התייעצות מכללה - תואר - שידוכים

[יש מה לדבר]

איזה עולם מבולבל...
חצי מהאשכולות בפרוג מדברים על משכורות לרווקות, איך לפרנס בעל אברך בכבוד, שא"א להתפרנס נורמלי מתעודת מה"ט. (נו נו...)
ומקריאת האשכול ולא רק אני מבינה שבחורה שעושה תואר קצת יותר מסובך לה עניין השידוכים.

אז תגידו, מה נסגר???
מה הורים של בחורים רוצים ממנו?

ממש סתירה מפורשת בין אשכולות של פרוג...

 

[שון שון]

וכנ"ל עם רב אומר ללכת למנזר, כנסיה וכדו'

איזו היסחפות..

איזה עולם מבולבל...
חצי מהאשכולות בפרוג מדברים על משכורות לרווקות, איך לפרנס בעל אברך בכבוד, שא"א להתפרנס נורמלי מתעודת מה"ט. (נו נו...)
ומקריאת האשכול ולא רק אני מבינה שבחורה שעושה תואר קצת יותר מסובך לה עניין השידוכים.

אז תגידו, מה נסגר???
מה הורים של בחורים רוצים ממנו?

התשובה טמונה כאן:

ספוילר

(נו נו...)

 

[איש הרוח הנודד]

וכנ"ל עם רב אומר ללכת למנזר, כנסיה וכדו'
זה רק שינוי של הפסק.
אה, כמובן בהתאם למצב.
גדו"י שאסרו זאת קיבעו והשוו זאת להשכלה באירופה

למי שלא יודע לקחנו הרבה דברים מההשכלה
השאלה היא אם יש בעיה או לא

 

[yitzhak123]

אשמח לשמוע מה דעת הקהל בנושא הזה
האם נערה שהולכת ללימודי תואר, השידוכים שלה הולכים לכיוון אחר? האם סוג הבחורים שמתכוונים להמשיך לשבת ללמוד לאחר החתונה מורידים מלכתחילה בחורה שלומדת תואר?
כמה זה משמעותי מבחינת הגיל שמתחילים את התואר סיום י"ב או אחרי ה-ו?
כמה זה שונה בין המגזרים ליטאי/ספרדי /חסידי...

במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...

 

[יש מה לדבר]

במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...

בהחלט בלי מחקר מעמיק...

 

[טוליפ]

מציעה לך להתייעץ עם רב, מה שנאמר בציבור לאו דווקא נאמר באופן פרטי. ואם יש לך ברכת רב תראי גם סיעתא דישמיא בשידוך.

 

[A . I]

בעיני הנושא הוא כמה חשוב המסגרתיות והסטיגמה, מאחר ואדם ששואל איך יתקבל בציבור אם אני אעשה משהו שהוא לא הכי מיינסטרימי שיש, עצם השאלה מעידה על השואל שאינו מהאלה שזה מאוד חשוב להם, וממילא, מסתבר שבזוגיות ירצה לחיות עם אדם שדעתו דומה בעניין, בעיקר בציבור שלנו, והעניין הזה מבחינה עקרונית שייך באותה מידה בכל המגזרים, השאלה היא כמה אחוז של אנשים כאלה שלא חשוב להם המסגרתיות יש בכל מגזר, מסתבר ליטאים פחות ספרדים יותר, אבל בכל אופן הרעיון הוא שאדם שלא חשוב לו המסגרת מן הסתם לא יפגע מזה כי בן הזוג שלו גם יהיה כזה.
(כמובן שיש עניין של דעת תורה וכו', אבל אין זה ממין טענת השואל...)

 

[חדר האוצרות]

בחורה שלמדה באקדמיה (גם בי"ג י"ד) בהכרח תרצה שידוכים אחרים מבחורת סמינר.

זאת התשובה שמתמצתת אשכול שלם

 

[דיתוש]

וכנ"ל עם רב אומר ללכת למנזר, כנסיה וכדו'
זה רק שינוי של הפסק.
אה, כמובן בהתאם למצב.
גדו"י שאסרו זאת קיבעו והשוו זאת להשכלה באירופה.

נכון מאד מאד.
הרבנים שהורו בשואה למשל לשים ילדים במנזרים פסקו לפי דין בהחלט, תודה על הדוגמא הקונקרטית.

וכל רמיזה אחרת על כל פסק של רב מעלה סימן שאלה גדול על הדבקות הרבה בהוראת חכמים וגדולים שמשתמעת כאן.

 

[נישטא נייעס]

לפני כמה ימים קיבלתי תשובה מר' משה הלל הירש שאין היתר בשום אופן ללמוד באקדמיה לא רווקה ולא נשואה. מי שהולכת ללמוד בניגוד לדעת גדולי ישראל שלה עוברת על דברי גדולי ישראל וברור שהשידוך יהיה בהתאם..

קחי תיקנתי לך.
את יודעת שיש מלאאא רבנים ואדמו"רים בציבור שלנו
והתשובה שאת קיבלת לא נוגעת אלי למשל? כי אני לא נוהגת לפי גדו"י שלך
אף על פי שאני מעריכה אותם וחושבת שהדרך שלהם נכונה לציבור שלהם
יש יותר מדעה אחת ויש יותר מרב אחד
כדאי להפנים את זה.

 

[Ayala10]

בלת"ק מלא

בחורה שלמדה באקדמיה (גם בי"ג י"ד) בהכרח תרצה שידוכים אחרים מבחורת סמינר.

ממש לא נכון!!
מידיעה!!

 

[bmsz]

חד משמעית כן.
לפני כמה ימים קיבלתי תשובה מר' משה הלל הירש שאין היתר בשום אופן ללמוד באקדמיה לא רווקה ולא נשואה. מי שהולכת ללמוד עוברת על דברי גדולי ישראל וברור שהשידוך יהיה בהתאם..

ואני קיבלתי לפני 14 שנה
תשובה מהגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ללכת לשבילים - מבחר.
(הוראה פרטנית לבת משפחה)
והלוואי וכל הבנות היו ברמה הרוחנית שלה עם בעל שלומד 17 שעות ביממה ממוצעת.

 

[אנייייי]

למה זה נשמע אבל שהשידוכים אצל ליטאים בעיקר נבדקים לפי סטיגמות והכללות??
למה לא לבדוק את הבחורה בעצמה ולפסול לפי מקום לימודים וכו...???
אנחנו נמצאים בדור שהלבוש ומקום לימודי המקצוע ועוד.. לא אומרים הרבה על האדם!!

 

[bmsz]

למה זה נשמע אבל שהשידוכים אצל ליטאים בעיקר נבדקים לפי סטיגמות והכללות??
למה לא לבדוק את הבחורה בעצמה ולפסול לפי מקום לימודים וכו...???
אנחנו נמצאים בדור שהלבוש ומקום לימודי המקצוע ועוד.. לא אומרים הרבה על האדם!!

קשה מאוד מאוד לברר באמת.
זה דבר שממש רואים את יד ה'
אך כמעט בלתי נמנע להגיע לסטיגמות

 

[A . I]

למה זה נשמע אבל שהשידוכים אצל ליטאים בעיקר נבדקים לפי סטיגמות והכללות??
למה לא לבדוק את הבחורה בעצמה ולפסול לפי מקום לימודים וכו...???
אנחנו נמצאים בדור שהלבוש ומקום לימודי המקצוע ועוד.. לא אומרים הרבה על האדם!!

ברוכים הבאים למועדון החרדי, ככל שתהיה יותר מיינסטרים תאלץ בעל כרחך להתחשב בשיקולים סביבתיים יותר ויותר, (כגון משפחה, קהילה, שכנים וכדומ') אפי' בעניינים הכי אישיים שלך.

למדוד אדם לפי מה שהוא זו פריווילגיה שניתנה רק לאדם שחוץ ממה שהוא אין לו מה להציע... (לצערנו הרב!!!)

 

[GMIL.COM]

במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...

זה לא נכון
בישיבת חברון רק הבחורים הפתוחים יותר (מהבית בד"כ) הולכים על זה
זה לא סטיגמה זה עובדות בשטח אין מה לעשות

 

[S10]

במגזר הליטאי זה מתפלג בין הישיבות הפתוחות יותר - חברון וכו' ששם זה פחות בעיה ואדרבא לעיתים נחשב כיתרון בתור פרנסה ברווח יותר, לבין הישיבות הפחות פתוחות תפרח אורחות תורה וכו ששם זה בלא יראה וחסרון.
וכל עולם הישיבות נע בין לבין, יש דורשים לשבח ויש לגנאי.
ומי שלומדת תואר זה בדרך כלל מי שממלא זה סוג המשפחה שלה, משפחה שגם שולחת את בניה לישיבות הפתוחות יותר וגם מחפשת לבנתיה מהישיבות הנ"ל, כך שזה הכיון שמלכתחילה היה לא שהתואר עושה משהו.

כך לפחות הרושם שלי בלי מחקר מעמיק...

אני חושב שזה קשור לסגנון ההורים והמשפחה ופחות לישיבה

 

[פילהרמוניה]

ולכן בחורה שעשתה תואר לאט לאט תהיה יותר מבוקשת מאחת שעשתה מה"ט
כמו שבהתחלה לא רצו בת שלמדה תכנות ורצו רק הוראה
ולאט לאט המצב התהפך

כאילו לוקחים בחורה לפי המקצוע , ועוד לפי רמת לימודי המקצוע....
שוב התבלבלנו....

 

[GMIL.COM]

הכל קשקוש
גם עם תעודת מה"ט אפשר להגיע לשכר מעולה ממש
רק במקומות ספציפים ממש דורשים תואר
שלא ימכרו לכם לוקשים

 

[פילהרמוניה]

נבדקים לפי סטיגמות והכללות

זזה לא סתם
לפעמים הסטיגמות מראות על מהות מסוימת וסגנון קו קהילה,
למה לא עושים נזם באף? אין עם זה שום בעיה הלכתית!
וגם לא לשחק כדורגל, ואין סוף לדוגמאות
וד״ל