התייעצות כשעבודה הפכה לעיקר והלימוד לטפל, מחשבות של אשת אברך לשעבר

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
השאלה היא מה קרה מאז שהוא התחלי לעבוד שפתאום צריך כ"כ הרבה כסף?
המחקרים מראים שברגע שאדם מכניס יותר כסף הוא מתחיל לחיות ברמת חיים יותר גבוהה ואז שוב צריך יותר כסף והגלגל לא נגמר
צריך משמעת ברזל להשאר בתקציב הראשוני ולא לחרוג
אם הם שכנעו לצאת להרויח קצת כנראה שהיה חסק רק קצת
תנסו לחשוב איזו הוצאות התרחבו מאז ואם אפשר לחסוך אותם
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
ברור שחיים של אברך מלווים בסייעתא דשמיא ורוגע ואיכות חיים אחרת
שכל הראש שקוע בלימוד התורה ולא בשום דבר אחר בחייו וברור שניתן לחזור לזה
אבל לדעתי זה נורא קשה לחזור לזה גם לבעל להיות באותה רמה וגם אם חוזרים לזה בקפיצה יתכן וזה לא יחזיק
הדבר הנכון לדעתי לקחת משרה תורנית וכך גם הוא נשאר שקוע בלימוד כמובן לא באותה רמה כפי שהייתה
אבל עם מחייבים חזקים וגם יש הכנסה שבגינה פניתם לכלכלה נבונה והבית עדיין חי בלימוד
(כמובן חברותות חזקות וקבועות וכו אבל זה כבר שייך לבעל לא לחלק של הפרנסה של כלכלה נבונה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וואו
אני לא מזדהה כי ב"ה בעלי לא יצא לעבוד
אבל אני יודעת מקרוב ממש
אנשים שמכניסים הרבה ופי כמה וכמה מאתנו ובסוף כל חודש עם אותו מינוס / אפס (מידיעה!!)
זה ברור שככל שיש יותר רווחה ויותר כסף - ההוצאות והרצונות והצרכים גדלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תעשו את זה לאט ובהדרגה ובחישוב מדוייק וזהיר.
תעשו רשימה של כל ההוצאות שלכם, ותבדקו איזה הוצאות באמת צריך ואיזה אתם סתם רוצים, אבל תהיו נייטרלים ותבדקו עם עצמכם עד כמה אתם צריכים את מה שאתם רוכשים היום או מתחזקים. יכול להיות שתגלו שבאמת אין דרך מלאה חזרה, אבל אולי לפחות באופן חלקי.
תבדקו כמה ניתן להרוויח באופן כזה שלא יחסר לכם מה שאתם צריכים ואולי תוכלי את למצוא עוד נישה של עיסוק כלשהו שעד עכשיו לא עשית.
שבעלך יחזור ללימודים באופן חלקי, כי צריכים להיות מאוד זהירים ומחושבים. תעשו בדיקה של חודש לראות אם אתם מסתדרים ואז תעשו חושבים מחדש.
למעשה אפשר הכל, רק צריך להיות זהירים ומחושבים, לא לקפוץ גבוה מדי ולהבין שמה שהיה אתמול זה לאו דווקא מה שיכול להיות מחר.
אל תכעסו על עצמכם, תבינו שמה שהיה, זה היה רצון ה' ומעכשיו תתחילו דרך חדשה.
תתפללו על כל צעד ושעל כי היצר הרע אורב במיוחד לכם בכל מקום, הוא לא יוותר כל כך מהר על טרפו, לכן תעשו את זה לאט ובזהירות. בעלך לא מפסיק לעבוד, הוא רק מוסיף עוד כמה שעות לימוד. לאחר תקופה תבדקו אם אתם יכולים להוסיף עוד שעות לימוד.
הרעיון הוא לאט ובזהירות ואני בטוחה שביחד עם הרצון העז שלכם לחזור להיות בית של תורה ועם תפילות והרבה סיעתא דשמייא, תצליחו מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הראש טרוד מסתבר גם בגלל שהמשפחה גדלה (לכאורה) ואיתו ההוצאות.
א"א להשוות הוצאה של זו"צ ביחידה למשפ' עם כמה ילדים שגם צריכים דירה גדולה יותר, יותר מים, יותר חשמל, יותר אוכל ויותר בהכל.
עצם זה שפניתם לארגון כלכלה נכונה מעיד שכבר אז היו מצבים לחוצים בבית וניסיתם לפתור את זה (אולי תעשו את זה שוב?!).
אבל כן, החיבור לתורה מאוד מאוד מרגיע ומביא ישועות.
בכו"א מעדות אישית שלי - כשיצאתי לעבוד אני לא אספר כמה דקות לימוד השקעתי ביום... הייתי לחוץ ורדוף אחרי הכסף, לגרד מכל מקום אפשרי.
יאמר לשבחה של אישתי שטפטפה לי כל הזמן בעדינות אך עם ברק בעיניים כמה חשוב לה ומשמח אותה שאני ילמד משהו.
לאחר שנה וחצי +- זה נכנס לי בסוף, וקבעתי לעצמי שיעור. בהתחלה זה היה חצי שעה ביום, היום אני כבר יושב כל ערב כמעט שעתיים ולומד ולא מוכן לוותר על זה.
את ההצלחה רואים מיד.
דבר ראשון - הרוגע הנפשי שהוא הכי חשוב בבית - מקבלים מיד, "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
וגם בפן הכלכלי - חודש אחרי שהוספתי לעצמי שיעור נוסף, קודמתי במפתיע במשרד לתפקיד מכובד יותר וכמובן משכורת גבוהה יותר תוך כדי שעקפתי רבים וותיקים ממני.

קחי את העבודה של אשתי, היא לא סיפרה לי ישועות על התורה, ולא דרשה ממני להיות רב וכו', רק פשוט - כיף לי שאתה לומד.
היום אני לא מסוגל ללכת לישון בלי ללמוד משהו (גם אם יש אירועים במשפחה ואני לא מספיק את כל הסדרים שלי, חלק אני לומד תוך כדי ומשלים למחרת, זה חלק ממני).
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הראש טרוד מסתבר גם בגלל שהמשפחה גדלה (לכאורה) ואיתו ההוצאות.
א"א להשוות הוצאה של זו"צ ביחידה למשפ' עם כמה ילדים שגם צריכים דירה גדולה יותר, יותר מים, יותר חשמל, יותר אוכל ויותר בהכל.
עצם זה שפניתם לארגון כלכלה נכונה מעיד שכבר אז היו מצבים לחוצים בבית וניסיתם לפתור את זה (אולי תעשו את זה שוב?!).
אבל כן, החיבור לתורה מאוד מאוד מרגיע ומביא ישועות.
בכו"א מעדות אישית שלי - כשיצאתי לעבוד אני לא אספר כמה דקות לימוד השקעתי ביום... הייתי לחוץ ורדוף אחרי הכסף, לגרד מכל מקום אפשרי.
יאמר לשבחה של אישתי שטפטפה לי כל הזמן בעדינות אך עם ברק בעיניים כמה חשוב לה ומשמח אותה שאני ילמד משהו.
לאחר שנה וחצי +- זה נכנס לי בסוף, וקבעתי לעצמי שיעור. בהתחלה זה היה חצי שעה ביום, היום אני כבר יושב כל ערב כמעט שעתיים ולומד ולא מוכן לוותר על זה.
את ההצלחה רואים מיד.
דבר ראשון - הרוגע הנפשי שהוא הכי חשוב בבית - מקבלים מיד, "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
וגם בפן הכלכלי - חודש אחרי שהוספתי לעצמי שיעור נוסף, קודמתי במפתיע במשרד לתפקיד מכובד יותר וכמובן משכורת גבוהה יותר תוך כדי שעקפתי רבים וותיקים ממני.

קחי את העבודה של אשתי, היא לא סיפרה לי ישועות על התורה, ולא דרשה ממני להיות רב וכו', רק פשוט - כיף לי שאתה לומד.
היום אני לא מסוגל ללכת לישון בלי ללמוד משהו (גם אם יש אירועים במשפחה ואני לא מספיק את כל הסדרים שלי, חלק אני לומד תוך כדי ומשלים למחרת, זה חלק ממני).
וואו !! כל הכבוד !! ממש לא מובן מאליו !
ואשתך, בכלל ממש אשת חיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
יש לנו הרבה בכולל שעבדו בעבודות שמכניסות טוב ועזבו לכולל...
כל אחד מהם עשה יעוץ עם רב, והכח הגדול הגיע דרך האשה היא פשוט רצתה את זה, וכמובן שגם הבעל רוצה ללמוד, כי כשאין חשק אין מה לעשות בכולל.
אשריכם שתזכו לשפע ברכה והצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?

הייתי מתיעצת עם האנשים של כלכלה נבונה
למה ההכנסו הורידו ואבל הרווחה הכלכלית לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני חושבת שיש פה 2 נושאים שקשה לדון ולהבין אותם כשהם משולבים

א.
עזבו את הכולל ונראה שאין לזה כיסוי ורווח.
טא בשבילך מה עשינו את זה..
ומצפון וחוסר בלימוד...
זה נושא נפרד וחשוב.

ב.
אנחנו עושים תהליך יעיל ומובנה ושכלתני
בלווי ולא כי בא לנו
מוותרים ומתאמצים
משלים מחירים של זמן וכוחות וגם הפסד בלימוד תורה
ואיפה התמורה.

אז איפה טעינו מה אפשר לעשות עוד, או אחרת.

האמת פחות ברור אין לא רואים את הכסף,
או רק הלחץ ושלא רואים שום דבר אחר בעיניים
(ואז נראה לי צריך עבודה מנטלית,
אמונה ובטחון, תודעת שפע, סגולות, שמח בחלקי)

זו הסוגיה השניה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
עבודה = המון המון הוצאות
אי אפשר לברוח מזה. במיוחד למישהו שרק מתחיל לעבוד בגיל מבוגר ויש רקע קודם של קושי כלכלי.

אני לא מבינה במיסטיקה, אבל יכולה לשתף שכשאנחנו התחתנו הרווחנו 2 משכורות מכובדות + הכנסה פסיבית והיינו גומרים כמעט את כל הכסף החודשי.

עשינו טוויסט, התפטרנו, שינינו את אורח החיים והיום אנחנו זוג + 2 , חיים כמעט רק מהכנסה פסיבית, לא עובדים (וגם לא יושבים בכולל). איכות החיים השתפרה פלאים.

(מכירה עוד כמה אנשים שעשו את זה בעקבות תהליך דומה בליווי בעלי, וכולם מדווחים אותו דבר. ולא, אין שום קשר לאברכות. זה קשור ליציאה ממרוץ כלכלי מטורף שלא משרת אף אחד חוץ מאת התמ"ג)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עבודה = המון המון הוצאות
אי אפשר לברוח מזה. במיוחד למישהו שרק מתחיל לעבוד בגיל מבוגר ויש רקע קודם של קושי כלכלי.

אני לא מבינה במיסטיקה, אבל יכולה לשתף שכשאנחנו התחתנו הרווחנו 2 משכורות מכובדות + הכנסה פסיבית והיינו גומרים כמעט את כל הכסף החודשי.

עשינו טוויסט, התפטרנו, שינינו את אורח החיים והיום אנחנו זוג + 2 , חיים כמעט רק מהכנסה פסיבית, לא עובדים (וגם לא יושבים בכולל). איכות החיים השתפרה פלאים.

(מכירה עוד כמה אנשים שעשו את זה בעקבות תהליך דומה בליווי בעלי, וכולם מדווחים אותו דבר. ולא, אין שום קשר לאברכות. זה קשור ליציאה ממרוץ כלכלי מטורף שלא משרת אף אחד חוץ מאת התמ"ג)

אשמח להסבר איך זה מתאפשר באופן מעשי.
אם אפשר עם דוגמא.
על מה מוציאים פחות?
איך פתאום מה שיש מספיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
השאלה היא מה קרה מאז שהוא התחלי לעבוד שפתאום צריך כ"כ הרבה כסף?
המחקרים מראים שברגע שאדם מכניס יותר כסף הוא מתחיל לחיות ברמת חיים יותר גבוהה ואז שוב צריך יותר כסף והגלגל לא נגמר
צריך משמעת ברזל להשאר בתקציב הראשוני ולא לחרוג
אם הם שכנעו לצאת להרויח קצת כנראה שהיה חסק רק קצת
תנסו לחשוב איזו הוצאות התרחבו מאז ואם אפשר לחסוך אותם
באמת כל הכבוד לאשה - כאשת אברך אני יכולה לתת לה רק גב וגיבוי
לגבי לחזור לכולל - ממה שאני מבינה מבעלי כמובן - זה קשה מאודדד לחזור
גם אנחנו עברנו את התקופה הזאת - לצאת לעבוד או לא - וזה בעלי כל הזמן אמר - לחזור לכולל זה לא כמו שממשיכים מהישיבה.
ב"ה עד היום בעלי לומד כל היום ורואים ניסים גלויים בסוף החודש
וגם כמו המוצרי חשמל בבית שכבר היו אמורים ללכת מזמן ועדיין עובדים.....

העיקר שיהיה בהצלחה לכל אחד בדרך שלא ושנראה רווחה כלכלית בכל זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
מענין אותי לדעת,
האם את מרגישה שהמרוץ לכסף נוצר בעקבות הארגון לכלכלה נכונה?
האם הם הכניסו לכם את הלחץ לעבודה
או שזה היה קודם והם רק עזרו לכם עם זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא ציינת כמה זמן התהליך, כי הרבה פעמים לוקח זמן עד שמתאזנים על ההכנסה החדשה, על החזרי חובות וכו' ועדיין לא רואים את הכסף בידיים
במיוחד אחרי זמן של שפל כלכלי שצריך עוד להסתדר עם המינוס שהיה...
ובמיוחד אם מעלים מייד את רמת החיים לפני שמרגישים שכבר רואים את המשכורת שגדלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
1. ותלמוד תורה כנגד כולם.
2. מי ישלם שכירות משכנתאות וכדומה.
3. שלא יפגע בשלום בית.
4. עם הכותרת "אברך" תמיד אפשר להישאר עם עבודה שמכבדת את בעליה. מה שחשוב לא לקחת הלוואות על האוויר ולהיות בנאדם נצרך ונא אל תצריכנו לא מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם כי אם לידך הפתוחה.....

מה באמת חשוב לא לאבד את החיים בשביל התואר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
לדעתי הוא לא צריך לחזור לכולל גם כי הוא (כנראה) כבר לא במצב שיכול לחזור פתאום ללמוד כל היום, וגם כי צריכים עוד הכנסה, והבעיה לפי מה שאת כותבת זה פשוט פחד מסוים ומירוץ אחרי עוד ועוד כסף, ובפחד והלחץ הזה צריך לטפל ואז יוכל בעז"ה ללמוד כמה שעות ביום ברוגע ובשלווה (כנראה שיותר ברוגע ובריכוז מבכולל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
עבודה = המון המון הוצאות
אי אפשר לברוח מזה. במיוחד למישהו שרק מתחיל לעבוד בגיל מבוגר ויש רקע קודם של קושי כלכלי.

אני לא מבינה במיסטיקה, אבל יכולה לשתף שכשאנחנו התחתנו הרווחנו 2 משכורות מכובדות + הכנסה פסיבית והיינו גומרים כמעט את כל הכסף החודשי.

עשינו טוויסט, התפטרנו, שינינו את אורח החיים והיום אנחנו זוג + 2 , חיים כמעט רק מהכנסה פסיבית, לא עובדים (וגם לא יושבים בכולל). איכות החיים השתפרה פלאים.

(מכירה עוד כמה אנשים שעשו את זה בעקבות תהליך דומה בליווי בעלי, וכולם מדווחים אותו דבר. ולא, אין שום קשר לאברכות. זה קשור ליציאה ממרוץ כלכלי מטורף שלא משרת אף אחד חוץ מאת התמ"ג)
סקרת מאוד.. אשמח להסבר מהו אורח החיים הזה? מהי ההכנסה הפסיבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מענין אותי לדעת,
האם את מרגישה שהמרוץ לכסף נוצר בעקבות הארגון לכלכלה נכונה?
האם הם הכניסו לכם את הלחץ לעבודה
או שזה היה קודם והם רק עזרו לכם עם זה?
בהחלט.
היינו בכמה פגישות, ובסוף נהיה לנו מין שטיפת מוח, לאו דווקא בכוונה, שאי אפשר באמת לחיות ולפרנס כשהבעל נשאר ללמוד רק בכולל. עשו איתנו חשבון שבבר מצווה הראשון כבר נהיה עם חובות של למעלה ממאה אלף שקלים, וזה הלחיץ אותנו מאוד. בסופו של דבר נבהלנו ועשינו צעדים מתוך רצון לרוגע כלכלי, ותכלס אני מרגישה שהפסדתי מזה הרבה בבית. מצד שני, גם היום שעובדים קשה בלי לנשום אנחנו מודאגים מהעתיד הכלכלי על אף שעובדים כל הזמן, ובעל לומד גם לא....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה