דיון מחירי הדירות לאן?

[szn]

אז בתוך הכתבה עצמה מופיע שזה כולל 30 מיליון ש"ח שהמדינה תיתן לפרויקט הזה.

נו נו, בינתיים המדינה מבטיחה הרבה הבטחות, תכלס' אין כמעט השלמות שנכנסו לקבלנים..

 

[יצחק77]

קמח טחון טחנת...

בכתבה הזאת לא כתוב כלום על דירות חדשות שאושרו
כי הדירות האלו אושרו כבר במשך השנים האחרונות
וחלקם לפני הריסה וחלקם אפי' עדיין לא פתחו תיק היתר (וגם כשיבנו זה היה בכמה שלבים) וחלקם לא נפתח תיק תבע
רק שיש ענין טכני שבשביל לקבל הטבות של מתחם פינוי בינוי צריך 'הכרזה' על מתחם פינוי בינוי.
וכל תקופה יש ישיבה\ועדה של הרשות להתחדשות על 20-30 מתחמים ומכריזים עליהם..
העניין כאן הוא טכני בלבד:
כדי לקבל הטבות במסגרת מתחם פינוי-בינוי, צריך "הכרזה" רשמית על המתחם.


לכן, אני לא רואה כאן משהו מיוחד או חדש שקרה – זה סתם מחזור של דברים שכבר התרחשו מזמן.

אגב, זה חוזר על עצמו הרבה בפורום: לכל מתחם פינוי-בינוי יש הרבה שלבים, ולכל שלב יש כתבות ויח"צ.
ואז מישהו מעלה לינק ומציג את זה כאילו "תראו, איזה היצע מטורף – אושר עוד מתחם!".
(אני לא חולק על כך שיש הרבה בנייה, אבל זאת לא ההוכחה לכך).


אני כותב כאן רשימה חלקית של השלבים (שעל כל אחד מהם יש כתבות ויח"צ):

1. כתבה על בחירת יזם או זכיה במכרז.
2. כתבה על הגעה לרוב דרוש.
3. כתבה על דיון ראשוני בוועדה המקומית או המחוזית.
4. כתבה על דיון להפקדה.
5. כתבה על פרסום להתנגדויות.
6. כתבה על המלצת מהנדס העיר.
7. כתבה על אישור למתן תוקף.
8. כתבה על פתיחת תיק היתר או קבלת היתר.
9. כתבה על הגעה ל-100% חתימות.
10. כתבה על אירוע הריסה ושיווק פריסייל (אפשר לחלק גם את זה ל-2 כתבות)
11. יש עוד רק איני זוכר כעת...

אין לי כוח לחפש לינקים לכל שלב אבל מי שיעקוב יראה שככה זה עובד.

לכן איני רואה עניין להביא כאן כל כתבה על מתחם כזה או אחר
ואז עוד אחד מביא כתבה על אותו מתחם בדיוק רק שלב אחד קדימה.

יותר נכון לדבר על הנתונים של הלמס כמה דירות יש בבניה
וכמה היתרים נתנו וכו'

נכון מאד
אבל בכל זאת היות ויש מרכיב מאד פסיכולוגי בביקוש והיצע
ונכונות של הציבור להכנס להתחייבויות לא ריאליות
נבע בעיקר מהאגדה שיש מחסור גדל והולך לדירות מה שהתברר כלא נכון ,
לכן כתבות חוזרות על עוד מתחם שצועד לבניה מצטרף לאוירה כללית של שפע דירות בשנים הקרובות
איני יודע כמה מהם יגיעו לשלב הגמר
אבל אין ספק שיש הרבה יוזמות מספיק שרק חצי מהם יבשילו ואנחנו מסודרים לשנים הקרובות

 

[shimשימי]

עמיחי שטיין: 0 אחוז מס לעולים חדשים - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו הטבת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

אם הדיווח נכון

יש לזה משמעות שיתכן שיגרום לעלייה חזרה של תושבים חוזרים

 

[יצחק77]

עמיחי שטיין: 0 אחוז מס לעולים חדשים - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו הטבת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

יש לזה משמעות שיתכן שיגרום לעלייה חזרה של תושבים חוזרים

לא יודע כמה זה משפיע בכל זאת עליה לארץ מורכבת מהרבה גורמים
אני רק מקווה שזה יהי' מותנה במינימום שהיה בארץ של 10 שנים
משום שראינו הרבה אוקראינים שעלו מכח חק השבות 50% ואולי יותר לא יהודים
עשו סיבוב קבלו סל קליטה נדיב וירדו למערב אירופה ארה"ב וכדו'

 

[8821]

עמיחי שטיין: 0 אחוז מס לעולים חדשים - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו הטבת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

אם הדיווח נכון

יש לזה משמעות שיתכן שיגרום לעלייה חזרה של תושבים חוזרים

להפסיק לחשוב שכל כותרת משנה את המחירים (לטוב ולמוטב) ובודאי לא בטווח המיידי
ולענין:זה רק להראות שעושים משהו (קמפיין בחירות בלע"ז) זה לא הולך לשכנע יותר מדי זה לא יפתור את הבעיות של היורדים

 

[shimשימי]

להפסיק לחשוב שכל כותרת משנה את המחירים (לטוב ולמוטב) ובודאי לא בטווח המיידי
ולענין:זה רק להראות שעושים משהו (קמפיין בחירות בלע"ז) זה לא הולך לשכנע יותר מדי זה לא יפתור את הבעיות של היורדים

גם להפסיק לחשוב שכל כותרת הולכת להפיל את המחירים לרצפה.

אפשר גם לאזן מדי פעם...

 

[8821]

גם להפסיק לחשוב שכל כותרת הולכת להפיל את המחירים לרצפה.

אפשר גם לאזן מדי פעם...

כתבתי (לטוב ולמוטב)
תלוי אם זה ידיעה מעניינת (כמו מס רכוש וכדו') או סתם פנטזיה (ר"ע ניו יורק)

 

[8821]

לכל מי שחושב שהמלחמה נגמרה והריבית בדרך לרדת (מעניין מה יהיה) והמשקיעים והקונים יחזרו לשוק (כאילו שזה תלוי במצב הרוח הלאומי אולי גם תלוי ברוח של המזג אוויר)
אז שזהו יש עוד דרך ארוכה לסיום המלחמות את חמאס לא סיימנו (אולי אפי' לא התחלנו) לבנון בקרוב וגם לא סיימנו את הסיפור האירני
אפשר להמשיך לישון או לחלום

 

[בית שמשניק]

BUSINESSנדל"ן

"דירות לא נמכרות, השוק נעצר לגמרי": בענף הנדל"ן עדיין מחכים ל"יום שאחרי"​

ביקושים כלואים, נוקשות של הבנקים ומחסור מתמשך בידיים עובדות: סיום המלחמה בישר על התאוששות ניכרת של המשק, שהוכיח את איתנותו בשנתיים האחרונות, אלא שבתחום אחד - המשבר שהחל עוד לפני 7 באוקטובר עדיין מורגש היטב. מתי ענף הנדל"ן ישוב לצמוח? "זה ייקח זמן"

ספוילר: הכתבה

דורון אביגד
פורסם: 09.11.25, 09:30

אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל תדהר אקו-וול המספקת חיפוי חזיתות מבוססי פורצלן לבנייני מגורים, נע ונד מתוקף תפקידו מדי שבוע בין עשרות אתרי בנייה ברחבי בארץ. בביקורים האלה פוקוטינסקי רואה ושומע מקרוב, הכי קרוב שיש, מה באמת עובר על היזמים והקבלנים.

"לא מדברים על זה הרבה", הוא אומר, "שוק הנדל"ן נמצא כבר חצי שנה במצב קשה. כמעט לא נמכרות דירות, השוק נעצר לגמרי". נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עסקאות נדל"ן בחודשים מאי-יולי 2025, מאשרים את החשש: שוק הדיור, בעיקר שוק הדירות החדשות מקבלן, סובל מצננת מתמשכת.

על פי הנתונים, במאי-יוני השנה חלה ירידה של 6% במכירת הדירות בהשוואה לפברואר-אפריל 2025. בהשוואה למאי-יולי 2024, מדובר בירידה של כמעט 20%. אם נבודד את העסקאות בדירות חדשות, נקבל ירידות חדות אף יותר: 15.4% פחות לעומת פברואר-אפריל 2025, וכ-36% פחות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

התאוששות בקרוב?​

אלא שעכשיו, יטענו האופטימיים, כל זה כמעט מאחורינו, כי המלחמה הסתיימה והריבית הגבוהה במשק הישראלי אוטוטו יורדת. "צריך להפריד בין טווח קצר לטווח ארוך, כי כרגע עדיין יש חוסר ודאות", מסביר רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה בדן אנד ברדסטריט. "בטווח הקצר, בחצי שנה או אפילו שנה קדימה, אני צופה יציבות במחירי הדיור, אולי אפילו קצת ירידות. אחרי שנתיים של מלחמה אנשים עדיין חוששים להוציא כסף על דברים גדולים, ואין הוצאה יותר גדולה מדירה.

"בטווח הארוך, שוק הדיור הישראלי תמיד יחזור לעליות מחירים בגלל מבנה השוק, בגלל שתמיד יש ביקוש יותר גבוה מהיקף הבנייה. המחסור בדירות חדשות רק גדל במלחמה, שגרמה עיכובים בבנייה. אם פעם היה לוקח שנתיים וחצי לבנות בניין, היום לוקח 3-4 שנים, כך שבסופו של דבר נתון המסירות יותר נמוך".


מה צפוי לדעתך בגזרת הריבית?

"זו שאלה שתקבל מענה בקרוב. אני מאמין שכבר עכשיו, באמצע נובמבר, תהיה הורדה של 0.25% וייתכן שגם בהודעת הריבית הבאה תהיה הורדה נוספת של 0.25%. הגענו למצב שאין סיבה לא להוריד ריבית: האינפלציה בתוך הטווח, השקל התחזק על חשבון הדולר ורואים התאוששות בצריכה הפרטית. אלו נתונים שתומכים בכך שהורדת ריבית אמורה לסייע עכשיו למשק".

"אני לא בטוחה שיצאנו מהמשבר בנדל"ן בכל ההיבטים", מסייגת אתי לנגרמן, מייסדת-שותפה בפירמת הבנקאות להשקעות מור-לנגרמן. "כשנראה את הריבית יורדת שלוש פעמים, נתחיל להגיד באמת שיצאנו מהמשבר. הריבית היא פקטור דרמטי בעולם הזה וכל עוד היא גבוהה, גם אנשים עם הון עצמי ועם רצון לקנות דירות ולהשקיע מורתעים, כי העלות של המימון מטורפת.

"בטווח הקצר, אני עדיין לא רואה זינוק של השוק כלפי מעלה, בטווח הבינוני - אולי כן. זה ייקח זמן, שנתיים-שלוש. תהיה ירידה מהגדר של צרכני הדירות הראשונות, אבל היא לא תופנה למרכז, אלא יותר למעגל השני והשלישי. רואים את זה כבר בביקושים מטורפים לדיור למשתכן, מחיר מטרה וכל אלה".

לנגרמן רואה גם נקודות חיוביות במצב הנוכחי: "אמנם קצת מוקדם מדי לתת הערכות מבוססות, אנחנו רק בתחילת היום שאחרי המלחמה, אבל אנחנו כבר שומעים רחש של התעניינות ברכישת דירות מצד תושבי חוץ על רקע האנטישמיות והאנטי-ישראליות בעולם. אני עוד לא בטוחה שזה בא לידי ביטוי בנתונים, אבל ענף הנדל"ן בכללותו שרד יפה יחסית את השנים האחרונות. מספר הנפילות של יזמים היה שולי ויש כמות יפה של כסף בנקאי וחוץ בנקאי בתחום.

"בצד השלילי, הריבית עדיין גבוהה והציפיות לירידתה עדיין לא מתממשות. כמו כן, קוני הדירות לשימוש עצמי, בעיקר זוגות צעירים ומתגרשים, התרגלו להפנות חלק גדול מהמקורות שלהם לצריכה. זה יוצר סימן שאלה סביב הנחישות שלהם להצטמצם ולקנות דירה".

תומר כץ, מייסד ומנכ"ל חברת רכס נדל"ן המקימה, רוכשת, משכירה ומשביחה נכסים מניבים, סבור כי כבר מסתמנים כמה סימני התאוששות ברורים. לדבריו, "המשבר בענף היה רב-ממדי וכלל פגיעה גם בענפי נדל"ן שנחשבו יציבים בעבר, כמו הלוגיסטיקה והתעשייה. עם זאת, לאחר המלחמה אנחנו רואים חברות לוגיסטיקה שחוזרות להרחיב ולשכור שטחי אחסון על רקע חזרת המשק לשגרה ואופק כלכלי חיובי יותר. מעבר לכך, חברות תעשייה - הן בתחום הביטחוני והן בתעשיות המסורתיות - החלו להרחיב פעילות ולשכור שטחים נוספים. במקביל, נרשמת צמיחה בביקוש לשטחי תעשייה ולוגיסטיקה בעוטף עזה, אזור שבו רכס נדל"ן מחזיקה כ-180 דונם. ההתעניינות באזור זה נובעת מהתוכניות האסטרטגיות לשיקומו ולפיתוחו, הן מצד הממשלה בישראל והן מצד יוזמות בינלאומיות בהובלת ארה"ב ומדינות ערביות, הרואות באזור זה פוטנציאל צמיחה אזורי וכלכלי לטווח ארוך".

אתה נשמע ממש אופטימי.

"לצד סימני ההתאוששות, חשוב לזכור כי הענף עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים: הריבית הגבוהה והמחסור המתמשך בעובדים בענף הבנייה מהווים חסם אמיתי לצמיחה רוחבית, במיוחד בשוק המגורים שבו המרווחים הפכו צרים יותר. עם זאת, אני אכן סבור שיש מקום לאופטימיות. היסטורית, שוק הנדל"ן הישראלי הוכיח חוסן יוצא דופן ויכולת התאוששות ממשברים, לעיתים אף במהירות מפתיעה, בזכות שילוב של ביקוש קשיח, יזמות מקומית נמרצת ויצירתיות.

"להערכתי, ככל שהזירה המדינית-ביטחונית תישאר יציבה ונראה שמירה על רגיעה אזורית, כך יוכל גם בנק ישראל לפעול להפחתת הריבית בהדרגה - ובכך יאיץ ויעודד השקעות. במקביל, ניכרת תנועה ערה של תעשיות ישראליות ובינלאומיות שבוחנות הרחבת פעילות בישראל, הן בשל הצורך בביטחון תעשייתי ובקרבה לשרשראות אספקה, והן בשל האמון המתחדש בכלכלה המקומית".

אלפרן מדן אנד ברדסטריט אמנם מסכים כי "סיום המלחמה הביא לפרץ אופטימיות כללי בכלכלה הישראלית, לא רק בענף הנדל"ן", אבל מציע להסתפק ב"אופטימיות זהירה, כי אנחנו בישראל ולך תדע מה יתפתח".

פוקוטינסקי מבקש להזכיר כי בשוק יש ביקושים כלואים חזקים. "אנחנו חיים במדינה שצריכה לפחות 60 אלף דירות חדשות בשנה, בגלל הגידול הטבעי של האוכלוסייה. לכן, יכול להתפתח תרחיש, זה כבר קרה כמה פעמים בעשור האחרון, שנעבור ממצב של עצירה כמעט מוחלטת לשיא של מכירת דירות חדשות. השינוי יכול להתחיל ממש בקרוב, כי לבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא להוריד ריבית בטווח של עד חצי שנה מעכשיו".

מחירי הדירות יחזרו לעלות?​

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות בישראל רשמו ירידה מצטברת של 2.1% בחצי השנה שבין פברואר לאוגוסט השנה. האם זו ירידה חוצה-שוק מבחינה גיאוגרפית, מדן ועד אילת? "לא", עונה לנגרמן, "אבל כדי לענות על השאלה הזו צריך לחלק את מדינת ישראל לכמה אזורים. תל אביב אכן חוותה ירידה של כמה אחוזים, אחרי שמחירי הדירות בעיר זינקו בכמה אזורים לכ-70 אלף שקל למ"ר בממוצע, בעוד שבהרצליה, רמת גן והמעגל הקרוב המחירים בסביבות ה-50 אלף למ"ר ובפריפריה - 15 עד 23 אלף שקל למ"ר.

"בפריפריה דווקא יש כיום עליות מחירים, כי בסוף יש גבול לכסף ומי שלא יכול לקנות בתל אביב, שזה כמעט כולם, מתחיל להתרחק מהמרכז. גם במבט קדימה, אני מעריכה שלא נראה עליית מחירים בתל אביב. הביקוש בתל אביב הוא בעיקר ביקוש של משקיעים, ומשקיעים מחפשים הזדמנויות. אף משקיע לא יתעניין בתשואה שנתית של 2.5%. בתל אביב הגענו לרמת מחירים שאני מתקשה להאמין שתעלה עוד. וכרגע, בגלל שדה דב, יש בעיר עודף היצע".

איפה תיתכן עליית מחירים בפריפריה?

"הערים הגדולות כמו חיפה ובאר שבע כבר עלו חזק, הן כבר קיבלו את הביקושים שלהן. בערים שסביבן כמו אופקים, הקריות, עפולה - יש יותר פוטנציאל".

פוקוטינסקי סבור שמחירי הדירות היו צריכים לרדת יותר, אבל יש מי שדואג להחזיק אותם פחות או יותר ברף הנוכחי: "מי שעוצר כרגע את ירידת מחירי הדירות זה לא היזמים ולא הקבלנים, אלא המדינה והבנקים. אם ליזם יש פרויקט של 800 יחידות דיור והוא הציג לבנק תוכנית שימכור את הדירות ב-40 אלף שקל למטר, הוא כיום בבעיה. במצב השוק היום, הדירות האלה לא נמכרות. אני מכיר פרויקט שתמחר ככה ומכר בחצי שנה האחרונה שלוש דירות מתוך 800".

מה הפתרון?

"רק חקיקה ותמיכה של המדינה יכולה לפתור את הבעיה, הבנקים לא ישנו את דרכיהם בלי הנחיה מלמעלה. אבל מדינת ישראל, במקום לטפל בבעיה בוחרת להתעלם ממנה".

סיכונים ואתגרים? לא חסרים​

ההתאוששות בשוק הנדל"ן אינה משהו שניתן להבטיח באופן חד משמעי. בכל מקרה, גם אם תהיה התאוששות היא מלווה בלא מעט אתגרים וסיכונים. "אם מדברים על סיכונים צריך לדבר על חזרה למלחמה והמשך הריבית הגבוהה", אומרת לגרמן, "אבל אולי גם על החקיקה המשפטית שרובצת מעל הכל כבר הרבה זמן. עם זאת, צריך לומר שהחקיקה המשפטית בסופו של דבר השפיעה בעיקר על המשקיעים, לא על מחירי הדירות".

פוקוטינסקי שם על השולחן שני סיכונים נוספים, מטרידים למדי: "קודם כל, העצירה במכירות והריביות המטורפות גרמה ליזמים לנסות להוריד את עלות הבנייה באמצעות הנמכת סטנדרט במפרטי הדירות. בבניינים שהיו מתוכננים עם חומרים יוקרתיים הורידו את מפרט החיפוי, הורידו את מפרטי הריצוף, החליפו למעלית פחות יקרה - כל הדברים שהדייר לא רואה ולא יכול להשפיע עליהם. בעלי הדירות החדשות יקבלו מוצר פחות טוב, לפחות בזמן הקרוב".

מה הסיכון השני?

"אנחנו רואים שכל הקבלנים הגדולים מגייסים עכשיו אג"ח בבורסה, זה מה שמאפשר להם לצוף. החברות הקטנות מנסות לשרוד את התקופה הזו, אבל כבר נתקלנו בכמה שנקלעו לקשיים רציניים. אני משער שנראה פשיטות רגל בחודשים הקרובים של חברות קטנות שלא הצליחו לעבור את משבר המלחמה. לא יודע אם יהיו הרבה כאלה, כי כרגע יש לשוק אינטרס להגן עליהן, אבל זה המצב תמיד: הגדולים שורדים והקטנים פושטים רגל".

פוקוטינסקי מציין כי "שוק וילות היוקרה הוא היחידי שלא נפגע מהמלחמה. מי שקונה דירה ב-10 מיליון שקל ומעלה הוא כנראה לא אחד שהמלחמה השפיעה עליו, לפה או לשם. אולי אפילו עלו הביקושים, כי הרבה מאוד יהודים מאירופה ומארצות הברית רצו לקנות וילות בארץ, על רקע העלייה המטורפת באנטישמיות בעולם".


לדבריו, האיום והאתגר הגדול ביותר על ההתאוששות בנדל"ן יבוא דווקא מכיוון המחסור בעובדים. "המחליפים של העובדים פלסטינים כיום הם לא רק סינים, אלא גם מולדבים, תאילנדים ורומנים. צריך להבין שהעובדים הזרים האלה יקרים, יקרים מאוד. פועל סיני פשוט עולה 1,500 שקל ביום. מנהל עבודה סיני מקבל שכר של בערך 50,000 שקל בחודש. מבחינת מדינת ישראל, הכסף שמשלמים לפועלים הזרים בבנייה לא זורם חזרה לכלכלה הישראלית. אותו סיני שמרוויח 1,500 שקל ביום לא יוצא בערב ומבלה בתל אביב במסעדות. הוא ישן בקרוואנים באתר הבנייה, ושולח בערך 70% מהכסף חזרה למשפחה שלו בסין".

לנגרמן לא ממש מסכימה: "אני לא כל כך רואה פרויקטים שנעצרים בגלל מחסור בעובדים. בטוח שיש פה ושם חוסר, אבל לא משהו שמשפיע על הענף כולו. החברות חד משמעית השתקמו ובהנחה שלא יהיה פה משבר חדש, השיקום של כל הענף צפוי להיות מהיר, כי הביקוש לדיור קיים ורק יילך ויגדל".

לסיום, כולם מזכירים את שוק השכירות כנקודת כאב שלא הטרידה יותר מדי את מדינת ישראל במשך שנים, על אף שהיא פוגעת בעיקר בחלשים מבחינה כלכלית, באנשים שאין להם דירה משלהם. "המחירים עולים בשוק השכירות בגלל הביקושים הכלואים, בגלל שלא נמכרות דירות", מסביר פוקוטינסקי. "אנשים שלא קנו דירות ויושבים על הגדר, צריכים לשכור דירות בינתיים - והביקוש עולה".

אלפרן: "שוק השכירות משפיע לשלילה על מדד המחירים. כלומר, הוא אחד התורמים לאינפלציה. שוק הדיור לכשעצמו לא נמצא במדד המחירים, אבל השכירויות - כן. כאשר אנשים לא קונים דירות הם עדיין צריכים מקום מגורים ופונים יותר לפתרון של שכירות. לכן אנחנו רואים כיום עליות במחירי השכירות, בעיקר אצל מחדשי שכירות שמחדשים חוזה ונאלצים להתחיל לשלם מחיר גבוה יותר".

 

[יצחק77]

BUSINESSנדל"ן

"דירות לא נמכרות, השוק נעצר לגמרי": בענף הנדל"ן עדיין מחכים ל"יום שאחרי"​

ביקושים כלואים, נוקשות של הבנקים ומחסור מתמשך בידיים עובדות: סיום המלחמה בישר על התאוששות ניכרת של המשק, שהוכיח את איתנותו בשנתיים האחרונות, אלא שבתחום אחד - המשבר שהחל עוד לפני 7 באוקטובר עדיין מורגש היטב. מתי ענף הנדל"ן ישוב לצמוח? "זה ייקח זמן"

ספוילר: הכתבה

דורון אביגד
פורסם: 09.11.25, 09:30

אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל תדהר אקו-וול המספקת חיפוי חזיתות מבוססי פורצלן לבנייני מגורים, נע ונד מתוקף תפקידו מדי שבוע בין עשרות אתרי בנייה ברחבי בארץ. בביקורים האלה פוקוטינסקי רואה ושומע מקרוב, הכי קרוב שיש, מה באמת עובר על היזמים והקבלנים.

"לא מדברים על זה הרבה", הוא אומר, "שוק הנדל"ן נמצא כבר חצי שנה במצב קשה. כמעט לא נמכרות דירות, השוק נעצר לגמרי". נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עסקאות נדל"ן בחודשים מאי-יולי 2025, מאשרים את החשש: שוק הדיור, בעיקר שוק הדירות החדשות מקבלן, סובל מצננת מתמשכת.

על פי הנתונים, במאי-יוני השנה חלה ירידה של 6% במכירת הדירות בהשוואה לפברואר-אפריל 2025. בהשוואה למאי-יולי 2024, מדובר בירידה של כמעט 20%. אם נבודד את העסקאות בדירות חדשות, נקבל ירידות חדות אף יותר: 15.4% פחות לעומת פברואר-אפריל 2025, וכ-36% פחות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.

התאוששות בקרוב?​

אלא שעכשיו, יטענו האופטימיים, כל זה כמעט מאחורינו, כי המלחמה הסתיימה והריבית הגבוהה במשק הישראלי אוטוטו יורדת. "צריך להפריד בין טווח קצר לטווח ארוך, כי כרגע עדיין יש חוסר ודאות", מסביר רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה בדן אנד ברדסטריט. "בטווח הקצר, בחצי שנה או אפילו שנה קדימה, אני צופה יציבות במחירי הדיור, אולי אפילו קצת ירידות. אחרי שנתיים של מלחמה אנשים עדיין חוששים להוציא כסף על דברים גדולים, ואין הוצאה יותר גדולה מדירה.

"בטווח הארוך, שוק הדיור הישראלי תמיד יחזור לעליות מחירים בגלל מבנה השוק, בגלל שתמיד יש ביקוש יותר גבוה מהיקף הבנייה. המחסור בדירות חדשות רק גדל במלחמה, שגרמה עיכובים בבנייה. אם פעם היה לוקח שנתיים וחצי לבנות בניין, היום לוקח 3-4 שנים, כך שבסופו של דבר נתון המסירות יותר נמוך".


מה צפוי לדעתך בגזרת הריבית?

"זו שאלה שתקבל מענה בקרוב. אני מאמין שכבר עכשיו, באמצע נובמבר, תהיה הורדה של 0.25% וייתכן שגם בהודעת הריבית הבאה תהיה הורדה נוספת של 0.25%. הגענו למצב שאין סיבה לא להוריד ריבית: האינפלציה בתוך הטווח, השקל התחזק על חשבון הדולר ורואים התאוששות בצריכה הפרטית. אלו נתונים שתומכים בכך שהורדת ריבית אמורה לסייע עכשיו למשק".

"אני לא בטוחה שיצאנו מהמשבר בנדל"ן בכל ההיבטים", מסייגת אתי לנגרמן, מייסדת-שותפה בפירמת הבנקאות להשקעות מור-לנגרמן. "כשנראה את הריבית יורדת שלוש פעמים, נתחיל להגיד באמת שיצאנו מהמשבר. הריבית היא פקטור דרמטי בעולם הזה וכל עוד היא גבוהה, גם אנשים עם הון עצמי ועם רצון לקנות דירות ולהשקיע מורתעים, כי העלות של המימון מטורפת.

"בטווח הקצר, אני עדיין לא רואה זינוק של השוק כלפי מעלה, בטווח הבינוני - אולי כן. זה ייקח זמן, שנתיים-שלוש. תהיה ירידה מהגדר של צרכני הדירות הראשונות, אבל היא לא תופנה למרכז, אלא יותר למעגל השני והשלישי. רואים את זה כבר בביקושים מטורפים לדיור למשתכן, מחיר מטרה וכל אלה".

לנגרמן רואה גם נקודות חיוביות במצב הנוכחי: "אמנם קצת מוקדם מדי לתת הערכות מבוססות, אנחנו רק בתחילת היום שאחרי המלחמה, אבל אנחנו כבר שומעים רחש של התעניינות ברכישת דירות מצד תושבי חוץ על רקע האנטישמיות והאנטי-ישראליות בעולם. אני עוד לא בטוחה שזה בא לידי ביטוי בנתונים, אבל ענף הנדל"ן בכללותו שרד יפה יחסית את השנים האחרונות. מספר הנפילות של יזמים היה שולי ויש כמות יפה של כסף בנקאי וחוץ בנקאי בתחום.

"בצד השלילי, הריבית עדיין גבוהה והציפיות לירידתה עדיין לא מתממשות. כמו כן, קוני הדירות לשימוש עצמי, בעיקר זוגות צעירים ומתגרשים, התרגלו להפנות חלק גדול מהמקורות שלהם לצריכה. זה יוצר סימן שאלה סביב הנחישות שלהם להצטמצם ולקנות דירה".

תומר כץ, מייסד ומנכ"ל חברת רכס נדל"ן המקימה, רוכשת, משכירה ומשביחה נכסים מניבים, סבור כי כבר מסתמנים כמה סימני התאוששות ברורים. לדבריו, "המשבר בענף היה רב-ממדי וכלל פגיעה גם בענפי נדל"ן שנחשבו יציבים בעבר, כמו הלוגיסטיקה והתעשייה. עם זאת, לאחר המלחמה אנחנו רואים חברות לוגיסטיקה שחוזרות להרחיב ולשכור שטחי אחסון על רקע חזרת המשק לשגרה ואופק כלכלי חיובי יותר. מעבר לכך, חברות תעשייה - הן בתחום הביטחוני והן בתעשיות המסורתיות - החלו להרחיב פעילות ולשכור שטחים נוספים. במקביל, נרשמת צמיחה בביקוש לשטחי תעשייה ולוגיסטיקה בעוטף עזה, אזור שבו רכס נדל"ן מחזיקה כ-180 דונם. ההתעניינות באזור זה נובעת מהתוכניות האסטרטגיות לשיקומו ולפיתוחו, הן מצד הממשלה בישראל והן מצד יוזמות בינלאומיות בהובלת ארה"ב ומדינות ערביות, הרואות באזור זה פוטנציאל צמיחה אזורי וכלכלי לטווח ארוך".

אתה נשמע ממש אופטימי.

"לצד סימני ההתאוששות, חשוב לזכור כי הענף עדיין ניצב בפני אתגרים משמעותיים: הריבית הגבוהה והמחסור המתמשך בעובדים בענף הבנייה מהווים חסם אמיתי לצמיחה רוחבית, במיוחד בשוק המגורים שבו המרווחים הפכו צרים יותר. עם זאת, אני אכן סבור שיש מקום לאופטימיות. היסטורית, שוק הנדל"ן הישראלי הוכיח חוסן יוצא דופן ויכולת התאוששות ממשברים, לעיתים אף במהירות מפתיעה, בזכות שילוב של ביקוש קשיח, יזמות מקומית נמרצת ויצירתיות.

"להערכתי, ככל שהזירה המדינית-ביטחונית תישאר יציבה ונראה שמירה על רגיעה אזורית, כך יוכל גם בנק ישראל לפעול להפחתת הריבית בהדרגה - ובכך יאיץ ויעודד השקעות. במקביל, ניכרת תנועה ערה של תעשיות ישראליות ובינלאומיות שבוחנות הרחבת פעילות בישראל, הן בשל הצורך בביטחון תעשייתי ובקרבה לשרשראות אספקה, והן בשל האמון המתחדש בכלכלה המקומית".

אלפרן מדן אנד ברדסטריט אמנם מסכים כי "סיום המלחמה הביא לפרץ אופטימיות כללי בכלכלה הישראלית, לא רק בענף הנדל"ן", אבל מציע להסתפק ב"אופטימיות זהירה, כי אנחנו בישראל ולך תדע מה יתפתח".

פוקוטינסקי מבקש להזכיר כי בשוק יש ביקושים כלואים חזקים. "אנחנו חיים במדינה שצריכה לפחות 60 אלף דירות חדשות בשנה, בגלל הגידול הטבעי של האוכלוסייה. לכן, יכול להתפתח תרחיש, זה כבר קרה כמה פעמים בעשור האחרון, שנעבור ממצב של עצירה כמעט מוחלטת לשיא של מכירת דירות חדשות. השינוי יכול להתחיל ממש בקרוב, כי לבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא להוריד ריבית בטווח של עד חצי שנה מעכשיו".

מחירי הדירות יחזרו לעלות?​

לפי הלמ"ס, מחירי הדירות בישראל רשמו ירידה מצטברת של 2.1% בחצי השנה שבין פברואר לאוגוסט השנה. האם זו ירידה חוצה-שוק מבחינה גיאוגרפית, מדן ועד אילת? "לא", עונה לנגרמן, "אבל כדי לענות על השאלה הזו צריך לחלק את מדינת ישראל לכמה אזורים. תל אביב אכן חוותה ירידה של כמה אחוזים, אחרי שמחירי הדירות בעיר זינקו בכמה אזורים לכ-70 אלף שקל למ"ר בממוצע, בעוד שבהרצליה, רמת גן והמעגל הקרוב המחירים בסביבות ה-50 אלף למ"ר ובפריפריה - 15 עד 23 אלף שקל למ"ר.

"בפריפריה דווקא יש כיום עליות מחירים, כי בסוף יש גבול לכסף ומי שלא יכול לקנות בתל אביב, שזה כמעט כולם, מתחיל להתרחק מהמרכז. גם במבט קדימה, אני מעריכה שלא נראה עליית מחירים בתל אביב. הביקוש בתל אביב הוא בעיקר ביקוש של משקיעים, ומשקיעים מחפשים הזדמנויות. אף משקיע לא יתעניין בתשואה שנתית של 2.5%. בתל אביב הגענו לרמת מחירים שאני מתקשה להאמין שתעלה עוד. וכרגע, בגלל שדה דב, יש בעיר עודף היצע".

איפה תיתכן עליית מחירים בפריפריה?

"הערים הגדולות כמו חיפה ובאר שבע כבר עלו חזק, הן כבר קיבלו את הביקושים שלהן. בערים שסביבן כמו אופקים, הקריות, עפולה - יש יותר פוטנציאל".

פוקוטינסקי סבור שמחירי הדירות היו צריכים לרדת יותר, אבל יש מי שדואג להחזיק אותם פחות או יותר ברף הנוכחי: "מי שעוצר כרגע את ירידת מחירי הדירות זה לא היזמים ולא הקבלנים, אלא המדינה והבנקים. אם ליזם יש פרויקט של 800 יחידות דיור והוא הציג לבנק תוכנית שימכור את הדירות ב-40 אלף שקל למטר, הוא כיום בבעיה. במצב השוק היום, הדירות האלה לא נמכרות. אני מכיר פרויקט שתמחר ככה ומכר בחצי שנה האחרונה שלוש דירות מתוך 800".

מה הפתרון?

"רק חקיקה ותמיכה של המדינה יכולה לפתור את הבעיה, הבנקים לא ישנו את דרכיהם בלי הנחיה מלמעלה. אבל מדינת ישראל, במקום לטפל בבעיה בוחרת להתעלם ממנה".

סיכונים ואתגרים? לא חסרים​

ההתאוששות בשוק הנדל"ן אינה משהו שניתן להבטיח באופן חד משמעי. בכל מקרה, גם אם תהיה התאוששות היא מלווה בלא מעט אתגרים וסיכונים. "אם מדברים על סיכונים צריך לדבר על חזרה למלחמה והמשך הריבית הגבוהה", אומרת לגרמן, "אבל אולי גם על החקיקה המשפטית שרובצת מעל הכל כבר הרבה זמן. עם זאת, צריך לומר שהחקיקה המשפטית בסופו של דבר השפיעה בעיקר על המשקיעים, לא על מחירי הדירות".

פוקוטינסקי שם על השולחן שני סיכונים נוספים, מטרידים למדי: "קודם כל, העצירה במכירות והריביות המטורפות גרמה ליזמים לנסות להוריד את עלות הבנייה באמצעות הנמכת סטנדרט במפרטי הדירות. בבניינים שהיו מתוכננים עם חומרים יוקרתיים הורידו את מפרט החיפוי, הורידו את מפרטי הריצוף, החליפו למעלית פחות יקרה - כל הדברים שהדייר לא רואה ולא יכול להשפיע עליהם. בעלי הדירות החדשות יקבלו מוצר פחות טוב, לפחות בזמן הקרוב".

מה הסיכון השני?

"אנחנו רואים שכל הקבלנים הגדולים מגייסים עכשיו אג"ח בבורסה, זה מה שמאפשר להם לצוף. החברות הקטנות מנסות לשרוד את התקופה הזו, אבל כבר נתקלנו בכמה שנקלעו לקשיים רציניים. אני משער שנראה פשיטות רגל בחודשים הקרובים של חברות קטנות שלא הצליחו לעבור את משבר המלחמה. לא יודע אם יהיו הרבה כאלה, כי כרגע יש לשוק אינטרס להגן עליהן, אבל זה המצב תמיד: הגדולים שורדים והקטנים פושטים רגל".

פוקוטינסקי מציין כי "שוק וילות היוקרה הוא היחידי שלא נפגע מהמלחמה. מי שקונה דירה ב-10 מיליון שקל ומעלה הוא כנראה לא אחד שהמלחמה השפיעה עליו, לפה או לשם. אולי אפילו עלו הביקושים, כי הרבה מאוד יהודים מאירופה ומארצות הברית רצו לקנות וילות בארץ, על רקע העלייה המטורפת באנטישמיות בעולם".


לדבריו, האיום והאתגר הגדול ביותר על ההתאוששות בנדל"ן יבוא דווקא מכיוון המחסור בעובדים. "המחליפים של העובדים פלסטינים כיום הם לא רק סינים, אלא גם מולדבים, תאילנדים ורומנים. צריך להבין שהעובדים הזרים האלה יקרים, יקרים מאוד. פועל סיני פשוט עולה 1,500 שקל ביום. מנהל עבודה סיני מקבל שכר של בערך 50,000 שקל בחודש. מבחינת מדינת ישראל, הכסף שמשלמים לפועלים הזרים בבנייה לא זורם חזרה לכלכלה הישראלית. אותו סיני שמרוויח 1,500 שקל ביום לא יוצא בערב ומבלה בתל אביב במסעדות. הוא ישן בקרוואנים באתר הבנייה, ושולח בערך 70% מהכסף חזרה למשפחה שלו בסין".

לנגרמן לא ממש מסכימה: "אני לא כל כך רואה פרויקטים שנעצרים בגלל מחסור בעובדים. בטוח שיש פה ושם חוסר, אבל לא משהו שמשפיע על הענף כולו. החברות חד משמעית השתקמו ובהנחה שלא יהיה פה משבר חדש, השיקום של כל הענף צפוי להיות מהיר, כי הביקוש לדיור קיים ורק יילך ויגדל".

לסיום, כולם מזכירים את שוק השכירות כנקודת כאב שלא הטרידה יותר מדי את מדינת ישראל במשך שנים, על אף שהיא פוגעת בעיקר בחלשים מבחינה כלכלית, באנשים שאין להם דירה משלהם. "המחירים עולים בשוק השכירות בגלל הביקושים הכלואים, בגלל שלא נמכרות דירות", מסביר פוקוטינסקי. "אנשים שלא קנו דירות ויושבים על הגדר, צריכים לשכור דירות בינתיים - והביקוש עולה".

אלפרן: "שוק השכירות משפיע לשלילה על מדד המחירים. כלומר, הוא אחד התורמים לאינפלציה. שוק הדיור לכשעצמו לא נמצא במדד המחירים, אבל השכירויות - כן. כאשר אנשים לא קונים דירות הם עדיין צריכים מקום מגורים ופונים יותר לפתרון של שכירות. לכן אנחנו רואים כיום עליות במחירי השכירות, בעיקר אצל מחדשי שכירות שמחדשים חוזה ונאלצים להתחיל לשלם מחיר גבוה יותר".

זה מביך לראות שוב ושוב כלכלנים בכירים חוזרים על הקלישאה
ששוק הדיור הישראלי סובל מעודף ביקוש מול היצע לא מספיק, כשלכולם כבר ברור שזה נתון שאינו נכון בעליל
כמו הנתון הבסיסי שיש בישראל ביקוש ל60K דירות בשנה מה שברור לא נכון ורחוק מלהיות מדוייק
וכבר לעסנו את זה כאן מספיק
חברים אתם שם בבנקים ובחברות היעוץ כבדו את עצמכם ואת המקצוע
והפסיקו למחזר אמיתות שלא בדקתם אותם לבד ל"עומק"

 

[בית שימשי]

עמיחי שטיין: 0 אחוז מס לעולים חדשים - שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו הטבת מס דרמטית לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

אם הדיווח נכון

יש לזה משמעות שיתכן שיגרום לעלייה חזרה של תושבים חוזרים

זה נכון = 0 אחוז מס לעולים חדשים.
ויש בזה תוספת עידוד לעלות לארץ, במיוחד ש"ממדאני" החדש טוען שהוא יכביד על העשירים ויתן לעניים, וזה מעודד בעיקר את העשירון העליון.

 

[צופה לישועה]

זה מביך לראות שוב ושוב כלכלנים בכירים חוזרים על הקלישאה
ששוק הדיור הישראלי סובל מעודף ביקוש מול היצע לא מספיק, כשלכולם כבר ברור שזה נתון שאינו נכון בעליל
כמו הנתון הבסיסי שיש בישראל ביקוש ל60K דירות בשנה מה שברור לא נכון ורחוק מלהיות מדוייק
וכבר לעסנו את זה כאן מספיק
חברים אתם שם בבנקים ובחברות היעוץ כבדו את עצמכם ואת המקצוע
והפסיקו למחזר אמיתות שלא בדקתם אותם לבד ל"עומק"

העליתי פה כמה תגובות בעבר
שהעלו לא מעט קצף על פיות אלה שמשקיעים פה לא מעט מזמנם ומרצם
להוכיח לנו שהמחירים ירדו יורדים ויירדו
טענתי מהמציאות בשטח במרכז ב״ב
שוחחתי עם מתווכים רבים
בדקתי בגרפים שלהבדיל ממה שהובא כאן, היו ללא פילטרים
ראיתי תגובות כאן של כותבים נוספים המעידים על עלית מחירים כגון כותב שכתב על הבנינים שנחטפו טרם בניה באיזור העירייה
אחר שכתב שחבר ששמע לעצתו להמתין בא כעת בטענות שהמחירים כבר לא בהישג ידו בשל העליות
ועוד כהנה וכהנה
אבל היתה עלי התנפלות ופוסטים שכתבתי הוסרו לא אחת
הטענה היתה מגובה בדברי כלכלנים בכירים, בנקאים, כתבות מחברות יעוץ וכד׳

והנה יצחק 77
כותב פה דבר מענין:

״זה מביך לראות שוב ושוב כלכלנים בכירים חוזרים על הקלישאה״

״חברים אתם שם בבנקים ובחברות היעוץ כבדו את עצמכם ואת המקצוע״

כלומר זה לא אני ועוד כמה שלא מבינים
מבחינת המטיפים לירידות
יהיו זה כלכלנים בכירים, בנקאי משכנתאות, כתבי כלכלה, יועצים שמתמחים בענין,
לא רק כאלה שחיים בשטח ורואים במו עיניהם את המחירים מטפסים

וכלום לא יעזור

ברגע שמישהו מרמז אפילו בעקיפין שהמחירים אכן בעליה,
מיד הוא מסומן, מבוטל, וכותבי הפורום ״מבקשים ממנו״ שילמד את הנושא לעומק, כלומר עד שיגיע למסקנה העולה בקנה אחד עם מה שהם כותבים כאן…

אני חושב שחשוב שהדברים יאמרו
כדי שקוראים מזדמנים לפורום
לא יקבלו בטעות את הרושם המוטעה
שמה שנכתב כאן מייצג ולו במעט את המציאות בשטח

 

[הפולניה]

מי

אבל היתה עלי התנפלות ופוסטים שכתבתי הוסרו לא אחת

מי הסיר את הפוסטים?

 

[צופה לישועה]

רק לפני שבוע וחצי כתבתי פוסט ארוך בנושא
לא רק שהפוסט הוסר וקבלתי הודעה שהוא הוסר כי לא היה רלוונטי לנושא הנידון כאן, אלא שאף תגובה שכתב אם אינני טועה ״פרישמן״, שציטטה את הודעתי, נמחקה אף היא…

 

[למעשייה]

אכן, משום מה יש "סתימת פיות" מסוימת בנושא הזה.
וזה מדהים, שאנשים שרוצים לברר את האמת כביכול, לא מוכנים לשמוע דעה אחרת, גם אם היא לא נוחה, ולא מתכתבת עם התזה שלהם.

 

[צופה לישועה]

אכן, משום מה יש "סתימת פיות" מסוימת בנושא הזה.
וזה מדהים, שאנשים שרוצים לברר את האמת כביכול, לא מוכנים לשמוע דעה אחרת, גם אם היא לא נוחה, ולא מתכתבת עם התזה שלהם.

כמובן אם יוצאים מנקודת הנחה שמדובר בכותבים שאכן רוצים לברר את האמת….

 

[יעקב ברנדוין]

• בעניין סתימת פיות

אני עוקב אחרי הפרום די הרבה זמן
והמושג סתימת פיות מאוד מפריע לי לאמון בשייח
מצד שני יש לפעמים שצריך להוריד פוסט (אני לא באמת יודע מתי עושים את זה ומי רשאי)
ולעניינך צופה לישועה אתה טעון שהורדת הפוסט היא עניין של חוסר רצון לשמוע את האמת
נשמח עם תנסה כן להציג שוב את הדברים
או שמי שהוריד את הפוסט יסביר
כי עם זה רק בגלל שכתבת משהו שכביכול הוא נוגד את כיוון הפרום(לטענתך רק לירידות)זה חמור בעיניי
אך אם זה מכל סיבה אחרת יכול שזה מציק אך זה לא חמור או שזה אפילו צודק

נשמח לשמוע כל מידע בכל כיוון כי בשבילי זה חלק מהדופק שאני בודק תדיר

 

[צופה לישועה]

• בעניין סתימת פיות

אני עוקב אחרי הפרום די הרבה זמן
והמושג סתימת פיות מאוד מפריע לי לאמון בשייח
מצד שני יש לפעמים שצריך להוריד פוסט (אני לא באמת יודע מתי עושים את זה ומי רשאי)
ולעניינך צופה לישועה אתה טעון שהורדת הפוסט היא עניין של חוסר רצון לשמוע את האמת
נשמח עם תנסה כן להציג שוב את הדברים
או שמי שהוריד את הפוסט יסביר
כי עם זה רק בגלל שכתבת משהו שכביכול הוא נוגד את כיוון הפרום(לטענתך רק לירידות)זה חמור בעיניי
אך אם זה מכל סיבה אחרת יכול שזה מציק אך זה לא חמור או שזה אפילו צודק

נשמח לשמוע כל מידע בכל כיוון כי בשבילי זה חלק מהדופק שאני בודק תדיר

במקום שאתיישב לכתוב מחדש,
לראות מה אני כתבתי זה קל מאוד
תלחץ על השם שלי, סה״כ כמה עשרות הודעות, רובם תגובות למגיבים.
כמה הודעות ספורות, אולי 5 בהן כתבתי מה אני חושב ומדוע. בפרט הראשונות שבהן.

 

[צופה לישועה]

• בעניין סתימת פיות

אני עוקב אחרי הפרום די הרבה זמן
והמושג סתימת פיות מאוד מפריע לי לאמון בשייח
מצד שני יש לפעמים שצריך להוריד פוסט (אני לא באמת יודע מתי עושים את זה ומי רשאי)
ולעניינך צופה לישועה אתה טעון שהורדת הפוסט היא עניין של חוסר רצון לשמוע את האמת
נשמח עם תנסה כן להציג שוב את הדברים
או שמי שהוריד את הפוסט יסביר
כי עם זה רק בגלל שכתבת משהו שכביכול הוא נוגד את כיוון הפרום(לטענתך רק לירידות)זה חמור בעיניי
אך אם זה מכל סיבה אחרת יכול שזה מציק אך זה לא חמור או שזה אפילו צודק

נשמח לשמוע כל מידע בכל כיוון כי בשבילי זה חלק מהדופק שאני בודק תדיר

לעצם הענין, ההודעה שכתבתי היום מטרתה לחדד כפי שהעליתי בעבר,
המחירים לפחות במרכז ב״ב (כמו גם בי-ם),
בעליה. וכן הביקוש והפעילות בשוק.

מעידים על כך כותבים פה בפורום כפי שציינתי בענין בנינים באיזור העירייה, או אחרים שסופגים תלונות ממכרים שהמתינו עם רכישה בגלל עצתם.
מעידים על כך כל המתווכים שאני בקשר איתם, והם רבים.
מעידים על כך המחירים וכמות ההיצע של דירות במרכז ב״ב כיום מול המחירים וההיצע לפני 4-5 חודשים כשכתבתי מה אני חושב, כפי שאפשר להווכח ביתד נאמן ובעיקר בישא ברכה.
והנה, מתברר שיש גם כלכלנים בכירים, בנקאים ויועצים כלשון יצחק 77, שגם הם סבורים שהמחירים בעליה ובודאי לא לקראת ירידה.

בהודעות הראשונות כתבתי מה אני רואה בשטח מבני משפחה ומכרים שקנו וקונים דירות בב״ב בימים אלו, ומדוע אני סבור שמגמת העלייה תמשך או לפחות שלא תהיה ירידה משמעותית ומתמשכת.

הטענות על סתימת פיות הופיעו עקב התגובות שחזרו על עצמם מאותם כותבים אינטרסנטיים שלא ראו בעין יפה מי שכותב בניגוד לדעתם, וכן עקב מחיקת הודעות שלי פעמיים למרות שכתבתי רק 43 הודעות כולל כל התגובות למגיבים וכו׳

בכל מקרה זה רק שימש כחיזוק לדברים שנכתבו פה לא אחת, שיש כאן הטיה ברורה לכיוון ירידת מחירים, הטיה שלא קיימת בשטח, וכפי שנכתב היום ע״י יצחק 77, שום דבר לא ישנה את דעת המטיפים לירידות, גם לא אם מדובר ב״בכירי הכלכלנים, יועצים ובנקאים״, שלא לדבר על הנתונים מהשטח.
אך כפי שציינתי, זו נקודה שולית בדיון בו אני מציג צד שלא זוכה להיות מוצג כאן מספיק, בפרט לאור זה שהוא מעוגן במציאות בשטח.

 

[השקעות R הון]

הודעת הנהלה
שימו לב,
באשכול הנוכחי ישנם משתמשים שנגררים לפסים אישיים
דבר שנוגד את כללי הפורום.
כדי לשמור על שיח הוגן,
הנהלת הפורום עושה מלאכתה ומסננת הודעות כאלו.

למען הסר ספק
נאמר את הברור מאליו:
פורום פרוג שמח לארח
את הממצאים שמעלים המשתמשים
בנוגע למצב השוק ולחיזוי העתיד
לתועלת האתר ומשתמשיו.
וחלילה ההנהלה לא מתכוונת להכתיב "סדר יום".

בהזדמנות זו נחזור ונדגיש
שהכתיבה בפורום מותרת
רק לאחר קריאת כללי הפורום

ניהול - כללי הפורום חובה לקרוא!

כללי הפורום בשעה טובה נפתח תת פורום מיוחד אשר נועד לרכז את כל ענייני ההשקעות, אשר מילאו את פורום על המחיה והגיע הזמן שירוכזו בתת פורום חדש וייחודי לנושאים אלו. (ותודה מיוחדת ל @ניהול האתר ול @הכלבויניק על הסבלנות... וברכות למנהל החדש @השקעות R הון שהצטרף אליי לניהול תת פרום השקעות. בין...

www.prog.co.il