התייעצות מה לעשות במקרה הזה?

[במערכת]

אני חושב שקריטי לפני שהאשכול כאן מתפתח להאשמות חסרות פשר על 'כל המורות' היום שלא מבינות בכלום, להשלים לנו כמה פרטים על המקרה שחסר לנו...

 

[השטותניק:) הריצני!]

במבט שטחי,יש פה הרבה משחקי כבוד,
אבל אני מציע שבאמת לשאת תפילה מעומק הלב,
שה' יתן את הילדים שלנו בידי אנשים הגונים שטובתם היא כנגד ליבם
ושום דבר אחת בילתו

 

[תותוששש]

בלת"ק.
כל מקרה אכן לגופו של ענין.
וחבל לנו להיכנס להאשמות על אי אלו מהצדדים.

 

[ליליאן]

א. האם זה שיחה לפני כולם או מחוץ לכיתה ?
ב. אם מורה קוראת לה היא חייבת לבוא ולא לסרב, הסירוב הוא בעייתי

חייבת.
ואם היא לא באה?
מותר לעשות הכל?

גם בבית זה ככה
ילד חייב להקשיב להורים
ואם הוא לא מקשיב?
מותר לעשות הכל?

מי שעוסק פה בצדק, במה הילדה חייבת או לא,
ולא איך בפועל עוזרים ומקדמים
לא רואה קשר בינו לבין השורש ח.נ.כ.

 

[lea.dev.top]

חייבת.
ואם היא לא באה?
מותר לעשות הכל?

גם בבית זה ככה
ילד חייב להקשיב להורים
ואם הוא לא מקשיב?
מותר לעשות הכל?

מי שעוסק פה בצדק, במה הילדה חייבת או לא,
ולא איך בפועל עוזרים ומקדמים
לא רואה קשר בינו לבין השורש ח.נ.כ.

נשמע שחסר הרבה מידע לסיפור

 

[lea.dev.top]

היחס של המורות והמנהלות בבית יעקב מתדרדר משנה לשנה
השיא נשבר כל פעם מחדש

הכפשה זולה
על סמך סיפור לא ברור

 

[ליליאן]

אבל השאלה העיקרית היא למה הבת נקראה לשיחה פרטית?

יש אלף סיבות אפשריות.
מה זה משנ?

ולמה היה חשוב שזה יהיה לעיני כולן? מה הגורם...

זו הצורה שדברים מתנהלים - תמיד היה ככה ותמיחד יהיה ככה

אם בת כ"כ מתנגדת לצאת כנראה שהיא יודעת למה לא שווה לה לצאת

יכול להיות.
עדיין לא מצדיק את הפיאסקו שקרה אח"ככ.
גם אם היא היתה שורפת את הבית ספר.
התגובות של המערכת משדות כ"כ הרבה חולשה, חוסר אונים וכח
במקם לקחת צעד אחורה ולהגיד:
אוקי. הוא לא באה.
הבה נטפל בזה בזמן אחר בצורה אחרת.

אבל לא.
כי המילה של המורה,
בואו נעלה על העץ הכי גבוה שלעולם לא נוכל לרדת הימנו.
וככה
ככה נלמד את הילדים
היטב היטב
איך לשמור על כבוד הזולת גם כשהוא אשם,
איך להיות גמיש ולהחליף תוכניות כשמשהו לא מסתדר עם התכנון שלי
איך לפתח חשיבה יציחרתית
ואיך לנהל משברים בזמן אמת.

וסתם זורקת שאלה,בטוחה שלא עונים לך בגלל הסיפור הזה? איך השיחות שלך עם המורות, יש מטרה? שיחות מרובות? מה סגנון השיח וכו

אם זה אני מסכימה ששווה חשיבה

 

[ליליאן]

הכפשה זולה
על סמך סיפור לא ברור

על סמך מה שקורה כאן קרתא דשופריא
הלם כל יום יותר מהשני
כולל אתמול
כולל שלשום

 

[ליליאן]

אני חושב שקריטי לפני שהאשכול כאן מתפתח להאשמות חסרות פשר על 'כל המורות' היום שלא מבינות בכלום, להשלים לנו כמה פרטים על המקרה שחסר לנו...

אז לא כל המורות.
רק של הבת שלי
ו

(מוכנה לסייג שרק המורה של השנה. אולי.
אבל זה שהרעיון לגשת למנהל מפחיד אותי כאמא עד שאני מוותרת מראש
וזה מלווה בהזהרות של אמהות שהכינו אותי, זה כבר לא נורמלי בשום צורה)

 

[ליליאן]

אין קשר
לא התפקיד של התלמידה להחליט עם המורה בעייתית או לא.

של ההורים כן

היא צריכה להקשיב

עדיין עסוקים מי צריך מה?

ואני מכיר המון מלמדים מעולים, ששולחים תלמידים למנהל/מפקח
יש גם ילדים בעייתיים
לא בכל סיפור המורה אשמה

לא.
כי מערכת שלימה לא יודעת לרדת מהעץ
כולל להוציא את כל הבנות מהכיתה
והמורות כאן בוגרות.
אה אהה

 

[צור1]

אומר כמה הערות כצופה מן הצד

הבעיה היא שיש סנכרון בין בתי ספר, עוד עוול שאמורים לתקן אותו מהשורש,

טוב שיש סנכרון (זה מונע המון בעיות), כן צריך לתת לפתוח דף חדש, וכן צריך להקפיד על הלכות לה"ר.

לא התפקיד של התלמידה להחליט עם המורה בעייתית או לא. היא צריכה להקשיב
ואני מכיר המון מלמדים מעולים, ששולחים תלמידים למנהל/מפקח

חד וחלק ילד אמור להקשיב, וזה לא סותר שמחנך לא אמור לקרוא למנהל כדי לפתור בעיות שלו.
הילדים לומדים שלמורה אין גב
בעיות משמעת רק מורה פותר (אפשר אח"כ לערב מנהל, אבל בזמן אמת רק המורה), למנה שולחים על מעשים חמורים שהילד עשה בבי"ס.

 

[סימי]

אם מורה קוראת לסגנית כדי לקבל ציות מתלמידה אז המורה בעיתית...
ולגבי המנהלת - אם בארזים נפלה שלהבת... מה תרצו מהתלמידות???

לא נעים לי לומר: אם בהורים נפלה שלהבת- מה תרצו מהילדות?
בשנים האחרונות יש מגמה להשליך את כל הבעיות על הצוות החינוכי- שיתמודדו!
ההורים עסוקים ומתמודדים עם קשיים אחרים- והילד, לו ידאגו כבר במוסד החינוכי... ואם המורה פונה להורים ומערב אותם בחינוך הילד שלהם (!)- סימן שהוא לא מסתדר, ולא משתלט, ולא שווה בכלל...
התלמידים מרגישים את יחסם של ההורים לצוות החינוכי ומתנהגים בהתאם.
וסתם שאלה- אם אמא פונה לעזרת המחנכת בבעיה כלשהי, האם תגידו שהאמא בעיתית?
אז למה אם המחנכת פונה לסגנית לעזרה, היא בעיתית?
בהחלט, יש בנות שצריך להפעיל עליהן סמכות גבוהה יותר. לא רואה בזה כשלון של המורה (אולי ההורים נכשלו בחינוך שלה?!)
ובנוגע לשאלה של פותחת האשכול- לדעתי חסרים פה פרטים. התלמידה התבקשה לגשת למורה- וסרבה. היא התנהגה שלא כשורה- מגיע לה על כך עונש. המורה פנתה לסגנית (אגב, איך הכל קרה ב-15 דקות? האם כולן עומדות סביבה ורק מחכות לקריאתה?!)
אם האמא רוצה לעזור בחינוך הילדה- עליה ליישר קו עם בית הספר- לא נראה שעשתה כך. ולפי מה שנראה לי לא נעשה שום עוול לתלמידה. מקובל מאד לשוחח עם התלמידה, וגרוע מאד אם המורה מתעלמת ולא משוחחת אם תלמידותיה... וד"ל
כל ההמשך- עם המחנכות של הבנות תמוה בעיני. ושוב- אולי חסרים פה פרטים. לא יודעת איך הגיבה האמא לספור שקרה, אולי זה גרם להוראה שלא "להתחיל" אתה? לא חושבת שזה בסדר, אבל שוב- לא מכירה את התמונה כולה...
מאחלת לך הרבה הצלחה ונחת מכולם.

 

[ARD]

היחס של המורות והמנהלות בבית יעקב מתדרדר משנה לשנה
השיא נשבר כל פעם מחדש

ההתנהגות של בנות בבית יעקב מדרדר משנה לשנה
השיא נשבר כל פעם מחדש

 

[ליליאן]

ההתנהגות של בנות בבית יעקב מדרדר משנה לשנה
השיא נשבר כל פעם מחדש

ולכן מה?

לכן מורה היא לא המבוגר האחראי?

לכן מותר למורה לסנן אמהות,
לא לכתוב חזרה במחברת קשר מתחילת השנה
להשפיל ילדה בכיתה?

ממתי הדרך החינוכית לטיפול בחוצפה היא מאבקי כוח?

ואגב.
עברנו את הדור שלא היה מה ללמוד חוץ מהוראה.
לא צריך ללכת לזה מי שלא יודעת לטפל בקונפליקטים מורכבים

 

[סימי]

ההתנהגות של בנות בבית יעקב מדרדר משנה לשנה
השיא נשבר כל פעם מחדש

כיוון מיוחד ל"חוצפא יסגא", עולה מתוך ספרו החינוכי הנפלא של הרבי הקדוש מפיאסצנה זצ"ל הי"ד, "חובת התלמידים" בפרק ו'.
"מוכרחים אנו לדבר בזה ממחלת הישות , כי מחלה נואשה היא, והמוכה בה ח"ו עד שאול ירד. לדאבוננו נתפשטה כעת הרבה בין אותם הנערים והבחורים החסרים דעת ולב אבן להם. כל נער וכל בחור כזה חושב את עצמו ודעתו ל-יש בפני עצמו . הוא יודע איך להתנהג, הוא מבין מה טוב ומה רע לו ולנפשו. ויש לפעמים שהמלמד או האב אומר לו דבר ומדריכו, ונראה בעיני התלמיד שהוא מבין יותר, ובשביל זה הוא מביט על מלמדו כעל איש עריץ שבא לכפותו בכח לעשות דבר רק מפני שהוא רוצה בכך; ולב התלמיד מתרחק על ידי זה מרבו, עד שכל דבריו תורתו והדרכתו, לא יועילו לו".
"מין גאות היא זאת המחלה; וכבר חזו לנו קדושינו ז"ל מראש ואמרו שבעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי. בדורות הקודמים הרגישו התלמידים הכנעה וביטול לפני הוריהם, רבותיהם ומדריכיהם הטובים. הכירו בעצמם שקטנים הם בדעה קצרה ומעטה לעומת עבודה הגדולה אשר עליהם להדריך ולגדל את עצמם לגדולי ישראל. וכאיש הבא אל התועה ביער בלילה להדריכו ולהוציאו מחשכת יער האיום אל דרך ישוב בני אדם, היה רבם בעיניהם. אהבו אותו וברכוהו, וכל הגה אשר יצא מפיו קדוש היה, בלעוהו ואל תוך נפשם וליבם הכניסוהו, לא כן עתה שהנער מתגאה לאמור: אני די לעצמי , דעתי טובה וישרה, עליה אסמוך ובדרכי אלך".

ציטוט מתוך דבריו של בעל "חובת התלמידים" שנכתב לפני השואה...

 

[סימי]

ולכן מה?

לכן מורה היא לא המבוגר האחראי?

לכן מותר למורה לסנן אמהות,
לא לכתוב חזרה במחברת קשר מתחילת השנה
להשפיל ילדה בכיתה?

ממתי הדרך החינוכית לטיפול בחוצפה היא מאבקי כוח?

ואגב.
עברנו את הדור שלא היה מה ללמוד חוץ מהוראה.
לא צריך ללכת לזה מי שלא יודעת לטפל בקונפליקטים מורכבים

לקרוא לתלמידה לשיחה- זו לא השפלה, ולגבי מחברת קשר- תלמידה שלא ניגשת למורה, גם לא מגישה לה את מחברת הקשר. ולא כל נסיון חינוך- הוא מאבק כוחות...
ולגבי מקצוע ההוראה- כיון שהוא המקצוע הכי בזוי בימינו- באמת לא כדאי ללמוד אותו...
ועוד משהו ששמעתי פעם מאשה חכמה- היא משתדלת לבחון את מקום החינוך בכך שלא יהיה "ירידת תנאים" לעומת הבית... אז הבה נבחן את התנהגותנו מול ילד שמסרב לדברינו בשיטתיות, שמתפרע, מתווכח , ידו בכל... וכו' ואח"כ נפנה הלאה... וגם להורים לא מותר כל דבר...

 

[ליליאן]

כיוון מיוחד ל"חוצפא יסגא", עולה מתוך ספרו החינוכי הנפלא של הרבי הקדוש מפיאסצנה זצ"ל הי"ד, "חובת התלמידים" בפרק ו'.
"מוכרחים אנו לדבר בזה ממחלת הישות , כי מחלה נואשה היא, והמוכה בה ח"ו עד שאול ירד. לדאבוננו נתפשטה כעת הרבה בין אותם הנערים והבחורים החסרים דעת ולב אבן להם. כל נער וכל בחור כזה חושב את עצמו ודעתו ל-יש בפני עצמו . הוא יודע איך להתנהג, הוא מבין מה טוב ומה רע לו ולנפשו. ויש לפעמים שהמלמד או האב אומר לו דבר ומדריכו, ונראה בעיני התלמיד שהוא מבין יותר, ובשביל זה הוא מביט על מלמדו כעל איש עריץ שבא לכפותו בכח לעשות דבר רק מפני שהוא רוצה בכך; ולב התלמיד מתרחק על ידי זה מרבו, עד שכל דבריו תורתו והדרכתו, לא יועילו לו".
"מין גאות היא זאת המחלה; וכבר חזו לנו קדושינו ז"ל מראש ואמרו שבעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי. בדורות הקודמים הרגישו התלמידים הכנעה וביטול לפני הוריהם, רבותיהם ומדריכיהם הטובים. הכירו בעצמם שקטנים הם בדעה קצרה ומעטה לעומת עבודה הגדולה אשר עליהם להדריך ולגדל את עצמם לגדולי ישראל. וכאיש הבא אל התועה ביער בלילה להדריכו ולהוציאו מחשכת יער האיום אל דרך ישוב בני אדם, היה רבם בעיניהם. אהבו אותו וברכוהו, וכל הגה אשר יצא מפיו קדוש היה, בלעוהו ואל תוך נפשם וליבם הכניסוהו, לא כן עתה שהנער מתגאה לאמור: אני די לעצמי , דעתי טובה וישרה, עליה אסמוך ובדרכי אלך".

ציטוט מתוך דבריו של בעל "חובת התלמידים" שנכתב לפני השואה...

נו
אז רוצה שהתלמידה תקרא את זה?

(דוגמא לעיסוק במי צודק. עדיין. חמי לא מתאים להיות מחנך, בטח מגיל מסוים)

צריך לחפש מה רבנים כתבו למחנכים
למורים או להורים

 

[ARD]

ולכן מה?

לכן מורה היא לא המבוגר האחראי?

לכן מותר למורה לסנן אמהות,
לא לכתוב חזרה במחברת קשר מתחילת השנה
להשפיל ילדה בכיתה?

ממתי הדרך החינוכית לטיפול בחוצפה היא מאבקי כוח?

ואגב.
עברנו את הדור שלא היה מה ללמוד חוץ מהוראה.
לא צריך ללכת לזה מי שלא יודעת לטפל בקונפליקטים מורכבים

לא אמרתי שצריך לנהוג ככה.
אבל למה להכליל את כל המורות?
אם כבר מה שמדרדר זה החוצפה וההתנהגות המזעזעת של הבנות.
ולא אני לא מורה.

 

[ליליאן]

לקרוא לתלמידה לשיחה- זו לא השפלה,

הפיאסקו שהיה אחרי, זה כן.

ולגבי מחברת קשר- תלמידה שלא ניגשת למורה, גם לא מגישה לה את מחברת הקשר. ו

הגישה.
המורה ענתה לה בע"פ.
אחרי שיום לפפני בקשתי בטלפון שתכתוב לי.
לדבריה שהתלמידה לא עושה את המוטל עליה ואני צריכה לעקוב

לא כל נסיון חינוך- הוא מאבק כוחות...

אבל התגובות שלך כן

ולגבי מקצוע ההוראה- כיון שהוא המקצוע הכי בזוי בימינו- באמת לא כדאי ללמוד אותו...

אדם מכובד מכח התנהגותו
יש מורות שאני לעולם לא אשכח ולא אוכל להכיר תודה מספיק.

אגב ממש רואה את ענין הגיל כקריטי

ועוד משהו ששמעתי פעם מאשה חכמה- היא משתדלת לבחון את מקום החינוך בכך שלא יהיה "ירידת תנאים" לעומת הבית... אז הבה נבחן את התנהגותנו מול ילד שמסרב לדברינו בשיטתיות, שמתפרע, מתווכח , ידו בכל... וכו' ואח"כ נפנה הלאה... וגם להורים לא מותר כל דבר...

חד משמעית.

 

[סימי]

נו
אז רוצה שהתלמידה תקרא את זה?

(דוגמא לעיסוק במי צודק. עדיין. חמי לא מתאים להיות מחנך, בטח מגיל מסוים)

צריך לחפש מה רבנים כתבו למחנכים
למורים או להורים

לא. דווקא מיועד להורים...