סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרק 14

"חני" מוישי היה במצב רוח טוב "מה אנחנו עושים עם התעודות זהות אנחנו צריכים לעשות חדש, לא?"

"כן, אני נראית בתמונה נורא..."

"לא, כי אני... היה לי עוד גשר בשיניים כך שאני נראה בול כמו סוס עם..."

"די, אל תגיד את זה!"

"חח"

"יאללה, יוצאים? זו תהיה יציאה כיפית!"

"שנייה, אני צריך לבדוק..."

"מה לבדוק?"

"חח צחקתי! ברור שאין מה לבדוק, יוצאים!"

"נבהלתי ממש..."

"צריך לזכור רק להביא את כל הדברים, את יודעת, שלא ניתקע שם על איזה מסמך שטותי ששכחנו..."

"כמובן שאתה צודק, אני הולכת להביא"

"מצוין, אני בינתיים מסתכל פה על איזה ספר..." אמר.

"מה, איזה ספר?"

הוא האדים כשראתה את שם הספר 'תעלומת המיליון - ציפיות האישה' "סתם, לא שיש לי בעיה, זה להבנה בזוגיות..."


"חני?" מושי היה מצוברח "איך עכשיו נתקענו עם זה... אנחנו צריכים לחדש את התעודת זהות..."

"חבל... אני נראית שם בתמונה דווקא די טוב, חבל לי..."

"אולי לא חייבים להחליף תמונה... כי אם חייבים אני בכלל במצב גרוע, אני נראה כמו קו..."


"אתה לא חייב להגיד את זה..."

"חח"

"טוב, נו... חגיגה זו לא תהיה היציאה הזו..." נאנחה חני.

"צודקת. צריך לבדוק אם אנחנו לא מפספסים משהו אולי?"


"אתה רציני?"

"מה?"

"ברור שצריך! אני הולכת לבדוק!" אמרה תוך שיצאה מהחדר.

הוא הוציא את הספר המאובק שהחביא לפני עשר שנים.

"תגיד..." היא התקרבה חזרה לחדר.

מוישה דחף את הספר במהירות מתחת לשולחן. מנסה לשלוף בכמה שיותר מהירות את פלאפונו לפני שתראה אותו יושב בצורה חשודה.

"כן, אל תשקיע במקומות האלה, זה לא רווחי..." ניסה לשוות עצמו עסוק בשיחה ערה. עד שאחז שהוא מדבר בלהט מוגזם מדי ולתוך מחשבון שקנה לילדים...
איזה כיף שחזרתם!!
אחלה פרקק
אהבתי את הקטע שחני אהבה דווקא את התמונה :sne:
 
חחח
כמה מצחיק
קולהקבוד!
אמסור לו... :)
הופההה
ברוך שובך
ברוך שובם
ושובבותם...
כיף לצחוק:)
שאפוו לגבר שם [מוישהלה] שככה משקיע בזוגיות שלו...
מחכים לעוד...
תודה רבה!!
איזה כיף שחזרתם!!
אחלה פרקק
תודה רבה!!
 
פרק 15

"טוב, מוישי, אני יוצאת לפאנית!"

"בסדר גמור חני, בהצלחה ענקית!"

חני יוצאת.

במדרגות למטה היא נזכרת ששכחה את הארנק בבית.

עולה לכיוון הבית ושומעת את מוישי.

"אין, אני כבר לא יכול,

כמה זמן אני יכול לחכות לשקט, כמה?"

ליבה פעם בעוצמה.

הוא המשיך.

"ממש לא נכון מה שאתה אומר, עשיתי הכל כמו שהמדריך אמר!

שום דבר לא עוזר, לפעמים אני פשוט מתפוצץ..."

עיניה דמעו. הוא לא חדל.

"אין לי מה להגיד, ככה זה לא יכול להימשך!"

היא נכנסה הביתה בוכה.

מוישי סימן לה לחכות.

"לא מעניין אותי, המכונה עדיין באחריות שלכם, אתם חייבים לסדר אותה!"


"מוישי, אני יוצאת! תשכיב את הילדים!"

"בסדר, בהצלחה!"

חני יוצאת.

בכניסה לפאנית היא נזכרת ששכחה את הפאה בבית.

חוזרת לבית ושומעת את מוישה.

"אין, אני כבר לא יכול,

כמה זמן אני יכול לחכות לשקט, כמה?"

היא חייכה לעצמה. 'חח איזה נס שאני למודת ניסיון...'

הוא המשיך.

"ממש לא נכון מה שאתה אומר, עשיתי הכל כמו ההדרכה

שום דבר לא עוזר, לפעמים אני פשוט מתפוצץ..."

היא צחקה. 'איך הייתי נפגעת...'

"אין לי מה להגיד, ככה זה פשוט לא יכול להימשך!"

היא נכנסה הביתה צוחקת.

מוישי לא ראה אותה עדיין, והמשיך.

"לכן התקשרתי, בגלל שאני יודע שתכל'ס היא אישה טובה!"
 
נערך לאחרונה ב:
אואואו אתה מתחיל לעלות את היחסים שלהם לשרטון... זה כבר לא ההבדל בין החיים של זו"צ לזוממ"יוע [מצוברח, מלא ילדים ועסוק]
זה נכנס לנישה של אישה של פעם ... לאישה של היום...
שלא ייגמר בגירושין...
תחזיר אותם למסלול בבקשה...

בלי קשר לזה שזה פרק מציון ויפה כל כך!!!!!!! אוהבת לקרוא ולעקוב [כמו כולנו בעצם...]
 
נערך לאחרונה ב:
פרק 15

"טוב, מוישי, אני יוצאת לפאנית!"

"בסדר גמור חני, בהצלחה ענקית!"

חני יוצאת.

במדרגות למטה היא נזכרת ששכחה את הארנק בבית.

עולה לכיוון הבית ושומעת את מוישי.

"אין, אני כבר לא יכול,

כמה זמן אני יכול לחכות לשקט, כמה?"

ליבה פעם בעוצמה.

הוא המשיך.

"ממש לא נכון מה שאתה אומר, עשיתי הכל כמו שהמדריך אמר!

שום דבר לא עוזר, לפעמים אני פשוט מתפוצץ..."

עיניה דמעו. הוא לא חדל.

"אין לי מה להגיד, ככה זה לא יכול להימשך!"

היא נכנסה הביתה בוכה.

מוישי סימן לה לחכות.

"לא מעניין אותי, המכונה עדיין באחריות שלכם, אתם חייבים לסדר אותה!"


"מוישי, אני יוצאת! תשכיב את הילדים!"

"בסדר, בהצלחה!"

חני יוצאת.

בכניסה לפאנית היא נזכרת ששכחה את הפאה בבית.

חוזרת לבית ושומעת את מוישה.

"אין, אני כבר לא יכול,

כמה זמן אני יכול לחכות לשקט, כמה?"

היא חייכה לעצמה. 'חח איזה נס שאני למודת ניסיון...'

הוא המשיך.

"ממש לא נכון מה שאתה אומר, עשיתי הכל כמו ההדרכה

שום דבר לא עוזר, לפעמים אני פשוט מתפוצץ..."

היא צחקה. 'איך הייתי נפגעת...'

"אין לי מה להגיד, ככה זה פשוט לא יכול להימשך!"

היא נכנסה הביתה צוחקת.

מוישי לא ראה אותה עדיין, והמשיך.

"לכן התקשרתי, בגלל שאני יודע שתכל'ס היא אישה טובה!"
מלך הפרקים!!!!
קשה לי לתאר כמה היה כיף לקרואא
אחד המצחיקיםם :LOL: :LOL:

מה יהיה שאני חוזרת על האות האחרונהה :sne:
 
זה נכנס לנישה של אישה של פעם ... לאישה של היום...
יותר הבעל הטרי והמשקיע למול הבעל המבוגר יותר העייף... בדיוק הקונספט, לא?
שלא ייגמר בגירושין...
תחזיר אותם למסלול בבקשה...
חלילה.
בלי קשר לזה שזה פרק מציון ויפה כל כך!!!!!!! אוהבת לקרוא ולעקוב [כמו כולנו בעצם...]
תודה רבה!!
מלך הפרקים!!!!
אואה, עד כדי? תודה רבה!!
באמת מעניין לעשות סקר הפרק האהוב. אממה, אין לי איך לעשות את זה...
 
אואה, עד כדי? תודה רבה!!
האמת יש בדבר. כל פרק הוא מלך הפרקים ברגע שנולד, אבל 15 עלה על כולנה 😎🫠
באמת מעניין לעשות סקר הפרק האהוב. אממה, אין לי איך לעשות את זה...
בטוח יש, יש את האופציה של ההצבעות, אז אולי אפשר לפתוח נספח, להעתיק לשם את הפרקים ולהצביע.
 
פרק 16

"
וואי חני, את לא מבינה מה אני מצאתי עכשיו בסלון..."

"מה? די, אל תלחיץ אותי מוישי, לא שוב מקק, נכון?"

"דווקא כן..."

"דייי, אני לא יכולה!"

"ברוגע חני..."

"לא, אני לא מסוגלת, אני לא מתלוננת עליך חלילה, אבל למה אנחנו גרים ביחידה הזו בכלל?!"

"כי היא הייתה זולה..."

"אבל היא זבל! אני ממש מרגי..."

"הכל טוב, תרגעי, דקה אני תופס אותו..."

"אוף, זה מבאס!"

"אויש, מתחיל להצטער שאמרתי..."

"למה? טוב שאמרת, אני צריכה לדעת!"

"כן, אבל אני לא רוצה שככה תרגישי בבית שלנו, ועוד בגלל מקק..."


"וואי, חני, את לא מבינה מה אני מצאתי עכשיו בבויד'עם..."

"מה מוישה, שוב מקק, נכון?"

"ממש לא, עכבר..."

"דייי, אי אפשר ככה!"

"היי, חני, מה את..."

"לא, אני לא מסוגלת, למה אתה לא מנקה אותו מדי פעם?"

"כי הוא גבוה, אבל מה הקשר, כול..."

"מה זה גבוה, לכן לא צריך לנקות אותו? די, אני מתחננת..."

"הכל טוב, תרגעי, את לא מקשי..."

"אוף, זה מבאס!"

"חחח אויש, אני מתחיל להצטער שאמרתי..."

"למה? טוב שאמרת, אני צריכה לדעת!"

"כן, רק שעכשיו יצא שאני צריך לנקות אותו, רק בגלל שבאתי לומר לך שאחרי שהנוכחי התקלקל מהמשחקים של רובי, מצאתי עכבר מחשב ישן בבויד'עם!"
 
האמת יש בדבר. כל פרק הוא מלך הפרקים ברגע שנולד, אבל 15 עלה על כולנה 😎🫠
תודה רבה!!
בטוח יש, יש את האופציה של ההצבעות, אז אולי אפשר לפתוח נספח, להעתיק לשם את הפרקים ולהצביע.
התכוונתי שכנראה לא יאהבו את זה בהנהלה...
 
בטוח יש, יש את האופציה של ההצבעות, אז אולי אפשר לפתוח נספח, להעתיק לשם את הפרקים ולהצביע.
יהיה לנו קשה לבחור...
זה כמו לשאול איזה חג אתה הכי אוהב...
בכל אחד יש משו מיוחד משלו...

יאללה תעלה עוד פרק לכבוד שבת...
 
יהיה לנו קשה לבחור...
זה כמו לשאול איזה חג אתה הכי אוהב...
בכל אחד יש משו מיוחד משלו...
תודה רבה, אבל תמיד יש פרק שיותר אוהבים, ולדעת מהו האהוב אמור לעזור לי להבין על איזה סגנון עדיף לי לכתוב.
יאללה תעלה עוד פרק לכבוד שבת...
חח אולי אספיק, נראה...
 
פרק 17

"וואו חני, תסתכלי כמה מדרגות, איך בא לי לבדוק אם אני עדיין בכושר..."

"מה זאת אומרת?"

"תוך כמה זמן נראה לך שאני יכול לרדת את כל המדרגות?"

"לא יודעת..."

"זרקי מספר"

"סומכת עליך שתוך איזה חמש שניות..."

"מה חמש שניות? את רצינית? זה לרחף..."

"אמרתי לך שאני לא יודעת"

"חמש עשרה שניות ואני למטה!"

"וואו! תיזהר, פליז!"

"אוקיי, תעשי לי סטופר, שלוש שתיים אחת..."

------------------------

"וואו, שלוש עשרה שניות!! אופס... פדיחות! זה לא השכנים מקומה ראשונה?"



"וואו חני, איך בא לי לבדוק אם אני עדיין בכושר?"

"מה, לדרת את המדרגות מהר? כבר עשית את זה פעם, לא?"

"כן, ועכשיו אני רוצה לבדוק שוב... תוך כמה זמן נראה לך שאני יכול?"


"אני יודעת..."

"זרקי מספר"

"אתה כמעט ולא זז בשנים האחרונות... לא נראה לי שפחות מדקה..."

"מה דקה? את צוחקת עליי? זה לזחול..."

"אמרתי לך שאני לא יודעת"

"חמש עשרה שניות, ואני למטה!"

"נו נו, תיזהר!"

"אוקיי, תעשי לי סטופר, שלוש שתיים אחת..."

------------------------


"כמה זמן?"

"שלוש עשרה שניות... השאלה היא אם אפשר להחשיב גם את ההחלקה של העשרים האחרונות... אה, אויש, התכוונת מתי האמבולנס מגיע? הם אמרו עוד שלוש דקות..."
 
@שועל ספרות.
אני כל כך נהנית שגם את החלק השני בכל קטע, הם עדיין זוג נחמד שמשתדל להישאר חביב אחד לשני, ולא כמו בכל כך הרבה בדיחות על נישואין שהזוג ממש עוין...
 
בבית אחר באותה מדינה נמצאת גם העירה קלאפטעמהשמו (לא זוכרת איך @אוראל סולטן קרא לה) שראש העיר שלה הוא @אוראל סולטן.
אפשר קישור לעיירת קלאפטעמהשמו של @אוראל סולטן
חחח
כמה מצחיק


איזה גבר נדיר ש10 שנים אחרי החתונה עוד מסתכל בספרים כאלו

קולהקבוד!
הנדיר הוא שהוא מצליח להחביא את הספר 10 שנים..
יש לך ע"ז זכויות יוצרים? מאיפה זה צץ?
 
פרק 17

"וואו חני, תסתכלי כמה מדרגות, איך בא לי לבדוק אם אני עדיין בכושר..."

"מה זאת אומרת?"

"תוך כמה זמן נראה לך שאני יכול לרדת את כל המדרגות?"

"לא יודעת..."

"זרקי מספר"

"סומכת עליך שתוך איזה חמש שניות..."

"מה חמש שניות? את רצינית? זה לרחף..."

"אמרתי לך שאני לא יודעת"

"חמש עשרה שניות ואני למטה!"

"וואו! תיזהר, פליז!"

"אוקיי, תעשי לי סטופר, שלוש שתיים אחת..."

------------------------

"וואו, שלוש עשרה שניות!! אופס... פדיחות! זה לא השכנים מקומה ראשונה?"



"וואו חני, איך בא לי לבדוק אם אני עדיין בכושר?"

"מה, לדרת את המדרגות מהר? כבר עשית את זה פעם, לא?"

"כן, ועכשיו אני רוצה לבדוק שוב... תוך כמה זמן נראה לך שאני יכול?"


"אני יודעת..."

"זרקי מספר"

"אתה כמעט ולא זז בשנים האחרונות... לא נראה לי שפחות מדקה..."

"מה דקה? את צוחקת עליי? זה לזחול..."

"אמרתי לך שאני לא יודעת"

"חמש עשרה שניות, ואני למטה!"

"נו נו, תיזהר!"

"אוקיי, תעשי לי סטופר, שלוש שתיים אחת..."

------------------------


"כמה זמן?"

"שלוש עשרה שניות... השאלה היא אם אפשר להחשיב גם את ההחלקה של העשרים האחרונות... אה, אויש, התכוונת מתי האמבולנס מגיע? הם אמרו עוד שלוש דקות..."
😂😂😂
🤦🏻‍♀️
 
חחחחחחחחחח טוב טוב תעשה סקר
בסדר קבל ביטול
אני אצביע לפרק הזה מן הסתם
שבוע טוב ושמח ומצחיק כמו הפרק הזה
ממש גיחכתי בקולללל
תודה רבה!!
@שועל ספרות.
אני כל כך נהנית שגם את החלק השני בכל קטע, הם עדיין זוג נחמד שמשתדל להישאר חביב אחד לשני, ולא כמו בכל כך הרבה בדיחות על נישואין שהזוג ממש עוין...
זה באמת הורס לי הרבה בדיחות... ;)
תודה רבה!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה