התייעצות התנהלות פרובוקטיבית עם ילדים

[יוסף וייס]

אתה לא מגזים?
באמת ככה זה היה

פעם היה חינוך
לא כמו היום ש..............................................

 

[אסתר חייה]

פעם היה חינוך
לא כמו היום ש..............................................

זה נקרא חינוך?
שילד שקצת מתווכח עם אביו מקבל סטירת לחי מצלצלת שכואבת לו כמה דקות

 

[יוסף וייס]

זה נקרא חינוך?
שילד שקצת מתווכח עם אביו מקבל סטירת לחי מצלצלת שכואבת לו כמה דקות

זה באמת לא חינוך אבל כל הסגנון שיש יראת כבוד להורים זה כן חשוב בחינוך

 

[יוסף וייס]

זה נקרא חינוך?
שילד שקצת מתווכח עם אביו מקבל סטירת לחי מצלצלת שכואבת לו כמה דקות

ואפשר גם לראות שמי שסיפר את זה לא סיפר את זה
עם מרמור וכעס אלא כך הדברים התנהלו

 

[שרהלוי]

אבל זה נשמע עונש הזוי
ילד משתולל צא מהבית
לכמה זמן היא מוציאה את הילד מהבית?

יכול לבכות בחוץ 10 דקות פלוס מינוס.
אני לא יודעת על מה בדיוק העונש, נשמע כמו עניני משמעת.
גם בעיני זה עונש הזוי ומשפיל , אבל כנראה שהשכנה (הנורמלית לגמרי, ואמא ממש טובה בכללי) רואה את זה אחרת.

 

[יפיו]

לכמה זמן היא מוציאה את הילד מהבית?

אישית, יש לי 2 ילדים {בן ובת} עם אופי מאד חזק וקשה שלפעמים זה העונש שאני נותנת להם {לא תמיד, יכול להיות פעם בשנה, כשהם עוברים את כל הגבולות} ואז אני שולחת אותם להתאפסות לבחוץ עם קול מאד אסרטיבי, ואחרי דקה- שתיים מקסימום אני פותחת את הדלת, והם חוזרים מאופסים.
זה לא כ"כ לעונש כמו לאפס אותי ואותם, הם פתאום מבינים שהם עברו את הגבול
{לא שניהם ביחד, בד"כ לא קורה להם שהם זקוקים לאיפוס הזה ביחד...- אלא כל אחד בנפרד בזמנים שונים לגמרי}

 

[אסתר חייה]

אישית, יש לי 2 ילדים {בן ובת} עם אופי מאד חזק וקשה שלפעמים זה העונש שאני נותנת להם {לא תמיד, יכול להיות פעם בשנה, כשהם עוברים את כל הגבולות} ואז אני שולחת אותם להתאפסות לבחוץ עם קול מאד אסרטיבי, ואחרי דקה- שתיים מקסימום אני פותחת את הדלת, והם חוזרים מאופסים.
זה לא כ"כ לעונש כמו לאפס אותי ואותם, הם פתאום מבינים שהם עברו את הגבול
{לא שניהם ביחד, בד"כ לא קורה להם שהם זקוקים לאיפוס הזה ביחד...- אלא כל אחד בנפרד בזמנים שונים לגמרי}

ואיך הם עם זה?
זה לא מדי קשה להם
למרות שדקה שתים נראה יותר הגיוני

 

[אסתר חייה]

יכול לבכות בחוץ 10 דקות פלוס מינוס.
אני לא יודעת על מה בדיוק העונש, נשמע כמו עניני משמעת.
גם בעיני זה עונש הזוי ומשפיל , אבל כנראה שהשכנה (הנורמלית לגמרי, ואמא ממש טובה בכללי) רואה את זה אחרת.

עדיין עד כמה שזה נורמלי
את לא מחכה את זה

 

[יוסף וייס]

ואיך הם עם זה?
זה לא מדי קשה להם
למרות שדקה שתים נראה יותר הגיוני

ברור שקשה אבל זה טובת הילד.
שמעתי פעם דבר יפה שרואים את זה במוכח בפרוג
למה כתוב כרחם אב על בנים
ולא כרחם אם על בנים הרי לכאורה רחמנות של אמא זה הרבה יותר מרחמים של אבא
אז מישהוא פעם הסביר שנכון שרחמנות של אמא נראה יותר אבל הרבה פעמים
זה לא רחמים אמיתיים
למשל אם צריך לתת עונש לילד אז האבא יודע שזה טובת הילד וזה מה שהוא עושה גם אם זה כואב לילד
אבל אמא אומרת אולי זה לא יהיה לו כייף אולי זה יכאב לו ששם זה לא רחמים אמיתים
כי שם מה שהילד צריך זה את עונש

 

[KATZEFET]

יש לי שכנים בבנין שזה העונש הקבוע אצלם
לפחות פעם בשבוע שומעת את הילד בן ה3 בוכה בחדר המדרגות.
אני מכירה מקרוב, ומדובר על משפחה תקינה לגמרי. הילדים הגדולים , שעברו את אותו סגנון חינוך , לא נשרו, ולא נראים כלל בכיוון, ב"ה. אלא נראים אנשים שמחים, ויש קשר טוב עם ההורים.
לדעתי זה סגנון עונש שמקובל בציבורים מסוימים, ולא בטוח שנכון להתערב כמו שתארת בלי להכיר בכלל.

לא יודעת מה המשפחה הזאת, אבל להוציא ילד בן שלוש מהבית לעונש?
לי זה עושה צמרמורת...

 

[הדר 310]

ואיך הם עם זה?
זה לא מדי קשה להם
למרות שדקה שתים נראה יותר הגיוני

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?

 

[KATZEFET]

אני חושבת שכאשר יש בסיס טוב והילדים מרגישים אהובים ורצויים.
אז כל עוד הענישה היא לא מוגזמת ברמה חריגה לא קורה לילד שום טראומה בלתי הפיכה.
הבעיה מתחילה כשכל הקשר והחינוך מתבסס על פחד ועונשים
או כשהעונש ממש ממש יוצא מפרופורציה, או לא תואם גיל (לדוג' להעניש ילד בן שנתיים בעונש חמור כשאין לו את היכולת להבין את המשמעות).
לכן לדוגמה להוציא החוצה ילד בן 7 מדי פעם כשבסה"כ הוא מקבל הרבה חום ואהבה
לא נראה לי יגרום נזק לילד (גם אם לדעתי זה לא צורת הענישה המתאימה)
אבל להוציא ילד קטן בן שנתיים שלוש החוצה, לא חושבת שילד בגיל הזה בשל להבין את העונש הזה ולהכיל אותו...

 

[Exotic]

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)

לי יש ילד בן 7, ואני מציעה לו, בדר"כ אומרת לו משהו בסגנון: אני יודעת שאתה לא רוצה להתנהג ככה, אתה רוצה אולי לצאת לגינה לכמה דקות להירגע? והיום הוא יכול לבקש בעצמו לצאת להירגע קצת

 

[הדר 310]

לי יש ילד בן 7, ואני מציעה לו, בדר"כ אומרת לו משהו בסגנון: אני יודעת שאתה לא רוצה להתנהג ככה, אתה רוצה אולי לצאת לגינה לכמה דקות להירגע? והיום הוא יכול לבקש בעצמו לצאת להירגע קצת

נשמע מהמם.
אבל לא יודעת אם זה יעבוד על הבן שלי.
הוא ילד קשב, ויש לו התפרצויות זעם לפעמים שאין עם מי לדבר. זה הדבר היחיד שגורם לו לנשום, ואז אפשר לנהל איזושהי שיחה...

 

[עוגת בוקר]

אפשר לשלוח לחדר פנוי

 

[ח.ג.ג'.]

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?

יש הבדל עצום בין הוצאה לחצר, שהיא חלק מהבית, לבין הוצאה מהבית. גם מבחינת המשמעות הרגשית עבור הילד, וגם מבחינה בטיחותית.
יש הבדל עצום בין "תדפוק ואני מיד מגיעה" לבין להשאיר ילד לבכות בחוץ.
עדיין הייתי מעדיפה לשלוח לחדר או לתת בחירה בין חדר לחצר, אבל זה בכל מקרה סיפור אחר מאשר הוצאה מחוץ לבית כעונש.

 

[תשובות פשוטות לשאלות]

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?

לי נראה שזה לא טוב
כדאי למצוא תחליף כמו חדר או רעיון אחר, לא להוציא מהבית.

 

[לוטוס]

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?

בעיני זה לא נשמע בעייתי, אם הוא בגיל בוגר שמבין ענין (8+) ומרגיש רצוי ואהוב בבית ולא שזורקים אותו מהבית כי הוא בלתי נסבל
כמובן שטון הדיבור/ההבעת פנים/תנועות ידיים יכולים לשנות מקצה לקצה גם בשאר הסיטואציות שהועלו באשכול
ועדיין אפשר לרכך עוד- אתה צריך לנשום קצת אוויר ולהרגע... תקרא לי ותכנס בשמחה

 

[עמרם ספרא שם בדוי]

אם ילד פשוט 'הופך' את הבית, לפעמים אין מנוס מלהוציא אותו מהבית שירגע קצת.

אגב, בתור ילד הוציאו אותי כמה פעמים מהבית, אני זוכר אפילו פעם אחת שעשיתי סוג של 'ברוגז' וירדתי לגינה, אחרי דקה אבא שלי ירד מודאג לחפש אותי ולהחזיר אותי הביתה...
למתענינים, ב"ה אני חובש כיפה... גם היחסים עם ההורים תקינים לגמרי... צר לי אם אכזבתי

 

[KATZEFET]

כשיש ורך, וזה לא קורה הרבה, אני מוציאה ילד מהבית להרגע.
לדוגמא, ילד בן 7 שמשתולל ומרביץ לאחים שלו הקטנים ויוצא לגמרי מאיזון, יחכה כמה דקות בחוץ ויחזור כשהוא אומר לי שהוא מרגיש שהוא יכול לחזור.

אני אמא מאוד חמה ומאוד איכפת לי מהילדים, מאאאוד!!!!
ולכן מעניין אותי לשמוע מהמתנגדים, למה הם מתנגדים, ומה החלופה במקרי קיצון.
(יש לנו בית יחסית קטן, 5 ילדים ו 4 מתוכם בנים אז לפעמים הבית יוצא מאיזון ובאמת חייב משהו לאיפוס)


עריכה:
יש לנו חצר מחוץ לבית ולא רחוב או חדר מדרגות.
יש לנו בבית המון גילויי אהבה, חיבוקים, נשיקות, מילים טובות, זמני איכות עם הילדים, דגש על יחס מכבד.
וכשאני מוציאה ילד אני אומרת לו "תקשיב חמוד, אתה לא יכול להתנהג בצורה כזאת בבית. כשאתה מרגיש כנרגעת תדפוק ואני מיד מגיעה".
באמת חשוב לי לשמוע אם גם בצורה כזאת זה נשמע לכם הרסני?

רק להרגיע אותך
לדעתי זה ממש לא נשמע הרסני
כל עוד לא מדובר בילד קטן (מתחת לגיל 5 לפחות)
ונשמע שהוא מקבל המון חום ואהבה וגם ההוצאה החוצה מגיעה בצורה רגועה ושקולה ולא ש"זורקים אותו" בכעס מהבית...