התייעצות מכללה - תואר - שידוכים

  • הוסף לסימניות
  • #41
איזה עולם מבולבל...
חצי מהאשכולות בפרוג מדברים על משכורות לרווקות, איך לפרנס בעל אברך בכבוד, שא"א להתפרנס נורמלי מתעודת מה"ט. (נו נו...)
ומקריאת האשכול ולא רק אני מבינה שבחורה שעושה תואר קצת יותר מסובך לה עניין השידוכים.

אז תגידו, מה נסגר???
מה הורים של בחורים רוצים ממנו?
ממש סתירה מפורשת בין אשכולות של פרוג...
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
וכנ"ל עם רב אומר ללכת למנזר, כנסיה וכדו'
איזו היסחפות..
איזה עולם מבולבל...
חצי מהאשכולות בפרוג מדברים על משכורות לרווקות, איך לפרנס בעל אברך בכבוד, שא"א להתפרנס נורמלי מתעודת מה"ט. (נו נו...)
ומקריאת האשכול ולא רק אני מבינה שבחורה שעושה תואר קצת יותר מסובך לה עניין השידוכים.

אז תגידו, מה נסגר???
מה הורים של בחורים רוצים ממנו?
התשובה טמונה כאן:
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
וכנ"ל עם רב אומר ללכת למנזר, כנסיה וכדו'
זה רק שינוי של הפסק.
אה, כמובן בהתאם למצב.
גדו"י שאסרו זאת קיבעו והשוו זאת להשכלה באירופה
למי שלא יודע לקחנו הרבה דברים מההשכלה
השאלה היא אם יש בעיה או לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אשמח לשמוע מה דעת הקהל בנושא הזה
האם נערה שהולכת ללימודי תואר, השידוכים שלה הולכים לכיוון אחר? האם סוג הבחורים שמתכוונים להמשיך לשבת ללמוד לאחר החתונה מורידים מלכתחילה בחורה שלומדת תואר?
כמה זה משמעותי מבחינת הגיל שמתחילים את התואר סיום י"ב או אחרי ה-ו?
כמה זה שונה בין המגזרים ליטאי/ספרדי /חסידי...
במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...
בהחלט בלי מחקר מעמיק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מציעה לך להתייעץ עם רב, מה שנאמר בציבור לאו דווקא נאמר באופן פרטי. ואם יש לך ברכת רב תראי גם סיעתא דישמיא בשידוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בעיני הנושא הוא כמה חשוב המסגרתיות והסטיגמה, מאחר ואדם ששואל איך יתקבל בציבור אם אני אעשה משהו שהוא לא הכי מיינסטרימי שיש, עצם השאלה מעידה על השואל שאינו מהאלה שזה מאוד חשוב להם, וממילא, מסתבר שבזוגיות ירצה לחיות עם אדם שדעתו דומה בעניין, בעיקר בציבור שלנו, והעניין הזה מבחינה עקרונית שייך באותה מידה בכל המגזרים, השאלה היא כמה אחוז של אנשים כאלה שלא חשוב להם המסגרתיות יש בכל מגזר, מסתבר ליטאים פחות ספרדים יותר, אבל בכל אופן הרעיון הוא שאדם שלא חשוב לו המסגרת מן הסתם לא יפגע מזה כי בן הזוג שלו גם יהיה כזה.
(כמובן שיש עניין של דעת תורה וכו', אבל אין זה ממין טענת השואל...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
וכנ"ל עם רב אומר ללכת למנזר, כנסיה וכדו'
זה רק שינוי של הפסק.
אה, כמובן בהתאם למצב.
גדו"י שאסרו זאת קיבעו והשוו זאת להשכלה באירופה.
נכון מאד מאד.
הרבנים שהורו בשואה למשל לשים ילדים במנזרים פסקו לפי דין בהחלט, תודה על הדוגמא הקונקרטית.

וכל רמיזה אחרת על כל פסק של רב מעלה סימן שאלה גדול על הדבקות הרבה בהוראת חכמים וגדולים שמשתמעת כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לפני כמה ימים קיבלתי תשובה מר' משה הלל הירש שאין היתר בשום אופן ללמוד באקדמיה לא רווקה ולא נשואה. מי שהולכת ללמוד בניגוד לדעת גדולי ישראל שלה עוברת על דברי גדולי ישראל וברור שהשידוך יהיה בהתאם..
קחי תיקנתי לך.
את יודעת שיש מלאאא רבנים ואדמו"רים בציבור שלנו
והתשובה שאת קיבלת לא נוגעת אלי למשל? כי אני לא נוהגת לפי גדו"י שלך
אף על פי שאני מעריכה אותם וחושבת שהדרך שלהם נכונה לציבור שלהם
יש יותר מדעה אחת ויש יותר מרב אחד
כדאי להפנים את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
חד משמעית כן.
לפני כמה ימים קיבלתי תשובה מר' משה הלל הירש שאין היתר בשום אופן ללמוד באקדמיה לא רווקה ולא נשואה. מי שהולכת ללמוד עוברת על דברי גדולי ישראל וברור שהשידוך יהיה בהתאם..
ואני קיבלתי לפני 14 שנה
תשובה מהגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ללכת לשבילים - מבחר.
(הוראה פרטנית לבת משפחה)
והלוואי וכל הבנות היו ברמה הרוחנית שלה עם בעל שלומד 17 שעות ביממה ממוצעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
למה זה נשמע אבל שהשידוכים אצל ליטאים בעיקר נבדקים לפי סטיגמות והכללות??
למה לא לבדוק את הבחורה בעצמה ולפסול לפי מקום לימודים וכו...???
אנחנו נמצאים בדור שהלבוש ומקום לימודי המקצוע ועוד.. לא אומרים הרבה על האדם!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
למה זה נשמע אבל שהשידוכים אצל ליטאים בעיקר נבדקים לפי סטיגמות והכללות??
למה לא לבדוק את הבחורה בעצמה ולפסול לפי מקום לימודים וכו...???
אנחנו נמצאים בדור שהלבוש ומקום לימודי המקצוע ועוד.. לא אומרים הרבה על האדם!!
קשה מאוד מאוד לברר באמת.
זה דבר שממש רואים את יד ה'
אך כמעט בלתי נמנע להגיע לסטיגמות
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
למה זה נשמע אבל שהשידוכים אצל ליטאים בעיקר נבדקים לפי סטיגמות והכללות??
למה לא לבדוק את הבחורה בעצמה ולפסול לפי מקום לימודים וכו...???
אנחנו נמצאים בדור שהלבוש ומקום לימודי המקצוע ועוד.. לא אומרים הרבה על האדם!!
ברוכים הבאים למועדון החרדי, ככל שתהיה יותר מיינסטרים תאלץ בעל כרחך להתחשב בשיקולים סביבתיים יותר ויותר, (כגון משפחה, קהילה, שכנים וכדומ') אפי' בעניינים הכי אישיים שלך.

למדוד אדם לפי מה שהוא זו פריווילגיה שניתנה רק לאדם שחוץ ממה שהוא אין לו מה להציע... (לצערנו הרב!!!)
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...
זה לא נכון
בישיבת חברון רק הבחורים הפתוחים יותר (מהבית בד"כ) הולכים על זה
זה לא סטיגמה זה עובדות בשטח אין מה לעשות
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...
אני חושב שזה קשור לסגנון ההורים והמשפחה ופחות לישיבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ולכן בחורה שעשתה תואר לאט לאט תהיה יותר מבוקשת מאחת שעשתה מה"ט
כמו שבהתחלה לא רצו בת שלמדה תכנות ורצו רק הוראה
ולאט לאט המצב התהפך
כאילו לוקחים בחורה לפי המקצוע :(, ועוד לפי רמת לימודי המקצוע....
שוב התבלבלנו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נבדקים לפי סטיגמות והכללות
זזה לא סתם
לפעמים הסטיגמות מראות על מהות מסוימת וסגנון קו קהילה,
למה לא עושים נזם באף? אין עם זה שום בעיה הלכתית!
וגם לא לשחק כדורגל, ואין סוף לדוגמאות
וד״ל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה