התייעצות כשעבודה הפכה לעיקר והלימוד לטפל, מחשבות של אשת אברך לשעבר

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
תמיד יש דרך חזרה.
השאלה היא, מה הרצון שלו?! הוא מתגעגע לימים בהם הוא היה אברך, או שטוב לו יותר במצב שהוא נמצא בו עכשיו?!
אם הוא רוצה לחזור לספסלי בית המדרש, ורק הכסף הוא המפריע - יש סיכוי טוב שעם דחיפה טובה, הוא יתגבר על החרדה הכלכלית הראשונית ויעשה את הצעד הזה.
אבל אם טוב לו מכל בחינה שהיא עכשיו יותר ממה שהיה בעבר - קשה יהיה לו מאוד לוותר גם על הנוחות וגם על הסיפוק וההצלחה שהוא חווה, בשביל משהו שהוא פחות מתחבר אליו. במקרה כזה, צריך לברר - אם יש דרך לתת לו את הסיפוק וההצלחה גם בין כתלי בית המדרש, כי אחרת - זה צעד שצריך בשבילו כוחות נפש שיש רק לאנשים נדירים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אשמח להסבר איך זה מתאפשר באופן מעשי.
אם אפשר עם דוגמא.
על מה מוציאים פחות?
איך פתאום מה שיש מספיק.
הדוגמאות הבומבסטיות:
מ-2 רכבים ל-0
מ7000 שקל לשכירות חתכנו ל-4000
לא אוכלים בחוץ בכלל
כשיש ילדים אז אין הוצאות מעון/מטפלת
אבל בגדול המיינדסט הוא שונה לחלוטין. אין קניות בשביל כיף ושחרור, החיים הם כיף אחד גדול.
יש פחות ציפיה לעמוד בסטנדרטים של הסביבה- מבחינת ביגוד, עגלה, ריהוט, חופשים
אנחנו עדיין מוציאים כסף על דברים שעושים לנו טוב אבל זה עם הרבה מחשבה וניהול חכם. כשעובדים 8-9 שעות ביום+ העובדה הולכת איתך הביתה יש כל הזמן איזה אי שקט שמפצים עליו ברכישות. אם זה מתנות, פינוקים, פיצויים, חגיגות. קשה להסביר את זה למי שנמצא עמוק בתוך המירוץ. ורב הדברים זה לא אפשרי בכלל לשלב עם עבודה. כי בשביל עבודה צריך לגור במרכז, וצריך רכב, וצריך דונה, וצריך לעשות קניות בסופר ליד הבית כי באמת אין זמן לקנות בסופר הזול וקצת יותר רחוק. ועושים קניות בלחץ וזורקים מלא אוכל.. זה רק דוגמאות. מה שניסיתי לומר לפותחת האשכול @לאה ועוד שבעלה לא חייב לחזור להיות אברך, היא יכולה היא להפסיק לעבוד ועדיין להגיע לאותה תוצאה. אבל רוב האנשים מכורים לעבודה ולמירוץ הנלווה לה, אז אני לא משכנעת, רק מספרת למי שרוצה שידע שזה אפשרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
סקרת מאוד.. אשמח להסבר מהו אורח החיים הזה? מהי ההכנסה הפסיבית?

הכנסה פאסיבית -
הכנסה לא מעבודה אקטיבית

אלא מנכס מניב.
בד"כ משכירות של נדל"ן
או תשואה של השקעות
(גם הגרלת פיס בהגדרה הזו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הדוגמאות הבומבסטיות:
מ-2 רכבים ל-0
מ7000 שקל לשכירות חתכנו ל-4000

עד זה לא להוריד בשכירות
זה לעבור למקום יותר זול
(כי להוריד מחיר שכירות באותו מקום זה לוותר על חדר או שניים. עשיתם את זה?)

באותו הקשר.
אם עברת רחוק יותר,
איך מסתדרים בלי רכב?
נוסעים באוטובוסים,
או מצמצמים נסיעות?
המשפחה שלכם שם?
זה כמובן אישי מדי אבל מאוד משנה לתמונה הכללית.


אבל בגדול המיינדסט הוא שונה לחלוטין. אין קניות בשביל כיף ושחרור, החיים הם כיף אחד גדול.

כמה זמן זה מספיק בינתיים?

יש פחות ציפיה לעמוד בסטנדרטים של הסביבה- מבחינת ביגוד, עגלה, ריהוט, חופשים

אם חיים בפרריפריה זה באמת קרקע פוריה חיים חסרי השוואות של מותגים
אבל שוב, צריך הרבה לסוע לכל דבר.



עדיין אחרי כל מה שכתבת,
הרב אנשים חיים ככה ולא כיף גדול,
וחסר להם הרבה.
ליום יום, לא לחתונות של הילדים.


כנראה הנכס שלכם מאוד משמעותי (מה שאין לפותחת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הדוגמאות הבומבסטיות:
מ-2 רכבים ל-0
מ7000 שקל לשכירות חתכנו ל-4000
לא אוכלים בחוץ בכלל
כשיש ילדים אז אין הוצאות מעון/מטפלת
אבל בגדול המיינדסט הוא שונה לחלוטין. אין קניות בשביל כיף ושחרור, החיים הם כיף אחד גדול.
יש פחות ציפיה לעמוד בסטנדרטים של הסביבה- מבחינת ביגוד, עגלה, ריהוט, חופשים
אנחנו עדיין מוציאים כסף על דברים שעושים לנו טוב אבל זה עם הרבה מחשבה וניהול חכם. כשעובדים 8-9 שעות ביום+ העובדה הולכת איתך הביתה יש כל הזמן איזה אי שקט שמפצים עליו ברכישות. אם זה מתנות, פינוקים, פיצויים, חגיגות. קשה להסביר את זה למי שנמצא עמוק בתוך המירוץ. ורב הדברים זה לא אפשרי בכלל לשלב עם עבודה. כי בשביל עבודה צריך לגור במרכז, וצריך רכב, וצריך דונה, וצריך לעשות קניות בסופר ליד הבית כי באמת אין זמן לקנות בסופר הזול וקצת יותר רחוק. ועושים קניות בלחץ וזורקים מלא אוכל.. זה רק דוגמאות. מה שניסיתי לומר לפותחת האשכול @לאה ועוד שבעלה לא חייב לחזור להיות אברך, היא יכולה היא להפסיק לעבוד ועדיין להגיע לאותה תוצאה. אבל רוב האנשים מכורים לעבודה ולמירוץ הנלווה לה, אז אני לא משכנעת, רק מספרת למי שרוצה שידע שזה אפשרי.
זה אפשרי עם ילדים קטנטנים.
כשהילדים גדלים הם צריכים:
עלות חיידר ואח"כ ישיבה (למעלה מ1000 לחודש לאחד)
מקום ראוי לגדול בו ודירה של 4000 כבר לא מספיקה (חדר בנים וחדר בנות, מיטה ומדף ומגירה?)
יישור שיניים, טיפולים שונים, מעיל נורמלי, מגפיים, ציוד לנערות, להמשיך?
שם כבר אי אפשר להפסיק את המירוץ, אלא אם חלק מהתהליך זה לא ללדת ילדים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
הכנסה פאסיבית -
הכנסה לא מעבודה אקטיבית

אלא מנכס מניב.
בד"כ משכירות של נדל"ן
או תשואה של השקעות
(גם הגרלת פיס בהגדרה הזו)
נכון. אבל ממש לא מחייב נדל"ן
זה יכול להיות מוצר דיגיטלי שנמכר ברשת ריבית מאג"חים, תמלוגים, שותפות פסיבית בעסק רווחי. בקיצור, יש המון דרכים להרוויח כסף בלי עבודה אקטיבית למי שרוצה (רמז: רוב האנשים לא רוצים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
אותי תפס יותר העניין שארגון של יעוץ להתנהלות כלכלית דחף אברך לצאת לעבוד, לא קצת מוזר????
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בהחלט.
היינו בכמה פגישות, ובסוף נהיה לנו מין שטיפת מוח, לאו דווקא בכוונה, שאי אפשר באמת לחיות ולפרנס כשהבעל נשאר ללמוד רק בכולל. עשו איתנו חשבון שבבר מצווה הראשון כבר נהיה עם חובות של למעלה ממאה אלף שקלים, וזה הלחיץ אותנו מאוד. בסופו של דבר נבהלנו ועשינו צעדים מתוך רצון לרוגע כלכלי, ותכלס אני מרגישה שהפסדתי מזה הרבה בבית. מצד שני, גם היום שעובדים קשה בלי לנשום אנחנו מודאגים מהעתיד הכלכלי על אף שעובדים כל הזמן, ובעל לומד גם לא....
עצוב,
המטרה הראשונית של הארגונים לכלכלה נכונה היו ללמד אנשים איך להתנהל נכון עם הכסף שלהם
שזה דבר חשוב ומבורך,
הבעיה התחילה בשנים האחרונות שיוקר המחיה עלה מאוד ומכל כיוון שמושכים את המפה ועם כל צורה של חסכון עדיין אין כסף מיותר, אז הם התחילו לדחוף לכיוון של תוספת הכנסה כדי שהם יצדיקו את מטרת הפניה אליהם
עוד משפחה שבזכותם יש להם רווח כלכלי.
לדעתי בתור שטיפת מוח נגדית תתחילו ללמוד בחברותא זוגית את ספר אמונה ובטחון
זה כבר יעשה לכם רוגע נפשי,
ולפי מה שכתבת זה כן נראה שהייתם זקוקים לתסופת הכנסה
כי להיות בבר מצוה עם חובות של 100 אלף זה באמת המון וסחרור מטורף.
לדעתי אתם צריכים לשבת שוב עם יועץ כלכלי (אחר) ולבנות איתו תוכנית
איך אפשר להוריד שעות בעבודה ולהתנהל נכון כלכלית.
יכול להיות שאת תצטרכי להוסיף עוד שעות במקומו או להתחיל להתנהל כלכלית בצורה אחרת. לא יודעת איך, אבל לצבור חובות של למעלה מ 100K זה או שהיועץ כלכלי שהלכתם אליו הוא מגזים או שההתנהלות שלכם היתה מוגזמת.. משהו פה נראה לי מוזר
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לפי דעתי לאחר כל הסקירות המחכימות שנאמרו כאן,
זה הרבה תלוי בדרגת הביטחון של האדם,
ויש הרבה דרגות, וכולם אהובים וכולם ברורים,
וכמובן כדאי להתייעץ עם אדם גדול שיכול לעזור לאדם להבין איפה הוא נמצא בסקלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אותי תפס יותר העניין שארגון של יעוץ להתנהלות כלכלית דחף אברך לצאת לעבוד, לא קצת מוזר????
כבר בפגישה הראשונה ישבו איתנו, רשמו בדף של הוצאות והכנסות, ובסוף יצא שאנחנו עומדים ממש על סף קריסה, ואין סיכוי להישאר כך, זה מלחיץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אנחנו גם נרשמנו לקורס מבטיח לכלכלה נבונה
כמובן הבטיחו הרים וגבעות, שקט כלכלי, ועוד ממתקים.
תכלס, יש הרבה מאד דיבורים על כך שהשליטה בידיים שלך,
המון המון השקפה שלא אומרת במפורש אלא משדרת ומעבירה ש"קח את עצמך בידיים, אתה המפרנס,
אתה האחראי למשפחה, קום ועשה מעשה" ועוד כאלה.
אנחנו אמונים ע"כ שחובה לעשות השתדלות ומאמץ
אך בתכלס היכולת לפרנס היא בידי הקב"ה בלבד.
אנחנו טיפוסים מאד לא עצלים, אוהבים לעבוד וגם יודעים
אבל הגדלת הכנסות עבור אברך כולל - זה לא דבר כל כך פשוט.
גם לא לכל אברך מתאים ללוות הסעות חנ"מ או לאפות ב5 בבוקר מגשי רוגלך במאפיה (מבין ההצעות שהועלו...)
לאחר שמיצה את כושר ההשתכרות כאברך, כמלמד פרטי לתלמידים וכקורא בתורה בתשלום איפשהו... (שגם זה לא מתאים לכל אברך)
אכן בקבוצה כמעט ולא נכחו אברכים
ולאחר מעשה לא חושבת כלל שהיה שווה את העלות הגבוהה.
את אותו ידע שקיבלתי שם ואכן עשיתי שימוש כמו הגדלת הפנסיה / חסכון לכל ילד / קרן כספית ועוד
הייתי יכולה לקבל אצל יועץ כלכלי פשוט בלי כל הפומפוזה ועוד בעלות פחותה, כרבע מהמחיר אותו שילמנו.
מזדהה
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
קודם כל- ראוי מאוד להערכה הרצון שלכם להקדיש ולהצטמצם למען התורה
אם אתם באמת רוצים ומוכנים להתאמץ בשביל זה
בטוחה שתהיה לכם סיעתא דשמיא...
לגבי רוגע נפשי-
תרשו לי רגע להזכיר לעצמנו קצת את הפן הרוחני...

עם ישראל אכלו במדבר מן
זה אומר שכל יום הלכו לישון עם מקרר ריק בלי לדעת מה יהיה מחר
וקמו בבוקר לראות האם זכו לקבל את השפע החדש
מתוך תחושת בטחון עמוקה שהם תלויים בידיו של של הקב"ה, ומה שירצה בשבילם- זה מה שיהיה להם

אני חושבת שנסיון אברכים הוא הנסיון לא לדאוג דאגת מחר
לדעת להתפרנס בצורה מחושבת ואחראית ולחכות לישועת ה'
מי שמצליח להגיע לשלווה ואמונה תמימה - זוכה לאושר האמיתי להיות אוכל מן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מזדהה איתך לגמרי.
יכולה לומר לך שזה אפשרי מניסיון.
בעלי היה מורה כמה שנים (בממלכתי דתי) וכ"כ מאסתי בזה.
לא היה לו זמן למשפחה בכלל. כל הזמן, תלמידים, הורים, הנהלה. אספות.... ישיבות צוות.

הוא חזר לכולל ליום שלם!!
בהתחלה למד ליד הבית והיום הוא בכולל מסודר.

הרבה יותר שלווה לכולנו.
אולי ירדנו בהכנסות אבל כסף זה לא הכל בחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אנחנו משפחת אברך צעיר, בעלי למד בכולל, וכך גם תכננו שימשיך תמיד. לפני כמה שנים פנינו לארגון לכלכלה נבונה, הם ישבו איתנו, עשו לנו תוכנית, ושכנעו את בעלי לעבוד מעט מחוץ לשעות הכולל. לאט לאט זה התרחב, היום הוא עובד כמעט יום שלם.
בהתחלה זה הרגיש נכון, יותר הכנסות, פחות לחץ. אבל עם הזמן הרגשנו אנחנו במרוץ בלתי נגמר אחרי הכסף, כל היום הראש טרוד, איך אפשר להכניס עוד קצת, אולי לקחת עוד עבודה, עוד שעות. עד שנוצר פחד, שאם נעבוד פחות, לא נסתדר.
ומוזר שדווקא אז כשלמד בכולל כשהיה פחות, היה הרבה יותר רוגע, יותר ברכה בכסף, יותר שלווה בבית.
היום אני שואלת את עצמי, האם יש דרך חזרה? מישהו כאן עבר תהליך דומה?
תהליך ידוע מוכר וכואב.
לא לחינם כל ההכוונים התעסוקתיים האלו ממומנים במליונים על ידי רשויות המדינה. מהסיבה הפשוטה שזה פשוט משנה את הציבור החרדי מבפנים. משנה לאנשים סדרי עדיפויות, ערכים בחיים, ועוד ועוד.
ברור שיש דרך חזרה אבל היא לא קלה, וכוללת הרבה הרבה וויתורים לפחות בהתחחלה.
יש לי גם קרובי משפחה שהבעל עזב את הכולל בהתחלה רק חצי יום, ואחר כך כל היום, לצערי כרגע שניהם מובטלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
רק כותבת בזהירות ממש -
לאחרונה שמעתי על מידי הרבה אברכים שיצאו לעבוד אחרי שהגיעו לקורסים מבטיחים לכלכלה נבונה.
לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת, כמובן, אבל עדיין מניחה שצריך טיפה יותר זהירות בנושא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אותי תפס יותר העניין שארגון של יעוץ להתנהלות כלכלית דחף אברך לצאת לעבוד, לא קצת מוזר????
בכלל לא מוזר וזה המציאות
אם כי הגדלת הכנסות הוא הדבר המרכזי שצריך לעשות בכל שינוי כלכלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בהחלט.
היינו בכמה פגישות, ובסוף נהיה לנו מין שטיפת מוח, לאו דווקא בכוונה, שאי אפשר באמת לחיות ולפרנס כשהבעל נשאר ללמוד רק בכולל. עשו איתנו חשבון שבבר מצווה הראשון כבר נהיה עם חובות של למעלה ממאה אלף שקלים, וזה הלחיץ אותנו מאוד. בסופו של דבר נבהלנו ועשינו צעדים מתוך רצון לרוגע כלכלי, ותכלס אני מרגישה שהפסדתי מזה הרבה בבית. מצד שני, גם היום שעובדים קשה בלי לנשום אנחנו מודאגים מהעתיד הכלכלי על אף שעובדים כל הזמן, ובעל לומד גם לא....
מה שאמרו בכלכלה נבונה זה נכון
אבל לא נכון לאברך שיושב ולומד תורה יש סייעתא דשמיא,
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בהחלט.
היינו בכמה פגישות, ובסוף נהיה לנו מין שטיפת מוח, לאו דווקא בכוונה, שאי אפשר באמת לחיות ולפרנס כשהבעל נשאר ללמוד רק בכולל. עשו איתנו חשבון שבבר מצווה הראשון כבר נהיה עם חובות של למעלה ממאה אלף שקלים, וזה הלחיץ אותנו מאוד. בסופו של דבר נבהלנו ועשינו צעדים מתוך רצון לרוגע כלכלי, ותכלס אני מרגישה שהפסדתי מזה הרבה בבית. מצד שני, גם היום שעובדים קשה בלי לנשום אנחנו מודאגים מהעתיד הכלכלי על אף שעובדים כל הזמן, ובעל לומד גם לא....
רק אספר סיפור על הגאון רבי אליהו דושניצר זצ"ל שבא אליו בחור לפני חתונה דאוג על פרנסת ילדיו ונישואיהם ושקל אולי לא להמשיך במסגרות התורניות ולצאת לשוק העבודה.
אמר לו הרב: מי אמר לך בכלל שנישואיך יחזיקו מעמד?
הבחור נבהל: חס ושלום!! השם יעזור!
אמר לו הרב: בסדר, ה' יעזור אבל מי אמר שיהיו לכם ילדים?
שוב נבהל הבחור ואמר: מה הרב אתה מקלל אותי? אלוקים גדול!! ושוב הרב אמר בסדר, ייוולדו ילדים אבל מי אמר שיזכו לחיות עד גיל נישואיהם? ושוב הבחור נזעק שד' יעזור,

אמר לו הרב: ורק כשתלמד תורה, הדבר שבשבילו ברא ד' אותך ואת העולם, הדבר שברגע אחד שלא יהא קיים העולם חוזר לתוהו ובוהו שם כבר ד' לא עוזר??? על הכל סמכת עליו ורק שם נתקעת??
כמובן שאי אפשר להסיק מזה לכל המקרים אך לטעמי חשוב להביא את הצד הזה בדיון...
והארה קטנה. תבדקו טוב מסביבכם האם ההבדל בין בעל שלומד לבעל שיצא לשוק העבודה הוא רק בשעות הלימוד או שהבית כבר לובש צורה אחרת. (אולי תלוי לאיזה מגזר שייכים..)
בכל אופן תמיד נהתפלל שבכל אשר נפנה נשכיל ונצליח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכון. אבל ממש לא מחייב נדל"ן
זה יכול להיות מוצר דיגיטלי שנמכר ברשת ריבית מאג"חים, תמלוגים, שותפות פסיבית בעסק רווחי. בקיצור, יש המון דרכים להרוויח כסף בלי עבודה אקטיבית למי שרוצה (רמז: רוב האנשים לא רוצים)
הדרכים האלו מחייבות הון עצמי, לא?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה