הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #621
שלום לכולן...
לפני שאתן תשובות - בחרתי בהודעה ארוכה שמישהי שלחה אליי למייל אישית, כדי להשיב עליה. מי שיש לה שאלות ענייניות מוזמנת לאסוף אותן בהודעה מסודרת ואשתדל להשיב פעם נוספת. אבל הרי אי אפשר לענות על 580 (בינתיים) הודעות אחת-אחת.
תחילה הסבר קצרצר שלמדתי מכמה תסריטאים מקצועיים מאוד (לא חרדים) שהסבירו לי שספר וסרט זה לא אותו דבר.
אני, כסופרת שלוחמת עד הקצה על האמינות המדוקדקת והמדויקת (ומי שקראה את הספרים שלי יודעת...) לא האמנתי למשמע אוזניי כשתסריטאים אמרו לי בשלווה מוחלטת (והם אמרו לי שהם מנהלים את הוויכוח הזה עם כל סופר, זה לא אישי...) שהדיוק חשוב בסרט פחות מאשר איכות העלילה. ו...כן, אפשר לעגל קצת פינות. אפשר ליצור מקריות. בספר לא עובר. בסרט זה בסדר!
ש.... לפני שאתן צועקות, רגע!
כמובן וכמובן שלא נמציא את ההיסטוריה או נפברק המצאות רפואיות שאין בהן אחיזה במציאות. לעולם לא נכתוב שמלחמת העולם השנייה פרצה ב1937 כי ככה נוח לי, כן? לעולם לא נתעלם מחוקי פיזיקה בסיסיים וידועים, למשל. התפוח יפול על הרצפה ולא ירחף באוויר (אלא אם זו פנטזיה... שלה כללים אחרים לגמרי אבל לא ניכנס לזה כעת) אז מה כן? נניח אם סביר יותר שייקח חודש לחצות את אירופה בזמן מלחמה, והקצב התסריטאי קובע שנכון יותר לעשות את זה בשבועיים, נלך לפי הקצב התסריטאי.
אם במציאות לא יכול להיות ששתי ילדות שנראות אותו דבר בדיוק נפגשות באותה נקודה ברכבת בדרכן לאותו מקום – ובספר המקריות הזו לא עוברת!!! – הרי שבסרט היא מלכתחילה.
והנה הודעה ארוכה:
1. נכון, המרחק גדול, אבל כשלצדך פושעת שיודעת לתחמן ולתמרן, את עוברת מרכבת לרכבת במהירות סבירה, ומגיעה תוך שבוע-שבועיים. (רצינו חודש כאמור... אבל תסריטאית לא היה נכון)
2. שוב, חוקי הקולנוע היו שתהיה דמות אחת שתגלם את מוטיב האימה+גבול. לא נכון היה לבלבל את הקהל עם כמה דמויות. אז נכון שמציאותית נכון יותר היה שאלו יהיו שלוש נשים וככה לתומי גם חשבתי, אבל בא אותו תסריטאי מקצועי, ואמר לנו שזה לא נכון קולנועית.
3. דווקא זו עובדה היסטורית. נערכו תחרויות בכדורגל לאורך כל המלחמה!!! בין כובשים לנכבשים!!! הייתה תחרות ספורט ידועה בין גרמניה ליוגוסלביה. הם כבשו אותם ואח"כ שיחקו איתם... במהלך המשחק קיבלו היוגוסלבים הוראה להיכשל כי הגרמנים רוצים לנצח. הם ענו: כן, גם אנחנו רוצים... לא נכנעו, ניצחו אותם ונענשו... אז כן. הספורט מעל לכל. האומנות מעל לכל. אגב, 1941 אנחנו לפני מבצע ברברוסה, מה שאומר שרוסיה וגרמניה עדיין לא יריבות... למי שקצת יודעת היסטוריה... כל המדינות המוזכרות היו בקשרים דיפלומטיים הדוקים.
4. על זה עניתי בפירוט כבר. נכון שזה לא כל כך מציאותי, אבל לא מדומיין וכל עוד זה לא מדומיין ולא אפשרי - זה עובר.
5. כאן יש לנו מגבלות תקציב. הרי לא סוד שאנחנו עובדות על תקציב דל ועלוב, ללא תמיכה מקרנות ממשלתיות, פשוט לא היה לנו כסף לשחקניות צרפתיות - אז מאלתרים. אומרים שהן יודעות כמה שפות, בתירוץ קצת דחוק, אבל אנחנו הרי מוגבלים. בהוליווד בתקציב שלנו קונים ארוחות לשחקנים... מה אתן רוצות? שתקציב הסרט יזנק ל6-7 מיליון והקהל ייאלץ לשלם את ההפרש מכיסו? אגב - בהוליווד השפה היא אנגלית ללא כל הצטדקות. גם אם הסרט כביכול צולם באוסטריה והדמויות אוסטריות - הן ידברו אנגלית ביניהן. כולל סרטי מלחמה גרמניים - הדמויות מדברות אנגלית! גם הקצינים הגרמניים! אבל אצלנו יש דרישות בשפה...
6. האם את לא יודעת שבשעת דחק מתגלים לאדם כוחות שלא ידע על קיומם? בת השש שלי התחילה לנסות ללכת על חבל והצליחה לא רע... (בגובה נמוך כמובן... בתמיכה...) אבל להגיד שנחמה עשתה משהו שאיש לא עשה מעולם? לא. ילדה גמישה עם יכולת אקרובטית מסוימת שנתונה בלחץ נורא, תוציא מעצמה יכולות כאלו.
7. קרקס הומה אדם מכיל תא קטן ופרטי בשם שירותים. לא נראה את זה לעיני הקהל, כן? אבל כל בר דעת מבין ששם הן עשו את זה.
8. לואיזה אמרה בפירוש שידוע שכולן מדברות עם אמא שלה רק רוסית כי היא רוסיה מלידה ולא יודעת גרמנית. נכון - זה תירוץ קצת דחוק - אבל כאמור אף אחת לא תסכים לשלם 300 ש"ח לכרטיס כדי לכסות עלויות מטורפות יותר מדי. גם ככה מתקרבים לשלוש מיליון שקלים לסרט.
9. הופה. פה זה סוד שיתגלה בעז"ה בחלק 4. זה ממש לא מקרה. הכל היה מתוזמן היטב..........
10. אלופת גרמניה שמתמודדת על אליפות אירופה חוששת שלא תנצח, לא טבעי?! אפילו אלוף העולם חושש שיפסיד לאלוף אחר שמתמודד מולו. מה לא ברור פה?!
11. למה לא הגיוני?! היה די ברור שהבית והקרקס וגם מיקום התחרות קרובים יחסית. הילדה הלכה הלוך וחזור כמה פעמים, ולא היה נראה שזה לקח לה זמן. את מיד יוצאת מנקודת הנחה שזה רחוק. למה? האם לא הגיוני שזה רחוק? הגיוני. באותה מידה - הגיוני גם שזה קרוב... מבחינת הסרט, התאים לנו למקם את זה קרוב... ולא עברנו על שום כלל מכללי ההיגיון של העולם.
12. ילדה יכולה ללכת על רכבת דוהרת. קל? לא. אפשרי? כן. בסרט אנחנו מותחים את גבולות האפשרי, זה נכון. לפרק רכבת בהינף יד שוב, זה לא קל, זה אמור לקחת כמה דקות. את רוצה שעכשיו נושיב את הקהל 20 דק' שיראו אותה מסובבת את הצבת? נו, באמת... אז מקצרים הליכים. הופכים אותם לקצביים יותר. מהירים יותר.
13. נכון לגמרי. ילדה לבד לא יכולה. ילדה עם פושעת ערמומית ומיומנת - יכולה היטב. אנשים הבריחו גבולות. הרבה אנשים. כל אחד מכיר אנשים בזמן השואה שהצליחו להבריח גבול. והם היו אנשים רגילים ללא כל יכולת שהיא, אז פושעים לא כל שכן!
14. כל הנקודות שהזכרת הן נקודות שאין טעם לשבת ולהראות אותן אחת אחת. הן משעממות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהקהל מספיק נבון כדי להבין שלודמילה, פושעת עם תיק הרשעות מכובד, לא צריכה ספר טלפונים עם שמות כדי לדעת איפה היא גרה........... גם אייל מוצא את האנשים שהוא צריך בלי שיגידו לו איפה הם... איך הן יודעות את הדרך? הסתכלות במפה, בואי... איך נחמה יודעת כמה משפטים בצרפתית? כשם שהילדה הישראלית למדה לשנן כמה משפטים בצרפתית, כן שיננה אותן הילדה הרוסית שבסרט... את באמת רוצה שנשב ונראה 24 ש' ביממה איך כל דבר כזה קורה?
15. המחוזות שנבחרו - נבחרו דווקא כדי להתאים אותם להיסטוריה... בין צרפת לגרמניה שררו יחסים טובים יותר מאשר בין כובש לנכבש נניח בפולין. הם התייחסו אליהם בסוג של כבוד - בעיקר בגלל ממשל וישי כמו שאת יודעת. רוסיה באותה תקופה טרם הייתה יריבה של גרמניה... הפרטים בוררו היסטורית היטב, כי אני לא מוכנה לחפף בהיסטוריה, ויגידו התסריטאים העולמיים מה שיגידו... אני מאוד מאוד מקפידה על אמינות - חופרת אמינות בספרים שלי! - והיסטוריה לא נכונה לעולם לא תעבור אצלי.
אני מקווה שנהנית - את וכל שאר השואלות - למרות השאלות הנוקבות והביקורת (ה... קצת מתהלמת לפעמים? מותר לומר את זה? יש דרך לבקר, רבותיי... ואני אומרת לכן את זה דווקא כאחת שתיבת המייל שלה מלאה בעשרת אלפים (!) מיילים מחמיאים ומעודדים על כלל הספרים שלי, ובתוכם גם מבקרים. חלקם הגדול והמכריע של המבקרים כתובים יפה ומכבד גם כשמדובר בביקורת, אבל יש שם בערך מאה מבקרים שכתבו בצורה משתלחת, גסה, חסרת רסן ומבישה, שלא בדיוק מעידה על יראת שמים ועידון מידות של הכותב... אז נכון שאני לא יודעת מיהו המבקר, אבל הקב"ה יודע...)
פתחנו אשכול כדי לשמוע שאלות, זה בוודאי, אבל היו פה ושם כאלו שקצת... אהמ... קצת... חרגו.
תודה למאות הבנות שניגשו אליי בסוך ההקרנה בה נכחתי והחמיאו מכל הלב, ותודה לחמישים אלף הנשים והבנות שבאו והצביעו ברגליהן על הנאה ואמון!!!
מה עוד? אה, הייתי בטוחה שיש הלכה כזו שאסור לדבר לשון הרע על סחורתו של אדם, חיפשתי ומצאתי את זה: וְדַע דִּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְהוֹצִּיא דִּבָּה עַל חֲבֵרוֹ כֵּן עַל חֲפָצָיו אָסוּר לְהוֹצִּיא דִּבָּה {רבנו אליעזר ממיץ בספר יראים}. וְזֶה מָצוּי מְאֹד, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁחֶנְוָנִי אֶחָד מוֹצִּיא דִּבָּה עַל נִכְסֵי חֶנְוָנִי אַחֵר וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא מִפְּנִי הַקִּנְאָה, וְזוֹ הִיא לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה מִדְּאוֹרַיְתָא. (חפץ חיים, כלל ה', סעיף ז')
מילים ברשת הן כמו נוצות ברוח. אי אפשר לאסוף אותן בחזרה.
לפני שאתן תשובות - בחרתי בהודעה ארוכה שמישהי שלחה אליי למייל אישית, כדי להשיב עליה. מי שיש לה שאלות ענייניות מוזמנת לאסוף אותן בהודעה מסודרת ואשתדל להשיב פעם נוספת. אבל הרי אי אפשר לענות על 580 (בינתיים) הודעות אחת-אחת.
תחילה הסבר קצרצר שלמדתי מכמה תסריטאים מקצועיים מאוד (לא חרדים) שהסבירו לי שספר וסרט זה לא אותו דבר.
אני, כסופרת שלוחמת עד הקצה על האמינות המדוקדקת והמדויקת (ומי שקראה את הספרים שלי יודעת...) לא האמנתי למשמע אוזניי כשתסריטאים אמרו לי בשלווה מוחלטת (והם אמרו לי שהם מנהלים את הוויכוח הזה עם כל סופר, זה לא אישי...) שהדיוק חשוב בסרט פחות מאשר איכות העלילה. ו...כן, אפשר לעגל קצת פינות. אפשר ליצור מקריות. בספר לא עובר. בסרט זה בסדר!
ש.... לפני שאתן צועקות, רגע!
כמובן וכמובן שלא נמציא את ההיסטוריה או נפברק המצאות רפואיות שאין בהן אחיזה במציאות. לעולם לא נכתוב שמלחמת העולם השנייה פרצה ב1937 כי ככה נוח לי, כן? לעולם לא נתעלם מחוקי פיזיקה בסיסיים וידועים, למשל. התפוח יפול על הרצפה ולא ירחף באוויר (אלא אם זו פנטזיה... שלה כללים אחרים לגמרי אבל לא ניכנס לזה כעת) אז מה כן? נניח אם סביר יותר שייקח חודש לחצות את אירופה בזמן מלחמה, והקצב התסריטאי קובע שנכון יותר לעשות את זה בשבועיים, נלך לפי הקצב התסריטאי.
אם במציאות לא יכול להיות ששתי ילדות שנראות אותו דבר בדיוק נפגשות באותה נקודה ברכבת בדרכן לאותו מקום – ובספר המקריות הזו לא עוברת!!! – הרי שבסרט היא מלכתחילה.
והנה הודעה ארוכה:
אוקיי, לתשובות...
1. נכון, המרחק גדול, אבל כשלצדך פושעת שיודעת לתחמן ולתמרן, את עוברת מרכבת לרכבת במהירות סבירה, ומגיעה תוך שבוע-שבועיים. (רצינו חודש כאמור... אבל תסריטאית לא היה נכון)
2. שוב, חוקי הקולנוע היו שתהיה דמות אחת שתגלם את מוטיב האימה+גבול. לא נכון היה לבלבל את הקהל עם כמה דמויות. אז נכון שמציאותית נכון יותר היה שאלו יהיו שלוש נשים וככה לתומי גם חשבתי, אבל בא אותו תסריטאי מקצועי, ואמר לנו שזה לא נכון קולנועית.
3. דווקא זו עובדה היסטורית. נערכו תחרויות בכדורגל לאורך כל המלחמה!!! בין כובשים לנכבשים!!! הייתה תחרות ספורט ידועה בין גרמניה ליוגוסלביה. הם כבשו אותם ואח"כ שיחקו איתם... במהלך המשחק קיבלו היוגוסלבים הוראה להיכשל כי הגרמנים רוצים לנצח. הם ענו: כן, גם אנחנו רוצים... לא נכנעו, ניצחו אותם ונענשו... אז כן. הספורט מעל לכל. האומנות מעל לכל. אגב, 1941 אנחנו לפני מבצע ברברוסה, מה שאומר שרוסיה וגרמניה עדיין לא יריבות... למי שקצת יודעת היסטוריה... כל המדינות המוזכרות היו בקשרים דיפלומטיים הדוקים.
4. על זה עניתי בפירוט כבר. נכון שזה לא כל כך מציאותי, אבל לא מדומיין וכל עוד זה לא מדומיין ולא אפשרי - זה עובר.
5. כאן יש לנו מגבלות תקציב. הרי לא סוד שאנחנו עובדות על תקציב דל ועלוב, ללא תמיכה מקרנות ממשלתיות, פשוט לא היה לנו כסף לשחקניות צרפתיות - אז מאלתרים. אומרים שהן יודעות כמה שפות, בתירוץ קצת דחוק, אבל אנחנו הרי מוגבלים. בהוליווד בתקציב שלנו קונים ארוחות לשחקנים... מה אתן רוצות? שתקציב הסרט יזנק ל6-7 מיליון והקהל ייאלץ לשלם את ההפרש מכיסו? אגב - בהוליווד השפה היא אנגלית ללא כל הצטדקות. גם אם הסרט כביכול צולם באוסטריה והדמויות אוסטריות - הן ידברו אנגלית ביניהן. כולל סרטי מלחמה גרמניים - הדמויות מדברות אנגלית! גם הקצינים הגרמניים! אבל אצלנו יש דרישות בשפה...
6. האם את לא יודעת שבשעת דחק מתגלים לאדם כוחות שלא ידע על קיומם? בת השש שלי התחילה לנסות ללכת על חבל והצליחה לא רע... (בגובה נמוך כמובן... בתמיכה...) אבל להגיד שנחמה עשתה משהו שאיש לא עשה מעולם? לא. ילדה גמישה עם יכולת אקרובטית מסוימת שנתונה בלחץ נורא, תוציא מעצמה יכולות כאלו.
7. קרקס הומה אדם מכיל תא קטן ופרטי בשם שירותים. לא נראה את זה לעיני הקהל, כן? אבל כל בר דעת מבין ששם הן עשו את זה.
8. לואיזה אמרה בפירוש שידוע שכולן מדברות עם אמא שלה רק רוסית כי היא רוסיה מלידה ולא יודעת גרמנית. נכון - זה תירוץ קצת דחוק - אבל כאמור אף אחת לא תסכים לשלם 300 ש"ח לכרטיס כדי לכסות עלויות מטורפות יותר מדי. גם ככה מתקרבים לשלוש מיליון שקלים לסרט.
9. הופה. פה זה סוד שיתגלה בעז"ה בחלק 4. זה ממש לא מקרה. הכל היה מתוזמן היטב..........
10. אלופת גרמניה שמתמודדת על אליפות אירופה חוששת שלא תנצח, לא טבעי?! אפילו אלוף העולם חושש שיפסיד לאלוף אחר שמתמודד מולו. מה לא ברור פה?!
11. למה לא הגיוני?! היה די ברור שהבית והקרקס וגם מיקום התחרות קרובים יחסית. הילדה הלכה הלוך וחזור כמה פעמים, ולא היה נראה שזה לקח לה זמן. את מיד יוצאת מנקודת הנחה שזה רחוק. למה? האם לא הגיוני שזה רחוק? הגיוני. באותה מידה - הגיוני גם שזה קרוב... מבחינת הסרט, התאים לנו למקם את זה קרוב... ולא עברנו על שום כלל מכללי ההיגיון של העולם.
12. ילדה יכולה ללכת על רכבת דוהרת. קל? לא. אפשרי? כן. בסרט אנחנו מותחים את גבולות האפשרי, זה נכון. לפרק רכבת בהינף יד שוב, זה לא קל, זה אמור לקחת כמה דקות. את רוצה שעכשיו נושיב את הקהל 20 דק' שיראו אותה מסובבת את הצבת? נו, באמת... אז מקצרים הליכים. הופכים אותם לקצביים יותר. מהירים יותר.
13. נכון לגמרי. ילדה לבד לא יכולה. ילדה עם פושעת ערמומית ומיומנת - יכולה היטב. אנשים הבריחו גבולות. הרבה אנשים. כל אחד מכיר אנשים בזמן השואה שהצליחו להבריח גבול. והם היו אנשים רגילים ללא כל יכולת שהיא, אז פושעים לא כל שכן!
14. כל הנקודות שהזכרת הן נקודות שאין טעם לשבת ולהראות אותן אחת אחת. הן משעממות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהקהל מספיק נבון כדי להבין שלודמילה, פושעת עם תיק הרשעות מכובד, לא צריכה ספר טלפונים עם שמות כדי לדעת איפה היא גרה........... גם אייל מוצא את האנשים שהוא צריך בלי שיגידו לו איפה הם... איך הן יודעות את הדרך? הסתכלות במפה, בואי... איך נחמה יודעת כמה משפטים בצרפתית? כשם שהילדה הישראלית למדה לשנן כמה משפטים בצרפתית, כן שיננה אותן הילדה הרוסית שבסרט... את באמת רוצה שנשב ונראה 24 ש' ביממה איך כל דבר כזה קורה?
15. המחוזות שנבחרו - נבחרו דווקא כדי להתאים אותם להיסטוריה... בין צרפת לגרמניה שררו יחסים טובים יותר מאשר בין כובש לנכבש נניח בפולין. הם התייחסו אליהם בסוג של כבוד - בעיקר בגלל ממשל וישי כמו שאת יודעת. רוסיה באותה תקופה טרם הייתה יריבה של גרמניה... הפרטים בוררו היסטורית היטב, כי אני לא מוכנה לחפף בהיסטוריה, ויגידו התסריטאים העולמיים מה שיגידו... אני מאוד מאוד מקפידה על אמינות - חופרת אמינות בספרים שלי! - והיסטוריה לא נכונה לעולם לא תעבור אצלי.
אני מקווה שנהנית - את וכל שאר השואלות - למרות השאלות הנוקבות והביקורת (ה... קצת מתהלמת לפעמים? מותר לומר את זה? יש דרך לבקר, רבותיי... ואני אומרת לכן את זה דווקא כאחת שתיבת המייל שלה מלאה בעשרת אלפים (!) מיילים מחמיאים ומעודדים על כלל הספרים שלי, ובתוכם גם מבקרים. חלקם הגדול והמכריע של המבקרים כתובים יפה ומכבד גם כשמדובר בביקורת, אבל יש שם בערך מאה מבקרים שכתבו בצורה משתלחת, גסה, חסרת רסן ומבישה, שלא בדיוק מעידה על יראת שמים ועידון מידות של הכותב... אז נכון שאני לא יודעת מיהו המבקר, אבל הקב"ה יודע...)
פתחנו אשכול כדי לשמוע שאלות, זה בוודאי, אבל היו פה ושם כאלו שקצת... אהמ... קצת... חרגו.
תודה למאות הבנות שניגשו אליי בסוך ההקרנה בה נכחתי והחמיאו מכל הלב, ותודה לחמישים אלף הנשים והבנות שבאו והצביעו ברגליהן על הנאה ואמון!!!
מה עוד? אה, הייתי בטוחה שיש הלכה כזו שאסור לדבר לשון הרע על סחורתו של אדם, חיפשתי ומצאתי את זה: וְדַע דִּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְהוֹצִּיא דִּבָּה עַל חֲבֵרוֹ כֵּן עַל חֲפָצָיו אָסוּר לְהוֹצִּיא דִּבָּה {רבנו אליעזר ממיץ בספר יראים}. וְזֶה מָצוּי מְאֹד, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁחֶנְוָנִי אֶחָד מוֹצִּיא דִּבָּה עַל נִכְסֵי חֶנְוָנִי אַחֵר וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא מִפְּנִי הַקִּנְאָה, וְזוֹ הִיא לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה מִדְּאוֹרַיְתָא. (חפץ חיים, כלל ה', סעיף ז')
מילים ברשת הן כמו נוצות ברוח. אי אפשר לאסוף אותן בחזרה.
