- הוסף לסימניות
- #61
אשמח לתת מהניסיון שלי כמטפל רגשי שליווה ומלווה ילדים ונערים בתחום הזה.
הכתוב בקצרה כמה נקודות
אצל חלק גדול מהילדים הרטבת לילה היא קודם כל עניין גופני בשלות של ההורמון שמקטין שתן בלילה, גודל ושליטה בשלפוחית, ולעיתים גם מרכיב גנטי משמעותי (כשאחד ההורים הרטיב, הסיכוי של הילד
גבוה יותר) כמובן גם שילוב של קושי רגשי, אבל בדרך כלל זה גורם מחמיר.
לגבי המושג תורשתי חשוב לדייק כשאומרים תורשתי הכוונה לא שזה חייב לקרות או אין מה לעשות, אלא שיש לילד נטייה גישות לפתח את התסמין.
האם זה יתפתח? מתי זה יתפרץ? כמה חזק? זה כבר מאוד מושפע מהסביבה, מהרגלים, מהעומס הרגשי ועוד.
חשוב גם להבדיל בין:
הרטבת לילה ראשונית – לא הייתה לו תקופה יבשה ילד שמעולם, ברוב המקרים זה יותר פיזי. ויש תרגילים שכדי לנסות אותם.
הרטבה משנית – ילד שהיה יבש תקופה ואז התחיל או חזר להרטיב; שיש סבירות גבוה שהיה לו טריגר רגשי (לדוגמה: לחץ, בושה, מריבות בבית וכו', יכולים להחמיר את המצב).
ונקודה נוספת: ילד שמרטיב, במיוחד במשך תקופה, לא פעם יש לזה משמעויות ביום בתפיסה שלו את עצמו מי הוא ומה הוא, בתחושת השונות, בירידת ביטחון עצמי ועוד, שמומלץ מאוד לטפל בזה כדי שזה לא ילווה אותו במשך חייו.
שמעיה וייס – רחובות
הכתוב בקצרה כמה נקודות
אצל חלק גדול מהילדים הרטבת לילה היא קודם כל עניין גופני בשלות של ההורמון שמקטין שתן בלילה, גודל ושליטה בשלפוחית, ולעיתים גם מרכיב גנטי משמעותי (כשאחד ההורים הרטיב, הסיכוי של הילד
גבוה יותר) כמובן גם שילוב של קושי רגשי, אבל בדרך כלל זה גורם מחמיר.
לגבי המושג תורשתי חשוב לדייק כשאומרים תורשתי הכוונה לא שזה חייב לקרות או אין מה לעשות, אלא שיש לילד נטייה גישות לפתח את התסמין.
האם זה יתפתח? מתי זה יתפרץ? כמה חזק? זה כבר מאוד מושפע מהסביבה, מהרגלים, מהעומס הרגשי ועוד.
חשוב גם להבדיל בין:
הרטבת לילה ראשונית – לא הייתה לו תקופה יבשה ילד שמעולם, ברוב המקרים זה יותר פיזי. ויש תרגילים שכדי לנסות אותם.
הרטבה משנית – ילד שהיה יבש תקופה ואז התחיל או חזר להרטיב; שיש סבירות גבוה שהיה לו טריגר רגשי (לדוגמה: לחץ, בושה, מריבות בבית וכו', יכולים להחמיר את המצב).
ונקודה נוספת: ילד שמרטיב, במיוחד במשך תקופה, לא פעם יש לזה משמעויות ביום בתפיסה שלו את עצמו מי הוא ומה הוא, בתחושת השונות, בירידת ביטחון עצמי ועוד, שמומלץ מאוד לטפל בזה כדי שזה לא ילווה אותו במשך חייו.
שמעיה וייס – רחובות
הנושאים החמים