התייעצות איך את מסתדרת עם נושא הכעס

[קופיUX]

מקור למה??

לכך שאסור לכעוס.
(מדברת על הכעס הראשוני בלב, ללא התגובות החיצוניות)

 

[קופיUX]

לכך שאסור לכעוס.
(מדברת על הכעס הראשוני בלב, ללא התגובות החיצוניות)

אשמח למקור מדוייק יותר של האריז''ל
כי למיטב ידיעתי לגבי רגש אסור ביהדות יש 1
והוא לא תחמוד
(מדברת על הרגש הראשוני בלב, ללא התגובות החיצוניות)

 

[מצפה למשיח]

כדאי לקרוא את הספר "הסר כעס מליבך" של הרב טובולסקי.

 

[ניק 137393]

לכך שאסור לכעוס.
(מדברת על הכעס הראשוני בלב, ללא התגובות החיצוניות)

רמבם הלכות דעות פ"ב ה"ג: אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים
לא כתב שעשה מעשה כתוצאה מהכעס, אלא "כל הכועס".

אשמח למקור מדוייק יותר של האריז''ל
כי למיטב ידיעתי לגבי רגש אסור ביהדות יש 1
והוא לא תחמוד
(מדברת על הרגש הראשוני בלב, ללא התגובות החיצוניות)

כל המידות הפסולות הן תכונות הנפש, ולא פעולות הגוף הבאות כתוצאה מהן.

 

[ח .]

נושא בהחלט מורכב ותלוי בהתאמה אישית
אבל דבר ראשון לבדוק כיצד זה מפריע
אם ההפרעה היא בהתפרצות שבאה כתוצאה מהכעס, אז טיפ פשוט:
לספור (בפה, לא מספיק במחשבה) עד 10 ולאחר מכן לשחרר את כ----ל הקיטור החוצה בלי מצפון, זה מוציא את הפאנץ'-ליין של הכעס, וגם הידיעה מראש שלאחר מכן אפשר להתפרץ כמה שרוצים עובדת פסיכולוגית על המוח ש'יסכים' לספור עד 10, אם לא תהיה 'הסכמה' שאחרי זה 'נתפוצץ מכעס', אז המוח לא יסכים לתרגיל והספירה עד 10 רק תגביר את ההתפרצות כמו הכלל הידוע שככל שמותחים את הגומי כך החץ נורה חזק יותר לאחר השחרור.
אם ההפרעה מתבטאת בעיקר בכעס המחלחל פנימה והורס את הנפש, כאן מתאים יותר הכיוון של חיזוק באמונה
אבל זו עבודה לאורך זמן.
טיפ מעשי קצר זה יותר משהו בכיוון של "למה שאוכל לעצמי את הלב ואשלם את המחיר אם ההוא הרגיז אותי, לא עדיף שהוא יאכל את הלב?", סוג של להכווין את ההרגשה החוצה, כי אחרת היא מוכוונת פנימה אוטומטית.

אחרי כל הטיפים שעלו כאן, מה שהכי עוזר לי תמיד זה להתפלל על לה' שיתן לך כח לעמוד מול זה, פשוט כשסופרים עד עשר מרימים ראש לשמים עם תפילה קצרה,
אמנם אין לי ילדים אבל תמיד כהיו לי זמנים קשים עם אנשים שרק לראות את הפרצוף שלהם כבר העלה לי את העצבים, אני יכולה לומר שזה עזר אני הרגשתי איך ה' מחזיק אותי ונותן לי כח להתמודד

 

[באזזזזזזזז]

מה שמאוד יכול לעזור: להשתדל לסגל ראיה חיובית ולדון לכף זכות.
לא רק כשקורה משהו מעצבן, אלא בכל סיטואציה כדרך חיים.
כשרואים את הטוב בשני, גם אם הוא עושה משהו מכעיס, עוצמת הכעס תקטן מאד, אם בכלל.

 

[קופיUX]

רמבם הלכות דעות פ"ב ה"ג: אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים
לא כתב שעשה מעשה כתוצאה מהכעס, אלא "כל הכועס".

כל המידות הפסולות הן תכונות הנפש, ולא פעולות הגוף הבאות כתוצאה מהן.

תודה.
חיפשתי מקור לאיסור שנאמר לעיל כאיסור לכעס הראשוני
ולא רק כינוי לכועס.

 

[-רות-]

אחת המחשבות שעוזרות לכעס היא ענווה, כשאת שמה את עצמך בצד יותר קל לך לקבל את מה שקורה.

איגרת הרמב"ן
"וכאשר תינצל מן הכעס תעלה על ליבך מדת הענווה"

 

[מ.מ.א.א]

יש רגש של כעס
ויש כעס/התנהגות כועסת

הרגש עולה ואי אפשר להתעלם ממנו


צריך לדעת איך לנהל את הרגש של הכעס
וזה נקרא להינצל מהכעס /להתגבר על הכעס

להינצל מהכעס -אומר שיש כזה דבר כעס וצריך להתגבר עליו
א"א להגיד כעס הוא אסור ....

אותו דבר צריך לדעת איך להתגבר ולנהל רגש של אכזבה /תסכול וכדו'
גם רגשות כאלו יכולות לגרום להתנהגות לא ראויה מול הילדים או הסביבה
אבל הרגשות האלו ממש קיימים וא"א לדחוק אותם
דוקא זה שיתנו לרגש עצמו במה יעזרו להתגבר ונהל את הרגשות בצורה טובה

 

[רוקד ושר]

ללמוד מוסר

 

[מקצה הארץ-:)]

מקור בבקשה.

אסור לכעוס!!
ויש ע"כ המון מאמרי חז"ל, וכנ"ל.
ובזוה"ק מאוד הקפיד על מי שכועס.
אלא שזה כמעט ללא שליטה..

וע"כ באו חכמי המוסר (וגם חכמי פרוג ונתנו עצות מדהימות ומקוריות, שמתי לב לכך שעזרת הנשים כאן מאוד חכמניות ומלאות בתורה ומוסר - באמת!
ככה"נ הסמינרים עושים עבודה טובה למרות השמצות כלשהן שישנן באשכולות שונים) וכתבו לנו את הדרכים הנכונות היאך לתקן את המידות.

כי הרי האדם "עיר פרא אדם יוולד" וכמו שידוע על משה רבנו ודוד המלך ע"ה ששורש נפשם ומידותיהם לא היו הכי מתוקנות (מקווה שזכרוני אינו מטעני בענקים אלו, וא"כ, אבקש מחילה ועמי תלין משוגתי)

עריכה;

ספוילר: המעשה והפולמוס לגבי מידותיו של אדוננו משה רבינו ע"ה

https://www.dirshu.co.il/ויקצוף-המלך-מאד-ויאמר-מה-זה-כי-תתעללו-ב/
ועי' גם כאן

לסיכומו של פולמוס: האם משה רבינו נולד עם מידות רעות?

לאורך עשרה פרקים עסקנו בפולמוס על המעשה שהובא ב'תפארת ישראל', אודות משה רבינו שנולד עם מידות מקולקלות ובעמלו תיקן את מידותיו | בפרק האחרון, ישראל שפירא מסכם את הפולמוס, השיטות והדעות (היסטוריה)

www.kikar.co.il

וידועים דברי מרנא הגר"א ז"ל שיותר קל לסיים ש"ס מלתקן מידה אחת.

ובאמת שורש הדברים הוא האמונה והענווה.
כי אדם שיודע ש - "ה' אמר לו קלל" וכל דעביד לטב עביד, ואין אדם נוקף אצבעו למטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה וכו' וכו' לא יכעס ויקבל הכל בנחת ולא בצער.

ידוע על הגה"ק זקן המקובלים בדור שעבר ר' יצחק כדורי זיע"א שמעולם לא היה כועס, וכשהגיע למצב שצריך לכעוס (פעם הוא כתב קמיע שהצריך המון ריכוז וקדושה יתרה מבעוד מועד לאדם שהיה צריך אותו תכף ומיד, ואשתו הרבנית בטעות הפילה הדיו ונשפך על כל מה שכתב והיה צריך לכתוב הכל מחדש. צחק הרב ואמר "הרבנית יודעת מה שהיא עושה".) היה תכף מחייך וצוחק בקול כדי לבטל הכעס מליבו.

ובודאי שיש להשי"ת נחת רוח מאשכול כזה של ליבון ותיקון המידות בנפשותינו.

 

[**Moko**]

@אסתר חייה אף פעם אל תחשבי שאת לבד בנסיון כלשהו.. אין כזה דבר! כולנו בני אדם שעשויים פחות או יותר מאותו חומר גלם, עם שינויים קוסמטיים.. ותמיד השם עוזר לנו,לפני ואחרי הכל
אחרי שקראתי פה את קשת התגובות-החל מהשתתפות בצער, עובר דרך הסיפור המדהים על האישה והילל הזקן, וכלה באיסור הכעס , אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מסיפור אישי קצר
בתקופת חוה"מ העמוסה שהגיעה אחרי הימים הנוראיים, בתוך כל ההנאות והטיולים והביחד, היו המון רגעים של "כעס", של רצון לברוח והמון קושי להתמודד- בסך הכל אנחנו לא רגילים להיות באותו בית ככ הרבה שעות ביום.
העצה היחידה שעזרה לנו-כהורים- להפחית את הכעס על הילדים, היא להכניס אהבה בלב: לראות את הטוב שבהם, להגיד להם מילים טובות ופשוט להאמין ברצון הכנה שלהם (ושלי!) להיות טובים. ההסתכלות הנכונה, מוציאה מהם את הדברים הטובים.
מעבר לזה, ועצה נוספת שיכולה להיות מעשית היא: לבחור על מה לכעוס.
יש סיטואציות שידועות לנו מראש מה הולך להיות התסריט שלהן לטוב ולרע, כשאנחנו מכירים את זה-במקום להגיד "עוד פעם הוא עושה את זה" כי הרי את יודעת שהוא יעשה את זה שוב ושוב, פשוט לנשום ולהגיד "עוד פעם זה מכעיס אותי... ?"
בהצלחה, מקווה שעזרתי

 

[dag]

אפשר לראות התייחסות לנושא מכיוון אחר כאן:

דרוש מידע - טיפול רגשי- מה הבעיה?

ראיתי פה כבר כמה פעמים שיש אנשים שמתייחסים לטיפול רגשי כבעיה שצריך להסתיר אותה ואוי ואבוי אם יגלו שאנחנו מטפלים בעצמינו. ואני שואל- למה???? למה אם כשמזדקקים לטיפול רפואי אין לנו (בגדול) מה להתבייש בכך, ואילו כשזה מגיע לטיפול בנפש שלנו אנחנו חוששים ומתיראים שמא ח"ו יגלו אותנו. אם זה היה נגמר...

www.prog.co.il

 

[קופיUX]

אסור לכעוס!!
ויש ע"כ המון מאמרי חז"ל, וכנ"ל.
ובזוה"ק מאוד הקפיד על מי שכועס.
אלא שזה כמעט ללא שליטה..

וע"כ באו חכמי המוסר (וגם חכמי פרוג ונתנו עצות מדהימות ומקוריות, שמתי לב לכך שעזרת הנשים כאן מאוד חכמניות ומלאות בתורה ומוסר - באמת!
ככה"נ הסמינרים עושים עבודה טובה למרות השמצות כלשהן שישנן באשכולות שונים) וכתבו לנו את הדרכים הנכונות היאך לתקן את המידות.

כי הרי האדם "עיר פרא אדם יוולד" וכמו שידוע על משה רבנו ודוד המלך ע"ה ששורש נפשם ומידותיהם לא היו הכי מתוקנות (מקווה שזכרוני אינו מטעני בענקים אלו, וא"כ, אבקש מחילה ועמי תלין משוגתי)

עריכה;

ספוילר: המעשה והפולמוס לגבי מידותיו של אדוננו משה רבינו ע"ה

https://www.dirshu.co.il/ויקצוף-המלך-מאד-ויאמר-מה-זה-כי-תתעללו-ב/
ועי' גם כאן

לסיכומו של פולמוס: האם משה רבינו נולד עם מידות רעות?

לאורך עשרה פרקים עסקנו בפולמוס על המעשה שהובא ב'תפארת ישראל', אודות משה רבינו שנולד עם מידות מקולקלות ובעמלו תיקן את מידותיו | בפרק האחרון, ישראל שפירא מסכם את הפולמוס, השיטות והדעות (היסטוריה)

www.kikar.co.il

וידועים דברי מרנא הגר"א ז"ל שיותר קל לסיים ש"ס מלתקן מידה אחת.

ובאמת שורש הדברים הוא האמונה והענווה.
כי אדם שיודע ש - "ה' אמר לו קלל" וכל דעביד לטב עביד, ואין אדם נוקף אצבעו למטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה וכו' וכו' לא יכעס ויקבל הכל בנחת ולא בצער.

ידוע על הגה"ק זקן המקובלים בדור שעבר ר' יצחק כדורי זיע"א שמעולם לא היה כועס, וכשהגיע למצב שצריך לכעוס (פעם הוא כתב קמיע שהצריך המון ריכוז וקדושה יתרה מבעוד מועד לאדם שהיה צריך אותו תכף ומיד, ואשתו הרבנית בטעות הפילה הדיו ונשפך על כל מה שכתב והיה צריך לכתוב הכל מחדש. צחק הרב ואמר "הרבנית יודעת מה שהיא עושה".) היה תכף מחייך וצוחק בקול כדי לבטל הכעס מליבו.

ובודאי שיש להשי"ת נחת רוח מאשכול כזה של ליבון ותיקון המידות בנפשותינו.

הרבה מילים, אבל לא מענה לשאלה.
ביקשתי מקור שאסור שרגש הכעס הראשוני יעלה בלב (ללא תגובות חיצוניות)
בדומה ל'לא תחמוד'.

 

[יוסף מינצברג]

בנוסף לכל מה שנכתב כאן על הכעס
חשוב לזכור שכעס הוא תוצאה של רגש פנימי יותר
אכזבה, תסכול, כאב,
כשלא מתייחסים לרגש בזמן זה מבעבע ומתבשל וכשמגיע הטריגר הראשון
יוצא לנו כעס בלתי נשלט כמעט

 

[BIZZARC- עשירה]

לכעוס - אסור!!
מכיוון שאנחנו בני אדם קורה לנו לפעמים שאנו מוצאים את עצמינו כועסים.
וכמו יהודים טובים מוטל עלינו לחפש דרכים שיעזרו לנו בעתיד להיות יותר סבלניים ופחות לכעוס.
סבלנות זה לא רק לא להתפרץ על אנשים -
סבלנות זה גם ובעיקר לא להרגיש את הכעס. אפילו לא בלב.

אאל"ט אין איסור על הרגש הראשון של הכעס, אבל כן חכמים ציוו להתרחק מהכעס ברמה שלא ירגיש אפילו רגש ראשוני של הכעס.
לא שלחתי את התגובה עד עכשיו כי חשבתי שאני אוכל לפתוח אורחות צדיקים לדייק בלשוני, אבל מי שרוצה יכול לחפש לבד בשער הכעס באורחות צדיקים.

 

[מקצה הארץ-:)]

הרבה מילים. לא מה שנשאל.
ביקשתי מקור שאסור שרגש הכעס הראשוני יעלה בלב (ללא תגובות חיצוניות)
בדומה ל'לא תחמוד'.

מקור לאיסור שרגש הכעס הראשוני יעלה, יומרני מדי.

התחלתי לענות שא"א כמעט לשלוט בכעס, וה' הכניס לי תוכ"ד עוד "הרבה מילים".

תעייני היטב בדברים ואולי תהיה לך תשובה, חלקית לפחות.

 

[רגעים יפים]

כל אדם חווה הרבה פעמים תחושות של כעס במהלך חייו וזה נורמטיבי והגיוני לגמרי!
אך, לפעמים, תחושות של כעס בתדירות גבוהה ובעוצמה גבוהה,
יכולים להעיד על דיכאון שמצריך התערבות כמו כדורים או טיפול או שילוב של שניהם.
סימנים שיכולים להצביע על כעס שמקורו בדיכאון:

1. תדירות ועוצמה: הכעס קורה הרבה יותר ממה שהיה רגיל, ומתפרץ חזק גם על דברים קטנים.
2. משך: הכעס לא חולף מהר, נמשך זמן רב ומשאיר תחושת תסכול או חרטה.
3. תחושת חוסר שליטה: האדם מרגיש שהוא “לא שולט” בכעס, גם כשמנסה להרגיע את עצמו.
4. השפעה על קשרים: הכעס פוגע בקשרים עם הילדים, בן/בת זוג או חברים, ולא רק “סצנה קטנה פה ושם”.
5. תחושות נוספות: בנוסף לכעס, יש גם עצב, חוסר אנרגיה, אשמה, אובדן עניין בפעילויות שהיו מהנות בעבר.

 

[מֶנַחֵם]

אפשר באמת לא לכעוס? איך בדיוק?

 

[שואף לגדולות]

פעם ראיתי משפט חכם
כעס זה להעניש את עצמך על טיפשות של אחרים
וזהו. אני מרגיש טיפשי לכעוס , ההיגיון חזק מהרגש..