השקעות נדל"ן קניית דירה VS שכירות- האמנם שכירות יותר משתלמת כלכלית? (ולא רק)

  • הוסף לסימניות
  • #1
בעקבות הודעות באשכול המקביל של מחירי הדיור לאן
אני מרגישה שהנתונים שם די מוטים ולא ממצים
ולכן חשוב לי לתת גם קצת קונטרה
מחירי השכירות למרות העליות
מפגרים בהרבה
בתשסב מחיר דירת 3 ח' בב"ב היה כ600000 ש"ח והשכירות שלה 2700 ש"ח
היום באזור 2100000 והשכירות באזור 4800 מחיר הדירה כמעט פי ארבע והשכירות עלתה פחות מ100%
השכר במגזר החרדי עלה מאזור 3500 ש"ח ל9000+
עכשיו
אם אתם סבורים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות באותו קצב אתם צודקים והבחירה הכי טובה היא לקנות דירה
אולם רבים ואני בתוכם חושבים שכמו בבורסה יש גלים ארוכים לפעמים ואחרי גאות ארוכה ובועה שהתפתחה
{וכבר ניתחתי לעומק ואין מקום לחזור שוב על הנימוקים}
צפוי ירידה ומיתון מתמשך במחירי הדירות כמה זמן ?? בשנות התשעים לקח לשוק הדיור עשור להתאושש
בסוף קניית דירה היא בחירה רגשית ולא כלכלית זו נוחות ,תחושת שליטה יציבות וכו' וכו'
אבל יש לזה מחיר השאלה אם אתם יכולים לעמוד בו בצורה סבירה
דהיינו יש לכם הון עצמי + משכורות שתומכות במשכנתא ונשאר לכם כסף לחיות
לחיות בהישרדות זה מחיר יקר ,יקר מידי ! אל תעשו את זה לילדים שלכם
זה נכון שמחירי השכירות עלו פחות ממחירי הקניה, אבל עדיין.

אם נחשב אדם שלפני 25 שנה קנה דירה בב"ב לעומת מי שלא קנה.

אני יוצאת מתוך נקודת הנחה של הון עצמי 200000 ש"ח.

זה שקנה שילם במשך 20 שנה כ3000 ש"ח בחודש.
יש לו היום דירה ביד, והוא לא ממשיך לשלם על המגורים שלו כלל.

זה שהשקיע במדד של 8.5% רווח ממוצע לשנה (שימו לב שהיו גם משברי בדרך)
היה לו היום 1.6 מליון ש"ח ביד נומינלית בלבד (ריאלית זה כנראה עומד על 1.2 מליון ש"ח)
והוא שילם במשך הזמן לפחות סכום זהה למשכנתא, וכנראה שבמצטבר יותר
והוא עדיין צריך לשלם
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לגבי השוואה של שכירות אצל חרדים מול חילונים / גויים
ההשוואה לא נכונה, כי אנחנו נייחים והם ניידים. כלומר לחרדים יותר חשוב היציבות במקום המגורים, לעומתם.

לגבי ההשוואה עם מה שקורה בחו"ל אצל היהודים-
שוב השוואה לא נכונה, במקומות שאכן גרים בשכירות, יש לרוב תמיכות ממשלתיות רחבות מאוד למחוסרי דיור (אגב מעניין למה? אם מי שגר בשכירות ומשקיע בשוק ההון הוא יציב יותר כלכלית, למה הם תומכים שם במחוסרי דיור?!) ובפרט מחוסרי דיור משפחות ברוכות ילדים.
בשנים האחרונות בחלק מהאזורים בניו יורק קשה יותר לקבל את התמיכה הממשלתית (אם כי כאשר מקבלים אישור זה לאורך שנים) ולכן יש יותר כאלה שפונים לקניית דירה(או בית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
בעקבות הודעות באשכול המקביל של מחירי הדיור לאן
אני מרגישה שהנתונים שם די מוטים ולא ממצים
ולכן חשוב לי לתת גם קצת קונטרה

זה נכון שמחירי השכירות עלו פחות ממחירי הקניה, אבל עדיין.

אם נחשב אדם שלפני 25 שנה קנה דירה בב"ב לעומת מי שלא קנה.

אני יוצאת מתוך נקודת הנחה של הון עצמי 200000 ש"ח.

זה שקנה שילם במשך 20 שנה כ3000 ש"ח בחודש.
יש לו היום דירה ביד, והוא לא ממשיך לשלם על המגורים שלו כלל.

זה שהשקיע במדד של 8.5% רווח ממוצע לשנה (שימו לב שהיו גם משברי בדרך)
היה לו היום 1.6 מליון ש"ח ביד נומינלית בלבד (ריאלית זה כנראה עומד על 1.2 מליון ש"ח)
והוא שילם במשך הזמן לפחות סכום זהה למשכנתא, וכנראה שבמצטבר יותר
והוא עדיין צריך לשלם

לא הבנתי מה זה משנה מה היה לפני 25 שנה?
סבתא של בעלי קנתה דירה במאה שערים בזול כשעלתה לארץ אחרי השואה, ושילמה משכנתא של 100 דולר...

בתכלס היום הדירות עולות הון, והמשכנתאות גבוהות פי כמה, וגם הריביות גבוהות פי כמה.
אז יש שאומרים שהריביות שמשלמים סה"כ גבוהות מתשלום שכירות של 50 שנה.

האם זה נכון? לא יודעת. אבל לא נראה לי רלוונטי להשוות מה שהיה פעם. (אלא אם אתה חושב שאולי ערך הנדל"ן יעלה עד כדי כך גם בעתיד...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אענה על הענין מזוית קצת שונה
יכול להיות שכלכלית קניה עדיף על שכירות יש על זה מספיק ויכוחים ודעות לכאן ולכאן
אבל בזמן האחרון משהו השתנה בגישה אם עד היום אמרו לנו לקנות בית כי זה נותן יציבות נייחות רוגע ואילו שכירות זה לא יציב ויכולים להזיז אותך ואתה זורק כסף לפח וכו
היום בקרב הזוגות הצעירים זה מרגיש בדיוק הפוך בשביל קניית דירה ההורים נחנקים בענק בעיקר בציבור הליטאי ולא רק זה עקב הריביות הגבוהות הזו״צ אמור להחזיר החזר חודשי ממש גבוה (בהרבה יותר משכירות) כך שזה כבר לא יציב ואין כל כך רוגע לא כלכלי ולא נפשי כך שגם אם לטווח הארוך זה משתלם לזו״צ הקונה מחכים שנים קשות מאוד בהנחה והריבית לא תרד או תישאר פחות או יותר כמו עכשיו
וזה הסיבה שהמון היום מדברים על שכירות במקום קנייה לא כי זה יותר ״כלכלי״ אל כי זה יותר ״נכון״
(במאמר המוסגר פורסם באחד הגיליונות של החג שהגרמ״ה שליט״א נוקט להעדיף היום שכירות על קנייה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בתכלס היום הדירות עולות הון, והמשכנתאות גבוהות פי כמה, וגם הריביות גבוהות פי כמה.
אז יש שאומרים שהריביות שמשלמים סה"כ גבוהות מתשלום שכירות של 50 שנה.
הריביות היום לא גבוהות מהממוצע
נכון שהיו כמה שנים עם ריביות אפסיות, אבל לפני זה הריביות היו בין 8 ל10%

אני אשמח אם תעשי חישוב של שכירות לעומת ריביות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אענה על הענין מזוית קצת שונה
יכול להיות שכלכלית קניה עדיף על שכירות יש על זה מספיק ויכוחים ודעות לכאן ולכאן
אבל בזמן האחרון משהו השתנה בגישה אם עד היום אמרו לנו לקנות בית כי זה נותן יציבות נייחות רוגע ואילו שכירות זה לא יציב ויכולים להזיז אותך ואתה זורק כסף לפח וכו
היום בקרב הזוגות הצעירים זה מרגיש בדיוק הפוך בשביל קניית דירה ההורים נחנקים בענק בעיקר בציבור הליטאי ולא רק זה עקב הריביות הגבוהות הזו״צ אמור להחזיר החזר חודשי ממש גבוה (בהרבה יותר משכירות) כך שזה כבר לא יציב ואין כל כך רוגע לא כלכלי ולא נפשי כך שגם אם לטווח הארוך זה משתלם לזו״צ הקונה מחכים שנים קשות מאוד בהנחה והריבית לא תרד או תישאר פחות או יותר כמו עכשיו
וזה הסיבה שהמון היום מדברים על שכירות במקום קנייה לא כי זה יותר ״כלכלי״ אל כי זה יותר ״נכון״
(במאמר המוסגר פורסם באחד הגיליונות של החג שהגרמ״ה שליט״א נוקט להעדיף היום שכירות על קנייה)
אתה צודק
גם אני סבורה שאסור להיחנק בשביל לקנות דירה
וזה בסדר לגמרי (ואולי אפילו הכי נכון) להחליט שלא נחנקים בשביל דירה, והולכים על שכירות
אבל גם לזרות חול בעיני הציבור כאילו שהשכירות לטווח הארוך משתלמת יותר היא לא נכונה

על כל פנים לא על סמך 70 השנים האחרונות בארץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הכוונה הייתה במקום שההשקעה ״היציבה״ הייתה על נכס של דירה
היום יש מגמה להשקיע בצורה סולידית ויציבה והנכסים הם הון
ויש מקום להרחבת האופקים הזאת

יש את המשוואה
שכירות מול משכנתא
הון מול דירה
צריך לשכלל את כל הנתונים ולא רק משכנתא לעומת שכירות - כי יש עוד המון עלויות והתעסקות עם דירה והוצאות
וגם בסוף היום יודעים שגם נדלן הוא לאו דווקא השקעה יציבה ומובטחת יותר
מה עוד שהדרישה בשביל דירה היא של הון עצמי שצריך קודם להשיג אותו, והשקעה בשוק ההון היא יותר גמישה בענין ההון העצמי
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לא הבנתי מה זה משנה מה היה לפני 25 שנה?
סבתא של בעלי קנתה דירה במאה שערים בזול כשעלתה לארץ אחרי השואה, ושילמה משכנתא של 100 דולר...

בתכלס היום הדירות עולות הון, והמשכנתאות גבוהות פי כמה, וגם הריביות גבוהות פי כמה.
אז יש שאומרים שהריביות שמשלמים סה"כ גבוהות מתשלום שכירות של 50 שנה.

האם זה נכון? לא יודעת. אבל לא נראה לי רלוונטי להשוות מה שהיה פעם. (אלא אם אתה חושב שאולי ערך הנדל"ן יעלה עד כדי כך גם בעתיד...)
או שהשכירות תעלה אם המשכירים יחליטו
בנוגע לגבוה או לא גבוה זה בוודאי לא תהיה התקרה
המחירים לטווח הארוך הרי יעלו הרבה יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ההפסד הוא לא הנעילה, ההפסד הוא חוסר הרווח מההכנסה הפסיבית.
תכלס עוד 30 שנה, מי שקנה היום דירה, שווי הנכסים שלו יהיה גבוה יותר ממי שהשקיע את כספו בשוק ההון (לפי תשואות העבר) (עשיתי חשבון לפי שבוע אבל מחקו לי אותו) אם אתה רוצה אולי אעשה את החשבון שוב.
גם מי שקנה דירה יש לו הכנסה פסיבית-שהוא לא צריך לשלם שכירות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה