אני לא כלכלן ולא יודע להסביר את זה, אבל ככה זה עובד כשיש משקיעים ויש כסף יש פריחה.
יש פריחה בדברים שכסף מניע אותם, בנק או חברת ביטוח שמנהלת יותר כסף היא יותר מרוויחה גם חברת נדלן יכולה לגייס כסף אבל זה לא אמור להשליך על ההיצע והביקוש בשום צורה של הדירות בישראל, ואם כבר הפוך מה החברה תעשה, תבנה יותר דירות?..
 
בשאלה מי יותר חזק הקבלנים והבנקים או הרוכשים, לא נראה לי שמישהו חושב שהרוכשים...
אין לקבלנים שום דרך להכריח את הרוכשים לקנות דירות אם זה מדי יקר להם
אז ברור שהרוכשים הרבה יותר חזקים מהקבלנים
ולרוכשים יש אפשרות לקנות דירות גם מיד 2
צריך לקחת בחשבון גם ירידה של ישראלים לחו"ל שלא מרוצים מהממשלה, וגם ירידה בכוח הקניה עקב ירידה בהייטק, והקבלנים בלחץ רציני.
 
נראה לי שהוא בעצמו חשב שזה יהיה יותר
אבל זה באמת מפחיד היה להמר מראש על ירידות בסדר גודל הזה


@בית שמשניק אני צודק?
תודה על לימוד הזכות.
האמת היא שלא צפיתי את הירידה החדה כ"כ במחוז המרכז שדחפה עוד את המדד כלפי מטה.
 
נערך לאחרונה ב:
אין לקבלנים שום דרך להכריח את הרוכשים לקנות דירות אם זה מדי יקר להם
אז ברור שהרוכשים הרבה יותר חזקים מהקבלנים
ולרוכשים יש אפשרות לקנות דירות גם מיד 2
צריך לקחת בחשבון גם ירידה של ישראלים לחו"ל שלא מרוצים מהממשלה, וגם ירידה בכוח הקניה עקב ירידה בהייטק, והקבלנים בלחץ רציני.
אני חושב שהבנקים שולטים הרבה הרבה יותר מהרוכשים
כל זוג שמתחתן צריך לגור איפה שהוא
השקעה בנדלן מאז ומתמיד הייתה ותהיה
חלק גדול מהכנסות המדינה זה מנדלן
הרבה כאן בונים על זה שיהיה היצע גדול יותר
כי קבלנים ימשיכו לבנות אבל האמת לדעתי ודברתי
עם משפחה שלי שהוא מאשר תיקים מרכזי בבנק למשכנתאות
ובתחילת משבר הקורונה היה חשש בבנקים מאי יציבות והם הקשיחו
את הדרישות הון עצמי והקשיחו את תנאי האישור
במשכנתאות באותו רגע שבנקים יראו סיכון
ויפסיקו להזרים כסף לרוכשים ולקבלנים תיווצר מצוקה נוראית
הציבור בארץ צמא לקנות דירות וגם מי שאין לו או משקיע בשוק ההון
זה לא תכלית בשבילו אלא השתדלות לדירה
 
לא
הבנקים יגרמו לקבלנים לבנות פחות בניה נוספת
ליתר דיוק זה כבר קורה בפועל-כמו שרואים בנתוני מחירי הדירות, שהקבלנים מורידים את המחיר בגלל הריבית הגבוהה.
יש תחרות חזקה בענף היזמים/קבלנים-כל הזמן נכנסים מתחרים חדשים, ואף קבלן לא מעוניין לקבל פחות עבודה כמו שרואים בנתוני שיווק הקרקעות של רמ"י נתונים פנטסטיים.
כמובן הקבלנים לא בהכרח מפסידים, הם פשוט משלמים עשרות אחוזים פחות על הקרקע.
בקיצור ירידת מחירי הדירות בעיצומו-בזכות הגבלות הבנקים (ריבית גבוהה שאף אחד לא מתחייב שהיא תרד בצורה משמעותית, הגבלות על מבצעי מימון, ועוד)
 
ככל שאני מהרהר בענין יותר, אני חושב שהסיבה העיקרית לירידות שאנו רואים בחצי השנה האחרונה זה מצב הרוח הלאומי והייאוש של הציבור החילוני/שמאלני מהנהגת המדינה, כשהקבוצה הקיצונית שלהם כבר עשתה או שוקלת לעשות רילוקיישן לאירופה/ארה"ב. אבל גם אלו שלא חושבים לעבור דירה, יושבים כרגע על הגדר ונמנעים מלקנות בגלל אוירת הדכדוך הלאומית.
לכן אנו רואים לפנינו שני שווקים שונים לחלוטין: מצד אחד, מחוז ת"א שכבר רושם ירידות רשמיות של למעלה מ6% בחודשים הללו, ומנגד מחוזות ירושלים והפריפריה ששומרים על יציבות מרשימה ואפילו רושמים עליות, כשלענ"ד ההסבר העיקרי לחלוקה החדה ביניהם הוא הרכב התושבים וההשתייכות הפוליטית שלהם (ולאו דווקא השוני במחירים כפי שרבים מנסים להסביר, כי הרי גם ירושלים היא עיר מאד יקרה).
השאלה הגדולה היא מה יקרה עכשיו, לאחר חתימת ההסכם עם החמאס ושחרור החטופים - האם מצב הרוח החילוני/אשכנזי יתרומם מעט, או שהם ימשיכו עם החמיצות המאפיינת אותם בתקופה האחרונה.
 
שכר הממוצע זה נתון לא מעניין (כי אנחנו מדינה עם כמות מיליונרים גדולה מאוד ביחס לאוכלוסייה שמושכת את הממוצע למעלה)
הנתון החשוב הוא השכר החציוני והוא נמוך בהרבה
העניין פה הוא לא ה"שכר" אלא הפער בין המשכורת לאינפלציה שהשתנה רק ב-0.6%.
אם יש לך נתון אחר אז תביא אותו.
 
תודה על לימוד הזכות.
האמת היא שלא צפיתי את הירידה החדה כ"כ במחוז המרכז שדחפה עוד את המדד כלפי מטה.
באמת הירידות בניכוי ההגרלות הם הרבה פחות ויש כאן עיוות בנתונים =
מחירי הדירות ממשיכים לרדת: ירידה של 1.2% במחירי הדירות החדשות, אך בניכוי העסקאות המסובסדות מדובר בירידה מתונה של 0.2% בלבד;
 
ככל שאני מהרהר בענין יותר, אני חושב שהסיבה העיקרית לירידות שאנו רואים בחצי השנה האחרונה זה מצב הרוח הלאומי והייאוש של הציבור החילוני/שמאלני מהנהגת המדינה, כשהקבוצה הקיצונית שלהם כבר עשתה או שוקלת לעשות רילוקיישן לאירופה/ארה"ב. אבל גם אלו שלא חושבים לעבור דירה, יושבים כרגע על הגדר ונמנעים מלקנות בגלל אוירת הדכדוך הלאומית.
לכן אנו רואים לפנינו שני שווקים שונים לחלוטין: מצד אחד, מחוז ת"א שכבר רושם ירידות רשמיות של למעלה מ6% בחודשים הללו, ומנגד מחוזות ירושלים והפריפריה ששומרים על יציבות מרשימה ואפילו רושמים עליות, כשלענ"ד ההסבר העיקרי לחלוקה החדה ביניהם הוא הרכב התושבים וההשתייכות הפוליטית שלהם (ולאו דווקא השוני במחירים כפי שרבים מנסים להסביר, כי הרי גם ירושלים היא עיר מאד יקרה).
השאלה הגדולה היא מה יקרה עכשיו, לאחר חתימת ההסכם עם החמאס ושחרור החטופים - האם מצב הרוח החילוני/אשכנזי יתרומם מעט, או שהם ימשיכו עם החמיצות המאפיינת אותם בתקופה האחרונה.
בירושלים יש גם את החוצניקים שהם לא מושפעים מהמצב רוח הישראלי והם המנוע העיקרי של השוק
 
ככל שאני מהרהר בענין יותר, אני חושב שהסיבה העיקרית לירידות שאנו רואים בחצי השנה האחרונה זה מצב הרוח הלאומי והייאוש של הציבור החילוני/שמאלני מהנהגת המדינה, כשהקבוצה הקיצונית שלהם כבר עשתה או שוקלת לעשות רילוקיישן לאירופה/ארה"ב. אבל גם אלו שלא חושבים לעבור דירה, יושבים כרגע על הגדר ונמנעים מלקנות בגלל אוירת הדכדוך הלאומית.
לכן אנו רואים לפנינו שני שווקים שונים לחלוטין: מצד אחד, מחוז ת"א שכבר רושם ירידות רשמיות של למעלה מ6% בחודשים הללו, ומנגד מחוזות ירושלים והפריפריה ששומרים על יציבות מרשימה ואפילו רושמים עליות, כשלענ"ד ההסבר העיקרי לחלוקה החדה ביניהם הוא הרכב התושבים וההשתייכות הפוליטית שלהם (ולאו דווקא השוני במחירים כפי שרבים מנסים להסביר, כי הרי גם ירושלים היא עיר מאד יקרה).
השאלה הגדולה היא מה יקרה עכשיו, לאחר חתימת ההסכם עם החמאס ושחרור החטופים - האם מצב הרוח החילוני/אשכנזי יתרומם
מעט, או שהם ימשיכו עם החמיצות המאפיינת אותם בתקופה האחרונה.
אולי כן, אולי לא, הירידות התחילו למעשה כבר מ2023 מהסיבה הפשוטה,
אנשים במחירים האלו לא יכולים לקנות דירות, זה פשוט יקר מדי!
 
ככל שאני מהרהר בענין יותר, אני חושב שהסיבה העיקרית לירידות שאנו רואים בחצי השנה האחרונה זה מצב הרוח הלאומי והייאוש של הציבור החילוני/שמאלני מהנהגת המדינה, כשהקבוצה הקיצונית שלהם כבר עשתה או שוקלת לעשות רילוקיישן לאירופה/ארה"ב. אבל גם אלו שלא חושבים לעבור דירה, יושבים כרגע על הגדר ונמנעים מלקנות בגלל אוירת הדכדוך הלאומית.
לכן אנו רואים לפנינו שני שווקים שונים לחלוטין: מצד אחד, מחוז ת"א שכבר רושם ירידות רשמיות של למעלה מ6% בחודשים הללו, ומנגד מחוזות ירושלים והפריפריה ששומרים על יציבות מרשימה ואפילו רושמים עליות, כשלענ"ד ההסבר העיקרי לחלוקה החדה ביניהם הוא הרכב התושבים וההשתייכות הפוליטית שלהם (ולאו דווקא השוני במחירים כפי שרבים מנסים להסביר, כי הרי גם ירושלים היא עיר מאד יקרה).
השאלה הגדולה היא מה יקרה עכשיו, לאחר חתימת ההסכם עם החמאס ושחרור החטופים - האם מצב הרוח החילוני/אשכנזי יתרומם מעט, או שהם ימשיכו עם החמיצות המאפיינת אותם בתקופה האחרונה.
תקופת בחירות זה תקופה שאנשים מתחילים אותה הרבה לפני הבחירות
והמצב רוח של הקבוצה שדיברת עליה עולה ככל שמתקרבים לתקופת הבחירות
כך היה בעבר

מעניין מה יהיה הפעם
 
נתניהו נאם את נאום החמוצים כבר לפני 8 שנים, בתחילת 'זמן חורף' של הכנסת לשנת תשע"ח...
וגם לפני כן הוא הרבה לדבר על 'תעשיית הדכדוך'.
בנאום החמוצים הוא פתח בכך ש'תעשיית הדכדוך הצמיחה לאחרונה ענף חדש. ענף החמוצים.'
 
אני בכלל לא חסיד של יעקב רייניץ להיפך, אני חולק מאוד על הרבה מהדברים שלו.
אבל מכאן ועד לומר שהוא מנתח מגמות מתוך שיקול עיסקי על חשבון הציבור, זה לא להכיר את האיש.
הכתבים של העיתונות החרדית לפחות, מלאים באינטרסים
 
בירושלים יש גם את החוצניקים שהם לא מושפעים מהמצב רוח הישראלי והם המנוע העיקרי של השוק
5,000 דירות התחילו בניה בירושלים בשנת 2024.
תושבי חוץ קנו בירושלים בשנת 2024 כ1000 דירות (כולל יד 2)
(הנתונים מצ'אט GPT, ממקורות שחלקם חסומים בנטפרי. מי שאין לו נטפרי יכול לשאול את הצ'אט את השאלות הנ"ל ולקבל מקורות)
מי הפרייארים שקונים את שאר ה4000 דירות?
 
5,000 דירות התחילו בניה בירושלים בשנת 2024.
תושבי חוץ קנו בירושלים בשנת 2024 כ1000 דירות (כולל יד 2)
(הנתונים מצ'אט GPT, ממקורות שחלקם חסומים בנטפרי. מי שאין לו נטפרי יכול לשאול את הצ'אט את השאלות הנ"ל ולקבל מקורות)
מי הפרייארים שקונים את שאר ה4000 דירות?
משפרי דיור למיניהם, וכן דירות שמכרו אותם מפעם וכדו
חוץ מזה זה התחלות בנייה ויכול להיות שעדיין לא קנו אותם
 
היצע וביקוש זה הבסיס אבל זה לא רק דבר אחד.
חוץ מזה יש ביקוש אדיר, הוא כבוש ומכוסה כי אנשים יושבים על הגדר, אבל תספר לי כמה מתוך אלו שאתה מכיר שאין להם דירה מתכוונים להשאר כל החיים בשכירות וכמה מתוכם ממתינים להזדמנות..
הקבלנים יודעים את זה מצויין ולכן כל זמן שהם יכולים למשוך והבנקים יעזרו להם למשוך... הם ימתינו
בשאלה מי יותר חזק הקבלנים והבנקים או הרוכשים, לא נראה לי שמישהו חושב שהרוכשים...
נכון זה רק צד אחד של המטבע, ויש עוד הרבה גורמים בשוק.
אבל זה ממש לא נכון לומר שיש היצע ואין ביקוש !
אני יגלה לך סוד שהמון משקיעים בפריסליים הם מחוסרי דירה כך שלא נשאר הרבה שאין להם דירות
זה השערה וצריך בדיקה

ויש המון שמחכים עד סוף הירידות שיהיה ברור שהמחירים יעלו וגם יש אנשים שרק זה מה שמכריח אותם לקנות דירה (כי זה קשה להם ואין להם כסף וגם מחכים להגדיל את ההון העצמי)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה