הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #81
משתף מהחיים שלי בלי לחשוף את העיר בה אני מתגורר
נשוי + 5
מתגורר בפריפריה בצפון במשך 10 שנים
מרחק
1:30 מבני ברק ו1:50 מירושלים (כשאין פקקים) לרוב (95%) החברים שלי יש רכב.
תעסוקה
בפריפריה שאני גר יש הרבה מקומות תעסוקה בכל תחום (הוראה, הנהלת חשבונות, הייטק ופקידות, מאוד מצוי כאן) אין מציאות שמשהו מחפש תעסוקה הרבה זמן. (גם גברים וגם נשים)
רוב האנשים כאן עובדים. גם צעירים הרבה יצאו לעבוד. יש כוללים לאברכים רציניים. (אברכים שמתבטלים די מהר יוצאים לעבוד, אצלינו זה פדיחה במידה מסויימת להיות אברך בטלן ולא פדיחה לצאת לעבוד)
קהילה
קהילה מגוונת. יש פרומרעס ויש מודרנים וכל מה שבאמצע. זה לא ממש משנה מה כל אחד עושה בבית שלו הידידות כאן קרובה מאוד. (למרות הידידות יש בתים שהילדים שלי לא הולכים לשחק שם.) מצוי שיוצאים לטיולים עם חברים גם אצל הנשים. לפעמים יציאות ספונטיות ולפעמים מאורגנות. כמו כן מצוי שאוכלים שבתות וחגים אצל חברים.
הקהילתיות תומכת במובן הטוב אין חפירות כל אחד עושה מה שבא לו מאוד משוחרר. רוב האנשים כאן חיים ברמת חיים פשוטה יותר בגלל שהלחץ החברתי נמוך. אין קטלוג. בעל תשובה, צבע עור, יחוס, ישיבה שלמדת בה לא רלוונטי.
איכות החיים
נופים, גינות, מזג אוויר טוב, אוויר נקי, אין פקקים, יש תחבורה ציבורית, חיים בשלום.
מגורים
יש כאן מאות משפחות אבל גרים בין חילונים. אין אזור חרדי ולא צפוי שיהיה כזה אזור. טוב לאנשים כאן עם המצב הזה. (אין הרבה ילדים חילונים, בעיקר מבוגרים) בנימה אישית, אני לא רואה את עצמי חוזר לגור בבניין עם שכנים חרדים למרות החסרונות שיש בבנין שכל השכנים חילונים.
מוסדות לימוד
מוסדות לימוד ברמה גבוהה. הרבעס והרמים כולם למדו בישיבות הטובות ביותר וגם המורות כולם למדו בסמינרים הכי טובים.
למי מתאים לעבור לפריפריה?
מי שהתחנך במשפחה טובה ואיכותית ללא יחוס, יהנה בפריפריה הרבה יותר מבמרכז. בפריפריה הוא יגדל באמת ויצליח למצות את הכישורים וללמוד ולעשות את מה שכיף לו ומה שטוב לו.
אני מדגיש
לרוב האנשים ההסתגלות לחיי פריפריה היא קשה. מתח, תחרות וקיטלוג זה היה חלק אינטגרלי מהחיים שלי ושל חברי וגם אני כמו חברי הייתי רגיל לזה ולכן בהתחלה זה קשה להסתגל לחיים כאן. אפשר להרחיב הרבה אבל אני מפחד שהמונים ירצו לעבור...
נשוי + 5
מתגורר בפריפריה בצפון במשך 10 שנים
מרחק
1:30 מבני ברק ו1:50 מירושלים (כשאין פקקים) לרוב (95%) החברים שלי יש רכב.
תעסוקה
בפריפריה שאני גר יש הרבה מקומות תעסוקה בכל תחום (הוראה, הנהלת חשבונות, הייטק ופקידות, מאוד מצוי כאן) אין מציאות שמשהו מחפש תעסוקה הרבה זמן. (גם גברים וגם נשים)
רוב האנשים כאן עובדים. גם צעירים הרבה יצאו לעבוד. יש כוללים לאברכים רציניים. (אברכים שמתבטלים די מהר יוצאים לעבוד, אצלינו זה פדיחה במידה מסויימת להיות אברך בטלן ולא פדיחה לצאת לעבוד)
קהילה
קהילה מגוונת. יש פרומרעס ויש מודרנים וכל מה שבאמצע. זה לא ממש משנה מה כל אחד עושה בבית שלו הידידות כאן קרובה מאוד. (למרות הידידות יש בתים שהילדים שלי לא הולכים לשחק שם.) מצוי שיוצאים לטיולים עם חברים גם אצל הנשים. לפעמים יציאות ספונטיות ולפעמים מאורגנות. כמו כן מצוי שאוכלים שבתות וחגים אצל חברים.
הקהילתיות תומכת במובן הטוב אין חפירות כל אחד עושה מה שבא לו מאוד משוחרר. רוב האנשים כאן חיים ברמת חיים פשוטה יותר בגלל שהלחץ החברתי נמוך. אין קטלוג. בעל תשובה, צבע עור, יחוס, ישיבה שלמדת בה לא רלוונטי.
איכות החיים
נופים, גינות, מזג אוויר טוב, אוויר נקי, אין פקקים, יש תחבורה ציבורית, חיים בשלום.
מגורים
יש כאן מאות משפחות אבל גרים בין חילונים. אין אזור חרדי ולא צפוי שיהיה כזה אזור. טוב לאנשים כאן עם המצב הזה. (אין הרבה ילדים חילונים, בעיקר מבוגרים) בנימה אישית, אני לא רואה את עצמי חוזר לגור בבניין עם שכנים חרדים למרות החסרונות שיש בבנין שכל השכנים חילונים.
מוסדות לימוד
מוסדות לימוד ברמה גבוהה. הרבעס והרמים כולם למדו בישיבות הטובות ביותר וגם המורות כולם למדו בסמינרים הכי טובים.
למי מתאים לעבור לפריפריה?
מי שהתחנך במשפחה טובה ואיכותית ללא יחוס, יהנה בפריפריה הרבה יותר מבמרכז. בפריפריה הוא יגדל באמת ויצליח למצות את הכישורים וללמוד ולעשות את מה שכיף לו ומה שטוב לו.
אני מדגיש
לרוב האנשים ההסתגלות לחיי פריפריה היא קשה. מתח, תחרות וקיטלוג זה היה חלק אינטגרלי מהחיים שלי ושל חברי וגם אני כמו חברי הייתי רגיל לזה ולכן בהתחלה זה קשה להסתגל לחיים כאן. אפשר להרחיב הרבה אבל אני מפחד שהמונים ירצו לעבור...
