איתה, בעלת כוחות על - אך לא "כל יכולה" היא משלבת בתוכה חוסן גדול ורגש עז, הנסחט עד קצה גבול יכולת הצער שלה, ומעבר לו. ללא סתירה. התחושה היא שבאשר היא תלך במסעה המפותל - נלך עמה בנאמנות ובאהדה.

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו - טורמסו הנוכחי, מבני אברהם - ילד, מעט סוציופת שגדל להיות התגלמות הרוע האנושי, אשר ביכולותו לשים קץ לסבלם של עמים שלמים - בוחר באכזריות חסרת תקנה. לבד מהפרעה אמיתית עמה נולד - סיפורו של יהים הקטן אינו משכנע במיוחד ביחס למבוגר שנהיה.

הדבר הבולט ביותר בספר, הוא המקוריות שלו. היכולת להפתיע אותנו מחדש עם טוויסטים חדים, עליות ומורדות בלתי צפויות ורכבת הרים רגשית ולעיתים גם פיזית ממש.

"גבירתי גברת גדולד, הואילי נא להמשיך לכתוב במרץ ובחמלתו הספר הבא יצא במהרה"
על החתום -
נאמני הזקן.
ארבע שנים של צפיה מאז הכרכים הקודמים, וכמות הפייק ניוז, ההוצאות להורג וההשערות לא ניתנות לספירה. כבר ממבט ראשון בספר, ניתן להבין שההשקעה והאורך מצדיקים את ההמתנה.
כמו תמיד, בביקורות מסוג זה אני מעט מתקשה לחלק לכותרות מסודרות ולנושאים, עימכם הסליחה...



כשיש ביד שתי ספרים, אפשר כבר להתחיל לדבר בפרספקטיבה של סדרה, ולבקר בהתאם. ע"פ הבניה של הספרים עד כה, אני מהמרת, ודי בטוחה בדעתי, שזה הולך לכיוון של טרילוגיה. ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומגחכים על הטרנד, בואו נדבר רגע מה זאת טרילוגיה, ומה ההבדל בינה לבין סדרת ספרים. טרילוגיה בעיני היא שלושה ספרים, עם דגש על המספר שלוש. העלילה היא עלילה אחת, המחולקת לספרים עם סיום ביניים בכל ספר, עד הספר האחרון. הספר הראשון לרוב יהיה הכרות עם העולם בו הטרילוגיה מתקיימת, הצגת הקונפליקט המרכזי של העלילה, כשהספר יסגר בטוב, יחסית. הספר השני יהיה הספר הקשה ביותר, העלילה תעמיק עוד, הטוב והרע יתרחקו עוד יותר זה מזה, האופל יתגבר, והסיום – לרוב לא חיובי. הספר האחרון ימשיך את השני, עד לנקודת השיא ולהתרה. לעומת זאת, סדרה בעיניי, היא אוסף של ספרים הנמצאים תחת כותרת משותפת – גיבור זהה, קונספט זהה, זירה זהה ועוד. בשנים האחרונות תופעת הסדרות התפשטה בציבור החרדי בשיטת כל המרבה הרי זה משובח, ומחצית מהספרים הם 'חלק מסדרת המתח האגדית' או ש'עלילותיו של גיבורנו לא תמו וניפגש שוב בספר הבא'. בגלל כל זה, הופעה של טרילוגיה אמיתית, ועוד פנטזיה – היא מבורכת בעיניי, ואני מקווה שבעקבותיה התופעה תתפשט עוד ועוד.

הספר בנוי בצורה מדהימה. אם בספרים הקודמים היו תלונות על התמרחות, פה העלילה קצבית וכל משפט הוא תגלית חדשה והתקדמות בסיפור. הספר מתחיל בפרולוג מפחיד וקשה לקריאה, ואח"כ בערך מאתיים עמודים של התרחשויות שליליות. לאחר מכן יש אתנחתא קלה למשך כמה עשרות עמודים כיפיים ומגניבים, ואז כמעט עד סוף הספר האופל משתלט ולינאר חוטפת מכל כיוון אפשרי. ופתאום, ממש במאה עמודים האחרונים של הספר, סוף סוף משהו טוב קורה ללינאר, עד הסיום – שבו המצב בשלוש הממלכות קשה מאי פעם, אבל לינאר ופיאגרו באיזשהו ניצחון חלקי על המשטר. ואז, מגיע האפילוג. קטע פשוט יפיפה. ספרותית, כתיבתית, עלילתית. והדבר המדהים בעיני – זה שהסופרת סגרה מעגל עם האפילוג.
העלילה מדהימה ומפתיעה, מלאת הפתעות וטוויסטים. מתברר, כצפוי, שהסופרת ידעה מראש בדיוק מה הולך לקרות בספרים הבאים, ושתלה הרבה רמזים מקדימים ושאלות שנפתרות. בלי לתת מדי הרבה ספויילרים – אגדות רבות מתגלות כאמיתיות, חלומות מתגשמים ודמויות מהעבר מוארות באור חדש ומפחיד. קטע שאהבתי הוא הספר בתוך ספר – מלכות של שמש ירח ועשן כוכבים. מגניב!

כצפוי מסיפור דיסטופי, האופל שולט בכל. הנבלים – הם הסטראוטיפ המדויק. הרוע הוא אמיתי, ומאידיאל. זוכרים את הפריחה היפה ליד בקתת משפחה רז? את התיאורים על טעמם המדויק של הדוקאנים, צבע השקיעה והרעב הכבד? אז התיאורים נשארים, אבל המתוארים משתנים בחדות. בספר מתוארים לאורך, לרוחב ולעומק נופים אפלים, נבלים אכזריים, חיות מחרידות ועוד. האלימות קשה מאוד לקריאה, ולשואלים – קשה פי כמה מהספרים הקודמים. אם עד כה השיא היה ההוצאה להורג של ההורים של דיתה לעיניה, בספר הנוכחי זו רק מדרגה ראשונה. הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, איומים, תאי כלא מחרידים, ואנשים שפשוט מחרידים לקריאה. החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא – זה הקטעים על העם הראשלי, שהתיאורים עליו הם פשוט בחילה. באופן אישי – רעדתי פיזית במהלך הקריאה. למתלוננים על הספר הראשון – אל תקראו את השני, הוא לא יעשה לכם טוב.

מה שעוד מעמיקה מאוד בספר, היא הפנטזיה. בספרים הקודמים היא הוכנסה במינון קטן, ופה הסופרת הולכת על הקופה והפנטזיה היא פנטזיה על מלא. קצת היה קשה להחזיק ראש עם כל כך הרבה חיות, כלי נשק וטקסים, אבל זה שווה, כי התוצאה פשוט יפיפה. ברמת האליגוריה גם יש העמקה קלה, כשלינאר הופכת ממביאת גאולת הכפרים למביאת גאולת הממלכות, ומושגים כמו אחרית הימים נכנסים. אם כי, אני מחכה לראות איך הסיפור יסתיים, ואז לגבש את דעתי על האליגוריה שהסופרת הכניסה. יש לי הרהור מסוים, יכול להיות שהיא הכניסה את כל האליגוריה ו/או היהדות כדי להצדיק את הרוע של הראשלים? כי באופן רגיל, לא כותבים בציבורינו על נבלים עד כדי כך אכזריים, ברמת ההנאה מהרוע, וכשהיא בעצם אומרת – הם שונאים את בני אברהם סתם, מאותה סיבה שחמאס הרגו לנו 1300 איש לפני שנתיים, היא מצדיקה את עצמה. אבל אם היא הולכת על הקבלה חזקה, היא תצטרך גם לספק הסבר מיהי לינאר ועוד שאלות. כך או כך, מסקנת הביניים שלי על השאלה של איזה ז'אנר הסדרה – היא פנטזיה אפית עם מרכיבים אליגוריים. בזה, בסוגריים, היא לוקחת מיונה ספיר את התואר של הפנטזיה הראשונה במגזר...

נקודה משמעותית שהפריעה לי: אפיון הדמויות בסיסי מאוד מאוד, והגיבורים לא עוברים שינויים פנימיים משמעותיים. אם לפחות היא הייתה כותבת רק בטווח האפיון, ניחא. אבל לינאר נעה ונדה באירועים שדורשים ממנה מעבר, והתגובות שלה משתנות ולא עיקביות, מה שמוריד מאוד מהאמינות של הדמות. כשטורמסו מאיים עליה היא נכנעת בכזו קלות! הייתי מצפה ממנה ליותר. גם היחס המשתנה שלה לבנות העמים, וההחלטות הלא מספיק מנומקות. גם ההצטרפות של דיקלואר לפולארים בעייתית, כי נכון שבספר הראשון היא בנתה את הדמות שלו כאחד שמאמין בכח ובתנו לצה"ל לכסח, אבל חוץ מאופי יש לגיבור גם אישיות, והאישיות של דיקלואר עד כה הייתה יפה! היו לו מידות טובות, והוא באמת ובתמים אהב את לינאר. אני מסרבת להאמין לכך שהוא נתן לה פשוט למות, זה לא דיקלואר של הספר הראשון!
הערה נוספת, שקשורה גם לעלילה, היא שלינאר מפגינה טיפשות מסוימת, למה היא לא קוראת לניצוץ? גם אם הוא לא ענה לה בפעם הראשונה, הייתי מצפה שתנסה שוב ושוב, ולו רק מהרצון להיאחז במשהו. אגב, היו דברים רבים שניחשתי מראש, ופשוט חיכיתי שלינאר תקלוט אותם גם, לדוגמא ברגע שהיא נכנסה למצודת הזכוכית היה ברור לי שאנשי המלח יסייעו לה לצאת, ומי הם האחים באגדת האחים מראשל שיערתי עוד לפני הקריאה של הספר.

יש לסופרת קטע מסוים, שהיא פותחת נושאים ותעלומות בקול רעש גדול, ולבסוף כמעט ולא מתייחסת אליהם או שהם נדחים לספר הבא. עיר האסירים כמעט ולא הוזכרה, זה קו עלילה שנפתח בספר הקודם וחשבתי שימשיך בספר הנוכחי. גם הפרולוג מטיל האימה בעצם לא היה משמעותי בכלום לעלילה, מלבד ההרגשה המעצבנת כשהקוראים מחזיקים במידע שהגיבור לא מכיר, ופועל בצורה שגויה. והשיא – זה הפומפוזיות של "רזי ניהר, מביאת גאולת הכפרים". במציאות כמעט ואין חשיבות בספר הנוכחי לשם שלו, והוא לא באמת מניע את העלילה. אפרופו רזי ניהר, יש פה סתירה - באגדה על רזי ניהר נאמר שכשהסבתא העבירה את כח ראיית הצללים לנכדתה היא הפסיקה לראות אותם, אז למה בזמן שלינאר כבר קיבלה את הכח הוא לפתע מופיע אצל המשרתת ההיא? ובנוסף, איפה הוא היה קודם, למה היא לא ראתה צללים לפני שהיא חלתה באנטהילוקיוס?

מרגישה קטנונית לכתוב את זה, ולכן זה רק בסוף בסוף – היו כמה סצנות ואלמנטים שהזכירו לי ספרים אחרים, יתכן שזה נטו הרגשה שלי, אבל בכל אופן מניחה את זה. מעבר הכור – שרשרת שמסובבים בה משהו ואז עוברים... קשה לי להאמין שזה לא קשור למחולל זמן. כנ"ל המושג טוהר הדם שאין לי מושג למה הוא נכנס בכלל לספר, היה אפשר להתגזען וללמוד סולם דרגות גם בלי המילים האלו שאין להם באמת אחיזה במציאות, הרי אין שם מדרג של חצויי דם או מעמדות ביניים כתוצאה מנישואים בין אנשים ממעמד שונה. הייתי משנה את שלט הכניסה לראשל למשהו אחר, ובטח לא פעמיים טוהר. שינויי צורה, הפריאטור שהופך ליונה... חבל, היה אפשר בקלות לשנות אותם למשהו שלא מזכיר שום ספר.
בשלב מסוים בספר, עלה מול עיני חלום של מלך, על ציפור שחורה וציפור לבנה, וטיפת דם שנופלת על כוזר, וגם הסצנה של ההעלאה על המוקד הזכירה לי קטע שבו נער אחד אמור להתלות על העמוד הירוק במרכז אתיל, ולבסוף מגלה את אביו, ודיקלואר הוא הקבלה אמיתית לשאול - כמובן שכל אלו הן אסטואציות בלבד.
(ורק בסוגריים: החורף של שירי | החורף של דיתה😉)

כיף שקראתם עד פה,
ותודה לאביגיל גדולד על יצירת האומנות הזו.
מומלץ בחום!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה