התייעצות יש לך ניסיון חיים? אשמח לעצתך

[מחשבת יוצרת ; )]

אשמח לעצתכם,
בהשראת האשכול הזה https://www.prog.co.il/threads/מחפשת-רב-שמתעסק-בזה.1095520/

עולה לי שאלה, ואשמח להכוונה, ולכל עצה.
כולנו מתמודדים. מי פחות או יותר, קושי כזה או אחר.
כבר תקופה ארוכה אני נמצאת בהמתנה למס' ישועות. כגון, זיווג, עבודה ועוד'..
אני לומדת שער ביטחון, יודעת את משמעות הניסיונות, והתפילות שהקב"ה אוהב ומשתוקק ודווקא עכשיו בתוך ההתמודדות.
אממה, הקושי הגדול שלי שאני מרגישה שאני נשארת באותו משבצת, לא זזה קדימה (אולי קצת אחורה)
כי אנשים מתמודדים, עוברים קשיים אבל מתקדמים. לא נשארים באותו מקום.
ועוד שאלה שעולה לי תמיד, אולי אני צריכה להפסיק להתפלל, כי אני עושה להשם נחת. ואולי בגלל זה הישועה מתעכבת. (מתנצלת מראש אם זה כפירה או מחשבה עקומה)
אשמח לשמוע את דעתכם, עצתכם וניסיון חייכם.
תודה רבה.

 

[הצנחן הריאלי]

א-לפעמים להישאר באותו מקום ולא הידרדר אחורה לגמרי זה ההתקדמות הכי גדולה שיש. כי גם עושים את רצון השם וזה מה שאפשר לעשות במצב הנוכחי(אנחנו לא מלאכים).וגם שהנסיון ייגמר בבאת אחת קוראת(לרוב) פריצה רוחנית גדולה כמו סכר שניפרץ בעוצמה.
ב-לדעתי כל שאלה שלא תיהיה כל עוד היא לא מתריסה או נועדה לתרץ תירוץ היא ממש לא כפירה וחובה לישאול אותה.

 

[למדן וידען]

אשמח לעצתכם,
בהשראת האשכול הזה https://www.prog.co.il/threads/מחפשת-רב-שמתעסק-בזה.1095520/

עולה לי שאלה, ואשמח להכוונה, ולכל עצה.
כולנו מתמודדים. מי פחות או יותר, קושי כזה או אחר.
כבר תקופה ארוכה אני נמצאת בהמתנה למס' ישועות. כגון, זיווג, עבודה ועוד'..
אני לומדת שער ביטחון, יודעת את משמעות הניסיונות, והתפילות שהקב"ה אוהב ומשתוקק ודווקא עכשיו בתוך ההתמודדות.
אממה, הקושי הגדול שלי שאני מרגישה שאני נשארת באותו משבצת, לא זזה קדימה (אולי קצת אחורה)
כי אנשים מתמודדים, עוברים קשיים אבל מתקדמים. לא נשארים באותו מקום.
ועוד שאלה שעולה לי תמיד, אולי אני צריכה להפסיק להתפלל, כי אני עושה להשם נחת. ואולי בגלל זה הישועה מתעכבת. (מתנצלת מראש אם זה כפירה או מחשבה עקומה)
אשמח לשמוע את דעתכם, עצתכם וניסיון חייכם.
תודה רבה.

הגמרא אומרת שלכל קושי יש תאריך סיום, כל יום שעובר זה יום קרוב יותר לישועה.
לגבי תפילות הם יכולים לקדם את התאריך, אצל משה רבנו היה חסר תפילה אחת ואז אמרו לו להפסיק להתפלל, מחשבות של הפסקת תפילה יכולות להיות הניסיון הזה.. כדאי להתחזק עוד טיפלה.. ועוד טיפלה..

הקושי הגדול שתיארתם הוא באמת נושא שלא רואים את ההתקדמות, אילו היו לנו עיניים רוחניות היינו פשוט רואים את זה, זה חלק מהניסיון..

מברך שהישועה בא תבוא בצעדי ענק.

 

[שומע בקול ד']

לפעמים צריך להיכנע לרצון ה' ולדעת שהוא יודע הכי טוב מה טוב ומתי טוב
ולא לחשוב איך ''להכריח'' אותו לתת.
מותר לאבא להגיד לא.
לא שאני מתיימר לומר שהגעתי לזה, אבל צריך לפחות לדעת את זה.
הגמרא בסוף מסכת ברכות אומרת:
כל הדוחק את השעה, שעה דוחקתו. וכל הנדחה מפני השעה, שעה נדחת מפניו.
רואים שדווקא כשמרפים וסומכים לגמרי על ה' גם על עיכוב הישועה בבחינת 'לכתך אחרי במדבר'
אז מגיעה הישועה.
ולהיפך כשמנסים כביכול להלחיץ ולהכריח את ה' ולא נדחים מפני השעה, זה רק מזיק!
צריך להתפלל, ויחד עם זה לסמוך על ה' שיודע מתי ואיך טוב לנו להיוושע
הבטחון השלם כולל את הידיעה שצריך לסמוך על ה' ולדעת שהוא דואג לנו גם בזה שהוא מעכב את הישועה.
שמעתי פעם ווארט נחמד על הפסוק ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקח אותו אלוקים.
וניתן לרמוז, שחנוך התהלך את ה' לא רק במה שה' נתן לו
אלא גם כשלא נתן לו, או לקח לו, גם כשהיה לו 'ואיננו', הוא ידע שזה כי לקח אותו אלוקים.

יה''ר שתזכו לכל הישועות בקרוב

 

[שומע בקול ד']

עצה טובה וחשובה לקבלת התפילות.
כתוב בגמרא ברכות דף ס''ג רבי אלעזר הקפר אומר, כל המשתף שם שמים בצערו - כופלין לו פרנסתו.
וכתב המהרש''א על דרך מה שכתוב עמו אנכי בצרה. והיינו שמתפלל שיעשה למען שמו שהוא עמנו בצרה.
והנפש החיים האריך בזה בשער ב' פרק י''ב ותוכן דבריו כמו שביאר המהרש''א
שהקב''ה מביא ייסורים על האדם כדי לכפר עוונותיו. אבל יש להשי''ת צער גדול ונורא מצערו של האדם
ואם האדם יצטער מכך שבגללו ה' מצטער, ויתפלל למען ה' שיושיעו במהרה כדי שלא יגרם על ידו צער להשי''ת
תתקבל תפילתו.
ורואים בגמרא שהתפילה תתקבל ברווח גדול וכופלין לו פרנסתו ו'פרנסתו תעופף לו כציפור'.

 

[-דינה-]

אשמח לעצתכם,
בהשראת האשכול הזה https://www.prog.co.il/threads/מחפשת-רב-שמתעסק-בזה.1095520/

עולה לי שאלה, ואשמח להכוונה, ולכל עצה.
כולנו מתמודדים. מי פחות או יותר, קושי כזה או אחר.
כבר תקופה ארוכה אני נמצאת בהמתנה למס' ישועות. כגון, זיווג, עבודה ועוד'..
אני לומדת שער ביטחון, יודעת את משמעות הניסיונות, והתפילות שהקב"ה אוהב ומשתוקק ודווקא עכשיו בתוך ההתמודדות.
אממה, הקושי הגדול שלי שאני מרגישה שאני נשארת באותו משבצת, לא זזה קדימה (אולי קצת אחורה)
כי אנשים מתמודדים, עוברים קשיים אבל מתקדמים. לא נשארים באותו מקום.
ועוד שאלה שעולה לי תמיד, אולי אני צריכה להפסיק להתפלל, כי אני עושה להשם נחת. ואולי בגלל זה הישועה מתעכבת. (מתנצלת מראש אם זה כפירה או מחשבה עקומה)
אשמח לשמוע את דעתכם, עצתכם וניסיון חייכם.
תודה רבה.

ההודעה שלך ממש נגעה לי בלב.
אז קודם כל- את נשמעת בחורה איכותית ומחוברת לה'. זה לא ברור מאליו.

רוצה להציע לך כיוון שונה
העולם הולך במסלול טבעי. כמובן שה' הוא זה שיצר את הטבע, אבל הטבע הוא פה.
לפעמים כשאנחנו לוקחים פרספקטיבה אני יכולה לראות איזה חוט משותף שעובר בין כל ההתמודדויות שלנו.
כלומר, לפעמים נראה שכל פעם מחדש ניפול עם אותם סוגי אנשים, או סוגי כאבים או סוגי נפילות
ונמצא את עצמינו תוהים- אבל איך זה קורה לי כל פעם מחדש? מה הסיפור שלי?

אני ממש מאמינה שזה נועז לתת לנו לעבור תהליך.
הנפש לא מוותרת, אנחנו לא נותנים לה את המקום שהיא מבקשת- אבל היא לא מוותרת.
ולכן כל פעם נמצא את עצמינו מכיוונים שונים עומדים באותה צומת.

אביא לך דוגמא:
מישהי שמתקשה להעמיד גבולות
בתור בחורה בסמינר היא תכבה את הטלפון כי קשה לה לענות לחברה שהיא לא יכולה היום לצאת.
בתור אישה היא תמצא את עצמה נאבקת מול שכנה שכל הזמן מתאגרת אצלה את הנושא הזה
וכן הלאה.
זה בכל תחום. טיפוס מרצה תמצא את עצמה כל הזמן מתחברת לאנשים שמנצלים אותה.
למה בעצם?
כי יש לה עבהודה לעשות. ועד שהיא לא תעשה זה שוב ושוב יפגוש אותה.

העצה שלי
לנסות לתפוס מרחק ולחפש איפה הנקודה שלי
שבכל פעם מחדש 'תוקעת אותי' מציבה אותי מול אתגרים דומים ולא מאפשרת לי להתקדם.

ואגב כון שזה נשמע שמדובר בעבודה אישית
אבל אני אישית מאמינה שזה לגמרי עבודה רוחנית

 

[מחשבת יוצרת ; )]

תודה על התגובות וההזדהות.
לא חשבתי עד כמה זה בנפשי, עד שקראתי את התגובות ופשוט עלו דמעות בעיניי.
כל תגובה יותר נכונה ואמיתית מהשנייה.
השיטה שלך @-דינה- כל כך נכונה לחיים אבל אני לא רואה איך אני יכולה במקום שלי לעבוד איתה.
@שומע בקול ד' כל מילה בסלע. הגישה הזו של לבכות בצער השכינה אני מיישמת אותה.
העניין של לקבל בהכנעה את הייסורים, הלוואי שנהיה בדרגה הזו.
@למדן וידען מעודד מאד!
@הצנחן הריאלי תודה גם כן על העידוד.
יישר כוח.

 

[-דינה-]

השיטה שלך @-דינה- כל כך נכונה לחיים אבל אני לא רואה איך אני יכולה במקום שלי לעבוד איתה.

למה לא?
(כמובן אני לא מתערבת, רק מנסה לדייק אותך)

 

[איכות]

מכירה מישהי שמאוד רצתה ישועה. ככ רצתה שלא מכירה מישהי שהתפללה כך. בכל הכח, כמויות ספרי תהילים ועוד עניינים.
היא נושעה אבל זה היה לרעתה. אחרי תקופה של המתנה שלא היה דרך לעקוף, היא נושעה והפעם באמת.
צריך להתפלל. נורמלי. רגוע. לספר לו שקשה וכואב אבל לא צריך להפוך את היום ל"לא שווה עד שישתנה המצב".

 

[מחשבת יוצרת ; )]

(כמובן אני לא מתערבת, רק מנסה לדייק אותך)

ברור.

למה לא?

אנסה להסביר את עצמי.
ההתמודדות שלי הרי לא פיזית, רגשית, נפשית.
אלא משהו מול הקב"ה - כביכול.
מאז שאני זוכרת את עצמי, כל דבר שרציתי בחיים, יוו כמה דמעות הייתי צריכה לשפוך על זה כדי לקבל.
ואני מתכוונת גם לדברים פשוטים ויכולים להיות מובנים מאליו (שום דבר לא מובן מאליו!!)
מקווה שהובנתי ואשמח ממש לדיוק.
תודה!

 

[אימא דואגת]

שאלה

ברור.

אנסה להסביר את עצמי.
ההתמודדות שלי הרי לא פיזית, רגשית, נפשית.
אלא משהו מול הקב"ה - כביכול.
מאז שאני זוכרת את עצמי, כל דבר שרציתי בחיים, יוו כמה דמעות הייתי צריכה לשפוך על זה כדי לקבל.
ואני מתכוונת גם לדברים פשוטים ויכולים להיות מובנים מאליו (שום דבר לא מובן מאליו!!)
מקווה שהובנתי ואשמח ממש לדיוק.
תודה!

שאלה כל כך מדיוקת ומי אומר שהשם שומע את התפילות שלי ואם זה לא טוב בשבילי השם יכול להפוך את זה לטוב נכון ונכון התשובה הוא רק לקחת נשימה עמוקה ועוד אחד ולחכות בסבלנות כי אין לנו מה לעשות חוץ מלהתפלל שוב ואז כשנגיע לפסגה תסתובבי אחורה ותגידו מטורף איך לא חשבתי שזה יכול להסתדר כל כך מדיוק ויפה ותודה לך אבא שנתתה לי את הכח לחכות ומפה והלאה אני תמיד מאנין בך ובתפילות ובנסיון לאחר מכן אותו דבר לא רואה אור וזה קשה כל כך קשה שאין מציאןת שאני מתמודד אם זה יותר ותפילות וסגלות דמעות ובום מגיע הישעוה וחוזר חלילה מה שמוטל עלינו הוא רק לעשות את המיטב שאנחנו יכולים כרגע במצבינו כן לא יותר וכשמרגיש אפשרות להתקדם צעד אחד קדימה ולהשאר חזק

 

[בסוש]

נראה לי שקראתי באחד הספרים של הרב וולך שהעולם דומה למדרגות נעות שיורדות כל הזמן למטה — ולכן אדם חייב להתקדם כל הזמן למעלה, אחרת מיד יתחיל לרדת.

יש גם ספר נפלא שנקרא "כי אתה עִמָּדִי", שעוסק בנושא השידוכים ומומלץ בחום.
הספר כולל את כל השאלות שאת שאלת — יחד עם תשובות מעמיקות ומחזקות, והוא ממש מלווה את הקורא בתקופה הזו ומעניק הרבה חיזוק ועידוד.

 

[-דינה-]

אלא משהו מול הקב"ה - כביכול.

אני לא חושבת שמישו שזקוק למשל לזווג- צריך רק תפילות
בעיני אם משו 'תקוע' לך בחיים, צריך לבדוק מבפנים, לעומק.
חוץ מתפילות. יש גם השתדלות
ועבודה פנימית-רגשית היא בעיני השתדלות חובה

 

[מחשבת יוצרת ; )]

אני לא חושבת שמישו שזקוק למשל לזווג- צריך רק תפילות
בעיני אם משו 'תקוע' לך בחיים, צריך לבדוק מבפנים, לעומק.
חוץ מתפילות. יש גם השתדלות
ועבודה פנימית-רגשית היא בעיני השתדלות חובה

כן, את זה הבנתי וחד משמעית מסכימה עם זה.
אני בן אדם מאד מודע.
ועברתי תהליכים בהמון שיטות, ולכן אני יודעת שזה לא הנקודה.
זה כן משהו שקשור לכל הגישה הרוחנית ועבודת השם.
קצת מסובך לי להסביר את עצמי. מקווה שהובנתי בכל זאת.

 

[מחשבת יוצרת ; )]

ותודה על התגובות של כולם. ממש מחזק!

 

[מקצועי יסודי נקי]

אני רוצה להאיר לך זווית נוספת לחיים:
העולם מתחלק לדברים שתלויים בנו ודברים שלא תלויים בנו,
העשייה - ההשתדלות תלויה רק בנו, התוצאה לא תלויה בנו בכלל (וכמאמינים אנחנו יודעים להשלים במי זה כן תלוי).
למה זה חשוב?
כי מה שנכון וכדאי זה להתמקד רק במה שבידיים שלנו ופחות בתוצאה,
כלומר לעשות השתדלות, לפעול, לעבוד נכון, להשתפר כל הזמן, ללמוד מטעויות,
ואם את זה את עושה מושלם, אז להרפות ולהוריד לחץ, כי מעבר לזה אין לך מה לעשות.

מה שכן -
בכל אתגר יש הזדמנות !! זאת עובדה ! רק צריך למצוא אותה,
זאת אומרת, המציאות היא מציאות, עכשיו מה שתלוי בך זה איך להתייחס למציאות, האם להתבאס ולהתמקד בקושי הפשוט, או לחשוב איך אני הופכת את זה להזדמנות חיי.
אני אתן רק דוגמא אבל תביני א הרעיון ותחשבי לבד -
לא מצאת שידוך, אוקיי זה נתון ומציאות, עכשיו השאלה היא מה לעשות אם הנתון הזה, האם כמו רוב העולם, לשבת ולהתבאס על זה,
או לחשוב רגע רגע, אולי אני בנתיים יכולה לנצל את זה לדברים שלא אוכל לעשות בתור אמא,
אולי יש עבודה שאני אוהבת ובתור נשואה לא יתאים השעות
אולי יש התנדבות שבא לי להתנדב, אבל בתור נשואה אני יהיה חייבת כסף אז לא יהיה לי זמן להתנדב.
אולי יש עבודה עם סיכון כספי קטן שכנשואה אני לא אוכל.
וכו'
לא מצאת עבודה, אוקיי זה עובדה ומציאות, עכשיו בידיים שלך להחליט אם להתבאס כמו רוב העולם,
או לשבת לחשוב איפה ההזדמנות כאן?
אולי הזדמנות לנסות לפתוח עסק שאת אוהבת לבד?
אולי הזדמנות ללמוד מקצוע נוסף?
אולי הזדמנות לנסות עבודה בסגנון אחר ממה שאת מנסה.
תפסי את הרעיון ותתקדמי איתו
המון בהצלחה

נ.ב. בטח להמשיך להתפלל, כמה שיותר, החשבון בנק שלך בשמים מתמלא, את לא יודעת איך מתי ואיפה תבוא ישועה בזכות תפילות שהצטברו
בהצלחה

 

[טורנדו]

יש מצבים בחיים שאנחנו כמו על מכשיר הליכה.
צועדים, מתאמצים, לפעמים אפילו רצים ונשארים – כביכול – באותו המקום.


אבל מה שבאמת קורה בזמן הזה, בלי שנשים לב:
השרירים מתחזקים, הגוף מתעצב, הנשימה משתפרת, זרימת הדם זורמת אחרת.
בקיצור – בפנים קורים תהליכים.


כך גם בהתמודדויות של המתנה.
מתפללים, מזיעים, עושים השתדלויות, מרגישים תקועים –
אבל בפנים משהו נבנה.
סבלנות, אמונה, חוסן, עומק.
והכול כדי שכשיגיע הזמן לזוז קדימה – נגיע רחוק יותר, חזקים יותר.

 

[CynicalExplorer]

חושבת שלכל אחד בכל תקופה יש התמודדויות ואתגרים שונים. גם לי...
הגעתי באקראי לאשכול ומצאתי את עצמי קוראת את כל התגובות בעיון ואפילו שומרת לי כמה.
תודה לכולם, המון הצלחות וברכות לפותחת האשכול ולכל עם ישראל.

 

[המימד הנוסף]

אשמח לעצתכם,
בהשראת האשכול הזה https://www.prog.co.il/threads/מחפשת-רב-שמתעסק-בזה.1095520/

עולה לי שאלה, ואשמח להכוונה, ולכל עצה.
כולנו מתמודדים. מי פחות או יותר, קושי כזה או אחר.
כבר תקופה ארוכה אני נמצאת בהמתנה למס' ישועות. כגון, זיווג, עבודה ועוד'..
אני לומדת שער ביטחון, יודעת את משמעות הניסיונות, והתפילות שהקב"ה אוהב ומשתוקק ודווקא עכשיו בתוך ההתמודדות.
אממה, הקושי הגדול שלי שאני מרגישה שאני נשארת באותו משבצת, לא זזה קדימה (אולי קצת אחורה)
כי אנשים מתמודדים, עוברים קשיים אבל מתקדמים. לא נשארים באותו מקום.
ועוד שאלה שעולה לי תמיד, אולי אני צריכה להפסיק להתפלל, כי אני עושה להשם נחת. ואולי בגלל זה הישועה מתעכבת. (מתנצלת מראש אם זה כפירה או מחשבה עקומה)
אשמח לשמוע את דעתכם, עצתכם וניסיון חייכם.
תודה רבה.

קשה לי להבין למה את מתכוונת כשאת אומרת-
'נשארת באותה משבצת' ו'אנשים מתקדמים'
איך להערכתך יודעים אם מתקדמים או לא?

 

[השובב ממגנצא]

הנושא זה התחושה אדם חייב להרגיש סיפוק ממעשיו ולכן צריך יעדים אפי' מינוריים שאדם יוכל להצביע על התקדמות
זה יוצר אצל האדם תחושה של התקדמות וסיפוק אחרת קשה לראות בפרספקטיבה גדולה את ההתקדמות הכללית גם אם ישנה
נ.ב. אדם צריך להאמין שהתפילה היא לא כלי להבאת ישועות אלא חיבור בין האדם לקונו שהוא ערך עליון לכשעצמו {כמו שנוהגים לומר תפילה היא לא כספומט} ועם יש לאדם חיבור לתפילה הוא לא צריך את הישועהעצמה כדי להינות מהתפילה