התייעצות "ככה בית ספר צריך להיראות" - איך ייראה בית הספר המושלם?

  • הוסף לסימניות
  • #81
לגבי העצמת האומנות - אני בתור אחת שהייתי חלשה ממש במלאכה הסיוט הגדול שלי היה השיעור הזה
הייתי צריכה לגמור לרקום ולא הייתי טובה בזה עד שאמא שלי הצדיקה הייתה מתפנה לגמור לי ששיעור הבא המורה לא תכעס... לעומת זאת היסטוריה מטמטיקה אהבתי מאוד - והצלחתי וקבלתי סיפוק..
אז לא כולם האומנות מדברת.... אם הייתי בבי"ס של אומנות הייתי סובלת...
שיעור מלאכה בביתי הספר שאני מכירה, הוא לא שיעור אומנות לצערי.
אני אמנית בנשמתי, אהבתי בתור ילדה אומנות, ואת שיעורי מלאכה בבית הספר שנאתי!
למה? כי הוא לא נותן את מה שהוא היה יכול לתת...

בשיעורים הללו מביאים ערכות, מה שלא נותן במה ליצירתיות - אז מתסכל את האומנותיות, שאמורות לאהוב את השיעור.
יש דגש בעיקר על התוצאה במקום על החוויה - שזה ההיפך הגמור מאומנות אמיתית.
ובאופן כללי הוא נוקשה וחסר גמישות, כמעט כמו שיעור חשבון...
לצערי, בהרבה בתי ספר שולחים לשיעורים מלאכה את המורות שרוצות שעות נוספות, ממש לא מורות שהתמחו באומנות, חלקן קצת מבינות באומנות וחלקן הגדול מאוד לא...

שיעור אמיתי באומנות לא אמור להקשות, אין דבר כזה חלשה באומנות, יש דבר כזה חלשה במוטוריקה אבל אם הדגש הוא על החוויה והמעוף שבאומנות - המוטוריקה זה תחום זניח ממש.
זה כמו שאין מישהו שלא אוהב ונתרם ממוזיקה, יש אמנם אנשים זיפנים כרונים אבל גם הם אוהבים לשמוע ויכולים להיתרם ממוזיקה, לא צריך להיות מוזיקלי בשביל לאהוב לשיר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
דעתך זה מנסיון?
לדעתי, מנסיון, 20 בנות זה לא מעט מידי כדי לגבש חיי חברה גם כשכל אחת סגנון שונה.
מנסיון.
תלוי עד כמה שונה
תחשבי על 20 בנות שאחת מהן על גבול הרצף
אחת על גבול מש"ה
אחת על גבול הנשירה
אחת חוצניקית בסגנון שונה
אחת בעלת תשובה

וזה עוד לפני שדיברנו על מגוון העדות והחוגים (שבעיני זה לא חיסרון, אבל יכול להוות קושי בהתהוות חברתית)

בכיתה של 20 בנות הגיוני שיצא מדגם של כמה קיצונויות
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אני הייתי בבי"ס הקלאסי והרגיל היו דברים קשוחים גם ו..-כן חושבת שיש גם מה לשפר
אבל בסופו של דבר חישל אותי לחיים וזה מה שאני רוצה שיקרה לבנותיי - שיתחשלו , יתחזקו ויבנו את עצמם
שיבינו שיש היררכיה ושיש חוסר צדק לפעמים ושצריך להסתדר בחיים ולהיות חכמים ולא צודקים
שילמדו להסתדר גם אם האנשים שהם פוגשים לא בדיוק מוצאים חן בעיניהם
להסתדר גם עם שיעורים שפחות אוהבים..
אם לא הבי"ס ילמד אותם את זה איפה הם ילמדו? בחיים האמיתיים? שיחטפו כאפות פתאום בעבודה או בחיי הזוגיות?
מאוד היום בגישה פנקנית ומה שטוב לילד ובואו נרפד אותך בעננים -- זה לפעמים רק הורס...
זה כי התחשלת ולא התרסקת...

וברור שתמיד תמיד בבית ספר יהיה היררכיה, חייב להיות, גם בבית יש היררכיה, ובכל כיתה - גם קטנה - הילד יצטרך ללמוד להסתדר עם אנשים נוספים ורצונות נוספים שעלולים להתנגש עם רצונותיו.
אין דבר כזה לרפד לילד את החיים.

הרצון של האנשים כאן כשדובר על מגמות ונתינת אפשרויות נוספות ללמידה, זה מתוך רצון להוציא את הילדים שלנו מתוך מיטת הסדום שהקיימת היום במוסדות.
אנשים זה לא ספר, ילדים זה לא ספר. אין סיבה שהם יהיו כולם אותו דבר. לכל אחד יש אופי, כישורים, יכולות ונטיות לב...

קיבלתי את זה לאחרונה, הכי מבטא לדעתי.
_2025-12-15.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מנסיון.
תלוי עד כמה שונה
תחשבי על 20 בנות שאחת מהן על גבול הרצף
אחת על גבול מש"ה
אחת על גבול הנשירה
אחת חוצניקית בסגנון שונה
אחת בעלת תשובה וכו' וכו'

בכיתה של 20 בנות הגיוני שיצא מדגם של כמה קיצונויות
גם בסגנון שתיארת לא ראיתי קושי בלגבש חיי חברה, אבל כל אחת והנסיון שלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
לכל אלה שכתבו כיתות של 20 בנות
כנראה מעולם לא למדו בכיתה כזו
לדעתי 20 זה מעט מדי
(בכיתות הגבוהות)
אם בדיוק מסתדר 20 בנות שכל אחת מסגנון שונה לגמרי קשה מאוד לגבש חיי חברה

דעתך זה מנסיון?
לדעתי, מנסיון, 20 בנות זה לא מעט מידי כדי לגבש חיי חברה גם כשכל אחת סגנון שונה.
אני מאמינה שזה תלוי על איזה גיל אתן מדברות.
רוב השיח כאן הוא על גילאי בית ספר יסודי. בגיל תיכון זה באמת שונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
יכולה להעיד על עצמי
מנסיון כתלמידה שלא ליקקה דבש ביסודי, לא הסתדרה עם המורות ואפס בחברה,
(וכל זה כי אני ב''ה מוכשרת ולא צריכה לשמוע אלף פעם כל פיפס...)
אני חושבת שכמה שהשנים האלו לא היו הכי טובות שלי, עדיין זה היה שלב טוב שעברתי בחיי, ובנה אותי.
לדעת להתמודד עם דחיה, עם עונשים, עם רגעים חלשים וקשים.
לאהוב את עצמי. לאט לאט פחות להתחצף ולהתבגר...
בסמינר הייתי חביבת המורות, ומרכז החברה.
אבל אני לא מוחקת את השנים שלפני זה.
גם אם לא באתי לידי מימוש וכו'.
גם היום בחיים שלי אני לפעמים עובדת קשה, ולא נהנית.
אז מה? מותר!
(כמובן כל עוד זה נעשה ע''י צוות איכותי וירא שמיים, שגם אם לא מספיק יודע להבין לנפש הילד, יודע לפחות לא להחריב אותה יותר מדיי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
כל כך הרבה תסכול עולה על בתי הספר
אז בואו נלך רגע לצד השני.
דף חלק. אין נהלים, אין "ככה רגילים", אין מגבלות.

איך נראה בית ספר שהייתם שולחים אליו את הילדים בשקט גמור,
או קמים אליו בבוקר בשמחה לעבוד בו?

בואו נכתוב חופשי, בכמה מילים או שורות:
"ככה בית ספר צריך להיראות."
ומי יודע, אולי אי פעם ייצא מזה משהו טוב
אולי קודם נחשוב על השאלה "איך יראה האדם המושלם"?
ואז כשיהיו לנו מורים מושלמים (כמונו ;))
אז גם בתי הספר יהיו מושלמים בהתאם
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
גם אני רואה במורות חלק מאוד גדול מהצלחה בלימודים.
מורות שאוהבות את המקצוע אוהבות את התלמידות יודעות להשליט משמעת ויודעות ללמד
זה תנאי הסף
המינימום
שלצערי לא קיים
והרבה בגלל חוסר התגמול המתאים
שמוריד מתפוקת המורים הטובים
ומביא לענף כוח אדם לא מותאם.
ישלי עוד רשימה ארוכה
אבל אני בטוחה שאם יחול שינוי בתחום הזה זה ישפיע רבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
יכולה להעיד על עצמי
מנסיון כתלמידה שלא ליקקה דבש ביסודי, לא הסתדרה עם המורות ואפס בחברה,
(וכל זה כי אני ב''ה מוכשרת ולא צריכה לשמוע אלף פעם כל פיפס...)
אני חושבת שכמה שהשנים האלו לא היו הכי טובות שלי, עדיין זה היה שלב טוב שעברתי בחיי, ובנה אותי.
לדעת להתמודד עם דחיה, עם עונשים, עם רגעים חלשים וקשים.
לאהוב את עצמי. לאט לאט פחות להתחצף ולהתבגר...
בסמינר הייתי חביבת המורות, ומרכז החברה.
אבל אני לא מוחקת את השנים שלפני זה.
גם אם לא באתי לידי מימוש וכו'.
גם היום בחיים שלי אני לפעמים עובדת קשה, ולא נהנית.
אז מה? מותר!
(כמובן כל עוד זה נעשה ע''י צוות איכותי וירא שמיים, שגם אם לא מספיק יודע להבין לנפש הילד, יודע לפחות לא להחריב אותה יותר מדיי.
איזה כיף שאת יצאת ככה
אני לא נהנתי בבית ספר
אפילו שאני אוהבת ונהנית ללמוד ותמיד אהבתי והצלחתי ב"ה
שנאתי אותו בכל מובן שהוא. לא הצלחתי בחברה כי היינו 40 בנות ומי שלא חזקה מספיק אף אחד לא שם עליה
המורות ראו את העשירון העליון האלו שמגיעות עם ביטחון עצמי בירח או אלה שעושות בעיות
כל ה20-30 אחרות לא מקבלות יחס חוץ מזמן התעודות במקרה שהמורה הסכימה לפרגן לילדה חמש דקות ולא חילקה את הדפים כמו לחמניות
שום מילה חמה או אכפתית, שום יחס אישי. אפס!!
שום קידום אישי בתחומים שהמון בנות טובות בהם ולא מקבלות הזדמנות כמו מוזיקה, דרמה, ואומנות שמי שאמר ששיעורי מלאכה הן אומנות כנראה לא ביקר מעודו בבית ספר. חלוקת ערכות ו'תסתדרו לבד'
זה נשמע הגיוני? זה נקרא התחשלות? למה ילדה צריכה לסבול שמונה שנים?
זה אמור להיות שנים יפות ומשמחות, שנים שמלמדות אותך לחיים אבל למה בדרך קשה???
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
א. עד עשרים תלמידים \ תלמידות בכיתה
ב. צוות מלווה מקצועי
ג. כלל צוות ההוראה יהיו אנשים המתאימים באמת ובתמים לתפקידם, אשר קיבלו הכשרה יסודית ומותאמת ואשר אחת לתקופה יערכו להם השתלמויות בדיקות ובחינות בזה, כלל צוות ההוראה יהיו חדורי תחושת שליחות ונחושים להצליח בתפקידם.
ד. ילמדו הרבה כישורי חיים ופיתוח תחביבים שונים אשר יאפשר לכל ילד או ילדה למצוא את המקום שלו.
ה. כלל צוות ההוראה שכרם יוצמד למדד משכורות ההייטק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
גם בסגנון שתיארת לא ראיתי קושי בלגבש חיי חברה, אבל כל אחת והנסיון שלה
במציאות, ישנם את האנשים הסטנדרטים, שהם הרוב
ומעט אנשים בשוליים ובקיצון
שזה מה שטוב לכיתה הטרוגנית
אבל סטטיסטית, במדגם בן פחות מ30 אנשים, (שלא לדבר על 20 ומטה) יש יותר סיכוי שיווצרו מרקמים לא מאוזנים
נניח כיתה מאוד חלשה / כיתה מאוד חזקה / כיתה שאין בה כמעט מקרי אמצע
וזה עוד לפני מקרי קיצון כמו שציינתי
בכיתות כאלה יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן (למשל בת אחת חזקה כשהרוב חלשות והפוך) ושהמרקם החברתי לא בדיוק יצליח, ואפילו ללמידה זה לא תמיד טוב.

לגבי מקצועות בהם צריך אכן למידה אפקטיבית- צריך הקבצות קטנות
וכנ"ל גם לגבי הוראת קריאה והכיתות הנמוכות
אבל בשאר, אני לא בטוחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור
הייתי ממליצה לך לקבל את המלצתך החמה ולפעול על פיה.
הזמן הוא מצרך יקר.
ולא. חוץ מהודעה זו לא קראתי מאומה.
שמחתי לעזור 🙂
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור :)
בהערכה רבה על כך שבזבזת את זמנך היקר ונרשמת לפורום רק בשביל להחכים אותנו אודות חשיבות הזמן!
ביצעת את שליחותך על הצד הטוב ביותר וכעת מן הסתם תחזור לעסוק בדברים החשובים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
הייתי ממליצה על דברים שאפשר לעשות בזמנכם הפנוי. קצת יותר יעילים מהתכתבות חסרות כל תועלת בפורום בלי כח אמיתי.
ולא. חוץ מההודעה הראשונה לא קראתי מאומה
הזמן זה המצרך הכי יקר בעולם ולהשקיע בו הכי שווה יותר מכל שיפור בשנות הבתי ספר שגם ככה נעלמות להם מהר מידי.

שמחתי לעזור :)
טרול חמוד חדש
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
מורה מלמד עד 10 תלמידם ועד 5 שעות ביום
מורה שמקבל פידבק -שרואים אותו
חללי כיתה ומרחבים גדולים
ש.ב. -מינימום
במקצועות קודש-עבודות. ובחשבון ובאנגלית מבחנים
שיעורים חוויתים
שעורי מלאכה-לא פיטים ואל רקמה
קשר מורה תלמיד ממקום מקדם ומרים ולא ממקום משפיל, מאים, מםחיד
ארוחות בוקר כיתיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
במציאות, ישנם את האנשים הסטנדרטים, שהם הרוב
ומעט אנשים בשוליים ובקיצון
שזה מה שטוב לכיתה הטרוגנית
אבל סטטיסטית, במדגם בן פחות מ30 אנשים, (שלא לדבר על 20 ומטה) יש יותר סיכוי שיווצרו מרקמים לא מאוזנים
נניח כיתה מאוד חלשה / כיתה מאוד חזקה / כיתה שאין בה כמעט מקרי אמצע
וזה עוד לפני מקרי קיצון כמו שציינתי
בכיתות כאלה יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן (למשל בת אחת חזקה כשהרוב חלשות והפוך) ושהמרקם החברתי לא בדיוק יצליח, ואפילו ללמידה זה לא תמיד טוב.

לגבי מקצועות בהם צריך אכן למידה אפקטיבית- צריך הקבצות קטנות
וכנ"ל גם לגבי הוראת קריאה והכיתות הנמוכות
אבל בשאר, אני לא בטוחה
ועם כל זה, הנסיון שלי כתלמידה בכיתה קטנה וכיתה גדולה, מדריכה בכיתות קטנות שונות עם מגוון פערים עצומים וכיתות גדולות יותר הומוגניות
לא ראיתי שבכיתות הקטנות יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן ושהמרקם החברתי יצליח פחות מבכיתות הגדולות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
במציאות, ישנם את האנשים הסטנדרטים, שהם הרוב
ומעט אנשים בשוליים ובקיצון
שזה מה שטוב לכיתה הטרוגנית
אבל סטטיסטית, במדגם בן פחות מ30 אנשים, (שלא לדבר על 20 ומטה) יש יותר סיכוי שיווצרו מרקמים לא מאוזנים
נניח כיתה מאוד חלשה / כיתה מאוד חזקה / כיתה שאין בה כמעט מקרי אמצע
וזה עוד לפני מקרי קיצון כמו שציינתי
בכיתות כאלה יש יותר סיכוי שכל מיני בנות לא תמצאנה את מקומן (למשל בת אחת חזקה כשהרוב חלשות והפוך) ושהמרקם החברתי לא בדיוק יצליח, ואפילו ללמידה זה לא תמיד טוב.

לגבי מקצועות בהם צריך אכן למידה אפקטיבית- צריך הקבצות קטנות
וכנ"ל גם לגבי הוראת קריאה והכיתות הנמוכות
אבל בשאר, אני לא בטוחה
בכיתה קטנה פחות קורה שתלמידה 'אובדת', וגם כולן חברות של כולן ולא נוצרות קבוצות בתוך הכיתה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה