דרוש מידע הספר רזי ניהר של אביגיל גדולד

העניין הוא שהיא שומרת על כשרות. לא ביקשתי להיכנס לפרטים, ממש לא. אבל ברגע שהסופרת כותבת שהאוכל הוכן בכללי בני אברהם- נחה דעתי.

למציאות- לא
לתורה- כן
גם כאן, הם התחתנו בקידושין, התגרשו בגט - כנראה (אין פירוט מיותר למה שבדיוק קרה שם) אבל כמו שאין בישולי עכו"ם, גם אין חובה להמתין שנתיים עד לנישואין (שאגב זה לא דאורייתא אלא תקנת חז"ל).
אני באמת לא מצליחה להבין על מה הסער הגדול.
 
אדון הוא לא קשור כ"כ (זה אלגוריה אבל פחות מקבילה ללהי נאאר)
במחלק התמונים אין שום איזכור דתי, הדבר היחיד ש"נאמני המלך" עושים הוא לא לשתות מאיזה שהוא משקה מתוק ובצבע חזק
תמיד זה מתדמיין לי המשקאות של ספרינג:LOL:
ואין להם שם "מצוות" חוץ מכל הרעיון של לשרת את המלך
לא הבאתי את מחלק התמונים כדי ליצור הקבלה ( ובאשכול שעסק בלהי נאאר כתבתי משהו לגבי זה שהספרים לא דומים ושונים במהות).
הבאתי את הדוגמאות כדי להסביר, שלמרות שבספרים חרדים עוסקים בדמויות חרדיות, הכללים באליגוריה משתנים, והדמויות לא צריכות להיות יהודיות ומדקדקות בהלכה, אלא מוסריות ונאמנות לנמשל ולמסר.
 
לא הבאתי את מחלק התמונים כדי ליצור הקבלה ( ובאשכול שעסק בלהי נאאר כתבתי משהו לגבי זה שהספרים לא דומים ושונים במהות).
הבאתי את הדוגמאות כדי להסביר, שלמרות שבספרים חרדים עוסקים בדמויות חרדיות, הכללים באליגוריה משתנים, והדמויות לא צריכות להיות יהודיות ומדקדקות בהלכה, אלא מוסריות ונאמנות לנמשל ולמסר.
הדמויות במחלק התמונים לא חרדיות.
היא פשוט התעלמה מכל הקטע הדתי
בלהי נאאר היא בחרה להכנס לזה
וזה שורש ההבדל
 
הדמויות במחלק התמונים לא חרדיות.
היא פשוט התעלמה מכל הקטע הדתי
בלהי נאאר היא בחרה להכנס לזה
וזה שורש ההבדל
בואו נעשה סדר.
הסופרת מכניסה אווירה יהודית לסיפור, והרבה. זה נכון.
אבל,
היא לא משתמשת במונחים: יהדות, תורה, דת משה, או כל מונח אחר שמתייחס ליהדות.
הסופרת כותבת אליגוריה על העם היהודי בגלות.
וכמו שהיא מכניסה את כל מיני מאפיינים שקיימים במציאות של הגלות (למשל תורת הגזע)
היא מספרת על העם הנרדף - שזה עם שדומה, בדגש על דומה ליהודים.
אבל הם לא יהודים, וזה משל, וזהו.
יותר מזה, אף אחד לא קפץ ואמר - הי, תורת הגזע זה לא בדיוק כמו סולם הדרגות, הספר לא נכון היסטורית, נכון? כי מבינים שזה אליגוריה, ומשל, ולא המציאות האמיתית שאנו חיים בה.
ואם מישהו רוצה להגיב, בבקשה תציגו טענה מלאה ולא סוג של המשך. (סתם כי אין לי כח לגלול אחורה)
 
אבל הם לא יהודים, וזה משל, וזהו.
זה בדיוק העניין.
אם היה להם 'דת' משלהם, ניחא. (למרות שזה וודאי היה גורר וויכוחים וכו' וכו) אבל הנאמנים דומים במנהגיהם בדיוק מדהים ליהודים, כך שלמרות שברור שהתפאורה של חיי הנאמנים היא משל, אבל אם כבר הסופרת הכניסה באליגוריה את המצוות כפי שהן- הגיוני שתצמד עד הסוף.
 
אגב.
למי שקרא גם את צלול בדעתו ישים לב לכמה פרטים מקבילים בסגנון הספר,
א. שניהם גיבור הסיפור חי במנוסה מתמדת שתוך כדי המנוסה מתגלים סודות רבים
ב. בשניהם גיבור הסיפור מגלה שיש לו משפחה שונה ממה שהכיר
ג. בשניהם גיבור הסיפור מרשה לעצמו לקחת סיכונים, ופועל בחוסר מחשבה משווע.
 
אולי מכנים פשוט את טורמסו 'המלך'... אבל בעקרון כתוב שהוא ניצל את מעמדו שבן למשפחה מכובדת בשביל החתונה עם רחלינה, כך בגידתו עדיין לא הייתה ניכרת. לא הגיוני שנשלח מכתב מטעם המשפחה לרחלינה בעוד הבחור המהולל יושב על כס המלוכה. המשפחה הייתה יודעת על כזה דבר.
הוא שלח את זה, ולא המשפחה, אבל בספר הראשון בסיטואציה שלינאר בת 8 והזקן אברהם מגיע, מפורט שזה השנה החמישית למלכות טרומסו השביעי.
סתם שאלה...
האם את הסופרת?
לא.אני סה"כ בעל זכרון טוב וראש בריא.
מה זאת אומרת? כמו שנכנס הראשון נכנסו עוד...
לפי המתואר בספר הלהבי קוטל לא היו יכולים לעבור בלי משהו שיחליש את החומה, וזה היה הפראיטור שהכניסה רבקה.
המכתבים הגיעו מאנשי הביצה שהיו בחוץ, ונקשרו לרגל של היונה
היונה היתה פראיטור ששינה צורה ליונה, מה שמקטין את עוצמת קסמו האפל, וכך ביחד עם זה שחומת הכור נחלשה בעקבות כניסת הפראיטור של רבקה,הוא הצליח לעבור.

לפי הסדר הכרונולוגי של הספר טורמסו הגיע לרחלינה רק בעקבות הספר של יארו,
ולאן הגיע הספר של יארו? למלך!!
זה כתוב במפורש
אולי טורמסו השתמש בשמו הקודם וביחוסו האימיתי כדי להציע את השידוך בינו לבין רחלינה
לפי שנות מלכותו של טרומסו הוא מלך כשלינאר היתה בת שלוש.

שלוימי ג. לא חשבתי שבנים יאהבו את הספר הזה.​

נא לא להיכנס לקטע אישי.
זו לא הוכחה, מהסיבה הפשוטה שאפשר לתרץ זאת בקלות, אפילו אם לא אקצין ואלך על הקונספירציה הנחמדת:


אפשר להגיד שהכיתות שם הן של שנתיים, בכדי לחסוך במורות ומקום.
אפשר להגיד שמשום שאסתאיה היה בשליחות שיבצו אותה בכוונה בכיתה הזאת.
אפשר גם להגיד שאסתאיה רצתה להתסיס בכוונה את שכבת הגיל הבוגרת במהרלי, בכדי שיצטרפו לראשלים.
וזאת עוד לפני שסופר לנו מה השליחות שבשלה נשלחה אסתאיה למהרלי.
שגם על זה אפשר לבנות.
אסתיה היתה איתה מהגן.
כמה דברים.
דבר ראשון לגבי גט/פרידה - טורמסו מספר ללינאר "האשה שלה נישאתי התגלתה כנמושת נאמנים" אז הוא כנראה נפרד ממנה (בכעס) ורחלינה לא ברחה ממנו. ואגב, כל הירידה לפרטי הדינים נראית לי מיותרת - הם לא יהודים - יש כאן קונוטציה יהודית חזקה מאוד, אבל אין צורך להפוך אותם למדקדקים בהלכה.
דבר שני - טורמסו ורחלינה כן נפרדו לאחר שלינאר נולדה - הוא מראה ללינאר תמונה שבה מצולמים שלושתם.
מה שכן, השאלה לגבי השם נשארת - יש לה לא מעט תשובות אפשריות, ואול נגלה עוד בספר הבא (נניח במפגש של לינאר עם הוריה)
זה היה בלוף שהוא מכר ללינאר, ע"פ המתואר בספר של יארו הוא התחתן איתה על דעת כן.
אגב.
למי שקרא גם את צלול בדעתו ישים לב לכמה פרטים מקבילים בסגנון הספר,
א. שניהם גיבור הסיפור חי במנוסה מתמדת שתוך כדי המנוסה מתגלים סודות רבים
ב. בשניהם גיבור הסיפור מגלה שיש לו משפחה שונה ממה שהכיר
ג. בשניהם גיבור הסיפור מרשה לעצמו לקחת סיכונים, ופועל בחוסר מחשבה משווע.
??
 
בלי קשר לתגובות לפני כן, בספר מסופר על כך שיש לה יכולת לראות אם האדם הולך למות אם אין לו צל.
חשבתי על כך שיכול להיות שהיא הביאה את הרעיון הזה מהושענא רבא, כתוב (אולי בגמרא) על כך שבתנאים ובזמנים מסוימים אם לאדם אין צל זה אומר שהו ימות באותה שנה.
מה אתם אומרים על כך?
 
אז איך נכנסו עוד? ומאיפה הגיעהו המכתבים?
ואיך נכנסו הלהבי קוטל והספינה?
הפריאטור הראשון שהוכנס ע"י רבקה רוניאל, החליש את ההגנה של הכור על כפר הנאמנים, אך לא העלים את ההגנה לגמרי.
להבי הקוטל הראשונים שהגיעו ניסו להחליש עוד ועוד את ההגנה.
עד שהם הציחו ע"י מציאת פרצות וכדו' עד שקרסה ההגנה.
כך לפי הבנתי.
 
איפה זה כתוב? אני באמת שואלת בשביל לדעת, לא זכרתי את זה...
לא זכור לי שום דבר כזה!!!
אגב,
מתחשק לי לעשות איזה מילון לכל החיות (ההזויות, יש לציין...) והמושגים שיש בספר,
יש מי שרוצה לעזור בעניין.
או שאולי כבר יצרו כזה דבר?
ומה תעשי איתו?
 
אישית הספר הזכיר לי את גלות מצרים...
להבדיל אלף אלפי הבדלות
עם החוזים בכוכבים שחזו את לידת הגואל שבסוף גדל אצל המלך...
וגם עיר האסירים המשועבדים והחיות שמשסים בהם
ו"בני לוי" - המשוחררים - כביכול לוחמי האופל
 
מעניין מה אתם חושבים על זה שהיה כתוב בספר שטרמסו בן 49, ויהים היה בן 12 40 שנה אחרי לכתו של הזקן קדם...
והשנה בסיפור היא 102 ללכתו, זה ואומר שזה לא מסתדר שטרמסו בן 49(כי הוא יהים) אלא הוא אמור להיות בן 74...
(זה כתוב בסוף הספר שלינאר מתחילה לחשוב על זה ואז היא מפסיקה....)
באמת מעניין!
חברה שלי הסבה את תשומת ליבי לכך, לפני כן לא התייחסתי לזה יותר מידי. היא טוענת שאולי הזהרורים של המלח מעניקים לטורמסו איזה כוח שמשאיר אותו צעיר. ובכללי, נותן לו כוח ושליטה, (כמו שרואים שהוא שולט ברוהלים, בחוביצים, ובשאר החיות האיומות... )
מה שכן, יש לכוח הזה תפוגה (כמו שהזקן אברהם רמז לו בפרק הסיום) ולכן טורמסו מחפש מאגר נוסף של זהרורים. (הגיוני שזה הסוד של יארו- הסוד של עיר האסירים: הכוח האפל שהיא נותנת לשולט עליה).
 
ומה תעשי איתו?
זה יעשה סדר לכל מי שקורה את הספרים האלו.
לוקח זמן לקלוט מה זה כל דבר.
(הגיוני שזה הסוד של יארו- הסוד של עיר האסירים: הכוח האפל שהיא נותנת לשולט עליה).
לכאורה זה הסוד, מאגר הזהרורים.
במחשבה שניה, יתכן שהסוד האמיתי זה הראמלון של הזקן קדם שקם לתחייה, והוא זה שנותן את התקווה לבני אברהם. כי טורמסו רצה לדעת מה הסוד כי הוא ידע שאם הוא יגיע לפני הזקן אברהם הוא יצליח לשלוט בבני אברהם ולא תהיה להם תקווה. אבל הזקן אברהם הקדים אותו, גילה את הסוד ונתן תקווה לבני אברהם.

עוד משהו שצץ לי עכשיו, בזמן שלינאר בורחת מהתמלוצים וכמעט טובעת בים ועוברת בין הממלכות (עוד הקבלה ליהדות, שאין מוות אמיתי אלא מעבר של נפש לעולם אחר.) היא שומעת מנגינה שמחזירה אותה לחיים, וכאשר הזקן אברהם מקים לתחייה את הראמלון הקדום נשמעת מנגינה שנותנת לבני אברהם תקווה. יתכן שזה קרה באותה נקודת זמן?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה