הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מִתָּמִיד הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִשְׁתּוֹקְקִים
לַעֲלוֹת אֶל הָהָר.
לְהַדְרִיךְ כַּף רַגְלָם
עַל פִּסְגָּתוֹ אֲפוּפַת הַהִלָּה.
וְהָיְתָה הַהִלָּה אוֹפֶפֶת פִּסְגָּה וְעִיר בָּהּ,
תּוֹשָׁבֶיהָ מוּעָטִים וּמְאִירִים.
וּשְׁמָהּ שֶׁל הָעִיר מִתְקָרֵא בְּפִי כָּל –
עִיר הַצִּדְקוּת, גַּן הָעֵדֶן.
וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים כּוֹסְפִים וּמְכַלִּים עֵינֵיהֶם
אֶל הָעִיר, אֶל הַהִלָּה הַחוֹפֶפֶת עָלֶיהָ,
וּמְאַמְּצִים נַפְשָׁם וְגוּפָם עַל הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת בֵּין תּוֹשָׁבֶיהָ.
וְהָיוּ מֵהֶם, מֵהָאֲנָשִׁים,
שֶׁכֹּה גָּדוֹל הָיָה כִּסּוּפָם
וְכֹה הָלְכָה וּבָעֲרָה נִשְׁמָתָם
שֶׁלְּלֹא הִשְׁתַּהוּת כִּמְלוֹא נִימָה
עָטוּ עַל עַצְמָם אִצְטְלָה הָרְאוּיָה לָבוֹא בִּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל צִדְקוּת,
רָתְמוּ אֶת סוּסָם
לֹא הֵמִישׁוּ מַבָּט מִפִּסְגָּה זְרוּיַת נִיצוֹצוֹת,
הִדְהִירוּ עַצְמָם בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁכְרוֹן לְעֶבְרָהּ.
וְהָיוּ פַּרְסוֹת הַסּוּסִים
מְאַבְּקוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל עוֹבְרִים וְשָׁבִים,
וְהָיוּ חוֹבְטוֹת בִּפְנֵיהֶם הַמַּלְבִּינוֹת.
וְהָיוּ הַפְּרָסוֹת רוֹמְסוֹת וּמְטִילוֹת גּוּפוֹת בְּצִדֵּי דְּרָכִים,
וְאֵין רוֹכְבֵיהֶן שָׁתִּים אֶל לֵב;
הִלָּתָהּ שֶׁל עִיר הַצִּדְקוּת
מְסַמֵּאת עֵינֵיהֶם.
וּבִמְלֹאת יָמִים וְדֶרֶךְ שֶׁהִגִּיעָה אֶל קֵץ,
נִצְּבוּ הָאֲנָשִׁים מִתְנַשְּׁפִים, מְנֻפָּחֵי חָזֶה,
שִׁכּוֹרֵי נִצָּחוֹן בִּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל הָעִיר
הֲלוּמֵי תַּדְהֵמָה
מוּל סוֹרֵג וּבָרִיחַ שֶׁנָּעֲלוּ שְׁעָרִים בִּפְנֵיהֶם.
וְלֹא שָׂמוּ אֶל לִבָּם כִּי
בְּרִיּוֹת שֶׁנִּדְרְכוּ אֶל חָצָץ
הֵן הָעוֹמְדוֹת בֵּינָם וּבֵין שְׁעָרִים וְהִלָּה.
וְלֹא יָדְעוּ כִּי
אֵין לָבוֹא אֶל גַּן הָעֵדֶן
בִּלְבוּשׁ אִצְטְלָה.
לַעֲלוֹת אֶל הָהָר.
לְהַדְרִיךְ כַּף רַגְלָם
עַל פִּסְגָּתוֹ אֲפוּפַת הַהִלָּה.
וְהָיְתָה הַהִלָּה אוֹפֶפֶת פִּסְגָּה וְעִיר בָּהּ,
תּוֹשָׁבֶיהָ מוּעָטִים וּמְאִירִים.
וּשְׁמָהּ שֶׁל הָעִיר מִתְקָרֵא בְּפִי כָּל –
עִיר הַצִּדְקוּת, גַּן הָעֵדֶן.
וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים כּוֹסְפִים וּמְכַלִּים עֵינֵיהֶם
אֶל הָעִיר, אֶל הַהִלָּה הַחוֹפֶפֶת עָלֶיהָ,
וּמְאַמְּצִים נַפְשָׁם וְגוּפָם עַל הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת בֵּין תּוֹשָׁבֶיהָ.
וְהָיוּ מֵהֶם, מֵהָאֲנָשִׁים,
שֶׁכֹּה גָּדוֹל הָיָה כִּסּוּפָם
וְכֹה הָלְכָה וּבָעֲרָה נִשְׁמָתָם
שֶׁלְּלֹא הִשְׁתַּהוּת כִּמְלוֹא נִימָה
עָטוּ עַל עַצְמָם אִצְטְלָה הָרְאוּיָה לָבוֹא בִּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל צִדְקוּת,
רָתְמוּ אֶת סוּסָם
לֹא הֵמִישׁוּ מַבָּט מִפִּסְגָּה זְרוּיַת נִיצוֹצוֹת,
הִדְהִירוּ עַצְמָם בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁכְרוֹן לְעֶבְרָהּ.
וְהָיוּ פַּרְסוֹת הַסּוּסִים
מְאַבְּקוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל עוֹבְרִים וְשָׁבִים,
וְהָיוּ חוֹבְטוֹת בִּפְנֵיהֶם הַמַּלְבִּינוֹת.
וְהָיוּ הַפְּרָסוֹת רוֹמְסוֹת וּמְטִילוֹת גּוּפוֹת בְּצִדֵּי דְּרָכִים,
וְאֵין רוֹכְבֵיהֶן שָׁתִּים אֶל לֵב;
הִלָּתָהּ שֶׁל עִיר הַצִּדְקוּת
מְסַמֵּאת עֵינֵיהֶם.
וּבִמְלֹאת יָמִים וְדֶרֶךְ שֶׁהִגִּיעָה אֶל קֵץ,
נִצְּבוּ הָאֲנָשִׁים מִתְנַשְּׁפִים, מְנֻפָּחֵי חָזֶה,
שִׁכּוֹרֵי נִצָּחוֹן בִּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל הָעִיר
הֲלוּמֵי תַּדְהֵמָה
מוּל סוֹרֵג וּבָרִיחַ שֶׁנָּעֲלוּ שְׁעָרִים בִּפְנֵיהֶם.
וְלֹא שָׂמוּ אֶל לִבָּם כִּי
בְּרִיּוֹת שֶׁנִּדְרְכוּ אֶל חָצָץ
הֵן הָעוֹמְדוֹת בֵּינָם וּבֵין שְׁעָרִים וְהִלָּה.
וְלֹא יָדְעוּ כִּי
אֵין לָבוֹא אֶל גַּן הָעֵדֶן
בִּלְבוּשׁ אִצְטְלָה.
נערך לאחרונה ב:
)
גם לי : )
Reactions: שמואלזון1 //