התייעצות "שורדי" שבי ("שורדי" שואה) מי מנסה לשנות לנו את השפה ו.... את האמונה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
אבל זה בלשון הקודש לא בעברית ויש אין ספור מקרים שבהם המשמועיות שונות ואף הפוכות לדוג' כהה של פרשת מצורע.
או שיש עליהם מחלוקת של המפרשים
לדוגמא
רש"י: כֵּהָה. הֻכְהָה מֵרְאִיָּתוֹ, הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ אוֹ פָּשָׂה טָמֵא:
אבן עזרא: כהה הנגע. רבים החכמים אמרו כמו חשך ועדותם ותכהין עיניו מראות ואמרו כי כהות לבנות פירושו כמו לבנה אדמדמת שיהיו בו שניהם ולפי דעתי שמלת כהה הפך פשה ומגזרת ותכהין עיניו והקרוב אליו ולא כהה בם וטעם לא פשה הנגע במקום אחר והנה הם שני סימנים שכהה המקום הנגוע ולא פשה בשלם:

או בנוגע ל'ירקרק':
רש"י:יְרַקְרַק. יָרֹק שֶׁבִּירֹקִין: אֲדַמְדָּם. אָדָם שֶׁבָּאֲדֻמִים:
אבן עזרא: ירקרק. מגזרת ירק כי העין כמוהו וזה כפול לחסרון וכן שחרחר' ויש אומרים הפך הדבר:

רוב המקרים שבהם מציגים את המשמעות כאילו היא הפוכה, ניתן למצוא גם דעות שונות בנושא בין המפרשים
והרבה פעמים ההצגה באה מהבנה דלה וקלושה בלשון (כמו ספר מפורסם שיצא בנושא ומלא בשגיאות כאלה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
קראתי את התגובות האחרונות, וחשבתי שאלו שמנסים לשנות (אם הם מנסים)
אני חושב שמנסים לשנות לכיוון של הכפשת הימין, ופחות לשינוי שיד ה בכל והוא המציל

זה כדי להזכיר שהם עברו את הגרוע מכל (שזה בהחלט נכון), והם משתמשים בלשון של ׳שרד׳
כדי להזכיר שהוא שרד - את התופת,
מה שפחות מודגש בלשון ׳ניצל׳, פחות מודגש מה הוא עבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אבל שריד משמעותו אך ורק השאר והפליטה הישירים מן הפורענות.
לכן גם בעברית וגם בלשון הקודש נכון ומתאים יותר דקדוקית לומר "שריד שואה"
אבל כאן הם אומרים שורד ולא שריד שזה משמעות שונה והיא הבעייתית
ששורד זה מי שבכוחות עצמו ניצל ולא כמו שריד/ניצול שמישהו שמר והציל אותו
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אבל כאן הם אומרים שורד ולא שריד שזה משמעות שונה והיא הבעייתית
ששורד זה מי שבכוחות עצמו ניצל ולא כמו שריד/ניצול שמישהו שמר והציל אותו
ההבדל היחיד בין שריד לשורד, זה ששריד זה בלשון עבר ושורד הוא בלשון הווה
וזה מה שדובר כאן, השוני בא מההבנה שאנשים ממשיכים לשרוד את הטראומות כל יום, והשואה לא היה אירוע חד פעמי עבורם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בלת"ק חלקי, לא כל כך משנה לי שיהנדסו לי את התודעה-העיקר שלא יהיה שוב 7.10
על כל פנים מי שחשוב כאן הם השורדים עצמם- שאלנו אותם מה הם אומרים? בעד או נגד?
אחרי שנשאל, נהיה חכמים יותר
לעניות דעתי מי שניצל ממאורע כלשהו- זה אומר שהמאורע פסח עליו והאדם לא חווה אותו. לעומת מי ששרד, שהיה גם היה ועם כל הקושי הוא כאן חי וקיים
לכן זו דווקא הבעת הערכה לומר שהם שרדו ולא ניצלו, מצביע על החוסן הנפשי של כל אחד מהם (שבי ושואה גם יחד)
אין לי מושג אם הם התכוונו במקרה זה לשנות את התודעה
אבל עם תשובה כזאת הם בטח שמחים שגם אם לא התכוונו "הלך" להם...
וזה רצונם- שנעריך אך ורק את כוחי ועוצם ידי, את האדם ששרד. ונשכח חלילה את מי שהציל אותו ונתן לו כוחות לשרוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ההבדל היחיד בין שריד לשורד, זה ששריד זה בלשון עבר ושורד הוא בלשון הווה
וזה מה שדובר כאן, השוני בא מההבנה שאנשים ממשיכים לשרוד את הטראומות כל יום, והשואה לא היה אירוע חד פעמי עבורם.
שורד בלשון עבר זה שרד. לא שריד.
שריד זו מילה נרדפת לפליט
כך שזו משמעות שונה לגמרי
בעוד ששורד זו פעולה של האדם
שריד זו תוצאה .האדם שנשאר לפליטה

ומסכימה איתך שהם שורדים כל יום
אבל מה שבטוח ששונאי הדת רוצים שנשכח את מי שברא אותם ונותן להם כל יום את הכוחות לשרוד
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #87
הסיבה האמיתית היא פשוטה,

חיפשו שם מכובד ומכבד ככל הניתן,

לקרוא להם 'החטופים' זה לא משהו
לאנשים שמסתובבים ביננו משוחררים
כמו שאר בני האנוש שבאים איתם במגע

לעומת זה
'שורד השבי' זה משהו שמתייחס לעבר
וזה סוג של חוזקה
ולשון מחמיאה ומכבדת,
זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
הסיבה האמיתית היא פשוטה,

חיפשו שם מכובד ומכבד ככל הניתן,

לקרוא להם 'החטופים' זה לא משהו
לאנשים שמסתובבים ביננו משוחררים
כמו שאר בני האנוש שבאים איתם במגע

לעומת זה
'שורד השבי' זה משהו שמתייחס לעבר
וזה סוג של חוזקה
ולשון מחמיאה ומכבדת,
זה הכל.
הגיוני לגמרי
רק בתקווה שבתקשורת לא יעלימו איך הם זכו לשרוד. עם אמונה בד'
על אף שהם לא ידעו דבר באמונה לפני זה שזה בפני עצמו נפלאות הבורא. איך יהודי שלא ידע דבר ביהדות ובאמונה מגיע לזה ברגע האמת
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #89
אין לי מושג אם הם התכוונו במקרה זה לשנות את התודעה
אבל עם תשובה כזאת הם בטח שמחים שגם אם לא התכוונו "הלך" להם...
וזה רצונם- שנעריך אך ורק את כוחי ועוצם ידי, את האדם ששרד. ונשכח חלילה את מי שהציל אותו ונתן לו כוחות לשרוד
אוקיי, זה לא מפתיע אותי
זה יותר קשה לעיכול מאשר האמרה הידועה שהלכנו כצאן לטבח ?
זה לא מטרה ישירה אבל אולי עקיפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכון
גם "כצאן לטבח" זה סוג של כפירה
כעין טענה שזה היה בידיים שלנו והיה אפשר להתמרד ולא מישהו שהנהיג את הכל
ויצאו נגד האמרה הזאת. לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
למה? בתהילים גם מופיע 'כצאן טבחה'
ומה כתוב פסוק לפני
"היינו לעג ו.. בגויים. נחשבו כצאן לטבח"
בעיני הגויים. לפי הבנתי...
בכל אופן בזמנו הם אמרו האמרה הנ"ל כזלזול בניצולים וחוסר אמונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
לפי דברי פותח האשכול
עצם המילה- לשרוד
מהווה כפירה
כי מכל דבר בחיים שאפשר לשרוד- היה אמור להיות "להינצל" (בידי הקב"ה כמובן)
ממחלה, מפציעה, מטרגדיה, משריפה, מרעב ומחיה רעה ועוד ועוד
אז למה צריך את המילה "לשרוד"???
אולי כדאי למחוק אותה לתמיד

בכל מקרה
שמחה לשמוע שזה הנושא הבוער ביותר לתיקון עולם היהדות
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
זה כ"כ חרדי להגיד את זה, בלי להתיחס להקשר.
השבת השחורה זה מונח קיים,
רפרנס לשבת שהבריטים פשטו על ישובים יהודים.
זה פשוט שימוש במושג מוכר באותה משמעות.

כשאני חושבת על המשמעות של 'שבת שחורה'
זה ביטוי ולהקפה עלינו כשלא היינו מוכנים,
כשהכלנו להתכנס פנימה מהיום יום.
זה היה נכון אז, וזה נכון היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
כשאני חושבת על המשמעות של 'שבת שחורה'
זה ביטוי ולהקפה עלינו כשלא היינו מוכנים,
כשהכלנו להתכנס פנימה מהיום יום.
זה היה נכון אז, וזה נכון היום.
אבל חרדים גם להתקפה (סליחה, פשיטה) הבריטית ההיא לא קוראים "שבת שחורה"
ככה למדתן על זה בסמינר? בכינוי הזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אינני יודע מה הבעיה
והלא כבר הזכיר זאת הנביא באמרו
עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אינני יודע מה הבעיה
והלא כבר הזכיר זאת הנביא באמרו
עַ֖ם שְׂרִ֣ידֵי חָ֑רֶב הָל֥וֹךְ לְהַרְגִּיע֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל
אכן השלישי,
קדמוך אחרים, והוסבר שעפ"י לשוה"ק שריד הכוונה שארית, ואילו בעברית הכוונה שונה. מצורף ממילון מילוג. (אציין כי לא בכל המילונים פי' כך, אבל אפשר לראות ברור את הכיוון.
חוץ מזה שציטוטים מהנביא לא רלונטיים כשהנידון הוא איך זה משפיע על התודעה של שומע ממוצע. ולא מה הפי המילונאי המדויק.
1760876743226.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לפותח האשכול
יפה מאוד שקראת את הספר הנ"ל אבל כאן לא המקום להעלות נושאים כאלה לדיון מכיון שמי שכבר קרא את זה יודע להיכן אתה חותר ומי שלא הוא גם לא מעונין לשנות את שפתו בגלל עוד אשכול בפרוג וד"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אבל חרדים גם להתקפה (סליחה, פשיטה) הבריטית ההיא לא קוראים "שבת שחורה"
ככה למדתן על זה בסמינר? בכינוי הזה?
כן
אני לא רואה בזה בעיה. למדנו איך קוראים לזה בעולם. לא אומר שבזה הפכנו את השבת לשחורה חלילה
ולפותח האשכול וכל הדנים - לוקחים הנחה כל שהיא, מציגים אותה כעובדה ועכשיו חובת ההוכחה על מי?
לא צריך להמציא כוונות אפלות בכל מושג חדש
 
לפותח האשכול
יפה מאוד שקראת את הספר הנ"ל אבל כאן לא המקום להעלות נושאים כאלה לדיון מכיון שמי שכבר קרא את זה יודע להיכן אתה חותר ומי שלא הוא גם לא מעונין לשנות את שפתו בגלל עוד אשכול בפרוג וד"ל.
איני יודע איזה ספר קראתי... וכנראה גם אתה לא.
אני לא חותר לשום מקום נסתר, אני כתבתי הודעה מנומקת וברורה, ומי שחושב אחרת הוזמן ומוזמן להעלות את דעתו השונה, ואני מציע לך ולאחרים לעשות זאת.
כן
אני לא רואה בזה בעיה. למדנו איך קוראים לזה בעולם. לא אומר שבזה הפכנו את השבת לשחורה חלילה
ולפותח האשכול וכל הדנים - לוקחים הנחה כל שהיא, מציגים אותה כעובדה ועכשיו חובת ההוכחה על מי?
לא צריך להמציא כוונות אפלות בכל מושג חדש
את האינדקציות לכך שזה לא כ"כ תמים העליתי. מי המקור של זה - שזה יכול ללמד הרבה גם כתבתי.
אבל אני לא מצפה ממי שלא מפריע לו לקרוא לשבת קודש "שבת שחורה" רק כי כמה פרשנים שיתכן שלא שמרו שבת כהלכתה מעולם החליטו לקרוא לזה כך, (ומענין למה, אם זה היה ב 4.10 היו אומרים רביעי השחור..?) להבין את זה.
אנו לעולם לא נוכל לדעת ב 100% מה הכוונות בכל דבר, אנו כן נוכל לדעת ולנתח איך הדיבור משפיע עלינו, ואיך אנחנו רוצים לדבר.
עיקם הכתוב דיבור שלם כדי לא להוציא מפיו דבר מגונה,
ועל אותו כהן שאמר שחתיכת הקדשים שעלתה בידו כזנב לטאה בדקו ומצאו בו שמץ פסול.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה