התייעצות הצעה מעניינת בתחום העו"ש בבנקים

  • הוסף לסימניות
  • #1

📰 "הכסף שלא ישן": הצעת המודל הכלכלי שיזרים מיליארדים חזרה לציבור​

מאחורי הקלעים: בכירים במערכת הפיננסית בוחנים רעיון מהפכני להעביר את כספי העו"ש מ"חשבונות רדומים" לקרנות כספיות, ובכך להבטיח תשואה לכל אזרח – ללא פגיעה בנזילות. האתגר: כיצד להכריח את הבנקים להתחרות, ומי יישא בנטל המימון?

המערכת הפיננסית בישראל עשויה לעמוד בפני השינוי המבני הגדול ביותר זה עשורים. על שולחנם של קובעי המדיניות מונחת הצעה כלכלית נועזת שמטרתה לחסל את הנוהג בו הבנקים מרוויחים על מיליארדי שקלים של עו"ש שאינם נושאים ריבית. הצעת המודל דורשת שכל יתרת עו"ש תופנה אוטומטית לקרן כספית (MMF) בעלת סיכון אפסי, ובכך תבטיח תשואה תחרותית לכל חוסך.

המודל, שנבחן כפוטנציאל לחיזוק מעמד הביניים, מבטיח לשמור על שני עקרונות: נזילות מיידית (משיכה בכל רגע) ותשואה תחרותית (כמו בשוק ההון).




💰 המהפכה התחרותית: להכריח את הבנקים לשלם​

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המודל מבנקאי למוניטרי. אם הבנקים לא ישלמו ריבית על הכסף, הוא יילקח מהם.

  • ברירת המחדל האוטומטית: במקום שהבנק ישלוט על הכסף, יוגדר חוק שיעביר את הכסף באופן אוטומטי ל-MMFs.
  • התחרות הנדרשת: הבנקים ייאלצו להתחרות בקרנות הכספיות. אם הבנק רוצה שהכסף יישאר אצלו, הוא יצטרך לשלם ללקוח ריבית שזהה או קרובה לתשואת הקרן, מתוך רווחיו.
התחזית: כפיית התחרות הזו תוביל לשחיקת רווחיות הבנקים מריבית, ותחייב אותם להתייעל או להציע שירותי אשראי והשקעה מתוחכמים יותר.

🛡️ אתגר היציבות: מי מבטיח את הנזילות?​

השאלה המרכזית במודל כה גורף היא: מה יקרה כאשר מיליוני לקוחות ימשכו כסף בבת אחת?

  • גיבוי ממשלתי לנזילות: המודל מציע שהממשלה תספק "הון חוזר" (הלוואה חד-פעמית בגובה ממוצע ההוצאה היומית של הציבור) שיבטיח נזילות מיידית של העו"ש. כסף זה יוחזר לממשלה מהקרנות למחרת. חשוב לציין: הממשלה תהיה רק גורם מנזיל – היא לא תערוב להפסדי הקרן.
  • הגנה מסיכון מדינה: כדי למנוע מצב בו הממשלה מנצלת את הכסף למימון חובותיה, הקרנות יחויבו בפיזור השקעות בינלאומי ובשימוש בסוכנויות דירוג חיצוניות כדי להגדיר מהו נכס "בטוח".

⚖️ הטיפול ב"צד השני": ריביות האשראי​

הביקורת המרכזית על המודל היא שהוא עלול להגדיל את פערי העושר, כיוון שהבנקים יצטרכו להעלות את ריביות ההלוואות (משכנתאות, אשראי) כדי לפצות על הפסד רווחיות.

הפתרון המוצע הוא מנגנון "דמי ביטחון" קבועים וקטנים שיגבו מרווחי הריבית החדשים של החוסכים. כספים אלו ינותבו לקרן ייעודית שתשמש לסבסוד ריביות אשראי לאוכלוסיות ממונפות. הרעיון הוא ליצור מנגנון מאוזן שבו החוסכים (מעמד הביניים) מרוויחים ריבית, אך משתתפים במימון הגנה על הלווים (גם הם מעמד הביניים), ובכך נשמר האיזון החברתי.

המודל, אם יאושר, צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה, תוך דרישה לתיאום הדוק בין בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך, ומהווה את אחת מההצעות הכלכליות המאתגרות ביותר לשנים הקרובות.

טוב זה לא באמת כתבה אמיתית אבל מה דעתכם על הרעיון הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני בורה ועמת הארץ בענין רק שמרפרוף קל זה נראה טוב, מה שכן לדעתי צריך איזו הסכמה של בעלי החשבון לפני ביצוע הפעולה
וכן שישאר איזשהוא סכום בעו"ש
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וכן שישאר איזשהוא סכום בעו"ש
חלק מהרעיון הוא שהממשלה שמה את סכום ההוצאה היומית הממוצע באופן חד פעמי
כדי לאפשר לצרכן לשלם בלי בעיית נזילות ולמחרת בשהכסף מונזל הוא חוזר למדינה
שמממנת בו שוב את ההלואה היומית להוצאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5

📰 "הכסף שלא ישן": הצעת המודל הכלכלי שיזרים מיליארדים חזרה לציבור​

מאחורי הקלעים: בכירים במערכת הפיננסית בוחנים רעיון מהפכני להעביר את כספי העו"ש מ"חשבונות רדומים" לקרנות כספיות, ובכך להבטיח תשואה לכל אזרח – ללא פגיעה בנזילות. האתגר: כיצד להכריח את הבנקים להתחרות, ומי יישא בנטל המימון?

המערכת הפיננסית בישראל עשויה לעמוד בפני השינוי המבני הגדול ביותר זה עשורים. על שולחנם של קובעי המדיניות מונחת הצעה כלכלית נועזת שמטרתה לחסל את הנוהג בו הבנקים מרוויחים על מיליארדי שקלים של עו"ש שאינם נושאים ריבית. הצעת המודל דורשת שכל יתרת עו"ש תופנה אוטומטית לקרן כספית (MMF) בעלת סיכון אפסי, ובכך תבטיח תשואה תחרותית לכל חוסך.

המודל, שנבחן כפוטנציאל לחיזוק מעמד הביניים, מבטיח לשמור על שני עקרונות: נזילות מיידית (משיכה בכל רגע) ותשואה תחרותית (כמו בשוק ההון).




💰 המהפכה התחרותית: להכריח את הבנקים לשלם​

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המודל מבנקאי למוניטרי. אם הבנקים לא ישלמו ריבית על הכסף, הוא יילקח מהם.

  • ברירת המחדל האוטומטית: במקום שהבנק ישלוט על הכסף, יוגדר חוק שיעביר את הכסף באופן אוטומטי ל-MMFs.
  • התחרות הנדרשת: הבנקים ייאלצו להתחרות בקרנות הכספיות. אם הבנק רוצה שהכסף יישאר אצלו, הוא יצטרך לשלם ללקוח ריבית שזהה או קרובה לתשואת הקרן, מתוך רווחיו.
התחזית: כפיית התחרות הזו תוביל לשחיקת רווחיות הבנקים מריבית, ותחייב אותם להתייעל או להציע שירותי אשראי והשקעה מתוחכמים יותר.

🛡️ אתגר היציבות: מי מבטיח את הנזילות?​

השאלה המרכזית במודל כה גורף היא: מה יקרה כאשר מיליוני לקוחות ימשכו כסף בבת אחת?

  • גיבוי ממשלתי לנזילות: המודל מציע שהממשלה תספק "הון חוזר" (הלוואה חד-פעמית בגובה ממוצע ההוצאה היומית של הציבור) שיבטיח נזילות מיידית של העו"ש. כסף זה יוחזר לממשלה מהקרנות למחרת. חשוב לציין: הממשלה תהיה רק גורם מנזיל – היא לא תערוב להפסדי הקרן.
  • הגנה מסיכון מדינה: כדי למנוע מצב בו הממשלה מנצלת את הכסף למימון חובותיה, הקרנות יחויבו בפיזור השקעות בינלאומי ובשימוש בסוכנויות דירוג חיצוניות כדי להגדיר מהו נכס "בטוח".

⚖️ הטיפול ב"צד השני": ריביות האשראי​

הביקורת המרכזית על המודל היא שהוא עלול להגדיל את פערי העושר, כיוון שהבנקים יצטרכו להעלות את ריביות ההלוואות (משכנתאות, אשראי) כדי לפצות על הפסד רווחיות.

הפתרון המוצע הוא מנגנון "דמי ביטחון" קבועים וקטנים שיגבו מרווחי הריבית החדשים של החוסכים. כספים אלו ינותבו לקרן ייעודית שתשמש לסבסוד ריביות אשראי לאוכלוסיות ממונפות. הרעיון הוא ליצור מנגנון מאוזן שבו החוסכים (מעמד הביניים) מרוויחים ריבית, אך משתתפים במימון הגנה על הלווים (גם הם מעמד הביניים), ובכך נשמר האיזון החברתי.

המודל, אם יאושר, צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה, תוך דרישה לתיאום הדוק בין בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך, ומהווה את אחת מההצעות הכלכליות המאתגרות ביותר לשנים הקרובות.

טוב זה לא באמת כתבה אמיתית אבל מה דעתכם על הרעיון הזה
נראה לי שלא הבנת מה זה בנק
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בדיוק
בנק הוא לא מוסד פילנתרופי
ברור אבל גם אני לא מוסד פילנתרופי
יהיה להם רווחים מאד קטנים מגלגול הכסף במערכת
ולכן ההצעה הזו באה לגרום לבנק לחשוב על רעיונות אחרים איך להרוויח
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ברור אבל גם אני לא מוסד פילנתרופי
יהיה להם רווחים מאד קטנים מגלגול הכסף במערכת
ולכן ההצעה הזו באה לגרום לבנק לחשוב על רעיונות אחרים איך להרוויח
אבל למה שהבנק יסכים? ולמה שהמדינה תסכים?

הרעיון (היצירתי בהחלט, למותר לציין) נוגד את כל העקרונות של שוק קפיטליסטי

לא המדינה ולא הבנק מרוויחים מהרעיון הזה ולכן אין לא היתכנות במדינה דמוקרטית קפיטליסטית, אם כי בשביל סוגי משטר אחרים הוא עשוי להתגלות כמושלם
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
המדינה תקבל שוק הלוואות גדול יותר
קפיטליזם זה ההשבחה שקורית מכח תחרות
ולכן זה שהציבור מנצח את הבנק לא מהווה סתירה כזו גדולה
והבנק לא יאהב את זה נכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
קודם כל הוא נוסה בכישלון ברוסיה ולכאורה בהצלחה בסין
אתה מתכוון ל https://he.wikipedia.org/wiki/הרעב_הגדול_בסין ?
אבל מה הקשר לקומוניזם?
להכריח בנק לשלם ריבית
אם אתה חושב שהבנק מרוויח יותר מידי אתה מוזמן לפתוח בנק חדש ולשלם ריבית, כמו שבנק esh עושה (וכן זה מסובך מידי לפתוח בנק בישראל אבל לא זה הפתרון)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אתה מתכוון ל https://he.wikipedia.org/wiki/הרעב_הגדול_בסין ?

להכריח בנק לשלם ריבית
אם אתה חושב שהבנק מרוויח יותר מידי אתה מוזמן לפתוח בנק חדש ולשלם ריבית, כמו שבנק esh עושה (וכן זה מסובך מידי לפתוח בנק בישראל אבל לא זה הפתרון)
היי יש כבר דבר כזה קרן כספית שמבוססת על קנית אג"ח
אני רק הופך את ההפניה לאוטומטית
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
היי יש כבר דבר כזה קרן כספית שמבוססת על קנית אג"ח
אני רק הופך את ההפניה לאוטומטית
יש לך חברה שהביזנס שלה זה לקבל כסף בחינם/בזול ולהלוות אותו ביוקר
ואתה מכריח אותה להעביר חלק מהכסף למישהו אחר (קרן כספית של הבית השקעות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
יש לך חברה שהביזנס שלה זה לקבל כסף בחינם/בזול ולהלוות אותו ביוקר
ואתה מכריח אותה להעביר חלק מהכסף למישהו אחר (קרן כספית של הבית השקעות)
סליחה יש לי ציבור שהכסף שלו שבוי
ואני מכריח את מי שהשתלט על כספי הציבור
ביחד עם כלל הציבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
@זמר
שאלה טובה היא חצי תשובה

ברעיון שלך זה הפוך ;)
חצי שאלה זה תשובה טובה

אם כיום הבנקים מרוויחים הון מהכסף הזול
אם תקח להם את זה
תצטרך לתת להם תמורה גבוהה כנגד
ולא יספיק ״דמי ביטחון״ קטנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
@זמר
שאלה טובה היא חצי תשובה

ברעיון שלך זה הפוך
חצי שאלה זה תשובה טובה

אם כיום הבנקים מרוויחים הון מהכסף הזול
אם תקח להם את זה
תצטרך לתת להם תמורה גבוהה כנגד
ולא יספיק ״דמי ביטחון״ קטנים
השאלה כמה אחוז מרווחי הבנקים מגיע
כנראה שבין חמישית לשישית מהרווחים שלהם
אז הם יפסידו את היכולת להרוויח כסף קל
אבל הם לא יאבדו לעצמם בידים את רשיון הבנק שלהם
בשביל ירידה של 8% מהרווח שלהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
חלק מהרעיון הוא שהממשלה שמה את סכום ההוצאה היומית הממוצע באופן חד פעמי
כדי לאפשר לצרכן לשלם בלי בעיית נזילות ולמחרת בשהכסף מונזל הוא חוזר למדינה
שמממנת בו שוב את ההלואה היומית להוצאות
לא הבנתי
איך מחשבים ממוצע הוצאות יומי?

יום אחד אדם הוציא סכום גדול, נניח 3000 ש"ח (קנייה חודשית בסופר +דלק/רב קו +חשבונות)
יום למחרת הוא לא מוציא כלום (הבית מלא אוכל מהקניה אתמול, דלק/רב קו הוא מילא לשבוע, חשבונות ישלם בחודש הבא)
ביום השלישי הוא צריך כסף לביגוד שזו בכלל הוצאה משתנה

הכוונה היא שכסף לא ישכב סתם בחשבון אלא יצבור ריביות בקרן כספית?
אם אדם מספיק מחושב -
כשמקבל את המשכורת ישאיר לו בחשבון סכום כסף ל3 ימים ואת השאר יפקיד בקרן כספית
כל יום ישחרר לו מהקרן כספית את הסכום שצריך עוד 3 ימים
(לא מכירה את האדם שיודע על השקל כמה יוציא עוד 3 ימים, אבל בהתאם לשיטה המוצעת...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה