שיר לפני שיבואו

  • הוסף לסימניות
  • #1
אוּלַי אֲבַקֵּשׁ לִי עֵסֶק בַּלֵּילוֹת
לְהַעֲמִיס אֶת הַשָּׁעוֹת בִּפְעֻלּוֹת
לִטְבֹּעַ בְּיָם שֶׁל מַטָּלוֹת
לְבַל אֶרְאֶה אוֹתָם
אֶת הַשֵּׁדִים וְהַקּוֹלוֹת

אֲשַׁפְשֵׁף בְּמֶרֶץ רְצָפוֹת
אֲקַרְצֵף בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת
רַק שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ שׁוּב
בִּפְסִיעוֹת מְרַחֲפוֹת
חוֹרְצִים קְרָעִים בְּרַגְלֵיהֶם הַיְּחֵפוֹת
בִּצְלִיל מַבְחִיל שֶׁל שְׁאִיפוֹת וּנְשִׁיפוֹת

אֶתְמַקֵּד גַּם בְּזוּטוֹת
וְלוּ שֶׁלֹּא יָרוּצוּ אַחֲרֵי
בְּיָדַיִם קָדִימָה מוּשָׁטוֹת
אֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת בָּאֲוִיר מְחַטְּטוֹת
חוֹרְקִים שִׁנַּיִם נוֹקְשִׁים בַּלְּסָתוֹת
מַבָּט חָלוּל מַצְמִית מֵהָעֵינַיִם הַמֵּתוֹת
רֵיחַ רָקָב לַח וָעַז גְּוִיּוֹתֵיהֶם פּוֹלְטוֹת

עֵינַי פְּקוּחוֹת
אוּלַי יַנִּיחוּ לִי
אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יֵעוֹרוּ הָרוּחוֹת
לְחוֹלֵל עוֹד פַּעַם בִּמְחוֹל צְרָחוֹת
יִלְלוֹת זְוָעָה אֶת אָזְנַי קוֹדְחוֹת
פְּנֵיהֶן הַנּוֹרָאוֹת מֵאֵשׁ מְפֻיָּחוֹת
מִכָּל פִּנָּה וְסֶדֶק מוּלִי הֵן מַבְלִיחוֹת
אוּלַי...

הִנֵּה הֵם



תהיתי האם יש חיה כזאת 'שיר אימה'...
זה הצליח?
שיחקתי פה עם כמה טכניקות
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
  • הוסף לסימניות
  • #3
מעניין. מהן?
א. תיאור הדרגתי של האימה מתיאורטי למוחשי.
שדים וקולות (יש כזה דבר איכנשהו) - פסיעות שאיפות ונשיפות (עדות שהם מתקרבים, אבל עדיין לא נוכחים) - ידים מושטות מחטטות, מבטים, חריקת שיניים, ריח (הם כבר כאן ומנסים להגיע אלי) - צרחות ופנים נוראות מבליחות מכל פינה (הלכתי קאפוט).
ב. נטישה הדרגתית של השיח הרגוע עד שיתוק ותחינה.
עסק פעולות ומטלות (תכנון תיאורטי) - שפשוף וקרצוף (פעולות מעשיות אינטנסיביות) - מיקוד בזוטות (כבר לא משהו מסוים כי יכולת הריכוז נעלמה, אבל עדיין קיים נסיון להתעסק במשהו) - עיניים פקוחות (נטישה של נסיונות הסחת הדעת ומעבר להמתנה מורטת עצבים לאימה הבלתי נמנעת) - הנה הם.
ג. תחושת חרדה מפני הבאות שמתבטאת בפעולות אובססיביות.
שפשוף וקרצוף במרץ.
ד. הדרגתיות בחלוקת יחסי תום-אימה בטקסט.
הבאתי מימד נוסף שהוא לא רק תיאור כתוב, אלא חוויה חושית של היעלמות ה'תום' והתבססות ה'אימה'. עם ההתקדמות גם נעלמים התיאורים לטובת שידור פאניקה טהורה.
אוּלַי אֲבַקֵּשׁ לִי עֵסֶק בַּלֵּילוֹת
לְהַעֲמִיס אֶת הַשָּׁעוֹת בִּפְעֻלּוֹת
לִטְבֹּעַ בְּיָם שֶׁל מַטָּלוֹת

לְבַל אֶרְאֶה אוֹתָם
אֶת הַשֵּׁדִים וְהַקּוֹלוֹת


אֲשַׁפְשֵׁף בְּמֶרֶץ רְצָפוֹת
אֲקַרְצֵף בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת

רַק שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ שׁוּב
בִּפְסִיעוֹת מְרַחֲפוֹת
חוֹרְצִים קְרָעִים בְּרַגְלֵיהֶם הַיְּחֵפוֹת
בִּצְלִיל מַבְחִיל שֶׁל שְׁאִיפוֹת וּנְשִׁיפוֹת


אֶתְמַקֵּד גַּם בְּזוּטוֹת
וְלוּ שֶׁלֹּא יָרוּצוּ אַחֲרֵי
בְּיָדַיִם קָדִימָה מוּשָׁטוֹת
אֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת בָּאֲוִיר מְחַטְּטוֹת
חוֹרְקִים שִׁנַּיִם נוֹקְשִׁים בַּלְּסָתוֹת
מַבָּט חָלוּל מַצְמִית מֵהָעֵינַיִם הַמֵּתוֹת
רֵיחַ רָקָב לַח וָעַז גְּוִיּוֹתֵיהֶם פּוֹלְטוֹת


עֵינַי פְּקוּחוֹת
אוּלַי יַנִּיחוּ לִי
אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יֵעוֹרוּ הָרוּחוֹת
לְחוֹלֵל עוֹד פַּעַם בִּמְחוֹל צְרָחוֹת
יִלְלוֹת זְוָעָה אֶת אָזְנַי קוֹדְחוֹת
פְּנֵיהֶן הַנּוֹרָאוֹת מֵאֵשׁ מְפֻיָּחוֹת
מִכָּל פִּנָּה וְסֶדֶק מוּלִי הֵן מַבְלִיחוֹת
אוּלַי...

הִנֵּה הֵם
ה. סמנטיקה של האימה.
למשל:
חוֹרְצִים קְרָעִים בְּרַגְלֵיהֶם הַיְּחֵפוֹת - ולא 'תלמים', כי לתלמים יש קונטציה חיובית.
או זה:
מִכָּל פִּנָּה וְסֶדֶק מוּלִי הֵן מַבְלִיחוֹת - ולא 'מציצות', כי הצצה זה משהו נחמד שמצחיקים איתו ילדים.

אשמח לתגובות דיון, ניתוחים והצעות. וכן ליצירות אימה אחרות או מקוריות (אפשר בכיף לקחת טרמפ על האשכול אם לא רוצים לפתוח באשכול נפרד, או להעלות חלקי יצירה לא גמורה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
א. תיאור הדרגתי של האימה מתיאורטי למוחשי.
שדים וקולות (יש כזה דבר איכנשהו) - פסיעות שאיפות ונשיפות (עדות שהם מתקרבים, אבל עדיין לא נוכחים) - ידים מושטות מחטטות, מבטים, חריקת שיניים, ריח (הם כבר כאן ומנסים להגיע אלי) - צרחות ופנים נוראות מבליחות מכל פינה (הלכתי קאפוט).
ב. נטישה הדרגתית של השיח הרגוע עד שיתוק ותחינה.
עסק פעולות ומטלות (תכנון תיאורטי) - שפשוף וקרצוף (פעולות מעשיות אינטנסיביות) - מיקוד בזוטות (כבר לא משהו מסוים כי יכולת הריכוז נעלמה, אבל עדיין קיים נסיון להתעסק במשהו) - עיניים פקוחות (נטישה של נסיונות הסחת הדעת ומעבר להמתנה מורטת עצבים לאימה הבלתי נמנעת) - הנה הם.
ג. תחושת חרדה מפני הבאות שמתבטאת בפעולות אובססיביות.
שפשוף וקרצוף במרץ.
ד. הדרגתיות בחלוקת יחסי תום-אימה בטקסט.
הבאתי מימד נוסף שהוא לא רק תיאור כתוב, אלא חוויה חושית של היעלמות ה'תום' והתבססות ה'אימה'. עם ההתקדמות גם נעלמים התיאורים לטובת שידור פאניקה טהורה.
אוּלַי אֲבַקֵּשׁ לִי עֵסֶק בַּלֵּילוֹת
לְהַעֲמִיס אֶת הַשָּׁעוֹת בִּפְעֻלּוֹת
לִטְבֹּעַ בְּיָם שֶׁל מַטָּלוֹת

לְבַל אֶרְאֶה אוֹתָם
אֶת הַשֵּׁדִים וְהַקּוֹלוֹת


אֲשַׁפְשֵׁף בְּמֶרֶץ רְצָפוֹת
אֲקַרְצֵף בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת

רַק שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ שׁוּב
בִּפְסִיעוֹת מְרַחֲפוֹת
חוֹרְצִים קְרָעִים בְּרַגְלֵיהֶם הַיְּחֵפוֹת
בִּצְלִיל מַבְחִיל שֶׁל שְׁאִיפוֹת וּנְשִׁיפוֹת


אֶתְמַקֵּד גַּם בְּזוּטוֹת
וְלוּ שֶׁלֹּא יָרוּצוּ אַחֲרֵי
בְּיָדַיִם קָדִימָה מוּשָׁטוֹת
אֶצְבָּעוֹת גְּרוּמוֹת בָּאֲוִיר מְחַטְּטוֹת
חוֹרְקִים שִׁנַּיִם נוֹקְשִׁים בַּלְּסָתוֹת
מַבָּט חָלוּל מַצְמִית מֵהָעֵינַיִם הַמֵּתוֹת
רֵיחַ רָקָב לַח וָעַז גְּוִיּוֹתֵיהֶם פּוֹלְטוֹת


עֵינַי פְּקוּחוֹת
אוּלַי יַנִּיחוּ לִי
אוּלַי הַלַּיְלָה לֹא יֵעוֹרוּ הָרוּחוֹת
לְחוֹלֵל עוֹד פַּעַם בִּמְחוֹל צְרָחוֹת
יִלְלוֹת זְוָעָה אֶת אָזְנַי קוֹדְחוֹת
פְּנֵיהֶן הַנּוֹרָאוֹת מֵאֵשׁ מְפֻיָּחוֹת
מִכָּל פִּנָּה וְסֶדֶק מוּלִי הֵן מַבְלִיחוֹת
אוּלַי...

הִנֵּה הֵם
ה. סמנטיקה של האימה.
למשל:
חוֹרְצִים קְרָעִים בְּרַגְלֵיהֶם הַיְּחֵפוֹת - ולא 'תלמים', כי לתלמים יש קונטציה חיובית.
או זה:
מִכָּל פִּנָּה וְסֶדֶק מוּלִי הֵן מַבְלִיחוֹת - ולא 'מציצות', כי הצצה זה משהו נחמד שמצחיקים איתו ילדים.
וואו, מדהים כמה מחשבה עומדת מאחורי הכתיבה.
מרשים מאד.
אין ספק שכל אחת מהטכניקות תרמה להצלחה של השיר כשיר אימה, כאשר המשמעותיות מבין הטכניקות, לדעתי, הן:
תיאור הדרגתי מתאורטי למוחשי - יוצר בניית מתח מצויינת.
הדרגתיות בחלוקת יחסי תום - אימה. גם בלי לראות מול העיניים את הטקסט מחולק לפי צבעים - מרגישים את ההדרגה, גם אם לא במודע.
סמנטיקה - בכל קטע כתיבה היא חשובה, אבל בז'אנר האימה היא הכרחית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה