בקשה הורים יקרים שימו לב סכנת נפשות

  • הוסף לסימניות
  • #81
מניסיון בעיר בני ברק המעטירה , התץקשרתי כמה וכמה פעמים למשטרה, הפנו אותי לעיריה , בעיריה אין מענה , פעם אחת ענו לי הפנו אותי בחזרה למשטרה,
אם אתה שואל מה עשיתי?
באין ברירה ירדתי למדרכה עם העגלה.... יש לך עצה אחרת?
@תיעוד?
@תקשורת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ב"ה אין לי סמארטפון כך שאין לי תיעוד... של המכונית,
ואם היה לי הקלטה של המשטרה או של העיריה מה ההיתי עושה עם זה?
אתה באמת חושב שמישהו היה מטפל בזה?
(כפי שכתבתי פעם אח ת כשהייתי עם כלי כתיבה , השארתי הודעה לבעל הרכב, וכמובן זה לא עזר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
ב"ה אין לי סמארטפון כך שאין לי תיעוד... של המכונית,
ואם היה לי הקלטה של המשטרה או של העיריה מה ההיתי עושה עם זה?
אתה באמת חושב שמישהו היה מטפל בזה?
(כפי שכתבתי פעם אח ת כשהייתי עם כלי כתיבה , השארתי הודעה לבעל הרכב, וכמובן זה לא עזר)
לגבי התיעוד, אשריך, לגבי השאר אני כן חושב שאפשר לעשות עם זה דברים טובים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
יצא לי שנחסמתי ע"י רכב שבעליו ישב בתוכו שקוע בעיסוקיו החשובים מאוד
נקשתי על החלון, הוא הרים את הראש, אבל כשביקשתי יפה שיזוז הוא חזר לנייד...

זה נדיר, פעמים אחרות שביקשתי הנהג זז, אבל זה אכן קרה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
וכשהמדרכה נחסמת ע"י מנוף או טרקטור, כי בבנין הקרוב יש שיפוצים, ובמקומות מסוימים זה כל בנין שלישי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ואם במקום כביש היה צוק חפץ חשוד או כבל חשמל פתוח, גם הייתם יורדים לכביש "כי בעל הרכב אשם" או שהייתם מבינים שאין מה לעשות.

אם הייתי גרה במקום שבו יש באופן קבוע תהום עמוקה בדרך, מסתבר שלא הייתי גרה שם
אני גרה בעיר נורמטיבית ומרכזית, ואין סיבה שלא אוכל ללכת ברחובות עירי
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
א. עם כל הצער שבדבר הלכתית הוא לא אשם.
הוא בהחלט נמנה על הזן הפחות טוב של בני האנוש, אך הלכתית מי שאשם זה מי שמסתכן.

ב. שוב אשאל את אותה שאלה ששאלתי מקודם.
ואם במקום כביש היה צוק חפץ חשוד או כבל חשמל פתוח, גם הייתם יורדים לכביש "כי בעל הרכב אשם" או שהייתם מבינים שאין מה לעשות.

ג. כל הכבוד וממש כל הכבוד על הדרישה להוזיז את הרכב מהמדרכה, שירבו כמותכם.
חפץ חשוד- יש אחת ל... (עוד לא נתקלתי ב"ה)
ורכב חוסם יש כל יום, כלי הרכב מתחלפים, והמדרכה חסומה עומדת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
מניסיון בעיר בני ברק המעטירה , התץקשרתי כמה וכמה פעמים למשטרה, הפנו אותי לעיריה , בעיריה אין מענה , פעם אחת ענו לי הפנו אותי בחזרה למשטרה,
אם אתה שואל מה עשיתי?
באין ברירה ירדתי למדרכה עם העגלה.... יש לך עצה אחרת?(באחת הפעמים היה עלי דף ועט וכתבתי לבעל הרכב , יומיים אחכ הוא חנה שם שוב :( )
מצטרפת...
התקשרתי לעיריה- הפנו אותי מאחד לשני עד שנמאס לי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
ואם במקום כביש היה צוק חפץ חשוד או כבל חשמל פתוח, גם הייתם יורדים לכביש "כי בעל הרכב אשם" או שהייתם מבינים שאין מה לעשות.
מי שחסם מדרכה לא אחראי לזה שמישהו ירד לכביש בצורה פזיזה כדי לעבור, אבל הוא בהחלט אחראי על עצם הירידה לכביש. או הצורך לחצות כביש נוסף כדי לעבור למדרכה ממול.
חניה על המדרכה הופכת את האזור למסוכן יותר למעבר. במקומות מסוכנים יש יותר תאונות מאשר במקומות פחות מסוכנים, גם כשכולם נזהרים. על יתרת התאונות האחראי הבלעדי הוא מי שהפך את המקום למסוכן, כלומר מי שחנה על המדרכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אני לא נוהגת, ולכן רואה את הצד השני של המטבע. יום אחד (לא באמת) אני אדפיס סטיקרים ענקיים שיהיה כתוב עליהם "עבריין תנועה" או משהו דומה, תנו לי רעיון טוב, ואני אדביק על השמשה הקדמית של כל מכונית שחונה על המדרכה, שעצרה באמצע מעבר חציה/ רמזור שאמור להיות ירוק לאנשים אבל הוא פשוט חסום למעבר, ועוד ועוד. אני הולכת על המדרכה ורואה את הנהגים חסרי הזהירות והרשלנים, שנכנסים ברחוב צר נגד כיוון התנועה, שמשפריצים מים בחורף (אוטוטו מגיע) ובאופן כללי מתנהגים בבריונות ומתלוננים על הולכי הרגל.
ובגלל שיש נהגים עבריינים תוותרי על החיים של הילדים שלך?
אדרבא, צריך לחנך את הילדים שבגלל שיש בכביש נהגים פרועים שלא מאטים ליד מעבר חציה וכו'
דווקא לכן הם צריכים להיות זהירים שבעתיים כי אף אחד לא ישמור להם על החיים אלא רק הם בעצמם (בעז"ה כמובן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אם הייתי גרה במקום שבו יש באופן קבוע תהום עמוקה בדרך, מסתבר שלא הייתי גרה שם
אני גרה בעיר נורמטיבית ומרכזית, ואין סיבה שלא אוכל ללכת ברחובות עירי
יש עוד ערכים שמעצבים לנו את הבחירה איפה לגור, וזה חינוך הילדים שמירת העיניים וכד'.
וזה גובר על קשיים גשמיים.
ולכן אנו גרים באזורים שיותר מסוכנים פיזית אבל פחות רוחנית
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
קצת ארוך...

יש לי חבר שתקופה ארוכה התווכח איתי מי יותר צריך לקחת על עצמו אחריות, האם הנהג או הולך הרגל, באיזשהו שלב לקחתי אותו תקופה במושב ליד הנהג טראמפ קבוע מהכולל הביתה.
אחרי תקופה הוא בא לומר לי שזה שינה את כל המבט שלו על הכביש, הוא פתאום קלט איך נראה הכביש במבט מתוך הרכב, ועד כמה דברים פשוטים כמו לרדת לכביש מתוך הבנה ברורה שהרכב יעצור הם תלושים מהמציאות.

עיקר הבעיה בציבור שלנו, הוא שלרוב ההורים אין רכב [גם אלו שהוציאו רשיון נוהגים אחת ל..] ולכן חסר להם הפרספקטיבה של הנהג.
ולכן, תשובה לכל השואלים למה דווקא בציבור שהכי אמון על "ונשמרתם" יש את החוסר הגדול ביותר בשמירה על כללי הנהיגה.
ברור שכשאדם לא יודע ולא מבין הרבה יותר קשה לו לקיים.
בקורס רענון נהיגה הראו סרטון של ילדים ואיך הם חוצים את הכביש
והיה משפט שאמרו שממש תפס אותי - הילד לא יודע להפעיל שיקול דעת הוא סומך על הנהג המבוגר
וזה ככ מפחיד לחשוב על זה כמה אחריות יש למי שמחזיק את ההגה! ה' ישמור אף אחד לא רוצה לקחת מצפון כזה
וזה לא מחשבה רק של ילדים אלא גם של מבוגרים שלא יודעים ומבינים מה זה נהיגה כמה מלחיץ וקשה להיות מרוכז ולשים לב לכל תנועה בסביבה הקרובה ולהספיק להגיב לה!
ובסוף צריך לזכור שלוקח כמה שניות עד שהמח קולט ונותן פקודה לעבור לבלם ואז גם עד שהרכב מצליח לעצור - בנהיגה על מהירות נמוכה של 30 זה 11 מטר, מי שנמצא בתחום הזה-בדרך הטבע אין לו איך להינצל ח"ו
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
מישהו צריך להדפיס מדבקות כאלה שמעצבנות נהגים, שקשה להוריד, ולחלק לאנשים שידביקו על כל רכב שחונה על מדרכה או חוסם.
פעמיים שנהג יצטרך לקלף בסבלנות חלקיקי מדבקה מחלון הנהג, והוא לא יחנה יותר באותה מדרכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
אתם צודקים,
אני באמת משתדלת לקחת לתשומת לב את כל מה שכתבתם פה.



רק רציתי להגיד משהו קטן
אני באמת משתדלת להיזהר כשאני עם הילדים בכביש, מחזיקה להם את היד.
כשיש שלושה, אני תופסת את היד של השובב התורן, ואחותו מחזיקה אותו ביד מהצד השני ככה שכולם מכוסים בע"ה
אבל קרה לי פעם שהילד פשוט קפץ לכביש בלי התראה, רק כדי להראות לי שהוא גיבור...
אם אני לא טועה, לא היה רכב קרוב באותו רגע, ברוך ה'.
ברור שאחר כך בבית דיברתי איתו כמו שצריך, והוא גם קיבל עונש רציני.
אבל זה משהו שאנחנו מטפלים בו בבית, בשקט, לא מול הנהג.
כשבת השנתיים וחצי שלי (שבטוחה שהיא ענקית ויכולה הכל לבד) החליטה פתאום שהיא רוצה ללכת עם אבא שכבר חצה את הכביש ופשוט קפצה לכביש פשוט צרחתי עליה מבהלה וגם כדי שהנהג ישים לב לפיצית הזאת
ממש לא היה לי נעים ככה לצעוק אבל באמת נבהלתי ממש! ואני בטוחה שהתגובה המידיית פועלת הרבה מאשר הסבר אחכ בבית. כמובן שחשוב וטוב לעבד את החוויה אחכ בבית אבל לחכות עד אז?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
כשבת השנתיים וחצי שלי (שבטוחה שהיא ענקית ויכולה הכל לבד) החליטה פתאום שהיא רוצה ללכת עם אבא שכבר חצה את הכביש ופשוט קפצה לכביש פשוט צרחתי עליה מבהלה וגם כדי שהנהג ישים לב לפיצית הזאת
ממש לא היה לי נעים ככה לצעוק אבל באמת נבהלתי ממש! ואני בטוחה שהתגובה המידיית פועלת הרבה מאשר הסבר אחכ בבית. כמובן שחשוב וטוב לעבד את החוויה אחכ בבית אבל לחכות עד אז?!
ברור שצעקה מתוך בהלה היא טבעית,
אבל אני לא מדברת על צעקות אלא על תגובה חינוכית.

כל מי שמבין קצת בנפש של ילד, יגיד לך שהתגובה הכי נכונה היא דווקא בבית,
דווקא התגובה בבית, כשהילד רגוע ומסוגל להקשיב, הרבה יותר מחנכת מצעקות ברחוב או תגובה מתוך סערת רגשות.
ברגע שהילד קולט את הפחד שלנו הוא גם ככה נבהל. ואם נוסיף על זה צעקות או עונש ליד אנשים, זה כבר עובר ממסר חינוכי לתחושת השפלה.
וכשילד מרגיש מושפל הוא לא לומד, הוא פשוט נסגר או מתרחק.
במקום להפנים, הילד נשאר עם תחושת בושה או לחץ.
כשמגיבים מתוך סערת רגשות ובמקום ציבורי, הוא קולט בעיקר את הצעקה, לא את המסר.

כשהבת שלי השתחררה מאחיזתי ונכנסה חצי פסיעה בכביש, היא חטפה סתירה במקום.
החיים שלה חשובים יותר ממה יחשבו עלי עוברי אורח, שרובם היו רוצים שיהיה להם את העוז.
חז"ל אומרים לא להשאיר ילד אם איום לעונש, אלא להעניש מייד, כי היה מקרה של ילד שהתאבד מפחד של העונש העתידי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
ועוד יותר הזוי בעניי שאמא הולכת ברחוב עם ילד בן 3 4 5
והיא מפקידה אצלו אחריות ולא נותנת לו יד כאילו הוא ילד בן 12
ופתאום הילד מחליט לקפוץ והנהג גם עם הוא הכי מסור ומרוכז וזהיר
זה פשוט סכנת נפשות
בלת"ק
לגבי ילדים שחוצים בצורה מסוכנת זה נכון
אבל לגבי הסיפור הזה- ראשית, ילדים בגיל הזה לא צריכים יד כל הדרך ברחוב,
ילד בגיל כזה כבר יודע לא לקפוץ לכביש
ואם אתם רואים ילד שעשה את זה ואמא שלא מגיבה....
אז הסיפור חריג בתחילתו ובסופו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
האשכול נפתח לטובת הילדים אבל אני נתקלתי בחוסר רצון למודעות המבוגרים שנוסעים עם האופניים בצידי הכביש ועוקפים מימין לשמאל מבלי לדעת שהם בסכנה בכל דקה.

פעם ראיתי אדם שחוצה באדום במעבר חצייה בצומת כיכר השבת וצעקתי לו שנפל לו כסף הסתובב וחזר ואז אמרתי לו שנפל לו הרצון לשמור ושהילדים שלי לומדים ממנו לדבר סכנה שיחכה שיהפוך הרמזור לירוק .
 
האשכול נפתח לטובת הילדים אבל אני נתקלתי בחוסר רצון למודעות המבוגרים שנוסעים עם האופניים בצידי הכביש ועוקפים מימין לשמאל מבלי לדעת שהם בסכנה בכל דקה.
האופניים זה הדבר הכי מסוכן בכביש, אכן גם לרוכב אבל בעיקר לאלו שסביבו - ועוד אין את מי לתבוע...

יש לי חבר שעבר מס' ניתוחים ברגליו לאחר שרוכב אופניים חשמליות העיף אותו, ואפילו לא עצר להושיט עזרה.
וגם אני עברתי במעבר חצייה בבני ברק כשפתאום רוכב אופניים חתך סנטימטרים ספורים לפני, הזוי!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה