קטע הומור // חַיִּים וּמָוֶות בְּעַד הַלָּשׁוֹן.

[משך]

המסה המשפטית לניתוח קרבי העיגול השחום ומילויו.
דוקטרינה אקדמית המציבה מראה לשמני העם, הבולסים בלעט יציקה הדחוסה בגעש זולג.
כפסוק הנזכר "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה".

תרכיז הפטל בעיסה הידועה בציבור.
>>>

הזרקת היציקה הארגמנית נעוצה במחט קדמון ללא חיטוי ובחרטוט.
כבר בימי אנטיוכוס אפיתי ת'נס, זקני המטבח דשו ולשו במתכון.
דיו כשמן נשפך וטוגן לעומק.
לפלפל בסוגיות הרות גורל, בהן פשפשו שפים שפופים, יש מעט טעם לפגם.
אך שביבי סוכר המצויים בארכיון שופכים אור ולובן בנידון.

בעפיצות התרכובות הכימיות הללו רקומים תבשילים תאומי יסוד:
א. תחיבת גליל הטבעול בחיק הבורקס.
ב. ריפוד מצולע עוגיית הפורים בפרג.
ג. דיבוק המצה המשוקלד בצמיגיות בעובי טפח.
ד. מבנה הוופל בקומות שמוצאן בפרי חמוץ-צהוב.
ה. ניקוד הקלועים שלא במין השומשום.
ו. מירוח חרדלי החוצץ לפירורים החופים על העוף.
ז. מלבן קקאו שטוח הטומן מוקשים חצציים לסוגיהם.
ח. צורות מופשטות פריכות האוצרות שבבים.

ריבוי הצירופים מוכיח כי רב הנסתר על הגלוי.
דרש רמוז כאן, ולפשוט הסוד באתי.

בחינת המשותף מעלה מאפיינים קולינריים זהים:
א. עירוב תחומין.
ב. קונטרסט ניגודי.
המענה השגור בפי הסועדים "על סם ושעם אין להתווכח".
בהגינות, הצידוק המוסרי עימם, ואין לערער בציטוט הלעוס.

הפולמוס להלן דן באינדיבידואל המעורב עד עמקי הלוע.
כידוע, פלגים ניצים נוצרו מחמת הקיטוב, מחלוקת הערבה לחך האליטה.
רעה חולה החונקת כקנה שקדם לוושט.

ההמון שופט ב' סעיפים מרכזיים:
א. כפילות מעושה.
ב. התנשאות תרבותית.

הראשון מבליט את היומרה המטבחית להציג אפשרויות דמה למנה אחת.
השני מציין ערך חברתי קלוקל, המניע מיעוט חתרני לעליונות קהילתית.
עקרת בית המתפארת ביצירה חקיינית לרעותה, ערכה קטן בעיני כגדי בחלב אימו.
חמור וחמור ממנה, תעשיין העמל לשווק מרכולת הנרדפת לחברתה, זעיר כסיני בארצו.

עשרת מונים ייכפל תוקף עזות בטן מכרסמי המדון.
המה נואלו לשאת יצרם טבוע כשמם.

כת בלעדית מאחדת בין חברי המועדון השונים, מסך מלל נשגב כנשק רטורי.
כללו של דבר, מעת אשר נגלה למאן דהו כי הינו מאוכלס בבלוטות המגורות מהצירופים הידועים -
יטרח ללמד לשונו ולצחצחה כנגד אויביו. בל יהינו להדירו מן התאוות השגויות בפיו.
לשווא יתאמץ איש להשיבו למוטב "חלב שנשפך כאבן שאין לה אופין".

המוסק מתופיני סעודה קודחת זו:
מאי ריבה? ריבה מיני בית מרקחת היא.
וכאקמול המתובל בתמצית.
יש הדורשים לשבח, למען ייטלו התינוקות.
יש החוששים שינהג אדם עצמו כחולה למען יזכה בעונג.

מתחילה נאמר "אם היה ריבתך כשני כשלג ילבין זקנך מן המתוק המעופרר".
חטא הוא לשרבב בין שיניהם, ללקוק אף קודקוד.
לעולם ימלא אדם הדם בכרס השמנונית ובלבד שיערב עליו.
כלומר, יזליף חולצתו בה.
"נכנס יין יצא סוד".
תמלא אבקת הכובסת במגירת מכונתה להשיב מחלצות לקדמותן.

ועתה להכרעה הגורלית:
מקור לדבר בצו רבנות, פסול שמו כאמנות ואינו כשתי מנות.
המתגודדים הנלוזים במצח נחושה באות קין, דעת נבון יעצמו כעין.
המפריזים בבולמוס חזור ומזור, ריבתם תבוא בליבם ובכיס העוטפו.
יאחז בעידון מפה. חכם ברבב כתמו, עוול בכפו.
סוף מקטורן לתלייה.

הצעת הגשה:
לחמם במיקרוגל כחמש דקות.
בתיאבון.

ספוילר: נספח.

עברתי כנדרש כמה פעמים על הטקסט.
למרות זאת, תמיד תיתכן טעות.
אשמח להערות.

רק אחדד לפני:
שימו לב, ניסוחים רבים נכתבו במכוון.
קראתי פסקה פסקה לפני השיתוף, ממש ב"חרטוט" יסודי.
"אנטיוכוס-אפיפי-ת'נס", משחק לשון רעיוני מופשט.
לפעמים נקטתי בפועל חופשי, כ"מעופרר" "ה-מוסק".
גם שינוי הציטוטים, אפילו במילה מקורית, במיוחד "אופין".

טרחתי כ3 שעות ברישום הקטע -
ועוד שעתיים בהגהה וליטוש.
לפני שתגיבו, תשקיעו בסנגוריה.

הצעת הגשה:
לחמם פידבק ב200 מעלות.
להגיש בטמפרטורת הפורום.
בהצלחה.

.

 

[הווה פשוט]

מוכשר בטירוף

 

[צביה ר.]

קטע שנון, חכם ומושחז בצורה בלתי רגילה.
מורגשת המחשבה הרבה שהושקעה בכל מילה.

נהניתי מאד ממשחקי המילים היפים והביטויים המחודשים:

ספוילר: דוגמאות

הבולסים בלעט

אנטיוכוס אפיתי ת'נס

"על סם ושעם אין להתווכח"

השגויות בפיו

כאבן שאין לה אופין

אם היה ריבתך כשני כשלג ילבין זקנך מן המתוק המעופרר

ריבתם תבוא בליבם

סוף מקטורן לתלייה

וכמובן הכותרת - בעד הלשון.

ועדיין בטמפרטורת הפורום : ), שתי נקודות שכדאי לשים לב אליהן:
* השפה הגבוהה והנמלצת מיוחדת מאד, אבל יש בה, לדעתי, קצת עודף נמלצות שמכביד על הקריאה ודורש העמקה כדי לעמוד על כוונותיו הנשגבות של הכותב. קריאה של קטע הומור אמורה להיות זורמת וקלילה יותר.
* המשפטים המרכיבים את הקטע קצת מונחים כל אחד בפני עצמו. חסר רצף שיאחד ביניהם לכדי קטע הומוגני.

והארה עובדתית:

תרכיז הפטל

בד"כ התרכיז מתיימר להיות בטעם תות (לא שהוא מצליח : ))

 

[איש המילה הכתובה]

וואו
משובח ביותר

 

[משך]

מוכשר בטירוף

וואו
משובח ביותר

תודה רבה.
כיף ומשמח להתפרגן ככה.

קטע שנון, חכם ומושחז בצורה בלתי רגילה.
מורגשת המחשבה הרבה שהושקעה בכל מילה.

תודה רבה, באמת סרקתי מילה מילה.
ה"חכם" שציינת בעצמך הוא חצי תשובה ל -
>>>

ועדיין בטמפרטורת הפורום : ), שתי נקודות שכדאי לשים לב אליהן:
* השפה הגבוהה והנמלצת מיוחדת מאד, אבל יש בה, לדעתי, קצת עודף נמלצות שמכביד על הקריאה ודורש העמקה כדי לעמוד על כוונותיו הנשגבות של הכותב. קריאה של קטע הומור אמורה להיות זורמת וקלילה יותר.
* המשפטים המרכיבים את הקטע קצת מונחים כל אחד בפני עצמו. חסר רצף שיאחד ביניהם לכדי קטע הומוגני.

השפה הגבוהה היא שילוב של שני גורמים.
פירטתי בהרחבה.

1. ניסיון לייצר "דוקטרינה אקדמית מזויפת".
במקור ערבבתי אפילו מושגים תלמודיים, הסרתי אותם.
לא מדובר בפורום המיועד לכתיבת חידושי תורה לאברכי כולל.
אקפיד להקליל הרבה יותר בקטעים הבאים שאשתף כאן.

2. החלוקה למשפטים היא אלמנט מגונה המבוסס על סגנון הכתיבה הכללי שלי.
מזכיר ראפ מהיר מוסיקלי.
גם כאן מדובר אחרי ליטוש מאחד יותר.
ושוב, אקפיד לשפץ ולנסח כראוי בקטעים...

והארה עובדתית:
בד"כ התרכיז מתיימר להיות בטעם תות (לא שהוא מצליח : ))

הדגש המטאפורי היה על הדביקות המסוכרת.
לא בהכרח לדייק בטעם הספציפי.
"פטל" פשוט משמש שם גנרי מוכר.

נהניתי מאד ממשחקי המילים היפים והביטויים המחודשים:

וואו. תודה על שימת הלב והציטוט שלהם.
ישבתי להפר בכל אחד את המשמעות המקורית.
ממש "דברים ככתבם וקילשונם".

---

ושוב, קטע ספיישל.
>>>
רִיבָּה
בָּהּ
בָּאָה,
לְהָצִיף
לְהַחְצִיף.
לֶסֶת
נִשְׁפֶּכֶת
כְּקֶסֶת,
זְלוֹג
לוֹג
לִלְעוֹג.
כְּלִימָּה
לִמְשִׂימָה
לַפֶּה לְשִׂימָה -
סוּפְגָּנִיָּה
חַמָּה.