התייעצות הצעה מעניינת בתחום העו"ש בבנקים

  • הוסף לסימניות
  • #21
מה זה אומר ״מגיע״?
אנחנו בכלכלה חופשית

רוצה לייצר תחרות?
תוריד רגולציה שתקל על פתיחת בנקים חדשים
התכוונתי כמה בפועל נכנס להם
ולא לדיון הפילוסופי האם יש להם זכות להרוויח ככה
לא הבנתי
איך מחשבים ממוצע הוצאות יומי?
אל דאגה יש נתוני כרטיס אשראי המידע הגולמי קיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
התכוונתי כמה בפועל נכנס להם
ולא לדיון הפילוסופי האם יש להם זכות להרוויח ככה

אל דאגה יש נתוני כרטיס אשראי המידע הגולמי קיים
מה זה עוזר שיש מידע גולמי?
לא ענית על השאלה לגבי זה שממוצע לא עוזר
אדם מוציא בחודש 12K, כלומר בממוצע הוא מוציא 400 ש"ח ליום
האם הוא צריך בחשבון כל יום 400 ש"ח?
לא, יום אחד הוא מוציא 2000 ויום למחרת 0
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מה זה עוזר שיש מידע גולמי?
לא ענית על השאלה לגבי זה שממוצע לא עוזר
אדם מוציא בחודש 12K, כלומר בממוצע הוא מוציא 400 ש"ח ליום
האם הוא צריך בחשבון כל יום 400 ש"ח?
לא, יום אחד הוא מוציא 2000 ויום למחרת 0
נכון ולכן המדינה מקצה קרן שמחשבת את כלל האנשים
לדוגמה א' מוציא ביום ראשון 2000 ולמחרת 0 לעומתו ב' ביום ראשון לא הוציא כלום וביום שני 2000
אז המדינה נותנת לא ביום ראשון 2000 ומקבלת את 2000 האלה למחרת בחזרה לקרן שלה
ואז מעמידה את אותם 2000 לב'
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכון ולכן המדינה מקצה קרן שמחשבת את כלל האנשים
לדוגמה א' מוציא ביום ראשון 2000 ולמחרת 0 לעומתו ב' ביום ראשון לא הוציא כלום וביום שני 2000
אז המדינה נותנת לא ביום ראשון 2000 ומקבלת את 2000 האלה למחרת בחזרה לקרן שלה
ואז מעמידה את אותם 2000 לב'
איך זה עובד טכנית?
מי מגדיר כמה כסף מישהו ילווה?

אדם קם בבוקר ומחליט כמה כסף ללוות מהקרן הממשלתית?
ומי ערב שהכסף יחזור?
ומה האינטרס של המדינה בזה?

מי שרוצה שיהיה מאורגן וישים את כספו בקרן כספית
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
היי יש כבר דבר כזה קרן כספית שמבוססת על קנית אג"ח
אני רק הופך את ההפניה לאוטומטית
"רק" שולף בכח כסף שמופקד אצל מישהו...
ומניח אותו אצל מישהו אחר...
סליחה יש לי ציבור שהכסף שלו שבוי
ואני מכריח את מי שהשתלט על כספי הציבור
ביחד עם כלל הציבור
שום כסף לא שבוי, כל אחד יכול להעביר בעצמו את כספי העו"ש שלו לקרן כספית דרך הבורסה.
ומי שלא עושה זאת, זב"ש! אף אחד לא צריך לעשות את זה בשבילו ועוד לאלץ את הבנק לוותר על הכסף.
'מעניין מאוד' למה 'הציבור' מעדיף לנהל את כספו דרך הבנק
אי אפשר ליהנות מעו"ש בבנק כדי לשלם דרכו את כל ההוצאות וכל ההתנהלות הכספית, ובמקביל ליהנות גם מכך ש'אוטומטית' הכסף עובר למישהו אחר כדי להרוויח עליו את הריבית.

אף אחד לא השתלט על כספי הציבור, הגיוני מאוד שכל הכנסה צריכה לעבור בבנק כדי שלא תעלים מס מהמדינה. מסים לא קשורים לקומוניזם בשום דרך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
"רק" שולף בכח כסף שמופקד אצל מישהו...
ומניח אותו אצל מישהו אחר...

שום כסף לא שבוי, כל אחד יכול להעביר בעצמו את כספי העו"ש שלו לקרן כספית דרך הבורסה.
ומי שלא עושה זאת, זב"ש! אף אחד לא צריך לעשות את זה בשבילו ועוד לאלץ את הבנק לוותר על הכסף.
'מעניין מאוד' למה 'הציבור' מעדיף לנהל את כספו דרך הבנק
אי אפשר ליהנות מעו"ש בבנק כדי לשלם דרכו את כל ההוצאות וכל ההתנהלות הכספית, ובמקביל ליהנות גם מכך ש'אוטומטית' הכסף עובר למישהו אחר כדי להרוויח עליו את הריבית.

אף אחד לא השתלט על כספי הציבור, הגיוני מאוד שכל הכנסה צריכה לעבור בבנק כדי שלא תעלים מס מהמדינה. מסים לא קשורים לקומוניזם בשום דרך.
אתה מסיים בזה שהבנק הוא כלי של המדינה למנוע העלמת מס
כלומר האינטרס של המדינה למנוע העלמות מס גורם לה לכפות עלי מנגון מסוים
שבו הכסף נכנס ישר לבנק לזה קראתי כסף שבוי
עכשיו אין שום סיבה שכסף של הציבור שלא מספיק מודע יניב רווחים לבעלי המניות של הבנקים
ולכן המדינה שייצרה מנגנון שמועיל לבנקים תשנה את המנגנון ותהפוך אותו ליעיל לבעלי ההון עצמם
ותגדיר את המסלול האוטומטי משכורת עובר לבנק עובר לקרן כספית [והבנק מקבל אולי דמי ניהול מהרווח]
כשלבנק יש אפשרות לקחת את הכסף הזה בתשלום שצמוד לרווחי הקרן כספית באופן אוטומטי

ולטיעון שלך שלציבור נוח להשתמש בבנק ברור שנוח אבל בדיוק בשביל זה המדינה תעמיד קרן לא גדולה שתיתן לאדם הקטן את אותה הנוחות כשבפועל הכסף שלו די צמוד למדד והמדינה גם מרוויחה עוד טיפל'ה מיסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בהנחה שההבנה שלכם בבנק היא גבוהה יותר
ספרו לי מה במודל הזה תוקע את המערכת הכלכלית
זה שהכסף זמין לבנק רק בעלות גבוהה יותר?
אם תכריח את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש, אזי כל הכסף בבנקים יתייקר בצורה שווה, וממילא הם ילוו את הכסף במחיר יקר יותר. כי על המרווח שלהם הם לא מתכננים לוותר, וגם לא יכולים לוותר לאור הסיכון בכך שחלק לא יחזירו את ההלוואה.

הכרח לשלם לכולם ריבית, גם תגרום לאינפלציה מיידית, ועלולה גם לגרום להאטה קשה במשק, בשל לקוחות שיעדיפו להמשיך ולהחזיק את הכסף בחשבון הבנק במקום לצרוך איתו.

הפיתוי להרוויח כמה אחוזים גם יכול לגרום למוסר תשלומים נמוך יותר.

כך שההשלכות של זה רחבות, וכל עוד יש לכל אחד אפשרות להפקיד לבד כסף לכל מיני השקעות אין באמת סיבה להכריח את הבנקים לעשות את זה בשבילך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
עכשיו אין שום סיבה שכסף של הציבור שלא מספיק מודע יניב רווחים לבעלי המניות של הבנקים
הסיבה היא בדיוק חוסר המודעות. מי שלא יודע משלם מחיר, מה כל כך קשה להבין?
ככה זה בכל תחום בעולם.
ואם אתה רוצה להכריח את הבנק לתת ריביות על השימוש בכסף, למה לעשות את זה בצורה עקיפה?
למה להכריח אותם להוציא את הכסף מתחת ידיהם ולהעבירו לקרן כספית שאת רווחיה יעבירו למפקיד, והם ירויחו דמי ניהול
תעבוד ישיר, תכריח אותם לתת ריבית על הכסף.
אבל זה כבר פשוט לך שאי אפשר לעשות, אי אפשר להכריח מישהו לשלם כסף על משהו שהבעלים בעצמו לא דרש תשלום עבורו, אם כבר קומוניזם זה בדיוק קומוניזם במיטבו.
אז אם כך, שלום וכל טוב לרעיונות הקומוניסטיים הללו בכל שום וחניכא דאית להו, אי אפשר להתערב בתוך הקישקעס של אף אחד, כל אחד יעשה עם הכסף שלו מה שהוא רוצה.
מאחר וזה בדיוק מודל של בנק, אל תתחב את היד לתוך הקופה שלו כדי לשלוף משם כספים בכוח.

אם כבר, תשפר את החינוך הפיננסי הלוקה בחסר לכלל אזרחי המדינה.
תוריד רגולציה על המערכת הבנקאית שתאפשר לאנשי עסקים להקים בנקים ביתר קלות וליצור תחרות אמיתית.
יש מספיק פתרונות מחוץ לגבולות הקומוניסטיים. המדינה רק צריכה לרצות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
שבו הכסף נכנס ישר לבנק לזה קראתי כסף שבוי
כסף שאפשר לעשות לו 'פדיון שבויים' במחי יד, לא נקרא 'כסף שבוי'.
מי שרוצה יכול להקים הו"ק בנקאי לקרן כספית, וכך הכספים שהוא מוכרח (איזה מסכן) להעביר לבנק
יועברו אוטומטית באותו יום עסקים, לקרן כספית שתניב לו 'רווחים פנומנליים'
ומי שלא יודע סלש מתעצל סלש אין לו זמן סלש כל התירוצים שבעולם, שיסבול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אם תכריח את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש, אזי כל הכסף בבנקים יתייקר בצורה שווה, וממילא הם ילוו את הכסף במחיר יקר יותר. כי על המרווח שלהם הם לא מתכננים לוותר, וגם לא יכולים לוותר לאור הסיכון בכך שחלק לא יחזירו את ההלוואה.
נעשה קצת סדר:
רוב ההלואות של הבנקים לא מגיעים מהעו"ש הם מגיעים בעיקר מהלוואות שהבנק משיג
עיקר העיוות בעו"ש קורה כשהריבית גבוהה כשהריבית במשק נמוכה הבנק יכול להשיג כסף בזול
ובזמן שהריבית נמוכה הבנק מסתדר גם בלי רווח מההלואות של הכסף בעו"ש
והכי חשוב המרווח הוא בדיוק מה שהבנק לוקח מעבר לכמה שעולה לו להשיג את הכסף באג"ח
הכרח לשלם לכולם ריבית, גם תגרום לאינפלציה מיידית, ועלולה גם לגרום להאטה קשה במשק, בשל לקוחות שיעדיפו להמשיך ולהחזיק את הכסף בחשבון הבנק במקום לצרוך איתו.
הסיכוי שבשביל 3% ריבית שקורה באגב אנשים ימתנו צריכה הוא ממש נמוך
כל עוד יש לכל אחד אפשרות להפקיד לבד כסף לכל מיני השקעות אין באמת סיבה להכריח את הבנקים לעשות את זה בשבילך.
נכון אבל יש כאן שני חלקים החלק הראשון מנגנון העברה אוטומטי שאולי יש מקום לדון הובא למעלה למה כן
החלק השני זה הקרן החד פעמית שתפקידה להפוך את הכסף לנזיל
ואם אתה רוצה להכריח את הבנק לתת ריביות על השימוש בכסף, למה לעשות את זה בצורה עקיפה?
למה להכריח אותם להוציא את הכסף מתחת ידיהם ולהעבירו לקרן כספית שאת רווחיה יעבירו למפקיד, והם ירויחו דמי ניהול
תעבוד ישיר, תכריח אותם לתת ריבית על הכסף.
אני רוצה שזה יהיה ריבית לפי השוק ולא לפי חקיקה ובעיקר שכשהריבית זולה אין שום משמעות לקרן כספית ורק כשהריבית גבוהה הבנקים לא מקבלים רווחי עתק
אבל זה כבר פשוט לך שאי אפשר לעשות, אי אפשר להכריח מישהו לשלם כסף על משהו שהבעלים בעצמו לא דרש תשלום עבורו, אם כבר קומוניזם זה בדיוק קומוניזם במיטבו.
אני בהחלט סבור שצריך לתקן כשלי שוק ויש כאן מצב שביציאה מהאיזון הנורמלי הבנק מרוויח בצורה לא סבירה
כסף שאפשר לעשות לו 'פדיון שבויים' במחי יד, לא נקרא 'כסף שבוי'.
אין עני אלא בדעת מה לעשות הציבור לא יכול לתכנן את עצמו ברמה של בנק
ונקודה שניה שהחידוש הוא בקרן של המדינה
מי שרוצה יכול להקים הו"ק בנקאי לקרן כספית, וכך הכספים שהוא מוכרח (איזה מסכן) להעביר לבנק
יועברו אוטומטית באותו יום עסקים, לקרן כספית שתניב לו 'רווחים פנומנליים'
לא צריך להקצין לשום כיוון
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
בשורה האחרונה הבעיה שאתה מנסה לפתור היא לא בעיה כלכלית אלא את סוגיית האחריות האישית של כל אדם על ניהול חייו בכלל וענייניו הפינסים בפרט,

נקודת המוצא של הרעיון שלך היא שבני האדם חסרי ישע, וחסרי דעת במקרה הרע, ואין לנו אלא לפנות לאמא מדינה שתפעיל את כוחה וסמכותה, תוסיף רגולציה על ניהול המערכת הפיננסית ותיקח על עצמה את האחריות על כשלי המין האנושי ונפשו הפתלתלה והרגישה, שבסה"כ מבקש לקנות קוט'ג במחיר שפוי ודירה ברוטשילד 3 חדרים ומרפסת. ועל הדרך לקנח לו את האף ולמחות את דמעותיו על החופשה השניה בחו"ל השנה שהוא מתקשה לממן. כרגע.

הרעיון לא רע בסה"כ.

כבר אמרו למעלה, שמעולם לא נוסה בצורה מושלמת....

עד כאן הצד הציני.

למי שמאמין שאחריות כלכלית צריכה להיות מונחת על כתפי האזרח הנבון מן השורה, הרעיון שלך הוא מצוין, ורק צריך לשכלל אותו,
את כל הכסף שלא נחוץ מיידית תעביר דרך קבע לקרן כספית נזילה וחסרת סיכון, כן כן, תעשה לך ממוצע מה הצריכה ל-10 ימים הקרובים...
בכסף שנותר לך אחרי שנגמר החודש, תקנה מניה של הבנק הכי מושחת שאתה מכיר, ופשוט תצטרף לחגיגה...

על זה כבר א"א לומר שזה חסר סיכון לחלוטין, כי תמיד יש סיכון שאיזה פוליטיקאי רחום וחנון ידאג לרגולציה נשכנית שתעשה סדר סוף סוף במה שקורה עם הבנקים הרעים האלו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בשורה האחרונה הבעיה שאתה מנסה לפתור היא לא בעיה כלכלית אלא את סוגיית האחריות האישית של כל אדם על ניהול חייו בכלל וענייניו הפינסים בפרט,

נקודת המוצא של הרעיון שלך היא שבני האדם חסרי ישע, וחסרי דעת במקרה הרע, ואין לנו אלא לפנות לאמא מדינה שתפעיל את כוחה וסמכותה, תוסיף רגולציה על ניהול המערכת הפיננסית ותיקח על עצמה את האחריות על כשלי המין האנושי ונפשו הפתלתלה והרגישה, שבסה"כ מבקש לקנות קוט'ג במחיר שפוי ודירה ברוטשילד 3 חדרים ומרפסת. ועל הדרך לקנח לו את האף ולמחות את דמעותיו על החופשה השניה בחו"ל השנה שהוא מתקשה לממן. כרגע.

הרעיון לא רע בסה"כ.

כבר אמרו למעלה, שמעולם לא נוסה בצורה מושלמת....

עד כאן הצד הציני.

למי שמאמין שאחריות כלכלית צריכה להיות מונחת על כתפי האזרח הנבון מן השורה, הרעיון שלך הוא מצוין, ורק צריך לשכלל אותו,
את כל הכסף שלא נחוץ מיידית תעביר דרך קבע לקרן כספית נזילה וחסרת סיכון, כן כן, תעשה לך ממוצע מה הצריכה ל-10 ימים הקרובים...
בכסף שנותר לך אחרי שנגמר החודש, תקנה מניה של הבנק הכי מושחת שאתה מכיר, ופשוט תצטרף לחגיגה...

על זה כבר א"א לומר שזה חסר סיכון לחלוטין, כי תמיד יש סיכון שאיזה פוליטיקאי רחום וחנון ידאג לרגולציה נשכנית שתעשה סדר סוף סוף במה שקורה עם הבנקים הרעים האלו...
אני מנסה לפתור את העיוות שנוצר במהלך העלאות ריבית שבשלב הזה
כסף של אדם פשוט מרוויח הונים לבנקים ולאדם אין תשומת לב לשנות מדיניות לפי עלות הריבית
החלק הקשה אולי זה להוציא את העו"ש מהבנק
אבל החלק החשוב יותר זה הקרן שתייצר נזילות ותאפשר להעביר כסף לקרן כספית
זה פשוט תחליף למס על רווחי הבנקים שהסמוטריץ ממשרד האוצר ניסה לקדם
בצורה יותר הגיונית ומפושטת
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
האם צריך להעביר את האחריות מהאדם הפרטי למדינה?
הצורך בנזילות הוא צורך בסיסי, הוא לא כשל.

הציפייה שמישהו יפתור לך את זה על ידי שיכניס את היד לכיס (של כולנו..) ויעמיד הלוואה ללא ריבית, מסתירה מאחוריה תפיסה שמישהו צריך לדאוג לי ולשלם עלי במכולת

איפה בדיוק נכנסת המדינה לסיפור אם מוסכם (?) שהאזרח אחראי לעצמו,

נראה לך רעיון נכון כלכלית? (לא אידאה)
בבנק שלך תפנה אנשים לקרן כזו - תעניק להם הלוואה משתלמת שתייצר להם נזילות - תעניק להם ריבית ישירה - תחלק להם מניות של הבנק,
אין לך בנק? תציע את זה לבנקים. תעבור לבנק שמיישם את הרעיונות האלו.
הבנק לא מקשיב לך? אין בנק כזה?
כנראה שזה פחות כלכלי עבורם, והם יודעים לעשות כסף... על זה כבר הסכמנו...
אבל אתה יכול בקלות להחזיק כזה בנק, קצת מושחת ורע אומנם, אבל עושה כסף טוב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לא מסכים איתך אני מנסה לפתור את העיוות שנוצר במהלך העלאות ריבית
מה העיוות? המטרה של העלאת הריבית לא הייתה במקרה לדאוג שהכסף יהיה יותר יקר ופחות נגיש? כי אם כן העיוות ייווצר דווקא כשנייצר כסף זול לאנשים על ידי העמדת הלוואות חינמיות וריצה אל הקרנות הכספיות.

העיוות הוא שהבנקים מרוויחים מזה?
נו נו...
כבר סיכמנו שעיף להצטרף לחגיגה מאשר לבכות
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
האם צריך להעביר את האחריות מהאדם הפרטי למדינה?
הצורך בנזילות הוא צורך בסיסי, הוא לא כשל.
לא מדובר על אחריות
הציפייה שמישהו יפתור לך את זה על ידי שיכניס את היד לכיס (של כולנו..) ויעמיד הלוואה ללא ריבית, מסתירה מאחוריה תפיסה שמישהו צריך לדאוג לי ולשלם עלי במכולת

איפה בדיוק נכנסת המדינה לסיפור אם מוסכם (?) שהאזרח אחראי לעצמו,
המדינה מקבלת מיסים מקרן כספית היא לא מתנדבת סתם
בבנק שלך תפנה אנשים לקרן כזו - תעניק להם הלוואה משתלמת שתייצר להם נזילות - תעניק להם ריבית ישירה - תחלק להם מניות של הבנק,
בבנק שלי אני אקח את הריביות הכי גבוהות שאוכל
בכספי הציבור אם ארגיש אחריות לציבור אסתכל מה הכי משתלם לי
למה מדינת ישראל נותנת הטבות מס כי זה טוב למדינה שלאזרחים יש כסף
העיוות הוא שהבנקים מרוויחים מזה?
לא העיוות הוא 1. שהבנקים התחילו כפיקדון מוגן למזומן והפכו למערכת הסליקה היחידה שדרכה עובר כסף
[בפרט כיום שאסור לשלם כמעט כל משכורת במזומן] ואדם רגיל לא יכול לשנות את העו"ש שלו לפי הריבית במשק
2. אתה אולי שוכח שההגדרה של הכסף בעו"ש היא הלוואה וזה די מוזר היום הלוואה ללא ריבית
מה שמוכיח שיש כאן כשל שוק שבהחלט סביר להתערב בו
לכן המדינה שרוצה את הבנקים כחלק מהפיקוח על ההון נותנת עזרה גם לאזרח
חוץ מזה שאתה מערבב בין קפיטליזם לליברטריאניזם לדעתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
חוץ מזה שאתה מערבב בין קפיטליזם לליברטריאניזם לדעתי
😊איפה עירבבתי? לא דיברתי על קפיטליזם, זה אתה שמערבב בין המגיבים.
קפיטליזם אכן מניע את את הכלכלה בצורה בריאה יותר מכל שיטה אחרת, לזה מן הסתם גם אתה מסכים.
אני הגבתי מזוית ליברטיאנית כי זה מה שראיתי ברעיון שלך.
המדינה מקבלת מיסים מקרן כספית היא לא מתנדבת סתם
אתה יכול להגדיר מה זה 'המדינה' מבחינתך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נעשה קצת סדר:
רוב ההלואות של הבנקים לא מגיעים מהעו"ש הם מגיעים בעיקר מהלוואות שהבנק משיג
עיקר העיוות בעו"ש קורה כשהריבית גבוהה כשהריבית במשק נמוכה הבנק יכול להשיג כסף בזול
ובזמן שהריבית נמוכה הבנק מסתדר גם בלי רווח מההלואות של הכסף בעו"ש
והכי חשוב המרווח הוא בדיוק מה שהבנק לוקח מעבר לכמה שעולה לו להשיג את הכסף באג"ח
אין לזה משמעות כל כך.
הבנקים מפעילים חשבונות עו"ש, וצריכים להרוויח מזה.
כל התערבות גורמת לבעיות אחרות.
כך למשל לפני מספר שנים הוחלט שהבנקים גובים עמלת שורה גבוהה מידי, ושאין פרופורציה בין גביית עמלת השורה לבין העלויות בפועל, כשהגיון היה שלבנקים משתלם להחזיק פעילות של עו"ש, כדי למכור מוצרים נוספים ללקוחות (חסכונות, הלוואות ובעבר היו עוד דברים)
התוצאה הייתה שהבנקים, בייחוד בתקופה בה הריבית הייתה אפסית, התעמרו בלקוחות 'לא כלכליים' כמו עמותות גמחים או סתם אנשים שלא התחשק להם לקחת הלוואה.

כיום העו"ש מאפשר לבנקים נזילות גבוהה מאוד, ואם הם יצטרכו לשלם על זה מס (או ריבית), אז זה כבר לא תורם להם לנזילות, והם יצטרכו לאזן בין ההלוואות בפועל לבין היקף הכסף ששוכב בעו"ש

ואם הם יעבירו את הכסף לגורמים אחרים, אז העו"ש כבר לא תורם להם לנזילות, והם ירצו (או יצטרכו) לגבות עמלות גבוהות על השימוש בעו"ש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
שים לב שהרבה ניקים ראו פה רעיון אידיאליסטי ולא כלכלי ולכן הגיבו לך שאין כאן ענין להוריד אחריות מכתפי האדם

תדגיש בבקשה מה מפריע לך
1. מפריע לך שאנשים לא מרויחים על הכסף שלהם כמו שהגון להרויח לפי כללי שוק (בשוק לא קיים המושג כסף ללא ריבית)
2. שהבנקים מרויחים מאוד
3. שהבנקים מרויחים על חשבון בעלי הכספים בעו"ש
מה בדיוק?
אם זה 1 או 2 אז כמובן שאין כאן שום רעיון כלכלי ואפילו לא אידיאליסטי, סתם פטרונות חסרת תועלת.
אם זה 3 למה מפריע לך דווקא העו"ש, ומה לגבי פקדונות בריבית מצחיקה שהבנקים עושים עליהם רווח מקסים בהלואות שהם מעניקים מכל הסוגים? גם כאן מדובר באנשים חסרי ידע וישע וכו'.
ולמה לא תעשה משהו דומה בחברות אחרות מונופוליסטיות שמרויחות הון עתק 'על גבם' של לקוחותיהם השבויים שמוכרחים לשלם להן מחיר מופקע?
אין מה לעשות, כסף זה המוצר של הבנק בדיוק כפי שאורז הוא מוצר של סוגת וחשמל הוא מוצר של חברת החשמל, הוא קונה אותו בזול ומוכר ביוקר.
האפשרות לרכוש בזול (ועוד כמה רעות חולות בבנקים) מגיעה מחוסר תחרותיות, ואת זה צריך לפתור, אבל אי אפשר 'לשלוף' בכפייה את המוצר היקר מכיסו של המונופול.
אני רוצה שזה יהיה ריבית לפי השוק ולא לפי חקיקה
מי דיבר על חקיקה של גובה הריבית?
אפשר לחוקק שאין יותר כספים ללא ריבית (ואז הגמחים יהפכו לבלתי חוקיים...), ואז הבנקים יתמחרו את זה בדיוק כפי שהשוק מתמחר את עצמו, הם יתנו ריבית גבוהה יותר ללקוחות מועדפים וריבית נמוכה ללקוחות חלשים, הם ירדפו אחרי לקוחות עם תזרים גדול וכו', זה שוק בריא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
את כל הכסף שלא נחוץ מיידית תעביר דרך קבע לקרן כספית נזילה וחסרת סיכון, כן כן, תעשה לך ממוצע מה הצריכה ל-10 ימים הקרובים...
אגב, המחוקק כן מתערב ברמה מסוימת בהתנהלות הבנקים

כיום הבנקים חייבים להציג באופן קבוע את האופציה של קרן כספית
וחייב להיות אופציה קלה לרכישה דרך הפלטפורמות של הבנק
וכל זה בלי עמלות כמו כל פק״מ שהבנק מציע

אבל מבחינת בנק ישראל יש הבדל מאוד משמעותי
בין חוק שנועד לפקח בצורה ישירה על המחירים
לבין חוק שנועד להסיר חסמים ולהגביר תחרות במחיר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הבנקים הגדולים בישראל מפרסמים בימים האחרונים את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2025, והתמונה ברורה: הם ממשיכים לרשום רווחים מרשימים, בעוד הציבור מתמודד עם יוקר מחיה הולך וגובר.
והנה נתוני הרווחים:
- בנק הפועלים: רווח נקי של 2.4 מיליארד שקל.
-בנק לאומי: רווח נקי של 2.4 מיליארד שקל.
- בנק דיסקונט: רווח נקי של 1.04 מיליארד שקל.
- הבנק הבינלאומי: רווח נקי של 530 מיליון שקל.
והנה הסיבות המרכזיות
הבנקים גובים ריביות גבוהות על הלוואות. לפי נתוני בנק ישראל, ממוצע הריביות על הלוואות בבנקים עמד על 9.30% בחודש מרץ 2025, כאשר טווחי הריביות נעו בין 4.8% ל-17.01%
מה קורה עם עמלות עו"ש?
בנוסף לריביות הגבוהות, הבנקים גובים עמלות על ניהול חשבון עו"ש. לקוחות רבים ממשיכים לשלם עמלות גבוהות על ניהול החשבון, שאפשר וחובה לקבל פטור מזה וכל אחד חייב להתקשר לבנק ולדרוש פטור מלא מעמלות. ואם לא נותנים עוברים בנק זה יותר קל ממה שזה נשמע.
לפי הנתונים הבנקים הרוויחו 1.3 מיליארד שקל על המינוס של הציבור בעו"ש.
למרות הריבית הגבוהה במשק, המאפשרת תשואות של מעל 4% באפיקים סולידיים, רבים מהציבור משאירים את כספם בעו"ש, שבו הריבית כמעט אפסית. סקר שנערך מצא כי 64% מהישראלים נמצאים ביתרה חיובית בחשבון העו"ש שלהם רוב הזמן, אך אינם ממקסמים את התשואה שניתן להשיג באפיקים אחרים.
ומה עם המשכנתא שלכם? שזה הוצאה הכלכלית הגדולה ביותר לכל משפחה.
בעוד הבנקים נהנים מרווחים גבוהים, רבים מאיתנו משלמים משכנתאות בריביות גבוהות, שלקחנו בתקופות אחרות. הבנקים לא ימהרו להציע לכם תנאים טובים יותר זה הזמן שלכם לפעול ולמחזור את משכנתא למה זה חשוב?
הפחתת ההחזר החודשי קיצור תקופת המשכנתא חיסכון מצטבר של עשרות ומאות אלפי שקלים
אל תתנו לבנקים להמשיך להרוויח על חשבונכם
זה הזמן לבדוק את תנאי המשכנתא שלכם ולבחון אפשרויות למחזור. בדיקה פשוטה יכולה להוביל לחיסכון משמעותי
לסיכום.
1 להוריד את עמלות עו"ש.
2 המינוס עולה לכם הרבה מאוד כסף. עדיף לקחת הלוואה מסודרת ונכונה ולסגור את המינוס.
3 אין כסף שסתם נמצא בעו"ש .האינפלציה השנתית עומדת על 3%, הכסף שלכם מאבד מערכו מבלי שתשימו לב.
4 בדיקת מחזור משכנתא / הלוואות החיסכון מגיע למאות אלפי שקלים .
בהצלחה.
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה