טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.
בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.
אה! אשרינו!
אלא שיש קוץ מעצבן באליה:
תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם. הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.
קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.
הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.
הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.
הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.
הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.
מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.
הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.
ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...
אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.
מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.
הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?
הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.
כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.
הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...
הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.
יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.
אין בעיר אווירה של "מענטש". של: את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת. אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת. אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני. אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר. אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.
כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.
מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.
מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?
ובכן -
אני לא יודע.
(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?
מבצע שאגת הארי – 43% הנחה + 2 מתנות + 60 יום ניסיון עם החזר כספי מלא. הטכנולוגיה הייחודית של Sensilight PRO פותחה במעבדות סנסיקה בישראל עבור קליניקות ומכונים רפואיים, המכשירים שלנו נמצאים בשימוש בכל רחבי העולם. בשנים האחרונות התאמנו את הטכנולוגיה לכדי מכשיר חדשני לשימוש ביתי שמגלם לראשונה את כל היתרונות של הטיפול המקצועי – והוא זמין עבורך עכשיו לשימושך האישי. Sensilight PRO מצויד בטכנולוגיית הפטנט שלנו
אני אסביר לך מה הבעיה, אני למשל אפריע לי שרכב נ נח נסע פעם מאוחר בלילה עם מוזיקה רועשת
למחרת בבוקר אני כותב בפרוג תופעת הברסלבר המכוער
עם כל החסרונות שיש בחסידות
יפה? ממש לא!
צודק? כן!
אבל לא כותבים ככה, אני מבין אותך שיש לך כשרון כתיבה, ויש לך באמת!
אבל צריך להשתמש עם זה במינון הנכון.
התורה רוצה שנהיה "מענטש"!!!! הרב שך אמר "לעולם יהא אדם" אח"כ "ירא שמים"... {הרבי ר' זושא מאניפולי זיע"א אמר שדבר ראשון צריך להיות "גוי טוב"!!!}, זה לא איזה משפט חכם גרידא, טמון פה משהו יותר עמוק, התורה רוצה לעשות מאיתנו "מענטש", כשהתורה אומרת למשל לא לגזול צריך גם להבין מה הרעיון בזה, אם מקיימים מצוות כמו בהמות, אח"כ מאתרים כל הזמן התחכמויות שונות ומשונות, בנוגע לאומות העולם, הם בהחלט לא אנשים, "אתם קרויין אדם" וכו', "וכל טיבו דעבדין לגרמייהו עבדין"....
טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.
בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.
אה! אשרינו!
אלא שיש דובדבן בקצפת:
תופעת הטביאליסט האציל. כפראפראזה על "היהודי האציל" הידוע בכל העולם. הטביאליסט האציל. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.
קווים לדמותו.
הט"א יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה לרומם את בית ה' למרות שאין לו כלל כסף, מתוך האצילות והבישנות הטבועה בו הוא יבוש בתחילה לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע לארמון הקהילתי שלו.
אולם יחשב בראשו אסטרטגיות איך לעשות שירגיש נעים (יראה לו היכן הסידורים/יתקן לו את הטלית וכו',) עדיף. פה מתפללים ורצויים כולם.
הט"א יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת בלי רשות, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט זאטוטים שועטים עם עגלות מכולת בחזרה לסופר כי הקופאי הראשי אמר להחזיר מייד אחרי הריקון.
הט"א יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. לעתים יתבייש ורק יסתכל עליהם עם חיוך – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו, אז ירגיש צורך מיוחד לקרבם.
הט"א כאשר יגיעו החגים ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר להכנסות המזעריות שלו, לכבד שבתות ומועדים? הלא 'אני פורע' נאמר.
הט"א מקפיד לא להביט על נכסי השכן גם אם השכן רוצה להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. גם אם השכן אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.
הוא לעולם לא ישאל את עצמו מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? לא רק משום שאין לדעת. אלא שמחשבות מעין אלו הבוחשים בקדירות של אחרים אפילו לא חולפות בראשו.
הט"א ימחל אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, ותמיד יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.
ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"א רתיעה מיוחדת מחניה כמו פריץ הכפר, שחוסם את מרבית המדרכה - אז מה אם הוא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...
אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.
מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי לאצילי, היא התנהגותו בכביש.
הט"א ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות סבירה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא מאוד דואג, אמנם הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז אבל אוי ואבוי אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח, הוי כמה ריכוז סבלנות ומאמץ הוא משקיע, הולך הרגל לעולם לא ידע.
הט"א מפגין כבוד מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.
כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט האציל יקפיד להאט מהירות ולהמתין, כדי שחס וחלילה הנהג היוצא לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"א.
הט"א חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם לא ינסה לעקוף אותו. הוא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. כן. הוא לא ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...
הטביאליסט האציל ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. ריגשתם אותו! הוא אמנם עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן עצירה עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתקח את הזמן, מה זה משנה. היא כמו הילדה שלו.
יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. והם מורגשים. מאוד.
יש בעיר אווירה של "מענטש". של: את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת. אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת. אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני. אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר. אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.
כשאתה פוגש את הט"א אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.
מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.
מה גורם לו להיות ב"א? מהו הסוד?
ובכן -
אני לא יודע.
(אתם יודעים איזה קידוש ה' מרגש קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל אליו! לא חבל עלינו! אנחנו מחנכים את עצמנו! ויותר מכל אתהמבוגרים! לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש!
מערבבים פה שתי דברים:
וודאי שאלימות בפועל בכביש יש יותר בערים חילוניות
והסיבה ברורה למה אין בקושי אלימות בערים חרדיות...ואכמ"ל
אבל יש קטע שאצל חרדים חוק של המדינה הוא לא משהו שצריך לספור יותר מידי (וגם אצל הערבים ולכן גם שם העסק ככה) ולכן הכביש נראה כמו שהוא נראה שלא שומרים על כללי תנועה ויש עקיפות וכו'
הנושאים החמים
