התייעצות שליש משרה

  • הוסף לסימניות
  • #21
  • הוסף לסימניות
  • #22
האמת שגם אני מחפשת עבודה כזו.
אבל מחפשת חברה חרדית-נשית.
איפה כדאי לחפש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כשהייתי סטודנטית עבדתי בקופת חולים כמזכירה, היו לי 3 משמרות קבועות בזמנים הפנויים שלי.
בהמשך עבדתי בהוראה בתקן של שליש משרה- תחפשי באזור שלך אצל מפקחות או בתי ספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
דווקא מאד מדבר אלי מזכירות בקופ"ח. אם לא צריך דווקא רפואית, איפה אפשר לברר על משרה דומה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
דווקא מאד מדבר אלי מזכירות בקופ"ח. אם לא צריך דווקא רפואית, איפה אפשר לברר על משרה דומה?
משרה אחרי הצהריים טוב לך?
ראיתי בסניף מסויים של קופת חולים שמחפשים מזכירה לצהריים. לא לזוכרת אם דווקא רפואית או לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
משרה אחרי הצהריים טוב לך?
ראיתי בסניף מסויים של קופת חולים שמחפשים מזכירה לצהריים. לא לזוכרת אם דווקא רפואית או לא.
לא כל יום אבל אפשר יום יומיים צהרים.
איזה אזור בארץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
איך מחפשים עבודה בפחות מחצי משרה?
בד"כ מפרסמים רק עבודות משרה מלאה/מתאים לאמהות.
אם יש אפשרות לעבוד רק חלק ימים (נגיד בעקבות לימודים)
איך אפשר להגיע למעסיקים?
הסתדרת?
בינתיים לא מצאתי משהו...
ג'וב מאסטר- מהניסיון שלי הכי חזק
כדאי להירשם פרימיום או להישאר בפרופיל החינמי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
שואל בשביל אחי הצעיר,
אתחיל ואומר שמדובר באזרח שומר חוק באופן מוגזם מה שנקרא.

מהסוג שנוהג עם שתי ידיים על ההגה, ומהסוג שלא הולך לקופה של ה10 מוצרים אם יש לו בעגלה 11.

בקיצור הבנתם חנון אמיתי שמקפיד על הכללים בהגזמה.



לפני בערך עשרה חודשים שכח את הנשק האישי בתא מדידה בקניון מאחר שהוא רחפן לא קטן גילה זאת רק כשהגיע הביתה, כמובן שאזרח שמצא את האקדח פנה למשטרה.

אחרי תהליך ארוך מול התביעה המשטרתית והפרקליטות,

מעבר לשלילת הנשק וקנס, הוא קיבל עונש של 160 שעות שירות לתועלת הציבור (בגין הזנחה בשמירה על כלי ירייה) לא ייחס חשיבות רבה מדי לסעיף הזה בהסכם מותנה רק שמח שאין כתב אישום אין רישום פלילי וזה נסגר מחוץ לכותלי ביהמ״ש.

אבל כעת אחרי שלוש פעמים בלבד הוא מרגיש שיש לו קושי נפשי גדול להמשיך בזה.

ראשית מעבר למטרד של 6 שעות בשבוע, לבחורצ׳יק עסוק מאוד, העבודה עצמה מבזה ומשפילה, גם לא נעימה פיזית,

מגיע למקום העבודה ולא יודע מה הוא הולך לעשות אפילו, המנהלת עבודה במקום ממציאה לו עבודות מתחת לשטיח, פעם תיוקים משמימים שמרגישים כל דקה נצח ופעם לנקות מסדרונות של המקום לעיני עוברים ושבים (כולל שירותים ציבוריים במקום) ברקע שלו הוא אברך שעושה מעט עבודות מזדמנות בין לבין לפרנסתו, מעולם לא עבד בסוג כזה של דבר ועוד כעונש.

כל פעם שהוא חושב שיש לו לפחות עוד שמונה חודשים כאלה (ויותר אם יירד ל4 שעות שבועיות כפי שמסתמן) הוא נכנס לדכדוך עמוק…

בהתחלה חשש לדבר עם קצינת המבחן להמיר למשהו אחר, קנס או פיתרון אחר. כי לא רצה שהתסקיר או חוות דעת תהיה שלילית כחוסר רצינות מצד אחד, מצד שני זה קשוח מדי אז פנה לעו"ד שליווה אותו בהליך הפלילי והוא פנה למערכת

אחרי כמה זמן זה הוואטסאפ שקיבל מקצינת המבחן:

---- שלום, איך אתה מרגיש?

שמעתי את טענותיך ואני מצרה על התחושות שלך.

עם זאת, עדיין חשוב לומר שנראה שיש חוסר הפנמה לגבי ההליך, השלצ לא נוח לאיש ולא אמור להיות פינוק.

שים לב שברגע שחתמת על תנאי ההסדר המותנה - אתה מחויב לעמוד בהם כפי שהוסכם. ככל ולא תעמוד בהם אז התביעה תוכל להגיש כנגדך כתב אישום לבית המשפט (שזה הליך הרבה יותר מתסכל מ-160 שעות שלצ) ולא תהיה משמעות לכל מה שהוסכם במסגרת ההסדר המותנה (כן יש לציין כי במסגרת טיעוניה לעונש התביעה לא תוכל לבקש מאסר בפועל).. קח גם את זה בחשבון.

אחרי שתמלא 60 שעות (עד כה מילאת כ-15) תיבחן החלפת שיבוץ, כרגע אינני מאפשרת זאת. בהצלחה!

אז ניסה עו"ד

ניסה מזלו מול שירות מבחן
אבל ללא תוצאות.

בעקבות העניין התחיל אפילו טיפול נפשי.

אשמח להצעות לא (רק) משפטיות כיצד אפשר להתמודד מול המערכת

מי שמכיר או יודע מה ניתן עוד לעשות (אולי אפילו פנייה לתקשורת?) נשמח לעיצות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה