דיון לכתוב כל זירה בסגנון שונה - מה דעתכם?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כותב סיפור ארוך, המשלב מספר זירות.
חשבתי לכתוב את הזירות בסגנון שונה. כלומר, זירה אחת בגוף ראשון (מנקודת מבטה של גיבור הזירה) בלשון הווה, זירה שניה בגוף ראשון בלשון עבר, זירה שלישית בגוף שלישי בלשון הווה, זירה רביעית בגוף שלישי בלשון עבר וכדו' וכדו'...
ישנה סופרת מאוד מוכרת, שנוהגת כך.
חשוב לי לשמוע כמה שיותר דעות בנושא, בעד או נגד.
תודה מראש לכל הטורחים להגיב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בעיניי, תורם הרבה למהלך הסיפור.
אם הוא משלב הרבה זירות (יותר משתיים), יכול להווצר שעמום וקצת בלבול;
איפה אני עכשיו. מה קורה כאן, מה כאן. זה מסדר את הראש, נעים הרבה יותר לקרוא.
ואפשר למצוא דרכים מעניינות ליצור את זה, לא דווקא בגופים וזמנים.
אני מאוד אוהבת את הבניה הזו של דבורי רנד, בקיר הרביעי.
ברור לי שזה מוסיף המון,
מוריד הרבה עניין בכל ספר שלא.
לי בכלאופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני בעד, למרות שאותי זה כנראה קצת יבלבל (אני בד"כ קורא ספרים עם סגנון כתיבה אחיד...), וזה גם לא נראה לי כ"כ פשוט לעשות את זה... (כמדומני ש @משך עשה פעם משהו דומה ויצא לו טוב, אבל חוץ מזה אני לא מכיר כ"כ הרבה שעושים ככה...)

בכל אופן, מחכים לקרוא. שיהיה בהצלחה!

ישנה סופרת מאוד מוכרת, שנוהגת כך.
סתם מסקרנות, מי? אני לא מכיר כ"כ סופרים שנוהגים כך. (חוץ מדבורי רנד שהוזכרה כאן לעיל, שעשתה את זה פעם פעמיים בצורה יוצאת מן הכלל...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
סתם מסקרנות, מי? אני לא מכיר כ"כ סופרים שנוהגים כך. (חוץ מדבורי רנד שהוזכרה כאן לעיל, שעשתה את זה פעם פעמיים בצורה יוצאת מן הכלל...)
בדיוק עליה התכוונתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בעיניי, תורם הרבה למהלך הסיפור.
אם הוא משלב הרבה זירות (יותר משתיים), יכול להווצר שעמום וקצת בלבול;
איפה אני עכשיו. מה קורה כאן, מה כאן. זה מסדר את הראש, נעים הרבה יותר לקרוא.
ואפשר למצוא דרכים מעניינות ליצור את זה, לא דווקא בגופים וזמנים.
אני מאוד אוהבת את הבניה הזו של דבורי רנד, בקיר הרביעי.
ברור לי שזה מוסיף המון,
מוריד הרבה עניין בכל ספר שלא.
לי בכלאופן.
לגמרי.

גיוון בהצגת הסיפור - זה מצוין.
לדעת לשלב בסדר נכון - זה חובה.
בגדול, אני בעד.

הדגש החשוב הוא אחד -
כמה שפחות מאמץ לקורא.

צורת סיפור וציוני זמן שמסייעים ברצף - מעולה.
ניסיון לבנות ויקיפדיה ב450 עמוד - סיוט.


כמדומני ש @משך עשה פעם משהו דומה ויצא לו טוב
תיקון:
משך לא עשה משהו טוב.
משך עושה משהו טוב.
גוף שלישי בהווה :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הגבתי.
ומיד נזכרתי.
חתמתי מיד אחרי.
לך תראה...

פשוט התכוונתי לקטע שכבר כתבת בעבר...
וואו.
זה היה בריחה.
אבל שם הדגש היה על "האנשה".
שזה בעיקר זווית ספרותית דרך חפצים.




---
*
אגב, עברתי על כלל המאמרים שלי וערכתי אותם מחדש.
שיפוצי מילים ומשפטים.
ניסוחים יותר מקוצרים ומתומצתים.
הוספת גרפיקות או תמונות נושא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה לכל העונים.
מקפיץ שוב ואשמח לקבל עוד דיעות לגופו של דיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
גם אני חושבת שזה מוסיף הרבה נופך והווי בקריאה, כמובן אם, כמו שציינו פה, זה נעשה בצורה בהירה ומסודרת שלא מכבידה על הקורא.
דבורי רנד שותלת רבדים נוספים בזירות השונות. כמו ממדי זמן ומקום (לדוג' ב'הלואי שתהיי'). זה הופך את הספר ליצירה בממד אחר לגמרי, אבל כתיבה כזו היא באמת מסלול למיטיבי לכת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני כותב סיפור ארוך, המשלב מספר זירות.
חשבתי לכתוב את הזירות בסגנון שונה. כלומר, זירה אחת בגוף ראשון (מנקודת מבטה של גיבור הזירה) בלשון הווה, זירה שניה בגוף ראשון בלשון עבר, זירה שלישית בגוף שלישי בלשון הווה, זירה רביעית בגוף שלישי בלשון עבר וכדו' וכדו'...
ישנה סופרת מאוד מוכרת, שנוהגת כך.
חשוב לי לשמוע כמה שיותר דעות בנושא, בעד או נגד.
תודה מראש לכל הטורחים להגיב!
אין בעד או נגד. התשובה, כרגיל, נמצאת איפשהו באמצע.
צריך לקחת בחשבון שהקורא נכנס למוד של קריאה בסגנון מסוים, ועליו עכשיו להיכנס למוד שונה, וזה יכול להיות קצת מסורבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני בעד, מאוד. אוהבת את זה מאוד, מתמוגגת בקריאת ספרים כאלה, ונהנית להתנסות בזה גם בעצמי.
יש לי ספר שהתחלתי לכתוב (וספק אם אסיים אי פעם) שיש בו גיבורה אחת ושני סיפורים עליה - בעבר ובהווה. הסיפורים משתלבים זה בזה, וההבדל היחיד ביניהם הוא בזמן ובגוף (אין גם הבדל של רווח בין פסקה לפסקה). אני נהנית לכתוב את זה כך, לא בטוחה שזה יהיה מספיק מובן לקוראים, ובכל זאת - חושבת שקוראים חכמים יוכלו להתמודד עם זה... (שוב, אם אכן הספר הזה יגיע לכדי סיום בכלל)
אבל השתמשתי בטכניקה הזו בעוד ספרים שלי (שעדיין בתהליכי כתיבה), אבל בצורה פחות "קשה"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני בעד, למרות שאותי זה כנראה קצת יבלבל (אני בד"כ קורא ספרים עם סגנון כתיבה אחיד...), וזה גם לא נראה לי כ"כ פשוט לעשות את זה... (כמדומני ש @משך עשה פעם משהו דומה ויצא לו טוב, אבל חוץ מזה אני לא מכיר כ"כ הרבה שעושים ככה...)

בכל אופן, מחכים לקרוא. שיהיה בהצלחה!


סתם מסקרנות, מי? אני לא מכיר כ"כ סופרים שנוהגים כך. (חוץ מדבורי רנד שהוזכרה כאן לעיל, שעשתה את זה פעם פעמיים בצורה יוצאת מן הכלל...)
די מסכים. יש את סופר הפנזטיה המפורסם ברנדון סנדרסון שעושה את זה לפעמים וסופרים נוספים.
מסכים שצריך לשמור על סדר, ולהיזהר לא להתבלבל. אבל גם מספר בגוף שלישי יכול לעשות את העבודה. העיקר שיהיה מובן מה ההבדל בין כל זירה ומה מתרחש בה.
בהצלחה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה