הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
לאחרונה נכנסתי חזק לתחום השדכנות. בניתי כמה בתים יפים בישראל - ענבי הגפן בענבי הגפן. הכול היה קסום ומושלם, עד שבאו הזוגות הצעירים והרסו, בלי טיפת מצפון, את מה שבניתי בעמל וביזע. הם דיברו על פערים בהשקפה, על חוסר התאמה בסיסי ועוד כל מיני שטויות. ענבי גפן הפכו צימוקים מצ’וקמקים.
"היא הייתה בשבילך כמו כפפה ליד", הטחתי באחד מהם כשבא בחוצפתו להאשים אותי בגירושיו. הוא הרים בדם קר גרזן על מזבח דומע, ועכשיו מטיל בוץ על שדכן צמרת.
"נכון, כפפה ליד", הוא ענה, "אבל הכפפה הזאת הייתה דביקה, לא נושמת וגרמה לי להזיע המון, אז זרקתי. אפשר לחשוב שחסרות כפפות בשוק!" קינח ביומרנות מופרזת.
למען הסר ספק: השידוכים שלי היו ענבי הגפן בענבי הגפן. פשוט, בכל אשכול גפנים יש גם כמה ענבים פיציים וחמוצים עד מחיצת עין ימין לכדי עיוורון זמני. לכל חקלאי מקצועי יש ענבים כאלה באשכולותיו, אז לי יצא מעט יותר כאלה. קורה.
עד לנקודת הזמן הזו ידעתי שאני שדכן מבריק, אבל לא שיערתי עד כמה. האסימון נפל כשהקולגה שלי לשדכנות, אך לא לסחיטת דמעות ממזבח, אמר לי בטון צוהל שמשהו בשוק של זיווג שני התעורר מאוד לאחרונה.
השוק הקשוח, שידענו כפסיבי וכמעט חסר תנועה, החל להכות גלים. הוא ראה בזה תעלומה, בעוד בי הבזיקה ההבנה: זו הצלחה אישית שלי.
הרי אני, בשבתי כשדכן בכיר, הכוונתי לא מעט מועמדי חיתון מהמגרש של זיווג ראשון לזה של זיווג שני. אם כן, מה הפלא שהפחתי רוח חיים בשוק רדום?
זה הזמן להכות על הברזל בעודו רותח, ולעבור לפעילות בשוק של זיווג שני.
הוא גם אטרקטיבי מאי פעם, אני גם מכיר היטב את הקולקציה הטרייה, וגם משלמים שם יותר טוב.
והתוצאה? כצפוי, הצלחה מסחררת. מזבח דומע מזיל עכשיו דמעות של אושר, סגירת מעגל מרגשת.
השיא הגיע כאשר תוך כשנה בישר לי אותו קולגה על התעוררות מופלאה וחסרת תקדים במונחים היסטוריים, בשוק של זיווג שלישי.
"היא הייתה בשבילך כמו כפפה ליד", הטחתי באחד מהם כשבא בחוצפתו להאשים אותי בגירושיו. הוא הרים בדם קר גרזן על מזבח דומע, ועכשיו מטיל בוץ על שדכן צמרת.
"נכון, כפפה ליד", הוא ענה, "אבל הכפפה הזאת הייתה דביקה, לא נושמת וגרמה לי להזיע המון, אז זרקתי. אפשר לחשוב שחסרות כפפות בשוק!" קינח ביומרנות מופרזת.
למען הסר ספק: השידוכים שלי היו ענבי הגפן בענבי הגפן. פשוט, בכל אשכול גפנים יש גם כמה ענבים פיציים וחמוצים עד מחיצת עין ימין לכדי עיוורון זמני. לכל חקלאי מקצועי יש ענבים כאלה באשכולותיו, אז לי יצא מעט יותר כאלה. קורה.
עד לנקודת הזמן הזו ידעתי שאני שדכן מבריק, אבל לא שיערתי עד כמה. האסימון נפל כשהקולגה שלי לשדכנות, אך לא לסחיטת דמעות ממזבח, אמר לי בטון צוהל שמשהו בשוק של זיווג שני התעורר מאוד לאחרונה.
השוק הקשוח, שידענו כפסיבי וכמעט חסר תנועה, החל להכות גלים. הוא ראה בזה תעלומה, בעוד בי הבזיקה ההבנה: זו הצלחה אישית שלי.
הרי אני, בשבתי כשדכן בכיר, הכוונתי לא מעט מועמדי חיתון מהמגרש של זיווג ראשון לזה של זיווג שני. אם כן, מה הפלא שהפחתי רוח חיים בשוק רדום?
זה הזמן להכות על הברזל בעודו רותח, ולעבור לפעילות בשוק של זיווג שני.
הוא גם אטרקטיבי מאי פעם, אני גם מכיר היטב את הקולקציה הטרייה, וגם משלמים שם יותר טוב.
והתוצאה? כצפוי, הצלחה מסחררת. מזבח דומע מזיל עכשיו דמעות של אושר, סגירת מעגל מרגשת.
השיא הגיע כאשר תוך כשנה בישר לי אותו קולגה על התעוררות מופלאה וחסרת תקדים במונחים היסטוריים, בשוק של זיווג שלישי.
