התייעצות איך את מסתדרת עם נושא הכעס

[-רות-]

ההיגיון חזק מהרגש

זה כי אתה "מרגיש" ולא "מרגישה"

 

[שומרת החומות]

אם מדובר בהתפרצויות זעם(זה נשמע נורא אבל הכוונה לכעס על משהו שיוצא מכלל שליטה)
זה משהו יותר עמוק שכדאי לטפל בו
האימון הכי טוב זה לטפל ברגש הראשוני שעולה
כעס והתפרצות כעס זה כבר הרגש האחרון אחרי שלא טיפלנו ברגש הראשון שעלה
זה דברים שקל לכתוב אבל קשה מאד מאד ליישם
אבל ברגע שלומדים לזהות רגשות בזמן אמת ולעבד אותם עם עצמינו,התדירות יורדת

 

[שואף לגדולות]

זה כי אתה "מרגיש" ולא "מרגישה"

לחצי מהעולם פתרתי כבר את הבעיה

 

[קופיUX]

מקור לאיסור שרגש הכעס הראשוני יעלה, יומרני מדי.

התחלתי לענות שא"א כמעט לשלוט בכעס, וה' הכניס לי תוכ"ד עוד "הרבה מילים".

תעייני היטב בדברים ואולי תהיה לך תשובה, חלקית לפחות.

או יומרני, או שפשוט אין איסור כזה.
זה מה שאמרתי.
צריך ומותר במקרים מסוימים שיעלה רגש כעס בלב.
ואת המעשים לאחר מכן - יש לברור.

הרגש היחיד שלמיטב ידיעתי שיש עליו איסור הוא 'לא תחמוד'

 

[שווה שווה]

כעס זה לא רגש!

כי למיטב ידיעתי לגבי רגש אסור ביהדות יש 1

 

[קופיUX]

כעס זה לא רגש!

אלא?

 

[מקצה הארץ-:)]

או יומרני, או שפשוט אין איסור כזה.
זה מה שאמרתי.
צריך ומותר במקרים מסוימים שיעלה רגש כעס בלב.
ואת המעשים לאחר מכן - יש לברור.

הרגש היחיד שלמיטב ידיעתי שיש עליו איסור הוא 'לא תחמוד'

עי' במייל שלך

 

[קופיUX]

עי' במייל שלך

?

 

[בת-7]

עיצה מאיגרת הרמבן: "תתנהג לדבר כל דברך בנחת לכל אדם ובכל עת ובזה תינצל מן הכעס".

מניסיון אצלי שעקבתי , הרבה זמני עצבים זה בזמן רעב/ עייפות או שילוב של שניהם שזה הכי גרוע. אז להשתדל כמה שניתן לא להגיע למצבים אלו . אבל גם אם יצא שכן, המודעות לכך שהכעס נובע מעייפות/ רעב עוזרים ואז פשוט מכניסים משהו לפה או הולכים למנוחה קצרה בספה וכדו'

 

[מקצה הארץ-:)]

?

הובנתי? עדיף לא להתפלפל כאן כי נ"ל שזה נוגד את כללי הפורום

 

[ר....]

דבר בסיסי אולי
הילדים שלי לא גרועים יותר מכל חברה או אדם זר ברחוב
ואני משתדלת (מקווה להצליח) לא להתנהג אליהם בצורה יותר גרועה מלכל אדם
פשוט לזכור
גם בשעת מעשה
שנכון הם קטנים
ומחליקים
ולא שומרים טינה (כמעט...)
ואני באה איתם הרבה במגע
אבל
אני לא באמת רוצה לתת ביטוי לכעס על הילדים שלי
בצורה של עצבים / צרחות / וגרוע מכך
כמו שלעולם לא הייתי עושה לשום אדם מחוץ לביתי
פשוט לזכור
שהילדים שלי
הם בני אדם

 

[ניק 137393]

או יומרני, או שפשוט אין איסור כזה.
זה מה שאמרתי.
צריך ומותר במקרים מסוימים שיעלה רגש כעס בלב.
ואת המעשים לאחר מכן - יש לברור.

הרגש היחיד שלמיטב ידיעתי שיש עליו איסור הוא 'לא תחמוד'

תשובה להבחנה הזו בין כעס ראשוני שעולה בלב ובין ההרגש שהאדם בעצמו מפתח כתוצאה מכך, כלומר להתכעס כתוצאה מכך, כתוב כאן

יש רגש של כעס
ויש כעס/התנהגות כועסת

הרגש עולה ואי אפשר להתעלם ממנו


צריך לדעת איך לנהל את הרגש של הכעס
וזה נקרא להינצל מהכעס /להתגבר על הכעס

להינצל מהכעס -אומר שיש כזה דבר כעס וצריך להתגבר עליו
א"א להגיד כעס הוא אסור ....

זו תשובה קולעת.

מה עדיין לא ברור?

לכאורה לא מדובר על הרגש הראשוני, ושלא תהיה סיבה לאדם לכעוס, כי אם כן, לא שייך להורות על להינצל/להתגבר על הכעס, מכיון שהוא לא קיים כלל.

אבל מה שכתבת שיש לברור את המעשים שלאחר מכן, זה לא מדויק
יש לברור את התפתחות הכעס שבא כתוצאה מהרגש הראשוני.
כעס זה לא מעשים. הרמבם לא כתב הקורע בגדיו בחמתו, אלא עצם החימה והכעס עצמו.
ולמרות שהוא כתב כינוי לעבודה זרה ולא כתב אסור, הכוונה ברורה שהוא התכוון לחומר האיסור.
הרמבם כתב הלכות, ולא כינויים גרידא בשביל ניסוח ספרותי מקצועי לספר שלו, וגם לא ייעוץ פסיכולוגי.

ואם כבר לא תחמוד, יש לדייק שמדובר בלא תתאוה, כמבואר ברמבם פרק א' מהלכות גזילה הלכה י.
ואגב, הוא מציין שהתאוה היא בלב, והוא מבאר שמדובר בתאוה שגורמת לאדם לתכנן כיצד הוא יוכל לרכוש את החפץ הנחמד מאת בעל החפץ.
גם הוא לא מדבר על רגש ראשוני של חמדה.
אינני יודע מהיכן יצא לך שדווקא זה אסור, בשונה משאר מידות רעות.

 

[Exotic]

אני רואה שלא דברו כ"כ על הנושא הזה
כעס=שליטה - דברים לא הולכים כמו שאני רוצה
לי עזר לנשום עמוק ולומר לעצמי ככה אלוקים רוצה עכשיו, סימן שככה טוב ונכון
אבל נראה לי שכעס יכול לבוא בכל מיני דרכים, אותי למדו שכעס זה רגש משני
זאת אומרת קודם היה רגש אחר (פגיעה / כאב רגשי – כעס שמגן על לב פגוע. פחד / חוסר אונים – כעס שנועד להחזיר תחושת שליטה. בושה או אשמה – כעס שמסווה חולשה פנימית שקשה לשאת. תסכול – צורך שלא נענה או גבול שלא נשמר ועוד)
שלא קיבל התייחסות ואז התפרץ הכעס, אצלי זה השליטה בל כל אחד יכול למצוא אצלו את שורש הדברים

 

[טראמפ טראמפ]

האם גם לכם קורה שיש לכם נסיון רציני בנושא הכעס ???
ואיך אתם מתמודדות עם זה
אשמח לטיפים

יש משפט ׳או שלא תכעס אף פעם או אל תסלח לעולם׳

דהיינו, אם כשאתה כועס על מישהו אתה עומד לכעוס לעולם אז כביכול יש משמעות לכעס,

אבל אם אתה בטוח שעוד כמה דקות/שעות/ימים אתה לא תכעס עליו, שהרי לא תכעס על הילד שלך או אבא שלך לעולם, אז מה העניין לחכות את הזמן לסליחה, פשוט תסלח לו ואל תכעס.

כשאדם כועס הוא דבר ראשון מזיק לעצמו, והוא גם לא נעים לסובבים אותו, אז יאללה לפעמים הפילוסופיה יכולה לעצבן.. אבל גם קצת להרגיע...

 

[אמא מאושרת!]

קרדיט: @רץ כצב מכאן


אני מרתיחה מים בקומקום

נושמת עמוק

עמוק

מנסה להיאחז בשקט השברירי

שימשיך

שימשיך

שימש



"א מ א"

הקריאה מצלצלת באוזני

במנגינה הידועה



די!!!

משהו בי פוקע

אני רוצה כבר שקט

שקט!

שקט!!



אני נושכת שפתיים

בכוח

ומשהו מריר מתפוצץ לו בלב



"מה עכשיו?"

אני כבר פחות נחמדה מתחילת הערב



הוא (שוב) רעב

היא מפחדת

ובת השמונה

נזכרת משהו דחוף

שצריכה לעשות עכשיו

עכשיו

אחרת המורה תצעק עליה מחר



"היא לא תצעק, אני אכתוב לך פתק"

אני מתוסכלת

בלשון עדינה



מתנהל משא ומתן קשוח (מצדי)

ועיקש (מצידה)

התוצאות ידועות

מראש

והיא חומקת החוצה בלאט



"אני גם רוצה לצאת!"

והוא גם

המרירות בליבי עולה על גדותיה

והתוצאות ידועות

מראש

כמו משחק מכור



כל ערב זה ככה

כול ערב

כול פעם זה בצורה אחרת

לפעמים הקיטור פורץ החוצה בעוצמה

ולפעמים אני שומרת הכול בתוכי



בסוף האירוע

גם אם הוא עבר בהצלחה

תמיד אני מוצאת את עצמי זרוקה על הספה

עייפה

מרוקנת

וכמובן

מרגישה אימא רעה

רעה



יום אחד בעיצומו של יום

סיפרתי להם על הלל הזקן

לא הסיפור עם השלג

על איך שניסו להכעיס אותו



כמה פעמים שמעתי את הסיפור הזה?

הרבה



פתאום קלטתי אותו

בעומק

השם האיר את עיני

וכמו אלפי ברקים הבזיקו לי בראש

פתאום תפסתי



השם מנסה אותי

אף אחד לא מתכוון באמת לעצבן אותי

בטח לא הילדים החמודים

(בטח לא בשביל כסף...)



אבל זה ניסיון

לא ליום אחד

כמו להלל בסיפור



כול יום

כול יום



אין מזה פרסום

רק השם יתברך ואני בסיפור

והסבלנות שלי

שמשתוקקת להיוולד

כול יום

מחדש



כך נהייתי ביום בהיר אחד תלמידה של הלל

קראתי עליו עוד

התעמקתי בדמותו

והתפללתי הרבה ללכת בדרכיו





נהיה שקט

אני מקווה שזה (סוף סוף) סופי

אחרי הרבה הלליות שהכנסתי הערב

סבלנות

סבלנות



אני מתחילה לקפל כביסה

השקט בחדר הילדים נשמר

משהו בי מתרפה



אני כל כך באמצע

פתאום



"א מ א!!"

(מי כאן הלל? מי כאן הלל?)



משהו ישן ונרגן פורץ בסערה

זה כבר מוגזם!



אני נזכרת שוב בהלל

הוא גם היה באמצע

באמצע

נזכרת בסבלנות שרוצה להיוולד

בניסיון



"אני לא מצליחה להירדם"

(מדוע רגליהם של האפריקנים רחבות?)



די

נמאס

כול הערב היא שגעה אותי

שתשכב קצת בשקט עד שתירדם



הלל הזקן כמו קורץ לי בתודעתי

סבלנות

סבלנות



רגע ליפני שהר הגעש גולש

אני מעלה על פני חיוך רחב

הללי כזה

ואומרת מבפנים בקול חביב ומכבד

"שאלה יפה שאלת בתי"



היא בוחנת אותי במבט נדהם

ואני נועצת בה מבט כנה

סבלן

המבט שבדמיון שלי הלל הביט בטרדן שהפריע לו

באמצע



שנינו מתגלגלות מצחוק

היא

מבינה שמשהו בכללי המשחק השתנה לטובה

ואני

משהו עמוק של סבלנות נולד בי

מחדש

וזה טוב כל כך ונקי

אישי עם השם




שעת ההשכבה נשארה שעת ההשכבה

עם הקושי שלה

אני לא הלל הזקן

עדיין מתפרקת לפעמים

אבל זה כבר משהו אחר

לגמרי




הסבלנות לא נשארה בתחום השכבת הילדים

אט אט היא התחילה ללכת איתי לכול מקום

כול היום



התור במכולת

בבנק

היחס שלי לעצמי

למשפחה

אני נינוחה יותר

פנויה יותר

סבלנית



היום אחרי שעת ההשכבה

גם אם אני לא גומרת עליה את ההלל...



אני נכנסת לחדר הילדים

עוברת בין המיטות

מיטיבה השמיכות

מחייכת חיוך פשוט

ולוחשת לעצמי עמוק ללב

(לא כמו אותו טרדן במעשה שהכניס אור לחיי:

"אם הלל אתה שלא ירבו כמותך בישראל")

שירבו כמותך בישראל

וואו מיוחד ממש!
אני רוצה לתלות את זה בארון שלי בדלת הפנימית וכל פעם להיזכר בזה,
ניסיתי להעתיק לוורד אך, זה נותן לי מינימום 3 עמודים, יש אפשרות להעלות את זה בקובץ כדף אחד? יעזור לי מאד!!

 

[כוכבית קטנה]

בלתק
תנסי אולי כיוון של שינוי בחשיבה. הרי רגשות הם תוצאה של פרשנות מסויימת, ואם אני לא מצפה שמשהו יקרה אני לא כועסת כשהוא לא קורה..

עוד כיוון זה לבדוק מה בעיקר גורם לכעס, כי כעס הוא לא רגש אלא ביטוי לרגש אחר כמדומני (תסכול, אכזבה, מצפון), וגם ברגשות האלה כנ"ל - אם אני יכולה להכיל את הכשלון שלי אני לא אכעס על עצמי וכו

 

[מקצה הארץ-:)]

וואו מיוחד ממש!
אני רוצה לתלות את זה בארון שלי בדלת הפנימית וכל פעם להיזכר בזה,
ניסיתי להעתיק לוורד אך, זה נותן לי מינימום 3 עמודים, יש אפשרות להעלות את זה בקובץ כדף אחד? יעזור לי מאד!!

אפשר לעשות העתק הדבק ולערוך כרצונך..
@רץ כצב

 

[אות ומופת]

להדפיס ולקרוא מדי יום ובכל פעם שהכעס עולה. בדוק ומנוסה.

הדרך האמיתית והיחידה להשמר מכל מיני כעס והקפדה – שהיא הטעם לפגם העיקרי בכל יחס בין אנשים בכלל ובין אוהבים בפרט – היא הדרך אשר הורנו מורנו הבעש"ט זי"ע ותלמידיו אחריו, בהכנעה ושפלות האמתית – "בטול היש" – באמרו לעצמו תמיד:

"איני זכאי לשום טובה בעולם כלל, שהרי אני באמת לאמתו 'כלי מלא בושה וכלימה' (ומה טוב שירגיל את עצמו תמיד בחותמת של תפלת היום הקדוש: 'אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי, עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי, הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה) ורב רובי מחשבותי וחושי הם בפרוד ונתוק מאחדותו יתברך הפשוטה ד'לית אתר פנוי מיניה', המתגלה לכל מבקשי הוי' באמת 'כל חדא וחדא לפום שעורא דיליה' – שלשם כך בראני קוני, להמשיך גלוי אלהותו יתברך בעולם, לעשות לו 'דירה בתחתונים' – ואם כן 'טובתי בל עליך'. אלא אתה אבי אב הרחמן, עצם הטוב, וחפץ חסד חנם לכל באי עולמך אשר בראת לכבודך. ועלי להודות תמיד על כל דבר ודבר מקטן שבקטנים עד לגדול שבגדולים. הכל הוא מ'ידך המלאה הפתוחה והקדושה (בסדורו רשום 'הגדושה') והרחבה שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד'".


מתוך הספר "שכינה ביניהם", מאת הרב יצחק גינזבורג שליט"א.

 

[אנד & דינו]

חיפשתי מקור לאיסור שנאמר לעיל כאיסור לכעס הראשוני
ולא רק כינוי לכועס.

כל הכועס כאילו עובד ע"ז - בא להראות את חומרת הכעס.
לא הייתי מגדירה את זה ככינוי לכעס.

להינצל מהכעס -אומר שיש כזה דבר כעס וצריך להתגבר עליו
א"א להגיד כעס הוא אסור ....

מישהו אמר שאין דבר כזה כעס?
זה כמו לומר שאין דבר כזה לשו"הר.
ודאי שיש דבר כזה שנקרא כעס.
וזה לא סותר את זה שהוא פסול.
להינצל מהכעס למיטב הבנתי הכוונה לעבוד על עצמך שבפעם הבאה שזה יקרה לא תכעס בכלל.
לא נראה לי שהכוונה בלהינצל מהכעס היא לדעת לווסת את הכעס שלא יביא אותך למעשים רעים.

אדם שמידותיו מתוקנות ומושלמות לא אמור לכעוס.
או במילים אחרות: אף מקרה לא אמור להביא אותו להרגשה של כעס.
(כי יש לו אמונה. סובלנות. ענווה..... וכו'....)
לומר: "א"א להגיד כעס הוא אסור" זה סותר את דבריהם של גדולי הדורות מכל התקופות. וכל ספרי המוסר והמידות.

 

[קופיUX]

כל הכועס כאילו עובד ע"ז - בא להראות את חומרת הכעס.
לא הייתי מגדירה את זה ככינוי לכעס.

ביקשתי מקור לאיסור- לא את מה שאמרת.