דיון בינוניות כדרך כתיבה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחרונה שמתי לב שהרבה שירים שיצאו (לא כתיבה ספרותית, אלא שירים מולחנים, למען הסר ספק) נוטים לכתיבה בינונית מאוד, שירים שמזכירים בסגנון שלהם שירים סמינריים של מבצעי חודש אלול, המון חזרות על מילים, משלב נמוך, כמעט ואין חריזה וכו' והתפלאתי לראות שמדובר בכותבים מוכרים בתחום, ולי זה קצת צורם.
מעניין אותי מאוד לדעת מאיפה זה נובע? מהצורך לספק את הסחורה ולהוציא שירים גם כשאין משהו על רמה? או שפשוט התייבשו מאגרי היצירתיות והרעיונות? כי לאחרונה זה קצת הולך ומידרדר...
זה קשור דווקא לזה שאלו שירים מולחנים, יש בזה איזשהם אילוצים שאני לא מכירה? (אני לא מלחינה...)

אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על העניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
השאלה היא מה מחפשים בשיר
בשונה מבכתיבה ספרותית רוב קהל השומעים צריך מילים פשוטות עם מסר קליט שאפשר להתחבר אליו
והעיקר הוא הלחן ולא המילים כמו ששר חנן בן ארי
טבעי שמי שמחפש אומנות שקשורה למילים חש חוסר נוחות מהיצירות ועדיין המטרה היא בעיקר לסחוף קהל ולהצליח לשיר את זה בקומזיצים או בחתונות
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
רוב קהל השומעים צריך מילים פשוטות עם מסר קליט
נכון, אבל יש גבול לרמת הפשטות, לא? אני לא רוצה לתת דוגמאות ספציפיות, אני מניחה שלכולם יש, לשירים שזה מרגיש, אולי רק לי, זלזול באינטליגנציה של המאזין.
והעיקר הוא הלחן
ולמרבה הצער גם הלחנים די ילדותיים, וסליחה אם אני שיפוטית מדי, אבל הלחן והמילים די באותה רמה... ההשקעה המופלאה היא דווקא בקליפים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני חושבת שזה סוג של ניסיון ליצור את ה'תמיד אוהב אותי' הבא.
כשראו שיר שמצליח כל כך, והמילים שלו מאוד פשוטות ובשפה מדוברת, ניסו ליצור משהו דומה שגם יתפוס ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נושא מעניין לדיון.
מסכימה עם כל מילה.
בתקופה האחרונה המצב הולך ומידרדר. רמת הכתיבה של (הרבה מ)השירים המולחנים נמוכה מתמיד.
חושבת שאחת הסיבות היא באמת קהל היעד, ואני אשמע קשישה נורא כשאגיד- הדור הזה. אבל כנראה שזה כך.
בנוסף, נראה גם שהקצב נהיה מהיר ותחרותי הרבה יותר מאי פעם. כשצריכים להנפיק להיט קליט כל יומיים, ממילא האיכות פוחתת.
שימו לב שהכותבים או המבצעים שמוציאים שירים שכתובים ברמה גבוהה, משגרים אותם לחלל העולם לעיתים רחוקות יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לדעתי נובע בעיקר מהרצון שהשיר יהיה קליט ושהקהל (הצעיר, בד"כ) יאהב...
כדי ששיר יהיה "להיט" כנראה צריך להתפשר על דברים מסביב... לצערי.
יוצא לי הרבה לשמוע שירים באנגלית ואפשר לומר שגם היום (על אף ששירים מיום אני פחות מכירה) ברוב השירים יש תוכן, ותוכן איכותי (אולי זה בגלל שזה באנגלית. אבל זה כבר נושא אחר).
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נושא מעניין לדיון.
מסכימה עם כל מילה.
בתקופה האחרונה המצב הולך ומידרדר. רמת הכתיבה של (הרבה מ)השירים המולחנים נמוכה מתמיד.
חושבת שאחת הסיבות היא באמת קהל היעד, ואני אשמע קשישה נורא כשאגיד- הדור הזה. אבל כנראה שזה כך.
בנוסף, נראה גם שהקצב נהיה מהיר ותחרותי הרבה יותר מאי פעם. כשצריכים להנפיק להיט קליט כל יומיים, ממילא האיכות פוחתת.
שימו לב שהכותבים או המבצעים שמוציאים שירים שכתובים ברמה גבוהה, משגרים אותם לחלל העולם לעיתים רחוקות יותר.
מה אשם הדור הזה?
בעבר בכלל לא הלחינו טקסטים מקוריים אל מהמקורות בלבד.
דווקא יש שירים שכתובים ברמה שמכבדת את התואר שירה - שולי רנד, רזאל, ישי ריבו. אולי יש עוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מתנגדת לתירוץ שהדור צריך פשטות וקליטות
ולכן חוסר הרמה.

אפשר לכתוב את אותו שיר,
במילים הכי הכי פשוטות ונוגעות -
וזה עדיין יהיה קליט.
וזה יהיה בפי 4 רמות מעל.

פעם היה לי תחביב לקחת שירים כמתוארים כאן,
ולשכתב אותם מחדש מקצועי מלוטש יותר.

חבל שאין לזה ביקוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה אשם הדור הזה?
בעבר בכלל לא הלחינו טקסטים מקוריים אל מהמקורות בלבד.
דווקא יש שירים שכתובים ברמה שמכבדת את התואר שירה - שולי רנד, רזאל, ישי ריבו. אולי יש עוד.
הדור לא אשם. זה נכתב כציון עובדה (כמובן שזו הכללה, ויש יוצאים מן הכלל) ולא בנימה של האשמה.
טבעי שהיוצרים החדשים והעכשוויים ירצו להתאים את עצמם לקהל היעד.

לא יודעת למה אתם קוראים 'עבר', אבל כבר שנים ארוכות שמלחינים טקסטים מקוריים, חלקם ע"י היוצרים שהזכרתם.
ובאמת היוצרים הנ"ל ועוד, הם אלו שאליהם התכוונתי כשדיברתי על כתיבה ברמה גבוהה שלא מתיימרת להנפיק להיטים על בסיס יומיומי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מסכימה עם כל מילה
יש לאחרונה זמרים פופולריים שבעיקר שרים את התוצרת שלהם בגני ילדים ומסיבות...
אני לא נכנסת לכל עולם התרבות של המוזיקה ולמה אין יוצרים רציניים כמעט...
אבל אם כבר נכנס הענין של שירים כתובים במילים ולאו דווקא פסוקים מהמקורות
איך יכול להיות שבשיר אחד יש 8 מילים בבית פזמון ומעבר? ועוד יש שני קרדיטים של כותבי השיר...
לא צריכים להיות משוררים אפשר בסך הכל להתאמץ למצוא עוד כמה מילים וברמה
שמחה שעלה הנושא הזה לדיון
יצא לי כמה וכמה פעמים לכתוב שירים ללחנים קיימים לתכניות/ מחנות וכו
אני לא חושבת שהם צריכים להיות באותה רמה של שירים אחרים
אבל מינימום...
אני אישית חושבת שיש בעיה נוספת- הציבור מתחבר ללחנים קצביים וכו
מבנה השפה העברית הוא מלרעי ולכן הרבה לחנים מהירים יותר או מעברים שדורשים מלל
תוקעים בהם מילים קצרות או הברות שחוזרות על עצמן כדי למלא את החלל
במקום מלכתחילה למצוא לחנים מותאמי שפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
תודה על העלאת הנושא.

לדעתי, הריק והרדידות החלו להיכתב לפני שני עשורים (ואולי אפ' יותר).
השירים המקוריים נכנסו עמוק לציבור החרדי בתהליך איטי וארוך,
ובשנים האחרונות ביתר שאת גם לציבור החרדי השמור יותר.

ניקח את השירים של שמואל יונה לדוגמא שהיו בין השירים הראשונים, אם אני לא טועה שנכתבו לא מהמקורות,
יש בחלקם עומק מיוחד.... בודדים הצליחו להגיע לרמה שלו אם בכלל.
לכתוב שיר קליט וקליל שאפשר יהיה גם לזמזם אותו- מצריך מיומנות מיוחדת.

היו כמה פריצות גדולות של שירים שנכנסו למרות שלא היה מקובל בכלל שירים עם מילים מקוריות.
עלה קטן, מלאכים הקדושים (כמובן בביצוע של שוואקי המילים הרבה יותר קדושות!)
במקביל לכל אלו, היו גם את השירים שיצאו כמו פטריות אחרי הגשם עם - 'בלי מילים ובלי תוכן',
אבל אלו לא נכנסו לציבור החרדי הקלאסי ונטמנו עמוק בתוך נגני הנערים והנערות.....

ההתקדמות אל עבר הדבר, היה אברהם פריד שקימבק את "שהשמש תעבור עלי"
ומאוחר הרבה יותר יצא עם אלבום ישראלי- שלדעתי, שם תם עידן השירים החסידיים המקוריים.
וודאי וודאי שיש עוד הרבה יוצרים, זמרים ושירים שהיו וחלפו, אבל אני מעלה פה את הבולטים ואת אלו שיצרו שינוי בשטח.
בשנים האחרונות באו רק חקיינים, שראו כמה "קל" לכתבו שיר, להתאים לחן, והופס- יש קהל שמריע!
לדעתי, זה לא רק ענין של ביקוש, ו'זה מה שהקהל דורש' אלא רדידות של הכותבים והיוצרים בעצמם, שלצערי,
אין להם מקור מים חיים ואין להם באמת הרבה מה להציע.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לדעתי, הריק והרדידות החלו להיכתב לפני שני עשורים (ואולי אפ' יותר).
השירים המקוריים נכנסו עמוק לציבור החרדי בתהליך איטי וארוך,
ובשנים האחרונות ביתר שאת גם לציבור החרדי השמור יותר.
אני אישית כלל וכלל לא נגד שירים מקוריים, להיפך, זו עיקר המוזיקה שאני אישית צורכת, אבל גם במוזיקה מקורית יש כתיבה על רמה, עם תוכן משמעותי, משלב אינטליגנטי מספיק, ויש כתיבה רדודה.
אני אישית רואה הבדל בין זמרים יוצרים - שמבצעים את המוזיקה שלהם, שלדעתי יש שם הרבה יותר עומק וכתיבה על רמה, מאשר 'בתי חרושת' לשירים שמייצרים שירים לכל זמרי המגזר בערך... מעניין אותי אם אתם גם חושבים ככה...

אם ניקח לצורך העניין את ישי ריבו, שהוא זה שדיי הכניס את הכתיבה המקורית גם למגזר שלנו, הכתיבה שלו היא ברמה מאוד מאוד גבוהה! יש שם שיבוצים מדהימים, שימוש מהמם במטאפורות, חריזה, כפל משמעויות והמון תחכום, וגם תוכן שלדעתי, אין שני לו, בטח לא בצורת ההגשה.

יש עוד כותבים ומלחינים, שבטח בתקופה הראשונה שלהם, הייתה הרבה אוטנטיות בכתיבה שלהם, וזה נגע ועשה המון, הכתיבה אולי לא הייתה משלבית ברמה מאוד גבוהה ומשויפת, אבל האמת שהייתה בתוכן שלהם נגעה, אבל לאחרונה אני שומעת הרבה שירים (דווקא בחסידי - ישראלי, שלי אישית קצת מרגיש חקייני ולא אוטנטי, גם לכם?) שמרגישים כמו שיר שמישהו התאמץ לכתוב כי חייבים לסגור אלבום...

באופן כללי, אין לי בעיה עם עכשוויות, הדיון שלי הוא לא על מודרניזציה בשוק המוזיקה החסידית, אלא על זה שהעומק נעלם, אין בעיה עם כתיבה מקורית שיש בה עומק, שיש בה תוכן, שהיא מוגשת בצורה אינטליגנטית בהתאם לסוג הז'אנר, אבל יש לי בעיה כששיר שלם חוזר על אותו משפט בווריאציות שונות, מביא מסר קלישאתי בצורה שלא מחוברת לתוכן, ובאופן כללי נראה שהכותב והמלחין וגם המבצע 'יוצאים ידי חובת' שיר בנושא - - -
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
באופן כללי, אין לי בעיה עם עכשוויות, הדיון שלי הוא לא על מודרניזציה בשוק המוזיקה החסידית, אלא על זה שהעומק נעלם, אין בעיה עם כתיבה מקורית שיש בה עומק, שיש בה תוכן, שהיא מוגשת בצורה אינטליגנטית בהתאם לסוג הז'אנר, אבל יש לי בעיה כששיר שלם חוזר על אותו משפט בווריאציות שונות, מביא מסר קלישאתי בצורה שלא מחוברת לתוכן, ובאופן כללי נראה שהכותב והמלחין וגם המבצע 'יוצאים ידי חובת' שיר בנושא - - -
בהחלט.גם לי אין בעיה. אם היתה לא הייתי מכירה את החומרים:)
הסקירה שהבאתי באה להביא ציוני דרך מאיפה התחלנו (רמת כתיבה שמואל יונה) ולאן הגענו (...........)
נכון שלא כתבתי על ישי ריבו, למרות שהוא הופיע לראשונה גם לפני שני עשורים עם "גם כי אלך".
ישי אף פעם לא ניסה להיות מה שהוא לא, ויש לו משבצת מאוד מדויקת וברורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כשאנשים שרים בהתלהבות-
- "חרושו! חרושו! טנננ חרושו!"
- מלמולי הברות שנועדו להחליף מילים באידיש שאותה הם לא מכירים
- שירי פסוקים בהברה חסידית באופן שהם לא מבינים מה הם שרים
די מיותר לדון על הרמה המילולית בשירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
די מיותר לדון על הרמה המילולית בשירה.
אני לא חושבת... כי כשאתה לא מבין את השפה, באמת עיקר ההנאה שאתה שואב מהשיר היא המנגינה, אבל כשאתה מבין הייטב את המלל אתה לא יכול להתעלם מהרדידות, היא מורגשת.

להבדיל אלף אלפי הבדלות בין קודש לחול, בניגונים חסידיים ללא מילים - הרגש וההתעוררות או השמחה וההתלהבות באים מהמנגינה בעצמה, ואני חושבת שאפקט דומה קורה כשאתה שר / מזמזם מנגינה שאתה לא מבין את המילים שלה.
אבל כשמדובר על שיר עם מילים שמובנות לך, רמת התוכן בעיני משפיעה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לאחרונה שמתי לב שהרבה שירים שיצאו (לא כתיבה ספרותית, אלא שירים מולחנים, למען הסר ספק) נוטים לכתיבה בינונית מאוד, שירים שמזכירים בסגנון שלהם שירים סמינריים של מבצעי חודש אלול, המון חזרות על מילים, משלב נמוך, כמעט ואין חריזה וכו' והתפלאתי לראות שמדובר בכותבים מוכרים בתחום, ולי זה קצת צורם.
נראה לי ששירים מולחנים תמיד יהיו שירים ברמת כתיבה בינונית. אולי זה לא נכון לומר בינונית, יותר מדוייק יהיה לומר- בגובה העיניים. על פי רוב לא תמצאו שיר מולחן כאשר הוא כתוב במשלב שפתי גבוה. לא כי זה לא איכותי, אלא כי אין כל כך קהל יעד שנמצא במקום הזה.

זה ידוע שיש כאן בקהילה כותבים מוכשרים מאוד, בעלי שפה עשירה גבוהה ואיכותית. אבל האם ניתן לומר שאפשר לקחת שירים כמו אלו ולמכור ליוצרים? אממממ צריך לרדת קצת לעם.

וזה לא מחייב ששירים הכתובים בגובה העיניים יקראו רדודים. בכלל לא. הם פשוט כתובים בשפה מדוברת ועממית יותר.

איך אתם מגדירים שיר רדוד?
בעיניי שיר רדוד זה שיר שקיים בו סלנג, או שהחריזה בו פשטנית ומאולצת, או שהמסר המובא בו לא ברור או מבושל כל צרכו.


הוזכר כאן השיר "עוד יותר טוב". חשבתם פעם מה גרם לשיר הזה להיות להיט?
השפה שלו.
פשוטה. בגובה העיניים. מה שאומר: אנשים לא מחפשים יותר מזה. זה בדיוק מה שמדבר אליהם.
כמובן שמלבד המשלב השפתי יש בו עוד מעלות שלא קשורות דווקא לעניין הזה.
הוא קליט. המילים שבו נוגעות בכולם, מדברות לכולם, והכי חשוב - מחמיאות לכולם.


באנגלית, אגב, קל יותר לכתוב שיר ברמה טובה (עדיין מנסה לחשוב למה). ואם תשימו לב, החריזה בשפה הזו קלה הרבה יותר, מה שנותן המון מקום ליצירתיות.

עניין החזרתיות על מילים מסויימות בשיר דווקא לא מציק לי. ההיפך. אני רואה בזה יופי.
אני חושבת שכאשר רוצים להעביר מסר שיכנס הישר ללב השומע וגם יחרט בו - זו בדיוק השיטה. חזור בה וחזור בה דכולא בה : )


ומעניין שהשווית את אותם שירים רדודים לשירי סמינר. לפי דעתי שירי סמינר הם בד"כ ברמה לא מביישת.

מעניין אותי מאוד לדעת מאיפה זה נובע? מהצורך לספק את הסחורה ולהוציא שירים גם כשאין משהו על רמה? או שפשוט התייבשו מאגרי היצירתיות והרעיונות?
שאלה טובה. נדמה לי שמי שמכבד את עצמו לא "יטרח" להוציא שיר כל שבועיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכון, אבל יש גבול לרמת הפשטות, לא? אני לא רוצה לתת דוגמאות ספציפיות, אני מניחה שלכולם יש, לשירים שזה מרגיש, אולי רק לי, זלזול באינטליגנציה של המאזין.

ולמרבה הצער גם הלחנים די ילדותיים, וסליחה אם אני שיפוטית מדי, אבל הלחן והמילים די באותה רמה... ההשקעה המופלאה היא דווקא בקליפים
שתמיד מצולמים בחוף ים או בחורשה. :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
השמש שקעה.
מחר היא שוב תזרח.
אל תתייאש.
תמיד תגיד תודה.
אאאאאאבא.
הכי חשוב זה לחייך.
תשכח את כל הדאגות.
מחר יתחיל יום חדש.

:rolleyes::rolleyes::rolleyes:

כמעט כל השירים החדשים.
נשמע כמו איזה סטטוס של מישהו שחושב שהוא חכם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה