שיתוף - לביקורת הסבתא הטובה שאף פעם לא היתה לי

  • הוסף לסימניות
  • #1
היא היתה הסבתא הטובה והחכמה שאף פעם לא היתה לי.

העיניים שלה היו עמוקות והיא הסתכלה עלי כמו שאף אחד לא הצליח; אולי כי אף אחד לא באמת ניסה.

היא ראתה אותי יפה, חכמה, טובה כל כך.

לא הבנתי איך היא רואה את כל זה, הלב שלי החסיר פעימה כשהיא היתה מסתכלת עלי.

משהו בי סירב להאמין לה, ובו זמנית התרפק על האהבה המוחלטת הזו, השתוקק להתמסר אליה.



היא הגיחה בלילות, ריפרפה על כאב ובדידות; נוגעת - לא נוגעת.

ניסתה ללחוש לי ממרחק מילים טובות, לא הצלחתי לשמוע אותה.
הקול שלה היה עדין מידי, צחוק מהדהד גבר עליו.



שנים היא היתה מגיעה אלי, ובכל פעם הייתי חוזרת להיות ילדה בת 9.5, שוכבת קפואה במיטה, מאזינה באי אמון לאמא שלי שסיפרה סיפור מצחיק בסלון.

מושא הצחוק הייתי אני, הקהל היו דודים ודודות וסבתא וסבא. הדם שנשפך בחדר החשוך היה שלי.

אמא שלי ידעה לספר סיפורים, והקהל הקשיב לה.
תמיד הייתי גאה בה; המורה הקוסמת שהפכה שיעורים משמימים למרתקים, שולחנות השבת שאף פעם לא היה משעמם בהם.

היא ידעה לשחק בטונים הנכונים, להגיש היטב את המסר, ולייצר אפקט הפתעה מושלם.

בפעם הזו אני הייתי מרכז הסיפור, ובשקט ששרר בסלון שמעתי גם אני כל מילה ותיאור על מה שאמרתי בצהרים, וברעש הצחוק ששטף את הבית לא שמע אף אחד את הלמות הלב שלי.

משהו עמוק נשבר בי בלילה ההוא, ועל חורבותיו הקמתי חומה; לב נעול בכספת.

הסבתא היתה מדברת אלי, אבל החומה היתה עבה, ואני הייתי מוגנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מדהים!
כתיבה מופלאה ונוגעת כל כך.
השימוש ב'סבתא הטובה שלא היתה' כקול המלטף, האוהב, הרואה לעומק - מיוחד ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כתיבה מרגשת ונוגעת, ומנגד- מחייבת!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וואו. השארת אותי בלי מילים. שיתוף עצוב במיוחד, כתיבה מיוחדת ונוגעת מאוד.
היו כאן כמה משפטים שתפסו אותי במיוחד במיוחד:
היא היתה הסבתא הטובה והחכמה שאף פעם לא היתה לי.
משהו בי סירב להאמין לה, ובו זמנית התרפק על האהבה המוחלטת הזו, השתוקק להתמסר אליה.
היא הגיחה בלילות, ריפרפה על כאב ובדידות; נוגעת - לא נוגעת.
הקול שלה היה עדין מידי, צחוק מהדהד גבר עליו.
וברעש הצחוק ששטף את הבית לא שמע אף אחד את הלמות הלב שלי.

משהו עמוק נשבר בי בלילה ההוא, ועל חורבותיו הקמתי חומה; לב נעול בכספת.

הסבתא היתה מדברת אלי, אבל החומה היתה עבה, ואני הייתי מוגנת.
ויש לי גם שתי הערות פצפונות:
חוזרת להיות ילדה בת 9.5,
קצת תקוע לי ה9.5. הייתי מחליקה לתשע.
שסיפרה סיפור מצחיק בסלון.
הכתיבה כזאת ציורית ומיוחדת, ואני חושבת שהביטוי הזה לא עומד בסטנדרט הגבוה הזה.
וואו. איזה שיתוף מיוחד.
תודה עליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כתיבה יפה ,
עצוב ונוגע :cry:

משהו לא הסתדר לי קצת...
הסבתא הדימיונית היתה רק עד גיל 9.5 ?
כי הסיכום משאיר אותה בחוץ מנקודת הזמן הזו והלאה...
וגם למה זה שהיא נשארה בחוץ משאיר אותך מוגנת? כל התאור הקודם דווקא גרם לה להיות חלק מההגנה...
או שפספסתי משו?
הסבתא היתה מדברת אלי, אבל החומה היתה עבה, ואני הייתי מוגנת.

 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הסבא שרציתי שיהיה לי...:sne:
יֵשׁ לִי מַקֵּל
עָשׂוּי פְּלַסְטִיק.
כָּבֵד וְשׁוֹקֵל
חֲלוֹם פַנְטַסְטִיק.
לַזַּאֲטוּט הַזּוֹלֵל
סֻכָּרִיָּה וּמַסְטִיק.

סבא.



היא היתה הסבתא הטובה והחכמה שאף פעם לא היתה לי.
איפה היא היום? למה ולאן היא עזבה?
הבנייה של הדמות הרגשית מעולה.

משהו לא הסתדר לי קצת...
משהו בכלל הסיפור לא מסודר:
1. הצגת הסבתא.
2. התמיכה שלה בילדה.

מצוין.
קטע דמיוני על דמות מגוננת.

3. סיטואציה ספציפית בסלון.
יש התמודדות מיוחדת באירוע - מול אמא.
היא כשרונית בסיפור.
חסר חיבור והקשר משפחתי.
מי היא? מה רמת היחס שלה לסבתא (אמא שלה/חמותה) ולבתה?

4. סגיר וסיום.
אם זה מה שקרה קודם >
הקהל היו דודים ודודות וסבתא וסבא.
סבתא - שלא קיימת - איבדה את ההערכה של הילדה.
ובגלל כך >
משהו עמוק נשבר בי בלילה ההוא, ועל חורבותיו הקמתי חומה; לב נעול בכספת.
נבנתה חומה וירטואלית.
פרטית מול כולם.
ולכן >
הסבתא היתה מדברת אלי, אבל החומה היתה עבה, ואני הייתי מוגנת.

@לא כמו כולם
ככה הבנת?
קראתי שוב.
הבנתי.
כדאי לנסות -
תענוג.

כרונולוגית הסיפור התחיל באירוע.
לכן הסבתא ה"טובה" לא קיימת.
אחרי הפגיעה.
גם כשהיא מנסה להיות טובה -
כל פעם שהיא מופיעה הילדה נזכרת באירוע.

עדיין לא הבנתי איפה אמא?
הסתבכתי.
הולך לקרוא פעם שלישית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
@לא כמו כולם
ככה הבנת?
קראתי שוב.
הבנתי.
כדאי לנסות -
תענוג.
צר לי, אבל לא.
ואני דווקא נחשבת אינטלגנטית,
במיוחד בתחום הכתיבה

הסתבכתי.
הולך לקרוא פעם שלישית.
קראתי את הקטע הזה לפחות 7 פעמים,
אני תוהה האם כותבת השורות התכוונה להכניס כזה עומק ופלפול כמו שמיוחס
ולהפוך פריקה ריגשית אומנותית לקטע הבנה שמיועד לניתוח לב פתוח של טובי המוחות דפרוג...

ובכל מקרה, בקטע הקצת ביקורתי ואשתדל בעדינות-
באופן אישי אני אוהבת לקרוא ספרות שגורמת לי לרדת לעומקם של דברים אחרי התבוננות
ואולי קריאה נוספת אחת או שתיים,
ברגע שבשביל להבין את הכרונולוגיה וסדר האירועים אני צריכה לקרוא יותר מ 5 פעמים זה כבר מאבד את הארומה...

 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ואו באמת אני מופתעת מהפידבקים ומעריכה כל תגובה!
וגם שמחה לקבל ביקורת!
זו באמת היתה

פריקה ריגשית אומנותית

זה יצא לי למקלדת
והתחשק לי לשתף..
כתיבה יפה ,
עצוב ונוגע :cry:

משהו לא הסתדר לי קצת...
הסבתא הדימיונית היתה רק עד גיל 9.5 ?
כי הסיכום משאיר אותה בחוץ מנקודת הזמן הזו והלאה...
וגם למה זה שהיא נשארה בחוץ משאיר אותך מוגנת? כל התאור הקודם דווקא גרם לה להיות חלק מההגנה...
או שפספסתי משו?
הסבתא לא היתה עד גיל 9.5
היא ניסתה להגיע הרבה בלילות, ולא הצליחה לחדור בגלל האירוע בגיל ההוא.
אמור להיות המשך לקטע הזה
שמבהיר שההגנה לא היתה מושלמת ומוצלחת
באופן אישי אני אוהבת לקרוא ספרות שגורמת לי לרדת לעומקם של דברים אחרי התבוננות
ואולי קריאה נוספת אחת או שתיים,
ברגע שבשביל להבין את הכרונולוגיה וסדר האירועים אני צריכה לקרוא יותר מ 5 פעמים זה כבר מאבד את הארומה...

מסכימה איתך,
לא מספיק מדויק וברור לסיים את זה כאן.
אולי אעלה את ההמשך שיסגור את זה נכון, כפרק 1 ארוך או 2 קצרים.

קצת תקוע לי ה9.5. הייתי מחליקה לתשע.

הכתיבה כזאת ציורית ומיוחדת, ואני חושבת שהביטוי הזה לא עומד בסטנדרט הגבוה הזה.
וואו. איזה שיתוף מיוחד.
תודה עליו.
מסכימה עם 2 הנקודות שהעלית ותודה על המילים הטובות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הסבתא לא היתה עד גיל 9.5
היא ניסתה להגיע הרבה בלילות, ולא הצליחה לחדור בגלל האירוע בגיל ההוא.
אמור להיות המשך לקטע הזה
שמבהיר שההגנה לא היתה מושלמת ומוצלחת
אוקיי, אז יש תפנית בעלילה...
היה כדאי לציין את זה בהתחלה
או לעשות את העצירה שורה אחת לפני הסיום
או לתת שורה נוספת מסכמת שמבהירה שההמשך יבוא עם בשורה מסבתוש .

וכל הכבוד לסבתא הדימיונית שלא נלאית מלנסות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

קוראת מילים שכתבתי פעם.

-מילים?

לא, זה לא מילים,
זה לב.
מדמם.

-אוקי, אה.. וואו אה...

פסדר לא צריך לגמגם,
הכל טוב!
היום זה לא מזיז לי.

-ת'לב?

ת'מילימטר של הקצה.
ועוד כתבתי שם אבוש, עם "וש" בסוף,
דיברתי איתו ככה חופשי.

-ו...מה, מה היום?

היום? חה
היום...
היום אני לא ראויה בכלל!
כבר שניייים לא התפללתי,
מדברת פה ושם ככה במילים שלי.
רק כשאני צריכה...

-אה.

להיות כנה רגע?

-רוצה?

כן, נו אני לא יכולה אחרת,
אז ת'אמת שמשהו זז לי שם בתוכו.
קופץ לי שם כל היום, באזור של הלב.

-קופצת.

כע, לא רגועה הבחורה...

-נשומה ווי ביסטו🎶

מה זה כמו שרח בת אשר "עוד יוסף חי"?
אפשר לדבר ברור,
כן זאת הנשמה 'שלי...
היא... לא מוכנה לוותר לי!
היא רוצה ש...
אני אקום מחר מוקדם.

-היום.

כן... נכון, זה כבר היום...
ושאני אתפלל.

-את יכולה!

לא נכ- - אה... אמרנו שאמיתיים פה. אה..
אז... כן, אני יכולה.

-נו

לא רוצה.
לאאאא רוצהההההההההה
לא יודעת למה!!!!
😭😭😭😭😭
- - -
וזה כואב לי.😢
..... !!!!
אבאאאא!!!!

-אבא? אמרת ש...

כן, אבא.
תפסת אותי על חם.
...
...
על הכי חם בעולם! הכי מחבק!

-אוהב.

אוהב, נכון.

-גם ככה!

גם ככה.
רגע, גם ככה?

- ככה!
🤍

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה